18.1.2012

בנק ישראל מגלה: מחירי המזון בישראל גבוהים ממה שהם צריכים להיות


מחקר של בנק ישראל מאשר את תחושת הישראלים: מחירי המזון בישראל גבוהים ממה שהם צריכים להיות.

אפשר לקרוא דיווח על המחקר בדה-מארקר ובאתר בנק ישראל

בסדרת המופת  "כן אדוני ראש-הממשלה" מלמדים שעובדי שירות המדינה הבריטי, ברצונם לאלץ את הפוליטיקאים הממונים עליהם להחליט על המדיניות הנראית לעובדי שירות המדינה כנכונה, אך תוך כך לשמור על יושרתם, מכינים מסמכים מבלבלים; אלו מסמכים שמכילים בתוכם פרטים מהאמת (למקרה שמישהו יחשוף את הבלוף), אך מנוסחים כך שהם יובילו את הקורא האומלל למסקנה הרצויה לכותב המסמך. 

אחרי עיון בקטע שפורסם יצאתי עם תחושה שזהו מסמך מהסוג הזה:
  •  לא ברור האם אכן יש הוכחות ממשיות להנחה הבסיסית של המחקר: על קשר ליניארי בין רמת-הכנסה לרמת-מחירים;
  • בהשוואה לאורך העשור האחרון לא ברור האם אכן פער המחירים הוא תופעה נמשכת, ומקבלים את הרושם שזוהי תופעה שבאה והולכת; 
  • אצל המעיין בקפידה נוצר הרושם שהגורם המשפיע ביותר על פערי מחירים בהשוואה ישראל-OECD הוא דווקא שער המטבע:  דומה ששינויים בשערי המטבע לאורך העשור האחרון היו הגורם היחיד ששינויים בו הביאו לתקופות בהם פערי המחירים היו לטובת הישראלים; 
  • אצל המעיין בקפידה נוצר גם הרושם שהגורם השני המשפיע ביותר בישראל על פערי מחירים בהשוואה ישראל-OECD הוא בכלל המע"מ. המע"מ הגבוה על מוצרי מזון הוא ייחודי לישראל, וכשעוברים על כל פערי המחירים, קל לראות שהוא המרכיב הגדול ביותר שתרומתו לפער ידועה. 
  • למרות זאת, המחקר, (כפי שאפשר היה לצפות אם היינו מניחים שמטרתו להבהיר לאזרחי ישראל שהאשמה ביוקר המחיה איננה בממשלתו ובבנק המרכזי שלו אלא בגורמים אחרים במשק), תוך שהוא נוקט לשון מסורבלת שקשה שלא לחוש שהיא מכוונת, עוסק רבות בשאלות של מכסים והעדר תחרות, וקשה שלא להתרשם שיש כאן נסיון  ליצור מראית-עין שהבעיה האמיתית היא אחרת. מה שנקרא, זה לא אני אשם. 
אבל לא צריך דוקטורט בכלכלה או פרנויה ייחודית כדי להבין שהמחקר, כמו פעולות אחרות של משרד האוצר, התמ"ת והממשלה בנושאי יוקר-המחיה, הוא מונחה מדיניות שמבקשים לקדם על רקע אידיאולוגי. 

פשוט צריך לשים לעובדות הבאות, שהמחקר מזכיר אך מסתיר: 
  • המחקר מזכיר מוצרי מזון טריים בישראל בהם אין פערי מחירים, למרות שאין בהם גם תחרות יוצאת דופן. מה מייחד אותם ? פטור ממע"מ בישראל (פירות וירקות);
  • המחקר מצביע במפורש על יוקר מוצרי החלב בישראל, אבל מזכיר במובלע שייצור חלב מסובסד ברוב מדינות ה-OECD. האם זה לא אמור לרמוז לממשלה בישראל שיש סיבה טובה מדוע מוצרי-חלב זולים יותר שם מכאן  ?
  • ובעיקר, המחקר עוסק באובסיסיביות מה בסוגיית התחרות במוצרי מזון טריים, למרות שברור לכל מי שמכיר מעט את התחום שאין אפשרות ריאלית של ייבוא למוצרים שצריכים להיצרך תוך מספר ימים קצר יחסית מרגע ייצורם, ושבגלל מאפייניה הייחודיים של ישראל, גם צריכים לעבור מעגל בקרה נוסף: הכשרות.  
עיקר העיקרים הוא: המחקר הזה לא באמת מועיל לכל מי שיודע שחברות ישראליות יודעות למכור אותם מוצרי מזון בזול מחוץ לישראל, אבל בישראל רק ביוקר

מספיק לדעת את העובדה הזו, כדי להבין שכל המחקרים האלה מיותרים ולא נעשים במטרה לברר את הבעיה (שנמצאת מתחת לפנס מאז יוני 2011 הודות למחאה החברתית), אלא במטרה לקדם שינויים אידיאולוגיים.

הרי ברור לכולנו שאם חברות ישראליות מסוגלות למכור מוצרים במחיר זול יותר בארצות ניכר, יש לכך אחד משני הסברים:
  1. הן גובות מהצרכן הישראלי מחיר גבוה יותר כי הרגולטור הישראלי לא מפריע להן;
  2. הן גובות מהצרכן הישראלי מחיר גבוה יותר כי הממשלה הישראלית מטילה עליהם מיסוי שלא קיים בארצות ניכר; 
מה שמביא אותנו לשורה התחתונה:
ממשלה שהיתה מקבלת על עצמה לשנות את דרכיה בהתאם לדרישות המחאה החברתית, היתה לוקחת על עצמה את המחוייבויות הבאות: 
  1. מדיניות עיצוב שער החליפין כך שיושפע, בין השאר, גם מיוקר-המחיה בישראל. 
  2. מדיניות הפחתת מיסים ישירים ועקיפים כך שתשפיע ישירות על יוקר-המחיה בישראל ותקל את הנטל על האזרחים. 
  3. מדיניות הגברת הפיקוח הרגולטורי על משק המזון הישראלי, תוך בחינה מעמיקה של עקומות-הייצורהשיווק והאספקה
למה זה לא קורה, אתם שואלים ? כי הממשלה שלכם נאו-ליברלית. היא לא מאמינה בצעדים כאלה של התערבות בכלכלה שמטרתה דאגה לאזרח הקטן. 

מפריע לכם ? תעשו משהו. תכתבו לחברי-הכנסת. לשרים. לראשי-הממשלה. לעיתונות. דברו על זה עם כל מי שאתם מכירים.

וכשיגיעו הבחירות הבאות: תצביעו למי שמבטיח לכם להחליף דיסק, גם אצל הפוליטיקאים וגם אצל הפקידים. 

תגובה 1:

  1. +אהבתי מאד לקרוא !
    המשך כך !

    השבמחק