התקשורת בארץ ובעולם מדווחת כי המפקד הקודם של הצבא הטורקי (2008-2010), גנרל אילקר בסבוג (Ilker Basbug), שהעיד בבית-המשפט הטורקי במסגרת הפרשיה המכונה "פרשת ארגנקון" (פרשת הפטיש בשפתנו), מצא עצמו, להפתעתו, עצור בתום עדותו, כשהוא צפוי לעמוד בפני אישומים של חברות בהתארגנות שביקשה להפיל את הממשלה המכהנת.
על פי הפרסומים, השלטון הטורקי טוען כי רבים - קציני צבא לשעבר, עיתונאים, עורכי-דין, אקדמאים ואחרים - בשר מבשרו של הממסד-הצבאי-חילוני של טורקיה, תכננו לארגן שורת פעולות בטורקיה, כדי לעורר זעקה ציבורית שתערער את השלטון ותביא לנפילת ראש הממשלה המכהן, ארדואן ומפלגתו, "מפלגת הצדק והפיתוח" האיסלאמיסטית.
על פי הפרסומים, השלטון הטורקי טוען כי רבים - קציני צבא לשעבר, עיתונאים, עורכי-דין, אקדמאים ואחרים - בשר מבשרו של הממסד-הצבאי-חילוני של טורקיה, תכננו לארגן שורת פעולות בטורקיה, כדי לעורר זעקה ציבורית שתערער את השלטון ותביא לנפילת ראש הממשלה המכהן, ארדואן ומפלגתו, "מפלגת הצדק והפיתוח" האיסלאמיסטית.
עיתונאים בולטים בטורקיה, המואשמים גם הם בהשתייכות להתארגנות, טענו שזוהי רדיפה של מתנגדים פוליטיים. כשחושבים על זה, קשה שלא להרגיש שהצדק איתם. כאשר אדם מגיע להעיד בפני בית-המשפט, בלי שמועלות כנגדו האשמות, ובתום עדותו הוא מוצא עצמו עצור ובדרך להיות מואשם כחבר ההתארגנות, זה לא נראה כל-כך טוב.
פורמלית, העמדה של השלטון הנוכחי נראית הגיונית: לא ייתכן שהצבא יעמוד מעל החוק ויחליף את השלטון בכל פעם שהוא איננו נראה למפקדיו. מעשית, צבא טורקיה, התופש עצמו כמגן החוקה הטורקית, הביא להחלפת השלטון מאז שטורקיה עברה למערכת רב-מפלגתית (ב-1945) כבר 4 פעמים: 1960, 1971, 1980, 1997. בכל אחת מהפעמים הללו הצבא פעל לעומת מה שנתפש בעיני מפקדיו כבעיות קשות בתפקוד השלטון; בכל אחת מהפעמים הללו הצבא השיב את השלטון לממשלה נבחרת, והפגין מחוייבות ודבקות בטורקיה חילונית בהתאם לחזונו ומורשתו של מייסד טורקיה המודרנית, כמאל אטאטורק. קשה להימנע מלהעריך שמעצרו של הגנרל בסבוג יביא את המתח בין הזרמים האיסלאמיסטי והחילוני בטורקיה לשיא חדש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה