20.4.2015

המו"מ הקואליציוני הולך ומבשיל

אחרי שכותרות העיתונים מיום שישי דיווח על קשיים רבים במו"מ הקואליציוני, באו כותרות יום ראשון והמשיכו לדווח על קשיים ובעיות לרוב. אבל המעיין בדיווחים בתקשורת הישראלית רואה שלמרות הנסיון להציג בעיות, הולכת ומתגבשת הסכמה רחבה. המו"מ מבשיל ודמותה של הממשלה ה-34 הולכת ומתגבשת. 

אז מה יהיה לנו ? 


דה מארקר
מעריב
ישראל היום
ראש הממשלה :

בנימין נתניהו
בנימין נתניהו
בנימין נתניהו
שר האוצר

משה כחלון
(האגף לתכנון ובנייה במשרד הפנים יועבר למשה כחלון;
ראש קבינט הדיור והקבינט החברתי־כלכלי)
כולנו
(האגף לתכנון ובנייה במשרד הפנים יועבר למשה כחלון;
ראשות קבינט הדיור והקבינט הכלכלי־חברתי. )
שר האוצר
(האגף לתכנון ובנייה במשרד הפנים יועבר למשה כחלון)
שר השיכון
יואב גלנט
כולנו
כולנו (כנראה גלנט)
שר להגנת הסביבה
אלי אלאלוף
(יהיה לו מעניין עם מה שקורה בחיפה)
כולנו
כולנו (כנראה אלאלוף)
שר התחבורה
ישראל כץ

ליכוד
 ליכוד
שר האנרגיה, פיתוח הנגב והגליל ושיתוף פעולה איזורי
סילבן שלום
 ליכוד
 ליכוד
שר הביטחון
 ליכוד
 ליכוד
 ליכוד
שר המשפטים
 ליכוד
 ליכוד
  ליכוד
שר לביטחון פנים
  ליכוד
  ליכוד
  ליכוד
שר החינוך
  ליכוד
  ליכוד
  ליכוד
שר הרווחה
  ליכוד
  ליכוד
  ליכוד
יו"ר ועדה סטטוטורית חדשה בכנסת – ועדת הרפורמות
ועדה לקידום רפורמות בכנסת, בראשות נציג כולנו.
הקמת ועדה סטטוטורית חדשה בכנסת לקידום רפורמות, שבראשה יעמוד נציג מפלגתו,

שר הפנים
אריה דרעי
(ללא מינהל התכנון)
 אריה דרעי
אריה דרעי

סגן שר במשרד האוצר
יצחק כהן
יצחק כהן

סגן שר במשרד הדתות
יעקב מרגי
יעקב מרגי

סגן שר במשרד החינוך
משולם נהרי
משולם נהרי

שר הכלכלה
ושר המודיעין
נפתלי בנט
נפתלי בנט

נפתלי בנט
חבר בקבינט המדיני־ביטחוני
שר החקלאות
אורי אריאל
אחראי על חטיבת ההתיישבות
אורי אריאל
אורי אריאל
אחראי על חטיבת ההתיישבות
שרה לעניינים ותיקים
איילת שקד
(אם יוגדל מספר השרים בממשלה)
איילת שקד
(אם יוגדל מספר השרים בממשלה)
איילת שקד
(כנראה בתיק הזה; העיתון בוטח באמירה ששקד תהיה שרה)
יו"ר ועדה
הבית היהודי


שר הבריאות
יעקב ליצמן
סגן שר בתקן שר
יהדות התורה
יעקב ליצמן
יו"ר ועדת הכספים
משה גפני
יהדות התורה
משה גפני
סגן שר במשרד החינוך
מאיר פורוש
(האומנם ייתכן שפורוש ונהרי ינהלו יחד את אגף החינוך הממלכתי חרדי העתיד לקום?)


שר חוץ
אביגדור ליברמן
אביגדור ליברמן

שרת הקליטה
סופה לנדבר
סופה לנדבר

שר הדתות

גורמים בליכוד אומרים כי ייתכן שתיק הדתות יישאר בידי המפלגה ויופקד בידיו של יריב לוין, שימונו לו שני סגני שרים - אחד מש״ס (יעקב מרגי) ואחד מהבית היהודי.
אריה דרעי



ההערכה: 22 שרים;  יותר סגנים מבעבר; הליכוד נשאר עם הרבה תיקים: הביטחון, המשפטים, ביטחון הפנים, התקשורת, התחבורה, הרווחה, החינוך ועוד. המפסיד הגדול המסתמן בחלוקה הזו - ישראל כץ (אבל סביר שיפוצה בחברות בקבינט המדיני-בטחוני). 

המחלוקות בין העיתונים : האם שר הדתות יהיה מהליכוד או אריה דרעי מש"ס (יחד עם תיק הפנים). העמדה שביטא נפתלי בנט הערב כנראה מבטיחה לליכוד את התיק הזה. בהתחשב בכך שבמעריב כבר דיווחו על האפשרות של שר מהליכוד עם סגני שר מהמפלגות המעוניינות/המתקוטטות, נראה שאנחנו צפויים לעימות מתוזמר שתכליתו השקטת התנגדויות פנימיות צפויות בש"ס וביהדות התורה, ופתרונו ידוע מראש. האם זה אומר שיריב לוין אכן יהיה שר הדתות? 

אילו סוגיות נשארו עוד פתוחות?
  • ש"ס לכאורה צריכה לבחור – תחבורה או פנים (קשה להאמין שאריה דרעי יעמוד בפיתוי של משרד הפנים, בגלל הקלות הרבה יותר באיוש תפקידים ובגלל האפשרות להגיד שעכשיו הוא שוב 'נקי' לגמרי). 
  •  נתניהו יצטרך לעגל את המרובע כדי לאפשר הסכמות שירצו הן את המפלגות החרדיות והן את ישראל ביתנוליברמן מנסה להציג עצמו כמגן צעדי הממשלה הקודמת בתחום  הגיור ואזורי הרישום לנישואים. כותב שורות אלה סבור שנתניהו יצליח לפתות את ליברמן לפשרה ראויה, עם תיק משרד החוץ.

עצם העובדה שנתניהו התחיל את סבב השיחות האישיות עם חברי הליכוד (על פי הדיווח במעריב, "בסוף השבוע החל נתניהו לזמן אליו חברי כנסת מהליכוד לשיחות אישיות. בשלב זה הוא נועד עם דני דנון ועם צחי הנגבי, המצפים לשדרוג.") אומרת שמבחינת נתניהו העסק כבר סגור.

זה כמובן לא אומר שלא הולך להיות כאן מעניין. אל תטעו – סביר להניח שלא יהיו הסכמים חתומים עד יום שלישי עם כל החברות העתידיות של הקואליציה.יתרה מכך - בדקה ה-90' תמיד יש מי שמוכן לאיים בפיצוץ כל העסק, כדי לסחוט עוד תפקיד או כדי להשקיט התנגדויות פנימיות, כך שסביר שנראה עוד דרמות לא מעטות בשבועות שנותרו עד להצגת הממשלה.

אבל הדיווחים בתקשורת מלמדים על המגמה והמסקנה האפשרית היחידה היא שהעסק בדרך לסגירה.

על פי הדיווחים בתקשורת, בשל יום הזיכרון יקדים נתניהו את הפגישה המיועדת עם הנשיא ריבלין, בה יבקש את הארכת תקופת הרכבת-הממשלה,  כבר ליום שלישי בבוקר  או ליום שני בשעות הערב .

האם הוא יוכל להראות שם הסכם חתום עם אחת  המפלגות? כנראה שלא... אבל עוד קצת סבלנות, והממשלה ה-34 של ישראל תצא לדרך. 

לקריאה נוספת


8.4.2015

יש אינתיפאדה ויש אינתיפאדה

בזמן שבו הרשות הפלסטינית מנהלת קמפיין בינ"ל ודואגת שלא ייצאו פיגועים "כבדים" משטחה, פלסטינים בודדים מנהלים נגד ישראל את האינתיפאדה השלישית. 
כל מי שגר בשטחים יודע עד כמה הדיווחים בבלוג הזה מייצגים את המציאות ועד כמה התקשורת המיינסטרימית (מסיבותיה היא) משתיקה את המציאות (ותוך כך, משרתת את הצרכים של ממשל נתניהו). 

ובכל זאת, מעת לעת האינתיפאדה של היחידים חורגת מהאבן אל עבר פגיעה אלימה יותר. השבועיים האחרונים הציגו רצף נוסף שכזה: 

לכאורה, זה חלק שגרתי מהמציאות מאז 1967 של נוכחות יהודים בשטח שיושבת בו אוכלוסיה עוינת.
אבל מי שזוכר כיצד נראה הרצף הזה עד 1987, מבין עד כמה המצב השתנה. 

תביטו, ככה, סתם, על דיווח שגרתי לגמרי מאתמול 3 פצועים קל משתי תקריות יידויי אבנים ביהודה ושומרון 
עיקר הבעיה עם חוסר הדיווח של התקשורת (מסיבותיה היא), היא שכאשר סופסוף אזרח המקבל דיווחים על תרגילים של צה"ל, סביר להניח שהוא בכלל לא יבין את ההקשר. 

וההקשר הוא פשוט: בצה"ל מתכוננים לקראת "הסרת" הפקק מהבקבוק והתפרצות האינתיפאדה השלישית במלוא עוצמתה. אולי זה יקרה.
אולי זה לא יקרה.
אבל למרבה הצער - זה לא תלוי בישראל אלא בשאלת מידת הצלחת הקמפיין הבינ"ל של הפלסטינים נגד ישראל. 



1.4.2015

הרהורים רציניים לאחד באפריל: איך מבדילים בין אמת לשקר ?

האדם המודרני המבקש להבחין בין אמת לשקר יודע שהכלי הטוב ביותר הוא ספקנות. לא להאמין לכל דבר שאומרים לך. 

המהרהר בתולדות האנושות מגיע בשלב מסויים למסקנה בלתי-נמנעת: ספקנות היא דבר חדש, כנראה פרי עידן ההשכלה והתפישה האמפיריציסטית שהפכה ליסוד המדע המודרני. 

מהו אמפיריציזם? בתמצית (לא לגמרי מדוייקת), זו תפישה הגורסת כי ידע חייבת להתבסס על ניסיון. מה שמכונה "ידע א-פריורי" (ידע שאינו תלוי בניסיון והוא ידע הנובע מהשכל בלבד) אינו נתפש עוד כידע של ממש.
כלומר, אם מקבלים את הגישה הזו, הדרכים היחידות להגיע אל הידיעה הן -
  • ניסיון 
  • בהסקהאינדוקטיבית (הסקה מאוסף מקרים פרטיים אל הכלל) על סמך הניסיון.
הגישה ההפוכה, היתה הרציונליזם. לפיה הרציו (השכל) הוא מקור הידע האנושי. כלומר, יכול אדם לשבת ולחשוב ולהרהר ולהציע הסברים - והם יהוו את הידע האנושי.

שתי הגישות תוארו כאן באופן לא מדוייק, בין היתר, בגלל שהחשיבה האנושית היא דבר לא מאוד מדוייק. כולנו חושבים "מהבטן" ומ"הראש". היכולת שלנו להבחין בין חשיבה 'רגשית' לחשיבה 'שכלית' מוטלת בספק. עצם ההבחנה בין סוגי החשיבה האלה מוטלת בספק. יש שלל הטיות פסיכולוגיות שמביאות לכך שגם החשיבה המדוייקת ביותר עשויה להחמיץ חלקים גדולים מהתמונה השלמה - של מרכיבי הבעיה או מרכיבי הפתרון. 

האם ההכרעה של האלקטורלט הישראלי ב-17 למרץ האחרון היתה הכרעה 'מהראש' או 'מהבטן' ? האם ההתנהלות של משטר דמוקרטי היא דוגמא ל'חוכמת ההמונים' או ל'שלטון ההמון' ? 

דמוקרטיה, בעיקר בגלל מנגנוני-ההגנה המובנים בתוכה, נחשבת כמשטר הפחות-גרוע, הרע במיעוטו. 
אבל האם מנגנוני ההגנה האלה עובדים ? 

בבלוג הזה אני מצביע לא אחת על הפער בין הדברים הנאמרים על ידי שליחי-הציבור שלנו לבין העובדות. אם תרצו, על הפער שבין אמירה 'רגשית' לבין אמירה 'שכלית'. לכאורה, עצם הנסיון להגיד על דבריו של אחר שהם 'רגשיים' או 'שכליים' הוא כניסה לסוג של שיח שיורד מהתוכן אל הדוברים. סוג כזה של שיח נוטה להסלמה שבסופה אין עוד עיסוק בעובדות, במידת ביסוסן ובניתוח השלכותיהן, שלאחריו מגיעה הכרעה על הפעולה הטובה ביותר. כל מה שנותר הוא עיסוק באנשים 'טובים' ובאנשים 'רעים'. המחנות אינם מתפלגים עוד על סמך רעיונות והדרך שבה הם יכולים לארגן את המציאות אלא על סמך הזדהות עם 'טובים וטובים פחות'. 

