29.7.2009

שיטת השקשוקה

אחרי תקופת שתיקה בה עשיתי לביתי, צפיתי הערב ברצועת "שיטת השקשוקה" אותה שידר הערוץ הראשון, וחשתי צורך בפוסט. האחים עופר עשו לי את זה.

אבל קודם כל - התוודות על הפתעה מרעישה - החווייה של צפיה בערוץ הנושן הזה. שנים לא צפיתי. ויחד עם החוויה האקזוטית הזו - תובנה מפתיעה - אולי בכל זאת יש תמורה לאגרה, שהרי הנה - סוף סוף ערוץ ציבורי שלא משתפן ומשדר את הסרט השנוי במחלוקת והנרדף הזה (ולא שכחנו לערוץ הראשון השתפנויות עבר).

את דעתי על הסרט שיטת השקשוקה וכל הסכסוך אולי עוד אסכם כאן בהרחבה, בפוסט אחר שילאה את קוראיו. אבל רציתי להעיר, מהבטן, על סרט התגובה של משפחת עופר, שהיה לטעמי הקטע המעניין ביותר של הערב. מי שיצר את הסרט הזה, הבקיע גול עצמי על הדקה הראשונה.
סרטון התגובה פותח במשפט הקצר של מיקי רוזנטל ושותפו לעשיה, המצרים על כך שלא היה להם מקום להתייחס באופן נרחב יותר לקישון. וסרטון התגובה עושה מכך מטעמים, שהרי ברור לכל פעוט שכל התייחסות לקישון כמוה כהטלת אחריות ישירה על האחים עופר על הפגיעה הנמשכת בצוללני שייטת 13 ששחו להם בקישון, ולאחים הרי אין כל אחריות בעניין, שכן הצלילות פסקו ב1993, והם רכשו בעלות במפעלים שמזהמים את הקישון רק ב1999.

הבעיה עם ההתקפה המטומטמת להחריד הזו על רוזנטל, היא שברור לכל מי שצפה בסרט שלו שהוא לא התכוון לכך. הוא התכוון לזה שהמפעלים בבעלות משפחת עופר עדיין מזהמים את הקישון.

השימוש בצוללנים הוא נסיון ציני להסיח את העניין, תוך תקווה שהציבור מטומטם. אבל הציבור לא מטומטם. כולנו ידענו שהקישון היה מזוהם. הבעיה עם הצוללנים לא היתה עם מי שזיהם את הנחל, אלא עם מי שהורה להם לשחות בו. גם הם הרי ידעו שהנחל מזוהם. גם הם סגרו את האף וראו את הכימיקלים לתוכם הם צללו. חוסר האחריות היתה בעצם המהלך של כניסה אליהם, ועיקר חוסר האחריות היתה של מי שהורה על כך.

כולנו הבנו שכשמיקי מדבר על הקישון, הוא מדבר על הזיהום של הקישון. וכולנו יודעים שהקישון עדיין מזוהם, גם בימינו אלה , אפילו מאוד.
וכולנו יודעים שההזרמה של השפכים על ידי המפעילם שבבעלות משפחת עופר נעשית בהיתר מטעם המשרד להגנת הסביבה, ושיש מפעלים רבים ששופכים .

אבל גם כולנו יודעים שהמשרד להגנת הסביבה סבור שיש למפעלים של משפחת עופר בעיות בנושא הציות באיכות הסביבה.

מבחינתי לפחות, עצם הבחירה של משפחת עופר לפתוח בתגובה שכזו, חיזקה את אמונתי בטענות שהועלו בסרט "שיטת השקשוקה", יותר מכל מילה שאמר מיקי רוזנטל עצמו.

(וכדי לחסוך לעצמי תביעה משפטית, אני מבקש להפנות את תשומת לב הקורא לכך שנמנעתי במכוון מלהשתמש בביטוי השגור "על ראש הגנב בוער הכובע", או בתרגום לתקשורתית, בביטוי הפחות ידוע "מי שבוחר להטיל רפש חסר בסיס על אחרים, כנראה איננו מסוגל להתמודד עובדתית עם הטענות שהוטחו בו").