20.5.2013

הטירונות הפוליטית של יאיר לפיד והאם יש עתיד תהיה ד"ש החדשה ?

הציטוטים של יאיר לפיד מהשבועות האחרונים הולכים ויוצרים חשש בקרב המתבוננים בפעולותיו, כי לא רק שהאיש לא היה צריך לקחת על עצמו את תיק האוצר, אלא שבמסגרת מאמציו להתמודד עם הנטל שבחר לקחת על עצמו, חוסר ההבנה שלו את ההבדל בין תכנון לביצוע מביא אותו לעבור על כמה אמיתות היסוד הפוליטיות. 

הציטוט האחרון - "אם אני אכשל, גם ראש הממשלה ייכשל" (נאמר על ידו בוועידת ישראל לעסקים), הוא עוד ביטוי אחד לחוסר-הבנה פוליטית. כדאי לו, ליאיר לפיד, שיעיין מעט בתולדות מדינת ישראל בשנים 1977-1985, יראה כמה שרי-אוצר התחלפו להם, ויעיין בסיבות שהביאו להחלפתם (רמז: לא היה שום קשר בין חילופי הגברי במשרד ראש-הממשלה, לאלה שהתבצעו במשרד האוצר). ארבעה שרי אוצר כיהנו בממשלות הליכוד של 1977-1984. בעוד שראש-הממשלה מנחם בגין התפטר על רקע מלחמת לבנון, שרי-האוצר התחלפו על רקע הכלכלה המתדרדרת. אלה היו השרים באותן השנים - 

במקום שר האוצר לפיד, הייתי גם מקדיש מזמני לעיון במהלכי הקריירה של יצחק מודעי בממשלת האחדות הראשונה של שנות השמונים. ואם אין לו רצון בכך, אולי כדאי שיועציו הפוליטיים ישוחחו עמו על אותם שרים ועל שקרה להם. התובנה שאותם דפוסים היסטוריים חוזרים איננה רק רעיון שאינטלקטואלים משתעשעים בו. ההתעקשות שלא ללמוד משגיאות קודמיו עתידה להביא את יאיר לפיד לחוות את שהם חוו. 

יאיר לפיד לא שגה רק באמירה הזו. הוא מנמק את מדיניותו הכלכלית הקשה בכך שהוא מעניק ביטוח כנגד פיטורים לאוכלוסיה. "בספרד יש מעל 30% אבטלה, ואת זה צריך למנוע פה...ריקי כהן, חברתי, קנתה ב-385 שקלים תעודת ביטוח שהיא לא תהפוך ליוון ולספרד. אם תשאל אותה 'האם בסכום הזה תהיה לה תעודת ביטוח נגד פיטורים שלה או של בעלה והצמיחה תמשיך' – היא תגיד 'כן'."

אבל כדאי היה שמישהו יגיד לכבוד השר, שעם כל הכבוד לחשיבות שבהתמודדות עם הגרעון הממשלתי, העלאות מיסים אינן מעודדות צמיחה. יש הרבה שיח כלכלי סביב השאלה איך מעודדים צמיחה, הרבה ויכוחים סביב לקחי המשברים הכלכלים הקודמים, אבל מעט מאוד הסכמות. אחת מהן היא שהורדת תקציבי השקעה ממשלתיים או העלאת מיסים הם צעדים שמדכאים את הכלכלה המקומית. לא מעודדים אותה.  

כך שלא כל-כך ברור עד כמה הביטוח של השר באמת מבטיח משהו למישהו, במבחן הפשוט של הקשר בין אמצעי ומטרה. 

הסכמה אחרת, לגביה כל הכלכלנים עלי אדמות יסכימו, היא שיש פער גדול במציאות מורכבת בין תכנון לביצוע, והפער הזה גדול במיוחד כאשר אתה משפיע בצעדיך רק על הכלכלה שלך, אבל הכלכלה הזו, מעשה שטן, מושפעת הרבה יותר ממה שקורה במקומות אחרים. שר האוצר איננו יכול להעניק ביטוח לאף אחד שישראל לא תהפוך ליוון או ספרד, מסיבה פשוטה אחת - מאחורי המשבר הכלכלי העולמי עומדות הרבה יותר סיבות משאלת החוב הממשלתי של כל אחת מהמדינות. העובדה שהשאלה איך מתמודדים עם משבר כלכלי וחובות נענית במידה רבה על ידי האידיאולוגיה של המשיב אומרת יותר על טיבו ואופיה של מדע הכלכלה, מאשר על הדרך הטובה ביותר להתמודד עם משבר כלכלי נתון. 

אז יש לנו שר אוצר שטועה לחשוב שהוא וראש-הממשלה באמת באותה הסירה, והוא גם טועה לחשוב שתחזיות של כלכלנים הן מדוייקות ואפקטיביות.  
(התמונה מצוטטת מויקיפדיה שם היא מפורסמת ברשיון CC-By-SA 3.0)

הצירוף של שתי השגיאות הפוליטיות האלה יחד מרמז על כך ששר האוצר לפיד עדיין בשלב הטירונות הפוליטית שלו. 

למרבה צערו של שר האוצר, הנחת-המוצא הבסיסית שלו - כי הוא יזכה לקצור את פירות התקופה הזו מתעלמת מנקודה בסיסית אחת: יריבו הפוליטי הגדול ביותר הוא בנימין נתניהו . אם יש דבר אחד שאפשר להגיד על בנימין נתניהו מאז ששב וזכה בהנהגת הליכוד באמצע העשור האחרון, זה שהוא למד איך למנוע מיריביו מלהפוך למתחרים של ממש.

רק כך אפשר להסביר כיצד האיש שבתקופות כהונתו כראש-ממשלה או שר-אוצר נעשה שימוש רחב ואפקטיבי בכלי הקרוי חוק-ההסדרים, לא הציע לשר-האוצר שלו לעשות שימוש דומה באותו כלי, כדי לקדם את התוכנית של התניית תקצוב בלימודי ליבה.  יש הסבורים ששר האוצר בחר שלא להשתמש בחוק ההסדרים. אבל איזו סיבה יכולה להיות לשר לבחור שלא לעשות שימוש בכלי האפקטיבי הזה, בנושא שסיעתו שמה בראש סדרי-עדיפויותיה, שההסדר החוקתי הנדרש לו אמור להיות כבר מוכן באמתחתה, כשהוא יודע שמה שלא עושים ב-100 הימים הראשונים, אולי לא עושים בכלל ? 

אני סבור ששר האוצר לא בחר, אלא נאלץ לוותר על שעת-הכושר הזו. אני גם סבור שלא במקרה, הדחייה/ביטול של התניית תקצוב בלימודי-ליבה אירעה באותה התקופה בה נערך פיוס בין ראש-הממשלה, בנימין נתניהו, ליו"ר ש"ס, אריה דרעי.

לאן זה מוביל אותנו ? שאלה טובה. לו אני בנעליו של יאיר לפיד, הייתי נזהר מאוד בשנה-שנה וחצי הקרובות. כל שראש הממשלה נדרש לו הוא -
  • למצוא את המנופים הנדרש לפירוק הברית האסטרטגית שבין ה"בית היהודי" לבין "יש עתיד" (מו"מ מדיני, אמר מישהו?).  
  • לחכות לתקופה של דיווחים לא-טובים על כלכלת-ישראל (וכאלה יהיו - כי אינדיקטורים כלכליים הם תמיד מעורבים, אפילו בתוך  שיפור כלכלי; כי בתקופה שבה ארה"ב מצמצמת בהוצאותיה ואירופה לא מצליחה להחלץ מהמשבר יש אינדיקטורים כלכליים שאינם יכולים שלא להיות מושפעים; כי ישראל מקדמת צעדים של העלאת מיסים והקטנת הוצאות הממשלה, בתקופה שבה הקטנת הגרעון עלולה לגרור את הכלכלה המקומית להאטה או למיתון)
  • ולפטר את שר האוצר שלו, כשהוא מאשים אותו באחריות להתנהלות הזו.
תוצאה אפשרית אחת של המצב הזה, היא שנפתלי בנט עשוי להיות האיש שיחליף את יאיר לפיד במשרד האוצר.
תוצאה אפשרית אחרת, היא שאריה דרעי עשוי להיות שר האוצר הבא.

כך או כך, נראה שאט-אט הולך ונלמד שוב הלקח הפוליטי אותו למדו בד"ש לפני כמעט 50 שנה.

לא שאלת הנסיון הביצועי היא החשובה, אלא שאלת הכישורים הפוליטיים. ואם אתה טירון פוליטי, כדאי שתפתח את הכישורים האלה במהירות, לפני שחיות הג'ונגל יטרפו לך את הצורה. 

אין תגובות:

פרסום תגובה