היה נעים להגיד שפעם היה פה אחרת. אבל הפרספקטיבה ההיסטורית מלמדת שכבר בשנות ה-30 של המאה ה-20, מערכות הבחירות על המוסדות הייצוגיים של היישוב העברי בארץ ישראל התנהלו בדרך הזו.
מפא"י, השמאל של אז, הצליחה להגיע לדומיננטיות עזה, בין היתר, הודות ליצירת הקישור התודעתי שבין הימין הפוליטי בישראל לימין הפוליטי באירופה של אז.
והיום? הליכוד מצליח לשמור על דומיננטיות עזה, בין היתר, הודות ליצירת הקישור התודעתי שבין השמאל הפוליטי בישראל לימין הפוליטי במזרח-התיכון שסביבנו. זה נראה מופרך, במבט לאחור וזה נראה מופרך במבט להיום, אבל חלק לא קטן ממצביעי הימין משוכנעים שתכלית השמאל בישראל היא קידום הסדרים מדיניים שיפרקו את ישראל מהגנותיה ויחזקו אויבי ישראל. חלק מאותם מצביעים משוכנעים בהביטם סביב-סביב אל המזרח התיכון שאין מתונים באיזור הזה וכי 'הערבים הם אותם ערבים והים הוא אותו הים' (כדבריו בני-האלמוות של ראש הממשלה המנוח, יצחק שמיר). 
מי צודק ומי טועה ? לכל אחד יש את האמת שלו, לא ? 

חלק אחר מאותו אלקטורט כנראה משוכנע שיש צד 'מדכא' ויש צד 'משחרר' בפוליטיקה הישראלית. אם בוחנים את 50  השנים האחרונות מגלים שהצד 'המדכא' שלט במהלך שלוש תקופות:  
השנים 1970 עד 1977
השנים 1992 עד 1996 
השנים 1999 עד 2001

 הצד 'המשחרר' שלט במהלך חמש תקופות: 
1977 עד 1984 
1990 עד 1992 
1996 עד 1999 
2001 עד 2006 
2009 עד 2015 

(במהלך החודשים הראשונים של 1970 ובמהלך השנים 1984 עד 1990 שלטה בישראל ממשלת אחדות רחבה; 
במהלך השנים 2007 עד 2009 שלטה בישראל מפלגת המרכז קדימה). 

מי שלט יותר ? מי השפיע יותר ? האם אחרי 50 שנה ברובן החזיק הצד 'המשחרר' בשלטון יכול מישהו להאשים את הצד 'המדכא' במצבו, ובאמת ובתמים להאמין בכך ?  השאלה הזו היא דוגמא לחשיבה 'שכלית'. מצאתי את עצמי שואל אותה אנשים המגדירים עצמם כמדוכאים, למרות היותם בעלי הון ונכסים, עיסוקם במקצועות יוקרתיים ומתגמלים מאוד והעובדה שהם לא יכלו להצביע על אירוע אחד בעשור האחרון בו הם חוו דיכוי מצד 'הקבוצה השלטת'. 

אז אי אפשר לשכנע? בוודאי שאפשר. יש בינינו אנשים שהשתלטו על אמנות השכנוע של אחיהם החושבים בו זמנית 'מן הבטן' ו'מן הראש'. נדגים:
מה חשוב יותר - איכות החיים או החיים עצמם?
תחשבו לרגע מהראש. למי תאמינו כשישאל אתכם את השאלה הזו, ויציע תשובה -
  • מנהיג גברי, נאה, כריזמטי ובוטח בעצמו המדבר בפסקנות
  • או דמות מתלבטת, הססנית, המדברת על מורכבות הקיום ? 


ואחרי כל זה -
אם מצליחים לאמץ את דרך החשיבה המאפשרת לדבר אל האלקטורט הישראלי בדרך שמשכנעת אותו,
אם שולטים במיומנות באמנות ההיבחרות, 
אם מגיעים אל השלטון - 
מגיעים לדילמה האמיתית של ה-1 באפריל. 

כיצד מבדילים בין אמת לבין שקר? 
כיצד יודעים מהי המציאות ואיך לנהוג בה ? 
כיצד יוצאים מדרך החשיבה המשכנעת מ'הבטן' ומ'הראש' בזמן בו לא עוסקים בבחירות אלא בניהול מדינה קטנה מוקפת אויבים במזרח התיכון בזמן אביב העמים הערבי כשבני-העם רוצים לחיות ולחיות כמו בני-אדם ולא כמו עבדים או ספרטנים?