מדוע פרש גדעון סער? האם מסיבות פוליטיות או אחרות?
קודם כל, כרגיל כשאנחנו עוסקים בחיזוי עתידות, נזכיר שכאן זו פרשנות ולא נבואה, ונבהיר גם שבינתיים אנחנו רק עסוקים בפרשנות פוליטית של הודעה על פרישה מהפוליטיקה לפסק-זמן. הודעה. הפרישה עצמה טרם התרחשה.
ובכל זאת - מדוע פורש גדעון סער ?
רביב דרוקר (ערוץ 10) סבור שזו הכרה של סער בכך שיחסיו עם נתניהו אינם ניתנים לשיקום וכי הוא לא יוכל להתמודד ראש בראש מול נתניהו ולנצח. דרוקר גם סבור שאין לסער עתיד פוליטי.
- היפה: "בימים האחרונים טענו רבים כי אבן לא יכולה להמשיך בתפקידה בערוץ כל עוד היא נשואה לסער. ייתכן כי סער החליט לאפשר לרעייתו להמשיך בתפקידה הבכיר, כאשר פרישתו מהחיים הפוליטיים אמורה לסלול את דרכה שוב אל תפקידה בערוץ."
- המכוערת: "ברשת כבר החלו לרוץ שמועות כי פרישתו של סער מהחיים הפוליטיים נעוצה דווקא בתחקיר ענק שאמור להתפרסם עליו בשבועות הקרובים." (נראה שאחד המקורות לתאוריה המכוערת הוא אלדד יניב שהודיע בפייסבוק שלו: "אחת הסיבות לפרישתו של גדעון סער מהחיים הפוליטיים ('פסק זמן'):תחקיר גדול שמוסף עיתון הארץ עמל עליו בשבועות האחרונים. )"
עמית סגל במאקו מבטל את התאוריה המכוערת. לדבריו ידועה לו שאכן נעשית עבודה "בהארץ" על כתבת מגזין ארוכה אבל סטנדרטית על סער. וההגיון שלו אכן עושה שכל - הפרישה הזו הרי לא תסכל פרסום על דברים שלא היו צריכים להיעשות ולא תמנע חקירת משטרה. (אם כבר - להיפך. עדיף לו לפוליטיקאי שנתפש בקלקלתו להישאר בתפקיד כמה שיותר כדי להתמודד עם החקירה. )
הוא מקבל את האפשרות שהקריירה של גאולה אבן, רעייתו של גדעון סער, אכן היוותה שיקול - אבל לא מכריע. לדעתו:
"סער הגיע למסקנה הפשוטה שליד נתניהו לא צומח דשא. סיכוייו לנצח את ראש הממשלה בפריימריז במפלגה שמעולם לא הדיחה את מנהיגיה נראו לא גבוהים. ... אם היה נמנע מהתמודדות היה סופג מהלומה תדמיתית, אם היה רץ ומפסיד - נתניהו היה מדיח אותו מהממשלה. ... אם נתניהו יישאר ראש ממשלה, ממילא אין טעם להישאר כשר בתפקיד בינוני, נטול השפעה מעשית. אם יפסיד, סער יהיה ממילא מועמד מוביל בקרב הירושה. בקיצור, פסק זמן על תנאי."
טל שניידר לא מקבלת את ההסבר הפמיניסטי, דוחה את ההיפותזה של אלדד יניב וככל הנראה מקבלת את הדברים כפשוטם כשהיא בוחרת לצטט את יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג:
״גדעון ואני חברים טובים. אני החלפתי אותו כמזכיר ממשלה ואח״כ הוא החליף אותי בחזרה כמזכיר הממשלה. יש לנו יחסים ממש טובים. הוא אמר בשנה האחרונה שהוא רוצה לשנות כיוון בחיים, ולי זה היה נראה כמו, ׳אמר, אז אמר, בסדר׳. החיים ממשיכים. הוא שר שהשאיר חותם והיה לו מסלול משלו. אני מכבד את החלטתו ברמה האישית. החליט לנוח ולהיות עם המשפחה״.
ובכל זאת, אני נוטה שלא לקבל את הדברים כפשוטם.
בכל זאת, בלוג פוליטיקה, לא ?
בשביל מה אנחנו כאן אם לא בשביל להציע איזו קונספירציה?
אם ננסה להפעיל את השכל הישר, לא נוכל שלא להתייחס לדמיון בין בחירתו של משה כחלון לפני שנתיים לקחת "פסק זמן" למהלך הזה של גדעון סער. אז אמרו שכחלון הכריע לכיוון הזה, כשהבין שנתניהו לא יעניק לו את תפקיד שר האוצר, וכי המשך דרכו הפוליטית מאויימת.
אם נמשיך להפעיל את השכל הישר, וניזכר שבחודשים הקרובים יש סבירות גבוהה מאוד שאנחנו הולכים לראות את הממשלה והקואליציה משתנות, ונזכור שהמועמדת המובילה ליציאה היא יש עתיד, וננסה לנחש מי תבוא פנימה במקומה, על מי נחשוב בתור המועמדת המובילה?
אני נוטה להמר על ש"ס.
ואיזה תיק ש"ס הכי אוהבת ?
מי היה נאלץ לוותר על תפקידו לטובת הקואליציה החדשה ושמירת השלטון בידי הליכוד?
מי היה מוצא עצמו במצב הזה כשמשרד הפנים נלקח מידיו וניתן לנציגה של ש"ס נתון לרחמי ראש הממשלה ?
דמיינו את המצב - וזאת כשהיריבות בינו לבין ראש הממשלה תביאו בהכרח למצב דומה לזה של סילבן שלום, ממלא תפקיד של שר זוטר ומנסה לעשות קולות כאילו שום דבר לא קרה והוא עדיין בכיר כמו תמיד...
ספקולציה שובת-לב, לא ?
אבל למה דווקא עכשיו ?
לא היה יכול לחכות עוד חודשיים שלושה ולראות שבאמת המשבר הקואליציוני הזה מגיע לפיצוץ?
קודם כל, כידוע לכולנו, התזמון בפוליטיקה הוא קריטי לצורך שכנוע דעת-הקהל בנרטיב "הנכון". מהבחינה הזו, אם הניתוח שלי נכון, היה הכרחי לסער לפעול לפני שיהיה ברור שתפקידו בכלל בסכנה.
בנוסף, בעוד כמה ימים בג"ץ ייתן את פסיקתו בנושא החקיקה המסדירה את כליאתם של מבקשי המקלט מאפריקה. בהתחשב באמירות ברורות של בג"ץ כשפסל את את תיקון החקיקה הקודם, הקמפיין של סער, שר הפנים הלוחם בזרים היה עתיד לעלות על שרטון לא נעים בדמות עוד פסילת חקיקה. לקום ולעזוב אז היה נראה הרבה פחות טוב. בבחירה הנוכחית שלו, זו כבר לא תהיה הבעיה שלו. הוא הרי הודיע עוד קודם שהוא פורש. עכשיו שנציג ש"ס (דרעי? ישי? אטיאס? כהן?) יאכל את התבשיל הזה....
ובנוסף, ההתנהלות של רשות השידור כלפי רעייתו יצרה אפשרות להוסיף למרק גם את העניין הפמיניסטי. איזו דוגמא טובה יותר יכולה להיות לדבקותו של גדעון סער בעניין הפמיניסטי ונכונותו להקריב למען אשתו ומשפחתו מאשר פרישתו בתזמון הזה?
בקיצור - אם מקבלים את דעתי - לא היה יכול להיות זמן טוב יותר לכך.
ומה יהיה אחר-כך ?
מבחינה מדינית גדעון סער הוא אומנם נץ, אבל מבחינה אזרחית הוא חלק מהליברלים של הליכוד. כמו משה כחלון. כמו דן מרידור. כמו בני בגין. כמו רובי ריבלין.
התהליך הזה שבו הליברלים הולכים ועוזבים את הסירה, ואחד מהם כבר עסוק בהקמת מפלגה חדשה, מעלה אפשרות די ברורה ליום שבו נוטלי פסק-הזמן יבקשו לשוב ולעלות על המגרש: אם נתניהו ימשיך בשליטה ללא-מצרים בליכוד, אנחנו צפויים לראות מחזה שכבר עכשיו שומעים את ההדים המקדימים שלו: מי בעצם הוא הליכוד האמיתי ? המפלגה שבראשה עומד נתניהו או המפלגה (הכחלונית) שתבקש להחזיר עטרה ליושנה ?
ואיך נדע האם אני צודק?
רגע.
התאזרו בסבלנות.
בואו נחכה לסוף פסק-הזמן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה