2.10.2011

אין מילים אחרות. זה פשוט מביך

בעודי קורא את הסיפור הפוליטי האחרון, בדבר הבניה בגילה, הבנתי שהתחושה העיקרית שלי היא מבוכה.
אל תבינו אותי לא נכון: אני נמנה על אלה המגדירים עצמם כציוניים. אני מאמין שיש זיקה ערכית בין עם ישראל לארץ ישראל, שיש לעם היהודי זכות למדינה משלו, ושליהודים - כמו לכל עם אחר - זכות להתנהלות ריבונית במדינתם.
ולמרות שאולי יש הבדלי דעות מסויימים ביני לבין היושבים בממשלת ישראל, אני בוודאי מבין את הרצון לבנות בירושלים, את הרצון שכמה שיותר מירושלים תישאר בריבונות ישראלית בהסדר קבע, ואת הצורך הנגזר מהרצון הזה להמשיך וליישב עוד דונם ועוד עז.

הבעיה שלי היא פשוטה. ישראל נמצאת במסגרת קמפיין מדיני שמטרתו התמודדות עם המאמץ הפלסטיני להקמת מדינה עצמאית. לא חייבים להסכים עם השקפותיי בדבר הזכות הפלסטינית למדינה, כדי להבין שהעולם רובו מזדהה עם המאבק הפלסטיני, ושגם אם המאבק הזה נתקל כרגע בעיכוב מסויים, הוא לא עתיד להעצר. בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן מציגים עצמם כמי שהצליחו לגייס תמיכה במאבק למנוע את הכרת האו"ם במדינה הפלסטינית. אני סבור שהם טועים, ושהם בסך הכל נכנסו לאותו מחול בינלאומי שבסופו - במוקדם או במאוחר - תוכרז המדינה - עם או בלי הסכמת ישראל.
אבל בלי קשר לדעותיי שלי - אם הם משוכנעים בכך שהם במהלכו של קמפיין לגיוס תמיכה, איך הם נתנו למהלך כמו אישור הבניה בגילה להתבצע מתחת לאפם ?

אין מנוס מהמסקנה שאם אכן נתניהו וליברמן כנים במאמציהם, הרי שהם כל-כך חובבנים שאין להם שום יכולת לנהל אפקטיבית את כל מה שיכול לפגוע במאמץ האסטרטגי לגיוס הקהילה הבינלאומית כנגד הקמת המדינה הפלסטינית.
זה פשוט מביך. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה