13.12.2011

החיים והמתים

שר הפנים, אלי ישי, גורס שאסון הכרמל התרחש בגלל כשל פיקודי מקומי.


כדאי לזכור:
לולא היתה ההזנחה כוחות הכיבוי שהגיעו למקום היו מסוגלים להתמודד עם השריפה עוד בשלביה הראשונים ולהגבילה.
לולא היה חשש להתפשטות בלתי-נשלטת של השריפה לא היה חשש לחיי האסירים שבבית הסוהר.
לולא היה חשש לחיי האסירים שבבית הסוהר בגלל השריפה המתפשטת, לא היה צריך להחליט על פינויים.
לולא היה צריך לפנות את בית הסוהר לא היה צריך להביא צוערים ושוטרים שיסייעו בפינוי האסירים.
לולא היו צריכים לבוא צוערים ושוטרים לפנות האסירים, הצוערים והשוטרים לא היו נלכדים בשריפה.
לולא היו הצוערים והשוטרים נלכדים בשריפה, הם לא היו מתים.

המסקנה ? אכן היו הרבה צמתי החלטה. אם בכל אחד מהם היתה מתקבלת החלטה אחרת - אולי רבים מהרוגי אסון הכרמל היו עמנו.

אבל יש רק צומת החלטה אחד בשרשרת הזו, שמי שהיה אחראי לו, היה יכול לחסוך את כל הברוך.

ומשום מה, דווקא אותו אחראי, ממש כמו הגנב שעל ראשו בוער הכובע, מדבר סרה במתים.

הייתכן שכבוד השר מרגיש שהאדמה רועדת תחתיו ?

ואם לא - מה זה אומר עלינו ? 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה