tag:blogger.com,1999:blog-70369944693229382372024-03-14T10:57:11.365+02:00פוליטיקה ישראלית Israeli Politics 101אתר פרשנות לאירועים בפוליטיקה הישראלית, אקטואליה, מדיניות וכמובן בחירותישראלי-אחדhttp://www.blogger.com/profile/02171240084229381261noreply@blogger.comBlogger600125tag:blogger.com,1999:blog-7036994469322938237.post-1705929734985403222018-12-31T23:59:00.001+02:002021-03-24T00:41:07.104+02:00סיום או הפסקה <div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on">
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
לפני עשר שנים, ב1/1/2009, נכתב <a href="https://israelipolitics101.blogspot.com/2008/11/blog-post_4.html" target="_blank">הפוסט הראשון בבלוג הזה</a>.<br />
שתי נקודות מרכזיות היו בו, בפוסט התמציתי משהו ההוא:<br />
<br />
<ul style="text-align: right;">
<li>הצורך בהעמקת השיח הפוליטי הישראלי. שיח שהולך והופך רדוד יותר ויותר עם השנים בצורה שמסכנת את עתידה של הדמוקרטיה הישראלית. </li>
<li>החובה המוטלת על כתפי כל אחד ואחת מאיתנו - לנסות ולתרום משהו לשינוי המציאות לטובה. </li>
</ul>
<br />
הבלוג נוצר כמעט שנתיים אחרי שעזבתי את שירות המדינה. עבדתי כמה שנים, באחד ממוקדי קבלת-ההחלטות המרכזיים במדינת ישראל, בתפקיד שאפשר לי ללמוד ולראות כיצד הדברים מתרחשים "מאחורי הקלעים". אחת התובנות המרכזיות מאותה תקופה היתה עד כמה השיח התקשורתי הפוליטי בישראל הוא לא מדוייק, עד כמה התקשורת מוכנה להתרחק מהעובדות אם כדי להשיג כותרות או בגלל בורות או עצלות הכותבים. ובעיקר - עד כמה אין כלי תקשורת אחד המדווח על המציאות בצורה מקיפה, הוגנת ומעוגנת היטב.<br />
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br />
אחרי שעזבתי את שירות המדינה, ואחרי שנה של צינון מעיסוק עצמי בפוליטיקה אותה גזרתי על עצמי בשם ההתנהלות הראויה, פתחתי את הבלוג הזה. אחרי עשור של נסיון לתרום את חלקי, הגיע זמני להמשיך הלאה ולנסות לתרום את חלקי לפוליטיקה הישראלית בדרכים אחרות. </div>
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
עשר שנות הכתיבה ב"פוליטיקה ישראלית 101" היוו תקופת כתיבה שהיתה מאלפת ומעשירה. חוויתי, כמו כל אזרח ישראלי, רגעי סיפוק ורגעי תסכול הודות לנפלאות ונפתולי הפוליטיקה הישראלית. וכמו כולנו, קיוויתי, ועודני מקווה, שהפוליטיקה הישראלית תדע לקדם את מדינת ישראל והעם היושב בציון אל עתיד טוב יותר לכולנו.<br />
<br />
הבלוג לא יעודכן בזמן הקרוב, אבל אני מקווה שתכניו עדיין יועילו למי שייתקלו בו בדרכם עלי רשת. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
</div>
ישראלי-אחדhttp://www.blogger.com/profile/02171240084229381261noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7036994469322938237.post-62498468159375162732018-12-24T16:50:00.002+02:002020-03-05T11:58:36.655+02:00הולכים לבחירות באפריל 2019 <div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on">
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
40 ימים לאחר מעשה התפוצצה הפצצה שהטמין אביגדור ליברמן לבנימין נתניהו. זוכרים את <a href="https://israelipolitics101.blogspot.com/2018/11/blog-post_14.html" target="_blank">ההתפטרות של ליברמן והתנבאויות כל הפרשנים על בחירות קרבות</a>? או שכבר הספקתם לשכוח הודות ל? </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
ליברמן לא עשה את כל זה מעצמו. <a href="https://www.inn.co.il/News/News.aspx/388697" target="_blank">החרדים שקדו וחפרו ורבו ביניהם</a> ו<a href="https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5432414,00.html" target="_blank">יאיר לפיד חיכה בצד והודיע ברגע המתאים על משיכת תמיכתה של יש עתיד מחוק הגיוס</a> כדי לוודא את <a href="https://www.israelhayom.co.il/article/618547" target="_blank">חיסולה של הקואליציה הנוכחית</a>. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
מה קרה לבנימין נתניהו, שלפני <a href="https://www.kipa.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95-%D7%90%D7%A0%D7%99-%D7%A0%D7%9B%D7%A0%D7%A1-%D7%9C%D7%A0%D7%A2%D7%9C%D7%99-%D7%A9%D7%A8-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F/" target="_blank">5 שבועות הסביר שזה יהיה חוסר-אחריות ללכת לבחירות</a> ועכשיו הסכים לכך ? הרי רק <a href="https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5430165,00.html" target="_blank">לפני 4 ימים פוצצה לראשונה מנהרה שחפר חיזבאללה</a> בצפון ישראל והסבירו לנו שמדובר ב<a href="https://www.makorrishon.co.il/news/97731/" target="_blank">מבצע שעשוי להימשך חודשים</a> ? </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
קשה למתבונן ברצף האירועים הזה שלא לחשוד בכך שנתניהו התבונן בזהירות בהתנהלות המערכת המשפטית והגיע למסקנה שהתזמון הזה יהיה המיטבי עבורו. האם זה בגלל שהוא מעריך שהמערכת לא תספיק לגבש עמדה אלא <a href="https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5432593,00.html" target="_blank">בסמוך מדי לבחירות וכך הוא יגיע לבחירות עצמן כשהוא עדיין בחזקת מי שלא הוגש כנגדו כתב-אישום</a> ? </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
אבל אולי אולי זה לא נתניהו עצמו ? אולי אלמנט אחר פועל כאן, בדמות חששן של כל השותפות לקואליציה מ<a href="https://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3752604,00.html" target="_blank">משבר כלכלי עולמי</a> המחייב אותן להקדים ככל האפשר את הריצה אל הקלפי? </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
ואולי אולי אולי מה שנאמר לנו הוא מה שקרה בפועל - הקואליציה הזו הגיעה אל הנקודה שבה אי-אפשר היה לדחות יותר הכרעה בסוגיית הגיוס, ולא היה בה (עוד ביולי) ואין בה (גם היום) קונצנזוס אפשרי בעניין ? </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
השאלה הזו היא קשה ומורכבת מכפי שאולי נזכה לשמוע, נוכח אוירת הבחירות הממשמשת ובאה. כפי שכתבתי <a href="https://israelipolitics101.blogspot.com/2018/07/blog-post.html" target="_blank">עוד במעבר החוק האומלל הזה בקריאה הראשונה</a> - החוק בנוסחו הנוכחי עתיד ליפול בבג"ץ מאותם נימוקים של קודמיו. אבל אפילו חוק שלא מבצע את התכלית שלו - הסדר גיוס כמעט שוויוני - אין הקואליציה הזו, הימנית ביותר שראינו כבר שנים הרבה - מסוגלת להעביר ? אם כך, איזה הסדר גיוס חרדים מסוגלת המדינה שלנו לחוקק ? </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
ואם גם אחרי הבחירות לא תקום קואליציה שתוכל לחוקק הסדר גיוס חרדים אפקטיבי, אז מה הטעם בבחירות האלה ? </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
כלומר, תצביעו למי שתצביעו - חשבו על נושא גיוס החרדים כשאתם בוחרים. נסו לבחור כך שהקואליציה שתקום תוכל למשול במדינה הזו בצורה שסוגיות שנגררות כאן עשרות שנים יגיעו סוף סוף להכרעה. העדר-המשילות הזו, שהיא (אולי אולי אולי) הסיבה האמיתית לקריסת הקואליציה הזו כמעט שנה לפני סוף זמנה, אפיין רבות מדי מממשלות ישראל לאורך השנים. בנימין נתניהו הוא אומנם מנהיג הססן, דפנסיבי, שמעדיף להימנע מהכרעה איפה שרק אפשר, אבל לא כל האחריות עליו. גם העם שמקפיד לבחור שוב ושוב קואליציות שלא מאפשרות הכרעות חדות אחראי למציאות הזו. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
בשולי הדברים, הבה ונביט על חצי הכוס המלאה. <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2" target="_blank">הממשלה השלושים וארבע</a> תשלים ארבע שנים מלאות לכהונתה. בעשור האחרון ידעה ישראל יציבות נדירה יחסית. גם ה<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D" target="_blank">ממשלה השלושים ושתיים</a> השלימה 4 שנים. אבל הממשלה ה-34 הגדילה לעשות, כי בניגוד לממשלה ה-32 שנשענה על קואליציות מתחלפות, הממשלה הנוכחית עשתה זאת עם קואליציה אחת, יציבה להפליא. סוג כזה של יציבות לא ראינו כאן. תגידו מה שתגידו על בנימין נתניהו בגירסתו הבוגרת והבשלה, הוא יודע להחזיק בשלטון. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<u>תשובות לשאלות בשולי הדברים</u></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
</div>
<ul style="text-align: right;">
<li style="direction: rtl;">אילו ממשלות אחרות הצליחו להחזיק 4 שנים ? <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%94" target="_blank">ממשלת ישראל השמונה עשרה</a> (הראשונה בראשות מנחם בגין) ו<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%97%D7%9E%D7%A9_%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%94" target="_blank">ממשלת ישראל החמש-עשרה</a> (השניה בראשות גולדה מאיר, שכהונתה התארכה עקב <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D" target="_blank">מלחמת יום הכיפורים</a>). אף אחת מהן לא נהנתה מיציבות קואליציונית כמו זו של הממשלה ה-34. </li>
<li style="direction: rtl;">כמה שנים תוכנן מבצע 'מגן צפוני' נגד מנהרות החיזבאללה? על פי דובר צה"ל, המבצע <a href="https://www.srugim.co.il/294233-%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8-%D7%A6%D7%94%D7%9C-%D7%91%D7%A9%D7%9C%D7%91-%D7%94%D7%96%D7%94-%D7%90%D7%A0%D7%95-%D7%9C%D7%90-%D7%A4%D7%95%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%9F" target="_blank">תוכנן כבר 4 שנים לפחות</a>. נתניהו ותומכיו מציגים אותו כ<a href="https://www.israelhayom.co.il/article/613131" target="_blank">כורח מיידי שמנע המשך פעילות בדרום</a>. ליברמן <a href="https://www.mako.co.il/news-columns/q4_2018/Article-593b4a5ced77761004.htm" target="_blank">כנראה חשב, בניגוד לאחרים, שתגובה בדרום היא צורך דחוף יותר</a>. מי צדק? ימים יגידו. אבל העובדה המטרידה באמת כאן היא הכרעה ממשלתית שמשתקף ממנה תפישה של חוסר-יכולת של ישראל לנהל בו זמנית מאבקים כנגד ארגונים כמו חיזבאללה וחמאס. המדינה שידעה להתמודד מול כמה צבאות במלחמות העצמאות, ששת הימים ויום הכיפורים, נרתעת מהתמודדות עם שני ארגוני טרור בו זמנית ? </li>
<li style="direction: rtl;">אז מתי יתקיימו הבחירות ? על פי <a href="https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5432256,00.html" target="_blank">הודעת ראשי-הקואליציה, הולכים לבחירות ביום שלישי, 9 באפריל 2019</a>. </li>
</ul>
</div>
ישראלי-אחדhttp://www.blogger.com/profile/02171240084229381261noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-7036994469322938237.post-62908854383334318502018-12-04T00:14:00.000+02:002018-12-22T00:16:00.652+02:00סיפור קטן על החיים בחלם<div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on">
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<a href="https://www.israelhayom.co.il/article/613003" target="_blank">משרד החקלאות החליט לבצע מהפך בשוק הביצים ולפתוח אותו ליבוא</a>. למה ? </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
התגלה שכ10% מהמטילות שנבדקו נגועות בסלמונלה (4.4% מתוכן בסלמונלה אלימה), ו-"בעקבות הממצאים החליטו במשרד החקלאות להציב תנאים מחמירים ביותר לבעלי הלולים הישראלים. " שיתחילו ב2019.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
אוקיי. זה מצדיק ייבוא ? </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
רגע. "לאור ההנחה שחלק מבעלי הלולים לא יבצעו את שדרוג הלולים במועד, משרד החקלאות פותח מכסות ליבוא ביצים פטורות ממכס בכמות התואמת את המחסור הצפוי, ורישיונות היבוא ייצאו עם מכסות פטורות ממכס למחצית הראשונה של 2019".</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
אבל למה ההנחה הזו ? "הפתרון הרצוי היה להרוס את הלולים הישנים שאינם עומדים בתנאי התברואה הרצויים ובתנאי רווחת המטילות. ברם, נציגי המגדלים לא הסכימו לתנאי המענק שהממשלה הציעה, ולכן אנו נאלצים לבצע פעולות נקודתיות אשר יצמצמו את הסיכון".</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
במילים אחרות, הממשלה ממשיכה בתנופת ההריסה של החקלאות הישראלית. או שתגדלו או שתמותו. ואם לא תגדלו - נייבא מחו"ל. הפעם - השלמת חיסול הלולים (מלחמה שנמשכת כבר יותר מ-20 שנה). </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
והרי ביצים אפשר לייבא מחו"ל, אז אין בעיה, נכון ? </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
אבל בעצם, <a href="https://www.jdn.co.il/breakingnews/627549/" target="_blank">אזהרת הסלמונלה הגדולה האחרונה לא היתה לגבי ביצים מיובאות מספרד</a>? אממ....</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
ולא היו <a href="https://www.themarker.com/advertising/1.5722096" target="_blank">בעיות סלמונלה בייבוא מטורקיה ומאוקראינה</a> ? </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
למה בעצם משקיעים בייבוא סלמונלה בחו"ל במקום בשיפור החקלאות המקומית ? </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
למה לשפר ? זה לא כאילו ישראל היא מדינה מוקפת אויבים שבטיחות המזון שלה צריכה להיות השיקול הראשון במדיניות החקלאות שלה, נכון ? </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
התבשרנו שישראל מתחילה במבצע הבוקר בגבול הצפון. לגיטימי, חשוב, ואולי אפילו מאוחר מדי בהתחשב בפוטנציאל הצבאי של חיזבאללה. מלחמה עם חיזבאללה, מסבירים לנו, יכולה לשתק את העורף במשך שבועות נוכח <a href="https://www.maariv.co.il/journalists/Article-673781" target="_blank">ריבוי טיליו</a> ו<a href="https://news.walla.co.il/item/3107456" target="_blank">רמת הדיוק שלהם</a>. אבל הממשלה שלנו מנהלת מדיניות חקלאית כאילו לא ייתכן מצב שבו לא יתאפשר ייבוא מזון במשך שבועות מחו"ל. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
חלם. אנחנו חיים בחלם. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
</div>
ישראלי-אחדhttp://www.blogger.com/profile/02171240084229381261noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7036994469322938237.post-84919947408119432472018-11-14T00:37:00.000+02:002020-01-12T10:22:22.915+02:00האם נתניהו חיפש רגיעה ומצא בחירות מוקדמות (מדי) ? <div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on">
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
מסתמן ששאיפתו של בנימין נתניהו להגיע לרגיעה כמעט בכל מחיר בחזית עזה, תביא עמה הסלמה דווקא בכיוון אחר: <a href="https://news.walla.co.il/item/3200453" target="_blank">יש רחשים בדבר אפשרות שסוף כהונתו של אביגדור ליברמן כשר ביטחון הולך ומתקרב</a>.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
למה שליברמן יתפטר ? יש הרבה סיבות. התקרבות מערכת הבחירות היא כנראה העיקרית.<br />
על פי הפרסום בואלה!: </div>
<blockquote class="tr_bq" dir="rtl" style="text-align: right;">
"שר בכיר בממשלה העריך כי ליברמן עומד להודיע על התפטרותו מהממשלה. 'הוא ממותג ככישלון בביטחון. זו בחירה בין סוף קריירה, אם הוא נשאר בתפקיד, לבין סיכוי קטן להציל אותה'" </blockquote>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
אבל בואו ניתן לליברמן קרדיט. ייתכן שהוא עושה את זה מסיבות עקרוניות. אולי זה בגלל עזה. אולי זה בגלל משהו שאנחנו לא יודעים.<br />
<br />
לגבי עזה, אפילו <a href="https://www.israelhayom.co.il/article/607627" target="_blank">ישראל היום הרשה לעצמו לומר שבסיבוב האחרון: "חמאס אמר את המילה האחרונה"</a>. ו<a href="https://www.israelhayom.co.il/article/606859" target="_blank">נתניהו הרי יצא מהארון בפריז</a> והתגלה כיונה בטחונית: </div>
<blockquote class="tr_bq" style="direction: rtl; text-align: right;">
"אני רואה בחורים צעירים הולכים ליחידות שלהם. לוקחים צ'ימידן ונפרדים מההורים. וחלקם לא חוזרים. אני חי את זה. כשצריך אנחנו עושים פעולות אבל אני תמיד חושב על הצד הזה. כל ראש ממשלה צריך לחשוב על זה. אם יש צורך לשלוח אנשים עושים את זה אבל אם אפשר להימנע מזה אז זה מה שעושים. "</blockquote>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
יונות מדינית זו עמדה לגיטימית. איפוק וחשיבה שניה ושלישית לפני יציאה לפעולה צבאית הם דברים ראויים ביותר. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
אבל אסור לראש ממשלה להגיד את הדברים בצורה הזו. כי התוצאה ברורה - מי שיעשה מה שאפשר להימנע משליחת אנשים לקרב, ימצא עצמו שולח אותם לקרב כל הזמן, בתנאים הכי גרועים, הכי מסוכנים והכי קטלניים. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
ו<a href="https://www.israelhayom.co.il/article/607231" target="_blank">כפי שכתב רונן איציק בישראל היום במאמר</a> בכותרת "מה יגרום לממשלת ישראל להפיל את חמאס?" הרי </div>
<blockquote class="tr_bq" style="text-align: right;">
<div style="direction: rtl;">
"כמו שזה נראה היום, בעצם שום דבר לא יגרום לממשלת ישראל להפיל את שילטון חמאס. המהלך הזה פשוט נתפס כלא כדאי בשום אופן. קחו אוויר, כי מה שהיה הוא שיהיה, בטח בכל המדובר ברצועת עזה, מקום בו אנו נלחמים מאז 1948, ולא מצליחים לייצר יציבות, ואולי גם זה אומר משהו. המילה "כיבוש" שהפכה למוקצית בעידן בו אנו חיים היא לא פשוטה, בטח לא השלכותיה, אך בואו נשים את הקלפים על השולחן – האם קיים פיתרון אחר שייתן שקט לאורך זמן?</div>
<div style="direction: rtl;">
החיים לימדו אותנו כבר מזמן – שלא. גם לכיבוש יש מחיר, וגם למציאות שלאחריו יש מחיר, ואת המחיר הזה אף גורם היום לא מוכן לשלם. ולכן, עם כל תחושת התסכול והזעם, גם הסבב הזה יעבור, והמציאות לא תשתנה מן היסוד. " </div>
</blockquote>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
רובנו, אם לא כולנו, נסכים שזה נראה כמו סיכום תמציתי לא-רע של עמדת ממשלת ישראל הנוכחית. אם זו היתה ממשלת שמאל, איש לא היה מופתע. אבל כולנו זוכרים שזו כנראה הממשלה הימנית ביותר שהפוליטיקה הישראלית מסוגלת להעמיד מתוכה בזמנים האלה. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
אז אפשר להבין שליברמן החליט למתוח קו. כלומר, אם הוא החליט. כלומר, אם ההתפטרות שלו אכן קשורה לעזה. כלומר, אם אין דברים שאנחנו לא יודעים. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
לפני שנתייחס לבחירתו של ליברמן, זו הזדמנות טובה כמו כל אחת אחרת להזכיר שיש לפחות שני פתרונות אחרים שיש סיכוי לא רע שיתנו שקט לאורך זמן - </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
</div>
<ul style="text-align: right;">
<li style="direction: rtl;">האחד , מה שראינו בלבנון #2. תגידו מה שתגידו, כבר יותר מעשור שהגבול הזה שקט כמעט לגמרי. נכון, מלחמת האזרחים הסורית עזרה מאוד. נכון, יש מצב שמתחת לפני השטח קורים דברים שאנחנו לא יודעים עליהם ושיתפוצצו לנו בפנים. ובכל זאת - <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%9B%D7%A1%D7%95%D7%9A_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%97%D7%96%D7%91%D7%90%D7%9C%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%90%D7%97%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%94#2018" target="_blank">מבט על האירועים שבין ישראל לחיזבאללה בעשור האחרון</a> מלמד שעד כמה שיחסים כאלה יכולים להיות פחות אינטנסיביים ממה שיש לנו עם החמאס בעזה - הם שם. </li>
<li style="direction: rtl;">השני, מה שלמדנו אבל יישמנו רק חד-צדדית אחרי 1967. יש מקומות שבהם הדרך היחידה להשיג שקט היא לפנות את השטח מאנשים מסויימים. טרנספר. זה נעשה ב-1948 לערבים ויהודים. זה נעשה ב-1967 לערבים. זה נעשה ב-1981 ליהודים. זה נעשה ב-2005 ליהודים. בשום מקרה זה לא הביא לשלום בסגנון אירופאי, אבל בכל המקרים היה שינוי מהותי ביחסים, ולפחות מהפרספקטיבה היהודית, ב-3 מתוך 4 מקרים, היה שיפור מהותי במצבה האסטרטגי של ישראל. גם לגבי הרביעי - ההתנתקות ב2005, יודו גם הגדולים שבמתנגדיה, נתקע טריז עמוק בקרב הפלסטינים שנכון להיום, נדמה שאין ביכולתם להתגבר עליו. <br />נראה שהגיע הזמן ליישם את זה שוב על מקור הטרור ולא על אלה שהטרור מכוון נגדם. תחשבו על זה. לפחות ברמה המוצהרת, אם טרנספר יהיה בקונצנזוס ישראלי, נגיע לדבר אחד שיהיה מוסכם גם עלינו וגם על רוב מוחלט של העזתים . הרי בהתאם להנהגתם, הם לא רוצים להישאר שם. הם רוצים לעבור משם למקומות אחרים בארץ ישראל. אז אולי יימצא הפוליטיקאי הישראלי שישאף ללכת לקראתם ולהגשים להם 50% מרצונם - שלא יישארו בעזה? </li>
</ul>
<br />
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
סביר להניח שלא נראה את ליברמן מרים את דגל הטרנספר. הוא בוודאי ידבר על קשירת-ידיים, אוזלת-ידיים, וההכרח בפעולה נחרצת - שהממשלה לא מתירה. ביבי יהיה האשם. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
אבל אחרי האיפוק שמערכת הביטחון בהנהגת ליברמן הובילה כבר חצי שנה נוכח הפגנות אלימות חוזרות ונשנות בעזה <a href="http://israelipolitics101.blogspot.com/2018/05/blog-post_16.html" target="_blank">בהובלת החמאס</a>, קשה להאמין שהוא יוכל לשכנע מישהו בזה. ובכל זאת - זה השלב האחרון שבו הוא יכול להחזיר את המפתחות ולנסות לתלות את האשם על ביבי. זה לא יעבוד במהלך מערכת-בחירות בה יצטרך להסביר מדוע ולמה נשאר בכסאו למרות שלא הסכים עם מדיניות הממשלה. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
וביבי? תסמכו עליו שהוא יצליח לתזמן איזשהוא מבצע או איזושהיא פעילות או איזושהיא תגלית איראנית או אחרת כדי להפתיע את ליברמן. במשחק הזה, בין אביגדור לבין בנימין, השני מנצח כבר יותר מ-20 שנים.<br />
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
בשורה התחתונה, אם אכן ליברמן יתפטר, סביר להניח שאנחנו הולכים לבחירות בפברואר-אפריל. היו כבר תחזיות כאלה. <a href="https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3741839,00.html" target="_blank">משה כחלון חזה את זה עוד ביולי</a>. וכולנו יודעים שמ<a href="http://israelipolitics101.blogspot.com/2018/07/blog-post.html" target="_blank">עברו של חוק הגיוס בקריאה הראשונה</a> היה רק המערכה הראשונה בתיאטרון האומלל הזה. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
אז מה? בחירות? תגידו מה שתגידו על הקואליציה הזו, גם אם היא תגיע לסוף דרכה החורף, היא היתה המרשימה ביותר מבחינת יציבותה ותפקודה, בהשוואה לכל אלה שראינו כבר שנים ארוכות, כאן בארץ הקודש. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
</div>
ישראלי-אחדhttp://www.blogger.com/profile/02171240084229381261noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7036994469322938237.post-67822803315579148632018-11-09T07:54:00.002+02:002020-03-05T12:20:31.778+02:00שמעתם על צעדת תלמידי עוטף-עזה ? מה דעתכם? ולמה אתם לא הצטרפתם? <div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on">
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
בחמשת הימים האחרונים צעדו תלמידי תיכון "שער הנגב" מהמועצה האזורית שער הנגב אל עיר הבירה שלנו. ההפגנה האזרחית הנהדרת הזו הסתיימה אתמול בעצרת מחאה מול הכנסת. על פי התקשורת, מאות אזרחים מכל רחבי הארץ הצטרפו גם הם לצעדה הזו - כדי להביע את תמיכתם.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br />
מטרת הצעדה? מחאה על המצב הביטחוני. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
היקף המחאה ? לא קטן. יותר מ-150 נערים ונערות מישובי עוטף עזה.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
היקף הכיסוי התקשורתי? גם הוא לא קטן. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
דיווחו על הצעדה בכל כלי התקשורת המרכזיים, לאורך כל השבוע. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
כך למשל, בישראל היום, דיווחו על פתיחת המחאה: <a href="https://www.israelhayom.co.il/article/604753" target="_blank">ילדי עוטף עזה בצעדת מחאה לעבר הכנסת</a>.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
בידיעות/YNET דיווחו במהלכה: <a href="https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5390705,00.html" target="_blank">צעדת נוער עוטף עזה לירושלים: ' מגיעה לנו ילדות נורמלית'</a> </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
בהארץ דיווחו על סיומה: <a href="https://www.haaretz.co.il/news/local/.premium-1.6636014" target="_blank">בליווי הנשיא ריבלין, צעדת בני הנוער מעוטף עזה הגיעה לירושלים</a></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
לפעמים מחאות מתות בגלל שהן מחובקות חזק מדי בקונצנזוס שאין מאחוריו כוונה אמיתית. אנחנו זוכרים את <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99_%D7%A7%D7%A0%D7%A4%D7%95" target="_blank">ויקי קנפו</a>. המצעד שלה זכה לתשומת-לב תקשורתית עצומה. ההשלכות שלו בפועל על המדיניות הציבורית? כמעט אפס. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
גם במקרה הזה, קל לחזות שהמחאה תסתיים בלי לשנות את המציאות. מדיניות בטחונית, בדיוק כמו מדיניות כלכלית (במקרה של מחאת האמהות החד-הוריות כנגד הקיצוצים בשנת 2003) מעוצבת על בסיס שיקולים קרים של עלות ותועלת. לא על בסיס דעותיהם, לוהטות ככל שיהיו, של הנפגעים מתוצאות המדיניות הזו. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
זה האתגר האמיתי של המחאה הזו. לשנות את סדרי-העדיפויות של מדינה שלמה זה לא עסק פשוט. במיוחד שהמחירים הנדרשים הם איומים. אין דרך להתמודד עם איומי-הטרור מעזה בלי לשלם במשאבים ובדם. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
ולמרות זאת - הצועדים הדגישו כי זוהי לא מחאה פוליטית. זו כמובן שטות גמורה. אין הפגנת מחאה שאיננה פוליטית. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
פוליטיקה, במהותה, היא מאבק על סדרי-עדיפויות. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
עובדה היא שצעדת המחאה של תלמידי עוטף-עזה לא היתה במרכז הדיון הציבורי הישראלי בשבוע האחרון. מה זה מלמד אותנו? שחוסר-האונים של מדינת ישראל כנגד טכנולוגיית הטרור החדשה, המכונה <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%A4%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9F_%D7%AA%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%94" target="_blank">עפיפוני התבערה</a>, הוא כאן כדי להישאר. זה לא חדש כמובן. ההיסטוריה הישראלית היא רצף של מציאות בטחונית לא נעימה ומתמשכת עבור מיעוט. כל פעם באיזור אחר. פעם פדאיון בדרום. פעם קטיושות בצפון. עברנו את פרעה. נעבור גם את זה. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
בכל מה שנוגע למאבק מול הטרור הפלסטיני, ההיסטוריה שלנו מלמדת שהדברים נמשכים עד שקורה משהו. הדברים מצטברים למבצע סיני. למלחמת שלום הגליל. למלחמת לבנון השניה. להתנהלות של מדינה שמותחת קו ומבהירה שהדברים צריכים להתנהל אחרת. ואז זוכה האיזור המוכה לתקופה שלווה יותר. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
מתי תגיע השלווה לדרומה של ישראל? כשהציבור יאותת לממשלה שהגיעו מים עד נפש. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
על פי השבוע האחרון יעברו עוד הרבה מים לפני שנגיע לנקודה הזו, של מתיחת הקו,</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
שאחריו ידעו ילדי עוטף עזה ילדות נורמלית. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
</div>
ישראלי-אחדhttp://www.blogger.com/profile/02171240084229381261noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7036994469322938237.post-68860516030785364852018-10-07T08:32:00.000+03:002018-11-09T08:35:30.639+02:00 האם יש אדם שהוא טלית שכולה תכלת ? <div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on">
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
בעקבות <a href="https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001255261" target="_blank">אישור המינוי של בראט קאבאנו לביהמ"ש העליון של ארה"ב</a>, קשה שלא לתהות על הציפיות ממועמד ציבורי בדמוקרטיה המודרנית. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
ההאשמות נגד קאבאנו, שעלו בשלב מאוחר להטריד בתהליך בחינת המינוי שלו על ידי הסנאט של ארה"ב, התמקדו במעשים שעשה (לכאורה) בהיותו בתיכון ובקולג'. לא עלתה האשמה אחת לגבי התנהלותו בחיים לאחר מכן. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
ניצב מולכם אדם בן 50 לערך ואתם מתמקדים בהתנהלותו בגילאים 16 - 20? </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
עזבו את זה שמדובר במעשים (לכאורה) שאין אפשרות להעמידו לפלילים בגינם (בגלל התיישנות). </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
תתמקדו בשאלה הכי פשוטה שיכולה להיות: על בסיס ההאשמות עצמן מצטייר אדם ש-30 השנים האחרונות שלו - אם ההאשמות נכונות - הן 30 שנה של תיקון: </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
</div>
<ul dir="rtl" style="text-align: right;">
<li>התנהגות נקייה מכל רבב, </li>
<li>מופת לאחרים, </li>
<li>וחזרה בתשובה. </li>
</ul>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
כלומר, גם אם ההאשמות נכונות - אז מה בדיוק אתם רוצים? </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
לפסול אותו, עכשיו, כשהוא יעמוד במקום שבו אף אחד אחר לא יעמוד ? </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
עכשיו המשיכו לשאלה הקצת פחות פשוטה: האומנם ייתכן מועמד בחברה דמוקרטית שעוברת תהליכים של הקצנה שלא יימצא מישהו שיהיה משהו נוראי להגיד עליו? </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
להשקפתי, תהליך של בחינת מועמד חייב להתמקד בשנים החשובות והרלוונטיות. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
אין רלוונטיות מהותית בשאלת התאמתו לתפקיד של אדם מבוגר בן 50 בדברים שעשה או לא עשה כשהיה נער או בחור צעיר. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
תחשבו <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%9C%D7%A8%D7%A0%D7%A1_%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%90%D7%A1" target="_blank">קלארנס תומאס</a> ו<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%9C" target="_blank">אניטה היל</a>. שם היתה רלוונטיות קרובה. דובר בהתנהלות (לכאורית) של תומאס בתפקיד ציבורי שמילא כלפי עובדות כפופות אליו. עכשיו,כשמדברים על קאבאנו, יש את תקדים תומאס: הרי מועמדותו של תומאס אושרה. הוא שופט עליון כבר שנים ארוכות. וזאת למרות ההתנהלות הלכאורית ההיא. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
כלומר, יש תקדים הקובע שיש רף מסויים של התנהלות שלגביו לכאורה לא מתמקדים. גם אם יש בעיה ברף הזה - זו לא תהווה סיבה לפסילת מועמדות. המועמד איננו טלית שכולה תכלת. אולי הוא נהג בצורה לא נאותה. אבל הוא לא נדרש לשלמות. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
זה לא היה אמור להיות עניין של ניגודים פוליטיים (partisanship). גם פוסט כזה לא אמור להיות כזה. לא דמוקרטים נגד רפובליקנים. לא גברים נגד נשים. זו שאלה פשוטה: </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
תאורטית יש בינינו אנשים נקיים לגמרי. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
מעשית, דמוקרטיות חייבות לתפקד. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
הדרישה לשלמות היא מדרון חלקלק שבסופו ייפסל כל מי שלא נראה לך מסיבות, שבסופן, למרבה הצער, ידועות מראש - השתייכותו לצד הלא נכון של המפה הפוליטית. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<u>לקריאה נוספת</u></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
</div>
<ul dir="rtl" style="text-align: right;">
<li><a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Robert_Bork_Supreme_Court_nomination" target="_blank">Robert Bork Supreme Court nomination</a></li>
<li><a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Clarence_Thomas_Supreme_Court_nomination" target="_blank">Clarence Thomas Supreme Court nomination</a></li>
<li><a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Merrick_Garland_Supreme_Court_nomination" target="_blank">Merrick Garland Supreme Court nomination</a></li>
<li><a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Brett_Kavanaugh_Supreme_Court_nomination" target="_blank">Brett Kavanaugh Supreme Court nomination</a></li>
</ul>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
</div>
ישראלי-אחדhttp://www.blogger.com/profile/02171240084229381261noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7036994469322938237.post-48435857078532176712018-09-12T10:45:00.003+03:002018-12-22T00:22:51.750+02:0060 שנות סכסוך מגיעות לקיצן? <div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on">
<div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on">
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
החדשות בדבר פתיחת מעברי-גבול בין אתיופיה לאריתריאה הן שלב סמלי חשוב בתהליך המדיני המרתק המתנהל בצפון-מזרח אפריקה. מדובר בתהליך שיש בו בכדי להשפיע על איזור גדול הרבה יותר, באופן שמזכיר לא במעט את הפוטנציאל הטמון בסכסוך הישראלי-פלסטיני ושווה לעיין בו מעט.<br />
<br /></div>
</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<iframe allow="autoplay; encrypted-media" allowfullscreen="" frameborder="0" height="315" src="https://www.youtube.com/embed/TeNgFkq6RSw" width="560"></iframe></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
הפרסומים בחדשות מספרים על סכסוך של 20 שנה. למשל, <a href="https://www.bbc.com/news/world-africa-45475876?intlink_from_url=https://www.bbc.com/news/topics/cen5x5l99w1t/ethiopia-and-eritrea-peace-agreement&link_location=live-reporting-story" target="_blank">כך דיווח הBBC על פתיחת הגבולות</a>:</div>
<div style="text-align: left;">
Ethiopians and Eritreans have been celebrating the reopening of two key crossing points more than 20 years after a border war shut them.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: left;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
אך שורשי מלחמת הגבול המסויימת הזו מגיעים מעט יותר אחורה. הכל התחיל בסוף שנות ה-50, כאשר חלום הפדרציה האתיופית-אריתראית, עוד החלטת או"ם שלא עלתה יפה, התרסק אל נוכח סיפוח אריתריאה כמחוז בתוך אתיופיה. ה<a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Eritrean_Liberation_Front" target="_blank">ELF</a>, החזית לשחרור אריתריאה, נוסדה ב-1958 ומקובל לומר שהיריות הראשונות במלחמת העצמאות של אריתריאה נורו כמה שנים לאחר מכן, בספטמבר 1961. אז בוצעה ההתקפה הראשנה של המורדים על עמדות משטרה במערב אריתריאה וכך החלה מלחמת-אזרחים בת 30 שנה במהלכה ראתה אתיופיה חילופי משטר דרמטיים. הקיסר היילה סילאסי הודח. בשנים שלאחר מכן, בתקופת שלטון <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Derg" target="_blank">הDerg</a>, המשטר המרקסיסטי שנשען על תמיכת ברה"מ, פעלו ארגונים רבים נגד המשטר (וגם אחד נגד השני). שני ארגונים בולטים היו <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Oromo_Peoples%27_Democratic_Organization" target="_blank">ה-OPDO</a> , ארגון האורומו העממי-דמוקרטי, וה-EPLF (או בשמו המלא, ה- <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Eritrean_People%27s_Liberation_Front" target="_blank">Eritrean People's Liberation Front</a>, מי שהחליף את הELF של פעם כארגון המורדים הדומיננטי ביותר). והיו גם אחרים. סוף המלחמה הקרה שיחק תפקיד מכריע בהפלת המשטר המרקסיסטי בראשות <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Mengistu" target="_blank">מנגיסטו</a>. בשלב המכריע הזה, בלטה בקרב קואליציית המורדים שהפילה את המשטר ה-<a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Ethiopian_People%27s_Revolutionary_Democratic_Front" target="_blank">EPRDF</a>, בעצמה קואליציית קבוצות מורדים בהובלת ה<a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Tigrayan_People%27s_Liberation_Front" target="_blank">TPLF</a>, החזית העממית לשחרור תיגראי. מאחר וה-TPLF וה-EPLF נלחמו יחד נגד המשטר הרודני של מנגיסטו, הקמתה של ממשלת מעבר בישרה על הסוף הקרב של מלחמת העצמאות. ואכן אתיופיה הכירה בזכותם של האריתראים לערוך משאל-עם על עצמאותם. במשאל הכריעו האריתראים, באפריל 1993, על עצמאות. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
למרבה הצער, נסיונות הצדדים במשך כמה שנים לפתור בדרכי שלום את שאלת הגבול בין המדינות לא צלחו. הסיבה? לכאורה, בדומה למה שאנחנו רגילים כאן, בארץ הקודש, גם האתיופים והאריתראים ניסו לקבוע את שאלת הגבול על סמך החלטות שהתקבלו בתקופה הקולוניאלית, בין המשטר האתיופי לבין השלטון האיטלקי באריתריאה. ובדומה למה שהורגלנו כאן, גם שם הדיונים לא הניבו הסכמות. בפועל, הצדדים עדיין לא היו בשלים לויתורים הדדיים. אי-ההסכמות הסלימו במהירות סביב שאלת מעמד איזור Badme, ושרשרת התקלויות צבאיות במהלכן נהרגו כמה בעלי-תפקיד אריתראים, הובילה להזרמת כוח צבאי אריתראי גדול לאיזורי Badme ו-Tigray ובתגובה, במאי 1998, תקף צבא אתיופיה. כל צד האשים את רעהו כמי שיזם את המלחמה. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
לאחר סדרה של קרבות והפוגות שנמשכו במשך כשנתיים, שניתן לתארן כגרסא מודרנית של מלחמת חפירות, במסגרתה צבא אתיופיה הפגין, רוב הזמן, עליונות בתמרון ובניצול הכוח, הגיעו הצדדים להסכמות ביוני 2000 שהבשילו לחתימת <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Algiers_Agreement_(2000)" target="_blank">הסכם אלג'יר</a> בדצמבר 2000 - הסכם שלום מקיף , במסגרתו הוקמה ועדת גבולות משותפת יחד עם ה-Permanent Court of Arbitration שבHague. למרבה הצער זה קרה רק אחרי עשרות אלפי הרוגים ומאות אלפי עקורים-פליטים. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
הועדה העניקה שטחים מסויימים לכל צד אבל Badme, לב הסכסוך, הוענקה לאריתריאה. אתיופיה סירבה לקבל את הקביעה במשך זמן לא מבוטל, עד שב2004 הודיעה שהיא מקבלת את הפסיקה של הועדה, בעקרון. במעשה המתח נמשך, ונראה שלא הועילה לו רבות קביעת ביה"ד בהאג בדצמבר 2005, שמי שהפרה את החוק הבינלאומי ב-1998 היתה אריתריאה. המתיחות נמשכה, כאשר מצד אחד, שני הצדדים הקפידו לא לחצות איזשהו קו שיביא למלחמה ישירה, ומצד שני, אף אחד לא היה מוכן לעשות את הצד הראשון לשלום.</div>
<div style="text-align: right;">
<br /></div>
<div style="text-align: right;">
<div style="direction: rtl;">
המצב הנפיץ והתקוע הזה נמשך עד שראש הממשלה החדש של אתיופיה, <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%97%D7%9E%D7%93" target="_blank">אֵבּי אחמד עלי</a> חתך את הקשר הגורדי. חודשיים אחרי כניסתו לתפקיד רוה"מ, ב5/6/2018 הוא הודיע שממשלתו מקבלת את תנאי הסכם אלג'יר במלואם ואת הפסיקה שהעבירה את Badme לאריתריאה. מגעים מדיניים הובילו לפיסקה ביולי 2018 במסגרתה חתמו נשיא אריתריאה, אייזיאס אפוורקי וראש ממשלת אתיופיה, אֵבּי אחמד עלי, על סוף מצב הלוחמה בין שתי המדינות. בסמוך לאחר מכן התחילו טיסות ישירות בין שתי המדינות. תהליך ההפשרה המשיך בחיבור מערכות הטלפוניה והתחלת סחר, והגיע כעת לשיא נוסף, של פתיחה רשמית של מעברי הגבול. </div>
<div style="direction: rtl;">
<br /></div>
<div style="direction: rtl;">
<div style="direction: rtl;">
קשה שלא להביט על התהליך המורכב הזה בלי לקוות להצלחתו. שיתוף פעולה בין אתיופיה ואריתריאה עשוי להשפיע דרמטית על שתי המדינות, הן בכל הנוגע להשלכות הכלכליות והפוליטיות עליהן עצמן, ובוודאי על סביבתן. המועמדת הראשונה להשפעה חיובית היא <a href="https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5334036,00.html" target="_blank">סומליה, הסובלת בעצמה ממציאות קשה ומורכבת במסגרתה שחקנים בינלאומיים רבים בוחשים בקלחתה</a>. </div>
<div style="direction: rtl;">
<br /></div>
<div style="direction: rtl;">
עוד יותר קשה שלא להביט על מה שקורה שם ולא לתמוה האם הדברים היו יכולים להתרחש לולא דמותו הייחודית של אֵבּי אחמד עלי, ולא לשאול מתי אנחנו נזכה לראות כאן, אצלנו, מנהיגות דומה, שיודעת ליזום ולהוביל, במקום לחכות למשיח. </div>
<div style="direction: rtl;">
<br /></div>
<div style="direction: rtl;">
השיעור שאריתריאה ואתיופיה מלמדות כאן הוא לא חדש. ראינו את זה במקומות אחרים שוב ושוב. פעם <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_1812" target="_blank">ארה"ב ובריטניה הגדולה נלחמו אחת בשניה</a>. פעם <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA" target="_blank">בריטניה וצרפת היו אויבות נחושות</a>. פעם <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%97%D7%A1%D7%99_%D7%92%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%94-%D7%A6%D7%A8%D7%A4%D7%AA#%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%A1%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%92%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%99-%D7%A6%D7%A8%D7%A4%D7%AA%D7%99_(1871%E2%80%931948)" target="_blank">אי אפשר היה לדמיין שלום בין גרמניה וצרפת</a>.</div>
<div style="direction: rtl;">
אולי הפעם יהיה מי שיקשיב ? לא מדובר כאן בתקווה תמימה. התהליכים האלה לא קורים מעצמם. הם מחייבים חשיבה, עבודה והתמדה. אבל העובדות ההיסטוריות מדברות בעד עצמן. סכסוכים יכולים להגיע לקיצם.</div>
<div style="direction: rtl;">
<br /></div>
<div style="direction: rtl;">
אם תרצו - אין זו אגדה. </div>
<div style="direction: rtl;">
<br /></div>
<div style="direction: rtl;">
<u>לקריאה נוספת</u></div>
<div style="direction: rtl;">
<div style="direction: rtl;">
<ul style="text-align: right;">
<li><a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Eritrean_War_of_Independence" target="_blank">מלחמת העצמאות של אריתריאה </a></li>
<li><a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Eritrean%E2%80%93Ethiopian_War" target="_blank">מלחמת אריתריאה-אתיופיה </a></li>
</ul>
</div>
<div style="direction: rtl;">
<br /></div>
<div style="text-decoration-line: underline;">
<br /></div>
</div>
<div style="direction: rtl;">
<br /></div>
</div>
</div>
</div>
ישראלי-אחדhttp://www.blogger.com/profile/02171240084229381261noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7036994469322938237.post-55551002798951127552018-08-22T13:49:00.001+03:002018-08-22T13:49:45.632+03:00הפעם זה לא יהיה צעד סמלי <div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on">
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
ההתפתחויות האחרונות בחקירות הסובבות את נשיא ארה"ב, דונאלד טראמפ, בדמות - </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
</div>
<ul dir="rtl" style="text-align: right;">
<li><a href="http://www.foxnews.com/politics/2018/08/21/how-paul-manafort-is-connected-to-trump-russia-investigation.html" target="_blank">משפט פול מנפורט</a></li>
<li><a href="http://www.foxnews.com/politics/2018/08/21/michael-cohen-striking-deal-with-federal-prosecutors.html" target="_blank">העסקה של עורך דינו</a></li>
<li><a href="https://www.bloomberg.com/view/articles/2018-08-21/don-mcgahn-served-himself-not-trump-talking-to-robert-mueller" target="_blank">החדשות על שיתוף הפעולה של היועץ המשפטי של הבית הלבן</a></li>
</ul>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
מצטרפות להן, במקרה או שלא במקרה, אל הצהרתו של טראמפ כי ישראל תשלם מחיר מדיני עבור העברת השגרירות האמריקנית לירושלים. כרגיל בישראל, מעניין לראות כיצד <a href="https://www.israelhayom.co.il/article/581415" target="_blank">מקורות חדשות מסויימים מנסים להצניע את ההצהרה הזו</a> בעוד מ<a href="https://www.davar1.co.il/145099/" target="_blank">קורות חדשות אחרים מנסים להבליט אותה</a>, אבל איך שלא נביט על זה, אלה 3 האמירות של טראמפ (כפי שערוץ 7, למשל, הביא אותן באומץ):</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
</div>
<ul dir="rtl" style="text-align: right;">
<li>"ישראל תצטרך לשלם מחיר גבוה יותר במשא ומתן עם הפלסטינים כי היא זכתה בדבר גדול מאוד - ההכרה האמריקנית בירושלים כבירתה והעברת השגרירות"</li>
<li>אם אי פעם יהיה שלום עם הפלסטינים, העברת השגרירות לירושלים וההכרה בה כבירת ישראל היו מהלכים נכונים - כי הורדנו אותם משולחן המשא ומתן"</li>
<li>"במשאים ומתנים בעבר הם מעולם לא הצליחו לפתור את סוגיית ירושלים. עכשיו ישראל תצטרך לשלם מחיר גבוה יותר, כי זה הורד מהשולחן. הפלסטינים יקבלו משהו טוב מאוד, כי עכשיו התור שלהם"</li>
</ul>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
האם טראמפ מתכוון לזה ברצינות ? </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
אני סבור שטראמפ - בצדק - מבין שזמנו עלול להיות קצוב בגלל התקדמות החקירות. ולכן אימץ את התפישה שעליו לפעול אינטנסיבית כדי להיות מסוגל להתמודד פוליטית עם הליך ההדחה העשוי/עלול להגיע בהמשך. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
במציאות הנוכחית, נראה שהחזיתות הקלות ביותר לפעולה מחוללת תהודה ציבורית לנשיא שבידיו סמכויות צו נשיאותי - הן בנוגע לתהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים, ובנוגע לתהליך המו"מ הבינלאומי עם איראן. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
מבין שתי החזיתות, איפה לדעתכם יידרש טראמפ להשקיע פחות משאבים כדי לקדם את יצירת הכותרות מסיחות-הדעת ומגבשות הקואליציות שיתנגדו להדחתו ? </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
מרגישים מרומים? בצדק. הרי כל מי <a href="https://israelipolitics101.blogspot.com/2018/05/blog-post_16.html" target="_blank">שהתבונן בתהליך העברת השגרירות לירושלים </a>הבין שהצעד הסמלי בעיקרו לא ביטל את מעמד הנציגות הפלסטינית במזרח ירושלים. מבחינה מעשית, טראמפ לא סיים את המאבק העתידי על ירושלים. אפילו מבחינה סימלית לא ברור עד כמה הצעד הזה אכן התקבל על דעת מישהו, מלבד טראמפ וישראל. וכעת טראמפ ממשיך במסעו, ולמרבה הצער, כל מי שמביט על הסוגיות המהותיות שנותרו על שולחן המו"מ מאז שתהליך אוסלו נעצר, דה-פקטו, בשנת 2000, מבין שטראמפ הולך לגרום לישראל נזק מדיני מאוד משמעותי. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
כי כל הדברים שנותרו על השולחן, לגישתו של טראמפ, הם מהותיים. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
הפעם זה לא יהיה צעד סמלי. </div>
</div>
ישראלי-אחדhttp://www.blogger.com/profile/02171240084229381261noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7036994469322938237.post-47415857290792295042018-07-14T14:13:00.000+03:002018-08-22T14:15:26.846+03:00חוק הגיוס עבר בקריאה ראשונה. אבל למי זה עוזר בעצם ? <div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on">
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<a href="https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5302472,00.html" target="_blank">חוק הגיוס עבר בקריאה ראשונה</a>. כרגיל אצלנו זה לווה בדרמה גדולה שתכליתה לאפשר לכל הפוליטיקאים המעורבים להדגים את חשיבותם ופועלם לציבור בוחריהם הפוטנציאלי. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
אבל דרמה בצד, עודנו מתבוננים בעוד חוק אחד בדרכו לנסות ולהתמודד עם סוגית השוויון בגיוס לצה"ל, כפי שהיא מיושמת בנוגע לתלמידי הישיבות החרדיות, וקשה שלא לגרד בראש בתמיהה. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
האומנם החוק החדש מביא איתו חידושים כאלה שיעמדו בפני הנימוקים שהובילו את בג"ץ לפסול את הפרק הרלוונטי מהחוק האחרון (כמו גם את חוק טל ואת ההסדרים שלפניו) ? </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
כדי לא להלאות אתכם, נסתפק בציטוט המפתח מאותו בג"ץ: </div>
<blockquote class="tr_bq" dir="rtl" style="text-align: right;">
"החוק אינו מנסה כלל להתכנס להסדר גיוס שוויוני או כמעט שוויוני".</blockquote>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
ואידך זיל גמור. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<u><b>לקריאה נוספת</b></u></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
</div>
<ul dir="rtl" style="text-align: right;">
<li><a href="http://elyon1.court.gov.il/files/14/770/018/C29/14018770.C29.htm" target="_blank">בג"ץ 1877/14 התנועה למען איכות השלטון בישראל ואח' הכנסת ואח' </a></li>
<li><a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%92%22%D7%A5_%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%94%D7%92%D7%99%D7%95%D7%A1" target="_blank">בג"ץ חוק הגיוס בויקיפדיה </a></li>
<li><a href="https://www.israelhayom.co.il/article/568589" target="_blank">כל מה שצריך לדעת על חוק הגיוס החדש</a></li>
<li><a href="http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=2072953" target="_blank">הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 25) (שילוב תלמידי ישיבות), התשע"ח-2018</a><br />(פרסום על אישור <a href="https://www.israelhayom.co.il/article/559529" target="_blank">מתווה חוק הגיוס</a> ב-<a href="https://www.israelhayom.co.il/article/567997" target="_blank">החלטת ממשלה</a>; פורמלית, ההחלטה שפורסמה במזכירות הממשלה -<br /><a href="https://www.gov.il/he/Departments/policies/dec3935_2018" target="_blank">טיוטת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 23), התשע"ח-2018 - הסמכת ועדת השרים לענייני חקיקה</a>)</li>
</ul>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
</div>
ישראלי-אחדhttp://www.blogger.com/profile/02171240084229381261noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7036994469322938237.post-67165084360920193502018-06-19T01:09:00.002+03:002018-08-11T01:46:06.710+03:00במי להביט: בזה שיורד או בזה שעולה ?<div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on">
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
דונאלד טראמפ והתנהלותו העולמית מושכת כל-כך הרבה תשומת-לב עד שאנשים לא מפנימים מספיק את האמת המרה לגבי טראמפ: הוא נשיא בדלני שהולך ומסיג את ארה"ב מהעולם, בתהליך שיטתי של התנכרות לבעלות-ברית ויצירת הבנות עם אויבות שתכליתו האמיתית היא התקפלות פנימה. אין הסבר טוב יותר לתהליך המדיני המתרחש בין ארה"ב לצפון קוריאה, אין הסבר הגיוני יותר לתהליך הסגרתה של סוריה לידי רוסיה, ולמרבה הצער גם אין הסבר עמוק יותר להתנהלות של ארה"ב בנושאי ישראל (כמובן, עם התבלין של הרומן המתמשך של טראמפ עם ציבור המצביעים הנוצריים הדתיים שלו ותפישתם את תפקידה המודרני של ישראל). </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
לכן כל הזדמנות להצביע על הענק השקט ההולך ומתעורר מולנו, על אופיו ועל משמעויות התעצמותו, היא חשובה וטובה, </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
ואם זה נעשה בשנינות והומור - מוטב ! </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
ג'ון אוליבר בתוכניתו, last week tonight, עסק במנהיגה של סין, שי ג'ינפינג, ההולך ומקבל מעמד לא-אופייני בתוך הרשת השלטונית הסינית, באופן המעלה חששות סבירים בהחלט בקשר לתוכניותיו העתידיות להישאר בשלטון (בניגוד לקודמיו). </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
שווה צפייה. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<iframe allow="autoplay; encrypted-media" allowfullscreen="" frameborder="0" height="315" src="https://www.youtube.com/embed/OubM8bD9kck" width="560"></iframe></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
במיוחד כדאי לשים לב לcompanion piece בסוף התוכנית. כי האמת שם, לגבי היכולות של משטר אוטוקרטי </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
to fuck with you הן אולי המדריך התמציתי והטוב ביותר שראיתי בזמן האחרון בנוגע למשמעויות ההתעצמות של מעצמת-על שמתאפיינת כמשטר רודני... </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
</div>
ישראלי-אחדhttp://www.blogger.com/profile/02171240084229381261noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7036994469322938237.post-83858282463076452232018-05-16T17:50:00.001+03:002018-05-16T17:50:40.085+03:00הזדמנות למבט במראה- ובמציאות <div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on">
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
הודאתו של חבר הלשכה המדינית של חמאס, סלאח אל-ברדוויל לסוכנות הידיעות הפלסטינית "וטאניה" כי 50 מההרוגים בעימותים בגבול עזה ביומיים האחרונים היו אנשי חמאס, היא הזדמנות נהדרת לשמאל הקיצוני הישראלי למבט נוקב במראה. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
כבר יומיים שאני מוצא עצמי מתעמת עם אנשים העסוקים בזעזוע מוסרי עמוק מכמות ההרוגים בהפגנות "הלא-אלימות" בגבול עזה. ולא עוזר כמה שאתה עובר איתם על תמונות ודיווחים מהשטח המבהירות היטב עד כמה אלימות הן ההפגנות הלא-אלימות האלה, ולא עוזר כמה שאתה מדבר על הזכות והחובה של מדינה להגן על גבולה, ולא עוזר עד כמה אתה מצביע על מעורבותו של חמאס בייזום וניהול ההפגנות האלה - התגובה היא עיקשת ומסרבת להאמין לכל נתון שמוסרת ממשלת ישראל.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
אבל עכשיו, כשחמאס עצמו הודה שמתוך 62 ההרוגים ביומיים האחרונים בעזה, 50 היו אנשי חמאס, וכשהג'יהאד האיסלאמי עצמו הודיע אתמול ש-3 מההרוגים הם אנשי הזרוע הצבאית של הארגון, כבר אי אפשר להתכחש למהותן של ההפגנות האלה. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
זו גם הזדמנות מעולה עבור השמאל הקיצוני הישראלי להביט בראי ולהודות בעוד כמה נקודות:</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
</div>
<ol dir="rtl" style="text-align: right;">
<li>אם 40,000 איש הפגינו, ובכל זאת, מתוך 62 הרוגים, רוב מוחלט הם אנשי-צבא פלסטיניים, אז אי אפשר שלא להכיר בכך שצה"ל באמת עושה מאמץ יוצא-דופן להימנע מפגיעה באזרחים. </li>
<li>אם חמאס שולט בכל ההפגנות האלה, והוא מצליח להוציא לרחוב רק 40,000 איש, אז כנראה שרוב מוחלט של תושבי-עזה לא מסכימים עם המדיניות הזו. </li>
<li>ואם מתברר שבעימותים מהסוג הזה ישראל אמרה את האמת, וחמאס לא אמר את האמת, אז אולי הגיע הזמן להחליף דיסק לגבי הנחות-היסוד של השמאל הקיצוני בכל מצב שבו פלסטינים וחיילים מתעמתים ? </li>
</ol>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<span style="text-align: right;">אבל זו לא רק הזדמנות עבור השמאל הקיצוני הישראלי. זו גם הזדמנות אדירה עבור הישראלים ועבור הפלסטינים. כל מי שהתבונן בזהירות בלהטוטי טראמפ סביב העברת השגרירות של ארה"ב לירושלים, הבין זאת. מבין הפרשנים, בלט אמיר אורן, שהאיר את הנקודה </span><a href="https://news.walla.co.il/item/3139309" style="text-align: right;" target="_blank">גם במרץ</a><span style="text-align: right;"> וגם </span><a href="https://news.walla.co.il/item/3158024" style="text-align: right;" target="_blank">ביום שני</a><span style="text-align: right;">: </span></div>
<ol dir="rtl" style="text-align: right;">
<li>בישראל יש שגרירות עם שתי שלוחות: בירושלים ובתל-אביב. </li>
<li>בירושלים יש שתי נציגויות דיפלומטיות - עם שתי מחלקות נפרדות לטיפול באזרחים ובאשרות - השגרירות והקונסוליה הכללית, שהיא במעמד שגרירותי וממשיכה לדווח לוושינגטון מחוץ לשרשרת הפיקוד של השגרירות.</li>
<li>הקונסול הכללי דונלד בלום אינו כפוף לשגריר דייוויד פרידמן. "זה מצב חריג לחלוטין במשרדי חוץ והוא משקף את המציאות שטראמפ מכיר בה בשתיקה - בלום הוא השגריר האמריקני לפלסטין. אצלו, לא אצל פרידמן, גם יושב הגנרל האמריקני המפקח על מנגנוני הביטחון של הרשות. שתי שגרירויות, לשתי מדינות, לשני עמים." </li>
</ol>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
כלומר, טראמפ קצר שבחים וקרדיט זולים על מהלך שאין איתו הרבה משמעות, מעבר לסמליות של נוכחות נציגות דיפלומטית אמריקאית בירושלים המערבית. לא שינוי של המציאות אלא של הסמליות. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
מי שיחליט אם הסמליות הזו היא מהותית ומשנה מציאות או ריקה מתוכן, הם הצדדים. באורח אבסורדי, מי שמשרת את האינטרס הישראלי יותר מכולם, אלה הפלסטינים, שנאבקים כנגד המהלך הזה באופן שמקבע בתודעה הבינלאומית סמליות אחרת: ארה"ב הכירה בכך שירושלים היא של הישראלים. מהלך שלא רק שלא קרה, אלא שטראמפ התעקש, בצורה לא מאוד מנומסת יש לומר, בנאום הברכה המשודר שלו, להזכיר שמעמדה של ירושלים ומעמדו של הר הבית (שטראמם התעקש לקרוא לו חראם אל שריף) ייקבעו בהסדר מדיני בין הצדדים. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
אז מה קורה בעצם? תלוי בצדדים. מוסכם על רוב כלי התקשורת שחמאס שוב מנסה לקדם מו"מ ישראלי-פלסטיני כדי להשיג חופש פעולה רב יותר. זה אותו סוג של חופש פעולה שהסכם הגרעין שארה"ב פרשה ממנו לפני שבוע העניק לאיראן ושישראל כל-כך הוטרדה ממנו. אם בנימין נתניהו ישר עם עצמו כאשר הוא מביט במראה, הוא לא יוכל לקדם הסכם כזה, בלי בקרות אפקטיביות מאין כמותן. מאחר ונתניהו ידוע כמי שצריך להיגרר, וחמאס מבין את זה היטב, נראה שזו הסיבה האמיתית להפגנות האלה: דרך לגרור את נתניהו למו"מ שתכליתו הסדר ארוך טווח בין ישראל לחמאס בעזה. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
אפשר להתמודד עם הסדר כזה בכל מיני דרכים. אבל אחת השאלות המרכזיות היא האם האינטרס הישראלי הוא להתעקש שהסדר כזה איננו אפשרי כל עוד לפלסטינים אין הנהגה אחת, וכל עוד עזה איננה נמצאת תחת השליטה האפקטיבית של אותה הנהגה (פחות או יותר העמדה הישראלית המוצהרת מאז שחמאס השתלט על עזה ב-2007), או שמא האינטרס הישראלי הוא להמשיך ולקדם את תהליך ההתפצלות הפלסטיני לשברי-לאום ? </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
(המתבונן מהצד יתקשה שלא לחשוד שיש בישראל הסבורים שזהו האינטרס האמיתי שלנו, בדרך לקידום מודל <a href="https://www.inn.co.il/News/News.aspx/275062" target="_blank">7 האמירויות הפלסטיניות</a> ויש להודות, שייתכן שאולי זה אפילו האינטרס של שכנינו האומללים, שכבר יותר מעשור אינם מסוגלים לייצר אחדות פוליטית אפקטיבית). </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
כך או כך, כל הרעש המדיני-בטחוני הזה הוא טוב לבנימין נתניהו. נוכח המורכבות ואי-הודאות, השמאל והמרכז הישראליים שותקים, מתקשים להציע חלופה, ודרכו - דרך האי-עשייה - נראית כאילו היא החלופה האפשרית היחידה. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
וזה, חבריי, ההפסד האמיתי - של כולנו. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<u>לקריאה נוספת</u></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<ul style="text-align: right;">
<li>ואלה!: <a href="https://news.walla.co.il/item/3158596" target="_blank">בכיר בחמאס מודה: 50 מההרוגים בהפגנות בעזה - אנשינו</a></li>
<li>הארץ: <a href="https://www.haaretz.co.il/news/politics/1.6094699" target="_blank">בכיר חמאס: 50 מההרוגים בעימותים בגבול הרצועה הם אנשי הארגון</a></li>
<li>ישראל היום: <a href="http://www.israelhayom.co.il/article/556627" target="_blank">בכיר חמאס בעזה מודה: 50 מההרוגים במהומות בגדר הם אנשי הארגון</a></li>
</ul>
</div>
</div>
ישראלי-אחדhttp://www.blogger.com/profile/02171240084229381261noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7036994469322938237.post-31569577673807473052018-05-13T03:11:00.001+03:002018-05-13T03:11:23.379+03:00פרספקטיבה <div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on">
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
לא תמיד אפשר להתייחס לכל דבר. נדמה שעדיף שלא להתייחס ל<a href="https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5256061,00.html" target="_blank">אירועי הגבול בצפון ולמערכה שבין המערכות בין ישראל לבין איראן</a>, נוכח מה שלא מתפרסם, נוכח מה שקורה בסתר, נוכח מה שגם אם אפשר לשער לגביו - עדיף שלא לשער לגביו, שלא להעלות על הכתב, שלא להעלות לדיון בציבור. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
במקום זה, אפשר לדבר על ההיסטוריה ואולי ללמוד מעט ממנה. בתוכנית, <a href="https://www.10.tv/hakvarnitim/161565" target="_blank">"הקברניטים: גולדה מאיר"</a> נטען שכחצי שנה לפני מלחמת יום הכיפורים, ממשלת גולדה מאיר קיבלה הצעת שלום מהמצרים ודחתה אותה. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
הטענה הזו, הנחשבת כאמת היסטורית מרה בשמאל הקיצוני - ההופכת שגורה בשמאל הישראלי - איננה נכונה. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
העובדות הידועות הן שהמצרים (דרך ארה"ב) הציעו, תמורת נסיגה ישראלית מלאה מסיני, ואחריה, ביטול מצב הלוחמה. כלומר: זו לא היתה הצעת שלום. לא הוצע שם משא ומתן. רק הוצעה נסיגה תמורת ביטול מצב הלוחמה הקיים (כלומר, חזרה לאותו מצב שהושג בעקבות 1949 בהסכמי שביתת הנשק. לא יותר.). כל מי שמאזין ללשון החלקלקה שננקטת בתוכנית הטלוויזיה מזהה כיצד העובדות האמיתיות מוזכרות, ולאחר מכן מפורשות בדרך המקובלת על השמאל הקיצוני בישראל. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
לא חייבים לרוץ לארכיונים או לצטט את הספרות ההיסטורית הרלוונטית. העובדות הידועות והמוסכות מדברות בעד עצמן: זוכרים את הפסקת האש שארה"ב יזמה במהלך מלחמת יום- הכיפורים? </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
ישראל הסכימה לה. ומי לא ? מצרים רודפת השלום.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
איך ייתכן שמצרים, אחרי שכבר השיגה שליטה על כל התעלה, ובסה"כ מחפשת הסכם שלום עם ישראל, דחתה הצעה להפסקת-אש? כל המיתוס של סאדאת שרק רצה לצרוב את התודעה הישראלית ב-73' ואז לכרות שלום - קורס נוכח הסירוב המצרי הזה. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
אז נכון, תודעתה של ישראל נצרבה - היא איבדה את יהירות 1967 וגילתה את גבולות כוחה האמיתי (או יותר נכון, נזכרה מחדש בעוצמתם של בני-אדם, יהא מוצאם אשר יהא, כאשר הם נחושים לעשות משהו). אבל לא רק ישראל למדה משהו באוקטובר 1973. גם התודעה המצרית נצרבה ב-1973. מצרים למדה שגם בתנאים מושלמים היא לא תנצח את ישראל. שהדרך היחידה לקבל בחזרה את סיני - היא בנורמליזציה מלאה. כך הבשילו שני הצדדים לתהליך השלום בהובלת בגין וסאדאת. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
מה אפשר ללמוד ממה שקרה אז על מה שקורה עכשיו ? </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<u>נקודה ראשונה</u>: ראש ממשלה לא פועל לבד. הוא פועל עם המערכת שכפופה לו. הוא מכריע על הכיוון האסטרטגי - על בסיס העבודה והמידע והחלופות שהמערכות מעמידות בפניו. הנרטיבים הפוליטיים נוטים להסתיר את העובדה הזו. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<u>נקודה שניה</u>: הקרדיט על ההישגים והאשם על הכשלון הם בד"כ תוצר של נרטיב. סביבו עשוי שיתנהל ויכוח פוליטי ועשוי שלא. בדרך כלל אין ויכוחים סביב מה שנראה כמו הישג.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
ו<u>נקודה שלישית</u> (מורכבת ואולי חשובה מכל): </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
1) כל הזמן קורים דברים שאנחנו לא יודעים. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
2) יתכן שההחלטות הן שקולות, מדודות וסבירות. יתכן שלא. אבל לא כל דבר שנראה במבט ראשון כמו כשלון איננו בעצם הישג. ולא כל דבר שנראה במבט ראשון כמו הישג איננו בעצם כשלון. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
3) דבר אחד בטוח: אפשר יהיה בעוד 50 שנה לנהל ויכוחים היסטוריים לגבי מידת הצדק של הכיוונים אליהם הובילו אותנו מקבלי-ההחלטות. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<u>לסיכום</u>: "הקברניטים" בחרו לסכם את כהונת גולדה כהתנהלות שנמנעה מקבלת החלטות אשר הביאה לפיצוץ נוכח מציאות. התוכנית מבקשת לשכנע את צופיה שאפשר היה למנוע את הפיצוץ הזה בהחלטות. הנרטיב הזה, שובה-לב ככל שיהיה, ועם רמזים פוליטיים ברורים לעת הזו, מתעלם מנקודה פשוטה אחת: לפעמים, תעשה מה שלא תעשה, הפיצוץ יגיע. אתה לא תוכל למנוע אותו. אתה רק יכול לקבוע כמה ערוך תהיה שהוא יגיע. היום, ממש כמו אז, לב הדיון, צריך להתנהל על הנקודה הזו. והיום, כנראה כמו אז, זה לא מה שקורה. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
</div>
ישראלי-אחדhttp://www.blogger.com/profile/02171240084229381261noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7036994469322938237.post-40511921568493543022018-04-30T12:53:00.001+03:002018-04-30T12:54:10.420+03:00מושב הקיץ של הכנסת עתיד להיפתח, ואיתו קונפליקטים חדשים-ישנים: חוק הלאום ופסקת ההתגברות <div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on">
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
מושב הקיץ של הכנסת מתחיל היום, ואיתו מתמקדת התקשורת בשתי יוזמות חקיקה:</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
</div>
<ul dir="rtl" style="text-align: right;">
<li><a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A6%D7%A2%D7%AA_%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93:_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_-_%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%9D_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99" target="_blank">חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי צפוי לעלות במהלך המושב לקריאה ראשונה </a></li>
<li>פסקת ההתגברות ב<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93:_%D7%9B%D7%91%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9D_%D7%95%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%95" target="_blank">חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו</a> אשר <a href="https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5231194,00.html" target="_blank">צפויה להחקק במהלך המושב </a></li>
</ul>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
ההתמקדות הזו מאוד טיפוסית לדינמיקה תקשורת-ממשל בישראל. עושים הרבה רעש, נותנים הרבה מקום למבקרי היוזמות. אחרי הכל, קונפליקטים זה מה שמוכר עיתונים ומשכנע אנשים להקשיב לרדיו או לצפות בטלוויזיה. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
אבל האמת העצובה מאחורי הקונפליקטים היא שאין כאן בעיה של ממש באף אחת מהיוזמות. כל מי שנאחז ב<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA" target="_blank">מגילת העצמאות</a> ומוטרד מהשינוי שיביא עמו חוק הלאום מנסה להעלים או להצניע עובדת יסוד: המגילה עוסקת בהכרזה על הקמת מדינה יהודית. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
כל מי שנאחז בפסקת ההתגברות שוכח שלפני כמעט 30 שנה, בראשית שנות ה-90', כשנחקקו חוקי היסוד, היה דיון בנושא פסקת ההתגברות, נקבעה פסקת התגברות בחוק יסוד: חופש העיסוק, ואיש לא טען שפסקת התגברות בחוק יסוד: כבוד האדם היא אסון חוקתי. כולנו יודעים שיש פסקאות כאלה בדמוקרטיות אחרות. ויתרה מכך, ברור לכולנו שמעגל אינסופי של חקיקה-ביטול שיפוטי-חקיקה-ביטול שיפוטי הוא איננו סביר. בדמוקרטיה - כמו בדמוקרטיה - יש ריבון עליון. הוא העם, רצונו מיוצג בכנסת. לכן, המילה האחרונה צריכה להיות של הכנסת. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
שאלת היחסים בין חוקה לבין המילה האחרונה של הפרלמנט היא שאלה דמוקרטית קשה מאוד. אבל אין לה פתרון טוב. מי שמבקש להאמין שאפשר להגן על דמוקרטיה מתדרדרת באמצעות חוקה איננו מבין דמוקרטיה מהי. ברגע שיש לך רוב מספיק כדי לחוקק פסקת התגברות, ממילא יש לך רוב מספיק כדי לשנות את החוקה. מבין שתי החלופות, עדיפה - לכולנו - פסקת התגברות. היא, ממילא, תוודא דבר אחד חשוב: שהדיונים סביב ההתגברות על פסיקת בג"ץ לא ייעשו במחשכים. שההחלטה לחרוג מאמירה שיפוטית של בית המשפט העליון של מדינת ישראל - תהיה החלטה מושכלת, אחרי דיון ראוי. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
זה לא מורכב במיוחד. זה מאוד דמוקרטי. אבל האינטרסים ביצור הקונפליקטים האלה הם עזים מדי. הם טובים לאופוזציה, שסוף סוף יכולה להציג עצמה לפני הגרעין הקשה של תומכיה כאופוזיציה לוחמת (למרות היותה, בפועל, אופוזיציה אנמית). הם טובים לקואליציה, שסוף סוף יכולה להציג עצמה לפני הגרעין הקשה של תומכיה כמי שעושה כאן שינוי של ממש (למרות, שבפועל, היא קואליציה שבעיקר משמרת את הקיים). הם טובים לתקשורת שיש לה הזדמנות לעשות רעש ולמכור פרסומות. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
למי זה לא טוב ? לדמוקרטיה הישראלית. כי מרוב רעש -</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<ol style="text-align: right;">
<li>אין כאן דיון אמיתי בשאלות הפשוטות לכאורה האלה - איך יהיה הכי נכון לנו, כאן במדינה היהודית, להכריע באי-הסכמות בינינו (למשל: אולי בכלל היה עדיף ללכת למשאל עם בנקודות שכאלה?). </li>
<li>שאלות חשובות לא פחות אינן זוכות כלל לדיון, בגלל שהן נתפשות כמשעממות (בחירות ארציות מול אזוריות, זוכרים?) </li>
<li>חלק לא קטן של הציבור נופל שבי במקסם הקונפליקטים, ומאמץ השקפות עולם לעומתיות. העם משלם מחיר גבוה בגין הפופולריות שקונים הקונפליקטים - הוא הולך ומתפצל סביב קוי עימות שאין בהם כל טעם. </li>
</ol>
<div>
<br /></div>
</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
</div>
ישראלי-אחדhttp://www.blogger.com/profile/02171240084229381261noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7036994469322938237.post-77287846820749691982018-02-25T01:11:00.000+02:002018-06-19T01:12:11.584+03:00ארה"ב והעולם<div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on">
<div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on">
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
אני מנסה להסביר לאנשים כבר זמן מה שההסבר ההגיוני היחיד למדיניות החוץ של ארה"ב הוא פשוט: טראמפ הוא בדלן. מהסוג שהוביל את ארה"ב אחרי מלחמת העולם הראשונה להסתגרות שאפשרה את עלייתן של מעצמות הציר. מהסוג שאולי יאפשר דינמיקה דומה בשנים הבאות ברחבי-העולם. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
ולפעמים - צדיקים, מלאכתם נעשית בידי אחרים. או במילים אחרות: ג'ון אוליבר, בתוכניתו: last week tonight תיאר בצורה ממצה ונגישה מאוד את מדיניות החוץ של ממשל ארה"ב. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<iframe allow="autoplay; encrypted-media" allowfullscreen="" frameborder="0" height="315" src="https://www.youtube.com/embed/QCjk_NPsIqU" width="560"></iframe></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
</div>
ישראלי-אחדhttp://www.blogger.com/profile/02171240084229381261noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7036994469322938237.post-31684933739543462162018-02-02T08:49:00.000+02:002018-03-13T11:19:21.665+02:00שלוש הערות על הקרב הטורקי-כורדי בעפרין <div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on">
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<a href="https://news.walla.co.il/item/3130901" target="_blank">החדשות מהקרב בעפרין</a>, בו נלחמים הכורדים מול הצבא הטורקי על עצם הרעיון של מדינה עצמאית כורדית הן הזדמנות להרהר ב-3 היבטים של מלחמת האזרחים הבלתי-נגמרת בסוריה: </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<u>1) מידתיות</u></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
שומה על העולם החופשי להבהיר לטורקיה את אותו המסר שהיא מתיימרת להעביר לישראל כבר שנים: מידתיות מה היא. טורקיה מדגימה היטב כיצד נסיונה של מדינה ריבונית לנהוג בתגובה להתקפה מבחוץ על שטחה יכול להתדרדר מהר מאוד לתגובה לא פרופורציונית שכל תוצאותיה הן פגיעה נוראה באזרחים. <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Turkish_military_operation_in_Afrin#Media_restrictions_and_arrests_in_Turkey" target="_blank">הדרך שבה טורקיה נוהגת במתנגדים ומבקרים את המבצע בתוכה פנימה</a> מבהירה היטב את כל ההבדל בין ישראל לבין טורקיה. ישראל היא דמוקרטיה מתגוננת ומתלבטת. ארדואן מבהיר לעולם כולו את צביעותו, ומדגים היטב לעולם הערבי את מוסריותה של ישראל. בדומה לבלעם, הוא יימצא כאחד ממברכיה ומקדמי תדמיתה הגדולים ביותר של ישראל. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<u>2) התגלגלות </u></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
אתה יודע איך אתה מתחיל אבל אתה לא יודע איך זה מסתיים. ישראל למדה את זה על בשרה ב-1982 בלבנון. ולכן, מאז ההתנתקות, היא נוהגת משנה זהירות בכל תגובה לטרור היוצא מעזה. בנימין נתניהו, למרות הרטוריקה המאפיינת אותו כל מערכת-בחירות, מקפיד, יותר מכל קודמיו, לשמור על גבולות המבצעים אותם ממשלתו מאשרת. ארדואן, מנהיג טורקיה, לא הקפיד, והוא עתיד ללמוד שיעור חשוב על מגבלות הכוח. אולי זה יקרה כבר עתה, בעפרין. אולי זה יקרה במקום אחר, במורד הישורת של מלחמת האזרחים הסורית. הבחירה שלו להוביל את מדינתו אל תוך הסכסוך הזה בדרך הזו, עשויה להיות תחילת הסוף של משטרו. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<u>3) הפרד ומשול </u></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
נוכח הבחירה של ארה"ב למדיניות של סיוע מרחוק, רק מעצמה אחת מעורבת במלחמת האזרחים בסוריה. הנסיון ליישב בין <a href="http://israelipolitics101.blogspot.co.il/2017/10/blog-post_12.html" target="_blank">התמיכה הפיננסית של רוסיה בכורדים</a>, לבין עמידתה של סוריה מנגד (במקום הבהרה לטורקיה שאל לה לחצות קוים מסויימים), מלמדת כי רוסיה מתכננת מפה משלה של סוריה ביום שאחרי, שתהיה מושתתת על אידיאולוגיית "הפרד ומשול". </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
</div>
ישראלי-אחדhttp://www.blogger.com/profile/02171240084229381261noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7036994469322938237.post-65731762099741803392018-01-14T22:34:00.003+02:002018-03-13T11:19:39.702+02:00הערה בשולי ההפגנות באיראן <div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on">
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
אני קורא כיצד <a href="https://www.haaretz.co.il/news/world/middle-east/.premium-1.5600620" target="_blank">התקשורת בארץ מספידה את גורל המחאה האיראנית</a>. גם <a href="https://www.haaretz.co.il/news/world/middle-east/.premium-1.5726899" target="_blank">באיראן כבר משחררים מפגינים שנעצרו</a>. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
כדאי לא למהר עם הסיכומים. קצת סבלנות. כי אלה לא היו הפגנות רגילות.<br />
אולי השלטון באיראן מבין את זה. אולי לא. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
אבל אנחנו צריכים לדייק.<br />
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
נכון, ראינו בהיסטוריה מחאות פוליטיות שמשטרים דיקטטוריים מדכאים ללא זכר. ראינו את ברה"מ עושה את זה. ראינו את סין עושה את זה. ראינו את איראן עושה את זה. אבל מחאה על רקע כלכלי פועלת אחרת ממחאה על רקע פוליטי. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
למה ? </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
כי מחאה פוליטית מציבה את השוטרים, החוקרים, וכל אלה שהשתתפו בדיכוי ההפגנות בצד מנוכר לצד המפגינים. לעומת זאת, מחאה כלכלית משקפת את האמת המרה - המפגינים מוחים נגד סוגיות שמפריעות גם לשוטרים, גם לחוקרים גם לכל המדכאים האחרים. לפחות באותה המידה. אולי אפילו יותר. כי מי שהקדיש חייו למען המשטר מתקשה יותר להסביר למשפחה כיצד ומדוע הם לא יכולים להרשות לעצמם ביצים גם השבוע. מתנגדי-המשטר יכולים לקטר בקלות. למתוח ביקורת על משאבים הנשפכים בניכר. אבל תומכי-המשטר? מה הם יעשו? </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
האמת הבסיסית בנוגע למחאה על רקע כלכלי היא שסוג כזה של מחאה - אי אפשר לדכא לאורך זמן.<br />
שעון החול של המשטר באיראן מתקתק.<br />
המשטר צריך לפתור את הבעיות שעומדות בשורש המחאה הזו. גם אם הוא יצליח לרמוס ולדכא כל ביטוי חיצוני של גל המחאה הזה וגלי המחאה הכלכלית שיבואו אחריו, המציאות תהפוך את המשטר, לאורך זמן, לגזע עץ חלול. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
ואז - כפי שקרה לברית המועצות - המבנה השלטוני האיתן לכאורה מבחוץ, יקרוס פנימה במפתיע. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
זו רק שאלה של זמן.<br />
אולי שנה. אולי עשור.<br />
אבל הגרגרים בשעון החול של המשטר האיראני הנוכחי אוזלים. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<iframe allow="autoplay; encrypted-media" allowfullscreen="" frameborder="0" height="315" src="https://www.youtube.com/embed/WKfVxoPO_Qc" width="560"></iframe>
</div>
<hr />
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<u>והערה בשולי ההערה הזו</u>: </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
כאן בארץ נוטים להביט לטווח הקצר מאוד קדימה. נפילת המשטר האיראני - כאשר תבוא - תהיה נקודת שינוי גדולה במזרח התיכון. היא יכולה להיות התחלה של מלחמה נוראה בין שיעים לסונים. היא יכולה להיות התחלה של השלב הבא (והנעים יותר) של אביב העמים הערבי. גם ישראל תוכל להשפיע לאיזה כיוון יזרמו האירועים, כאשר יגיע הזמן. כדאי לחשוב על כך כבר עתה ולא לעמוד מופתעים בנשוב רוחות הזמן. </div>
</div>
ישראלי-אחדhttp://www.blogger.com/profile/02171240084229381261noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7036994469322938237.post-41539203573469568332017-12-30T21:01:00.000+02:002018-01-02T17:01:50.896+02:00חייבים להחליט מה עושים עם שטחי יהודה ושומרון<div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on">
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
כל מי שחושב שישראל צריכה לספח את השטחים צריך להבין דבר פשוט: שיטור הוא לא פעולה צבאית. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
רוצים לספח? תתחילו בצד הכי בסיסי שיש: תחליפו את הצבא במשטרה. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
זה לא מסובך במיוחד, לא ?</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
אז זהו... שכן. למה אתם לא עושים את זה? כולנו יודעים למה.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
שוטרים לא יוכלו להתמודד עם הפרות-הסדר האינסופיות בשטחי יו"ש. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
בתי-המשפט יתמודדו אחרת עם חלק מההפגנות וביטויי-המחאה מאשר בתי-הדין הצבאיים. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
ולכן אי אפשר לספח.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
המצב הזה - של לא לבלוע ולא להקיא - הוא מסוכן.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
הוא מייצר מפקדים שמתבלבלים בין פעולות השיטור שהם מובילים ביו"ש. כל אחד היה מתבלבל במקומם. הם נדרשים להוביל יחידות צבאיות ברמות של איפוק וריסון שאינם מאפיינים צבא. הם נדרשים להכיר במצבים מסויימים שבהם <a href="http://www.israelhayom.co.il/article/525211" target="_blank">עדיף שלא לפעול אלא להימנע מפעולה, כמו המ"פ שנדרש שלא להגיב לילדה שהתגרתה בו</a>. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
והגרוע מכל? הנורמות האלה מחלחלות. <a href="http://mida.org.il/2017/12/30/%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A6%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%A3-%D7%90%D7%97%D7%93/" target="_blank">מפקדים בשטחי-אש חושבים שהפעולה הנכונה אל מול בדואים שמהינים להסתובב באיזור ולגנוב ציוד</a> היא לקרוא למשטרה? </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
אין מנוס מלהכיר בכך שהקוים המפרידים בין השחור והלבן מיטשטשים.<br /><br />תחשבו לרגע על המצב בשטחי האש והאימונים בנגב. החוק ברור מאוד. אפילו בהגדרת <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%98%D7%97_%D7%90%D7%A9">שטח אש בויקיפדיה</a> מזכירים אותו. אסור להיכנס לשטח אש בלי אישור. בוודאי שאסור להיכנס לבסיס צבאי בלי אישור. בהנחה שיש שילוט מתאים מסביב לשטח האש - אני הייתי מוציא הנחיה לחיילים לירות ירי אזהרה לגבי כל מי שמסתובב בשטח אש ללא אישור. ואם הוא לא מתאדה משם - "להפסיק לראות אותו" ולהתחיל להתאמן על השטח בו הוא נמצא בירי. <br />האם יש ספק שעל חייל להפעיל כוח סביר למנוע גניבה של ציוד שהוא אחראי עליו? אם אני הייתי משפטן צבאי, הייתי מגדיר כוח סביר בנסיבות = לכוון נשק, לדרוך, ואם צריך - לירות כדי לפצוע. <br /><br />צריך להבין - בשני המקרים - מדובר בשטח צבאי. לא בשטח אזרחי רגיל. <br />אין כאן מקום לייבא נורמות אזרחיות של "לקרוא למשטרה". <br />הצבא הוא הכוח העליון בשטחים כאלה. <br />מפקד שלא יודע להשליט סדר בשטח עליו הוא ממונה מכוח הדין הצבאי הוא מפקד שהתבלבל. <br />מה בלבל אותו ? 50 שנות שליטה ביו"ש. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
מהפרספקטיבה הזו - של הבלבול של מפקדי-הצבא - זה לא באמת משנה מה נחליט לעשות, אם לספח או לוותר. אבל את המצב הנוכחי שבו הצבא מתפקד בתור משטרת-ביטחון בשטחים - חייבים לסיים. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
מה יקרה אם לא נסיים? פשוט מאוד ועצוב מאוד. אט-אט כפי שהמים שוחקים את הסלע, איכות הפיקוד הצבאי שלנו תישחק, עד שיבוא היום שבו לא נוכל עוד לנצח בהתמודדות עם האויבים שיש למדינה שלנו. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
ובניגוד להם, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להפסיד. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
אפילו פעם אחת. </div>
</div>
Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7036994469322938237.post-90999648820471362372017-12-29T21:03:00.003+02:002018-03-13T11:19:59.302+02:00ישראל פורשת מאונסק"ו. צעד חשוב או גול עצמי? <div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on">
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<a href="https://news.walla.co.il/item/3123175" target="_blank">ישראל הגישה מכתב פרישה מארגון קשרי התרבות והחינוך של האו"ם.</a> לכאורה, צעד חינוכי שילמד את הגויים לנהוג אחרת. בפועל - צעד חלמאי מאין כמותו. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
עשרות שנים ישראל נאבקה נגד החרם הערבי דיפלומטיה שקטה וגלויה שכל תכליתה היתה שהמדינה היהודית תזכה למעמד שווה בין כל המדינות שהעם היהודי יזכה למקום ראוי בין כל העמים ואז בא בנימין "חלם" נתניהו וכורת את הענף עליו אנחנו יושבים. מי צריך אויבים עם כזו מדיניות חוץ ? </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
ישראל לא עושה זאת על דעת עצמה. היא הולכת בעקבותיו של דונאלד טראמפ. הוא מתמיד להפגין מדיניות שבמרכזה עומדת תפישה ישנה ומוכרת של הדיפלומטיה האמריקאית - בדלנות. האם מישהו חושב שאם הקו הבדלני האמריקאי יתפוש </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
ארה"ב תמשיך להיות בת-ברית של ישראל ? </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
נוכח הטיה אנטי-ישראלית נמשכת אין מנוס מהסברה. הסברה. ועוד הסברה. אי אפשר להעביר מסר על המגרש אם אתה יורד מהמגרש. דווקא הממשלה הנוכחית, זו <a href="https://www.algemeiner.com/2017/12/24/denmark-announces-funding-cut-to-anti-israel-palestinian-ngos/" target="_blank">שהצליחה לשכנע את נורבגיה ודנמרק </a><a href="https://www.algemeiner.com/2017/12/24/denmark-announces-funding-cut-to-anti-israel-palestinian-ngos/" target="_blank">להקפיד יותר על הסיוע הניתן לארגונים פלסטיניים, כך שלא יגיע לארגונים הקשורים לטרור או המחרימים את ישראל</a>, אמורה לדעת זאת יותר טוב מכולם. הרי הדנים והנורבגים לא השתכנעו בגלל שישראל הפנתה אליהם את הגב. הם השתכנעו הודות למידע שהעבירה להם ישראל. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
אז מה ההגיון בהפניית גב כעוס לאחד מהארגונים של האו"ם ? </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
</div>
ישראלי-אחדhttp://www.blogger.com/profile/02171240084229381261noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7036994469322938237.post-57251426958547687302017-12-11T12:53:00.003+02:002018-03-13T11:20:22.188+02:00היררכיות <div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on">
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
נדמה שבכל שיחה בה עולים 'השמאלנים האלה', מגיע לעמירה והס ולגדעון לוי מקום של כבוד. והנה עמירה הס, במאמר מבריק (לדעתי) האירה מחלוקת שנפלה בינה לבין לוי. הפתעה: השמאל הקיצוני איננו מקשה אחת. המחלוקת? בנוגע ל<a href="http://www.mako.co.il/news-israel/local-q4_2017/Article-fd1f02f7e3c3061004.htm" target="_blank">מחאה האזרחית הגדולה של השבועות האחרונים כנגד חוק ההמלצות</a>. והיא מדגימה היטב עד כמה ההבחנות המכלילות האלה גורמות לרבים מדי לא לשמוע דברי-טעם. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
על מה מדובר? <a href="https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.4667810" target="_blank">גדעון לוי פרסם מאמר, "מוחים, נמאסתם", בו טען, בתמצית, כי ההפגנות ברוטשילד צריכות להפסיק, כי יש דברים חשובים יותר</a>. לוי גורס כי "ב–2017 אין זה מוסרי להפגין נגד חוק ההמלצות. כשנשיא ארה"ב דוחף את הפלסטינים אל קצה דרך הייאוש, כשבישראל מאיימים להשליך אזרחים לכלא על דעותיהם ולגרש מבקשי מקלט אל מותם, ובעזה אין חיים — ההפגנות ברוטשילד הן עוד דרך אופיינית ללכת עם ולהרגיש כל כך טוב בלי." </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<a href="https://www.haaretz.co.il/blogs/shabahit/1.4674722" target="_blank">הס הגיבה במאמר "מפגיני רוטשילד - המשיכו", והסבירה כי ההפגנות ברוטשילד חייבות להמשיך, מאחר וכל מאבק כנגד ההיררכיה הוא נכון ביסודו</a>. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
היא העלתה שם אבחנות יפות, נכונות, הצריכות להילמד על ידי כל אזרח בדמוקרטיה: </div>
<div style="direction: rtl; text-align: right;">
<ul style="text-align: right;">
<li>"ההיררכייה — ארגון אנשים וקבוצות לפי חשיבותם, עושרם, יופיים, חוכמתם, כוחם, יעילותם וכו' — נדמית כה טבעית, שאנחנו ממעטים לערער ולהרהר עליה." </li>
<li>"המדרוג הוא בלב מעשה השליטה. המריבה על מיקום בכל שלב טובה לשליטים ולמעמד שהם משרתים, וגם למעבידים לסוגיהם במגזרים ציבוריים ועסקיים...ככל שמתקוטטים יותר למטה, בין השלבים והדרגות, כן מי שבשלב העליון מתנהג כעליון."</li>
<li>"ככל שמדברים יותר על הפרט המוצלח או הכושל, או הקבוצה ואפיוניה התורשתיים, כן ממעטים לדבר על תפקיד ההיסטוריה והחברה במעשה הדירוג, ועל הכלכלה שמסלילה תלמידים ועובדים ונשים, כדי להנציח ריבוד מעמדי וחברתי ומגדרי. ועל אף שאנחנו כבר יודעים שתהליך המדרוג אינו ניטרלי וספונטני, עדיין קשה לנו לדמיין עולם שאינו פועל לפי חוקיה התחרותיים של ההיררכייה, ואנחנו מחילים אותם גם על פעולות האנוש שלנו."</li>
<li>"כל פעולה שמתריסה נגד שרירותם של בעלי הכוח והשררה עשויה להרחיב את אופק ההבנה של אופני הדיכוי. כל הצלחה, ולו הזעירה ביותר, מוכיחה שלציבור שמתאגד יש כוח וזורעת מעט ספק בתבונת השלטון. היא גם עשויה לשלוח איתותים לפרקליטים וח"כים פחדנים, לעודד אחרים ואולי גם לגרום למעטים לקשר בין כמה סוגי עוול וכוחנות."</li>
<li>חשוב "שחרדים יפגינו נגד גיוס והנכים בעד קצבאות הוגנות, שהמזרחים יחשפו את ההסללות הגזעניות והנשים ייאבקו בחיפצון. כולם פרושים אופקית במרחב ההתנגדות החברתית למוקדי כוח ושיטות ניצול, ולא בסולם מומצא של דרגות טוהר. במרחב אפשר להיפגש וללמוד זה מזה. בסולם – רק להתקוטט, להפיל ולמעוד, לשביעות רצון הבוס. כל התרסה נגד בעלי הכוח ראויה..." </li>
</ul>
<div>
תקשיבו לעמירה. צאו להפגין כנגד כל עוולה שמטרידה אתכם. הילחמו כנגד הנסיון לארגן אתכם בהיררכיות. אל תשכחו לרגע שבחברה דמוקרטית שוויונית אמיתית, לכל אחד מהילדים הישראליים היה סיכוי שווה להצליח בחיים, גם אם אבא שלהם לא היה שר בממשלה או טייקון. </div>
<div>
<br /></div>
<div>
כל עוד זה לא המצב, מחאה היא הכרח. </div>
</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<hr />
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
ובשולי הדברים: אם כך, אתה מסכים עם כל מה שעמירה הס כתבה? </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
כמובן שלא. כי הס, עם כל הרגישות שלה לחולשותיה של הדמוקרטיה הישראלית (רגישות מבורכת וחשובה) סובלת מעוורון בכל מה שקשור להיררכיות הפלסטיניות. למציאות הישראלית-פלסטינית אחראיות שתי חברות. העובדה שישראל היא הצד רב-העוצמה איננה מסירה כל אחריות שהיא מהצד השני. (יהיו שיגידו שאף להיפך, על הצד החלש מוטלת חובה גדולה יותר לחתור להסדר). במצב הנוכחי הפלסטינים מרשים לעצמם היררכיות כפולות. אחת בעזה. אחרת בגדה.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
שתיהן מחוייבויות, יותר מכל דבר אחר, לשימור עצמי. במציאות הזו קשה לדמיין הסדר קבע אפשרי כלשהו מלבד, אולי, פתרון "<a href="http://www.palestinianemirates.com/" target="_blank">שמונה האמירויות הפלסטיניות</a>", שהציע בזמנו המזרחן מרדכי קידר. הפתרון אולי יהיה טוב להיררכיות ולחמולות אבל קשה להאמין שאכן ייטיב עם העם הפלסטיני. אפשר כמובן לדמיין גם פתרונות-קבע גרועים מאלה. אבל מה שלא נכון לעשות זה להתעלם לחלוטין מכל מה שקרה בין הנהר לים מאז 1993. ועמירה הס, בשיחה שלה על יחסי יהודים-ערבים, עושה בדיוק את זה. אז לא, אני לא מסכים עם חלק גדול ממה שכתבה עמירה הס (ועם מה שטוענים חבריה מהשמאל הקיצוני) בקשר לסכסוך הישראלי-פלסטיני (את עמדותיי בנושא ביטאתי, ואבטא, בפוסטים אחרים). אבל אני מסכים לגמרי איתה בכל הקשור לחשיבותה של המחאה האזרחית לעתידה של הדמוקרטיה הישראלית. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
</div>
ישראלי-אחדhttp://www.blogger.com/profile/02171240084229381261noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7036994469322938237.post-12597097127116245472017-11-29T11:06:00.001+02:002018-03-13T11:21:05.039+02:00היום לפני 70 שנים החליט האו"ם על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. <div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on">
<div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on">
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
כ"ט בנובמבר הוא הכינוי המקובל בישראל לתאריך 29 בנובמבר 1947 (י"ז בכסלו ה'תש"ח). התאריך, אחד המועדים ההיסטוריים החשובים בתולדות הציונות, הוא המועד בו החליטה עצרת האומות המאוחדות (האו"ם) על הקמת שתי מדינות בארץ ישראל – מדינה ליהודים ומדינה לערבים. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
ההחלטה הידועה במספרה - החלטה 181 - קיבלה את <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/United_Nations_Partition_Plan_for_Palestine" target="_blank">תוכנית החלוקה שהציעה ועדת אונסקו"פ</a>. מבחינה מדינית מדובר בהישג מהמדרגה הראשונה ליישוב היהודי שבדרך. מבחינה מעשית, יום לאחר מכן פרצה בארץ ישראל <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA#.D7.9E.D7.94.D7.97.D7.9C.D7.98.D7.AA_.D7.A2.D7.A6.D7.A8.D7.AA_.D7.94.D7.90.D7.95.22.D7.9D_.D7.95.D7.A2.D7.93_.D7.9C.D7.94.D7.A4.D7.A2.D7.9C.D7.AA_.D7.AA.D7.95.D7.9B.D7.A0.D7.99.D7.AA_.D7.93.27" target="_blank">מלחמת הדרכים</a>, מלחמת אזרחים שהתנהלה בארץ עד לפרוץ מלחמת העצמאות. בסופה של המלחמה השתלבה ישראל כמדינה בין האומות ומאבקה ההיסטורי כנגד <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%97%D7%A8%D7%9D_%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99" target="_blank">החרם הערבי</a> הוא מופת של דיפלומטיה ומעש. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<iframe allowfullscreen="" frameborder="0" height="315" src="https://www.youtube.com/embed/b9rNRPC9mtQ" width="560"></iframe>
</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
מבט היסטורי על הדרך הדיפלומטית שעשו היהודים מב' בנובמבר 1917 (<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A6%D7%94%D7%A8%D7%AA_%D7%91%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%A8" target="_blank">הצהרת בלפור</a>) ועד לכ"ט בנובמבר 1947 (<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%94#.D7.94.D7.97.D7.9C.D7.98.D7.AA_.D7.A2.D7.A6.D7.A8.D7.AA_.D7.94.D7.90.D7.95.22.D7.9D" target="_blank">החלטת האו"ם</a>) הוא כמובן מבט במימד אחד מהמימדים הרבים של המפעל הציוני אדיר המימדים שהביא לקוממותה של המדינה היהודית. מבט היסטורי על העבודה הקשה והסיזיפית שהושקעה ביישוב ארץ ישראל מאז 1882 (תחילת <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%94" target="_blank">העליה הראשונה</a>) ועד לנובמבר 2017, הזמן בו נכתבים דברים אלה, מעניק פרספקטיבה רחבה יותר על הדרך שעשה העם היהודי מאז התחילה הציונות לפעול באינטנסיביות למען שיבת העם היהודי לקיום עצמאי בארצו. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
אפשר למצוא הרבה נקודות ביקורת על פניה של המדינה היהודית בעת הזו. אנחנו היהודים טובים בביקורת עצמית. ריבוי דעות ושיח פתוח בדבר האפשרויות היתה ונשארה אחת מנקודות העוצמה של העם היהודי מימי קדם. עוד בתנ"ך נכתב "אלו ואלו דברי אלוהים חיים". ובעת הזו הרי כולנו יודעים שבכל התכנסות בה מתנצחים שני יהודים נזכה לשמוע לפחות שלוש דעות. הפרספקטיבה ההיסטורית מאפשרת לנו לעצור לרגע את השיח הביקורתי למען רגע של נחת.<br />
<br />
בשבעים השנים שעברו מאז שהמתנו דרוכים למוצא-פיו של של ארגון האו"ם עשינו - אנחנו היהודים הציוניים - כברת-דרך. מי ייתן שנדע לנצל את שבעים השנים הבאות בתבונה ובחריצות כך שגם אז נוכל להביט אחורה בשביעות-רצון דומה. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
</div>
ישראלי-אחדhttp://www.blogger.com/profile/02171240084229381261noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7036994469322938237.post-17883303783799292692017-11-10T11:35:00.001+02:002018-03-13T11:09:30.249+02:00וינרוט אכל את אילנה דיין בלי מלח <div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on">
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5040957,00.html" target="_blank">התקשורת עוסקת בראיון של עו"ד יעקב וינרוט בתוכנית עובדה לגבי הזוג נתניהו</a>. </div>
<div dir="rtl" style="direction: rtl; text-align: right;">
זו לא הפעם הראשונה שבה האיש הזה נותן קורס בתקשורת לעיתונאי ותיק. <a href="http://www.mako.co.il/tv-ilana_dayan/2017/Article-4f997f78b51af51006.htm" target="_blank">התוכנית אמש</a> היתה אחת מתצוגות התכלית המרשימות ביותר שהזדמן לי לראות של עו"ד המגן על לקוחותיו.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
מה שאנשים יזכרו מהתוכנית הזו הוא פשוט מאוד, ברור מאוד - וחיוני מאוד לקראת השימוע אצל היועמ"ש ולקראת הדיונים בביהמ"ש - </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
א) מדובר היה בעניין שאפשר היה לסגור במו"מ עם החשבת הכללית (כלומר, לא עניין פלילי אמיתי אלא עניין של ויכוח מי היה צריך לשלם על מה) אבל שרה לא מוכנה לקבל את הרעיון שהיא היתה לא בסדר. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
ב) במהותו נתניהו הוא אדם ישר. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
את זה הוא עשה בעבודה עדינה, מדוייקת, תוך שהוא לוקח בחשבון שהוא לא שולט בעריכה אלא מישהו אחר. מהלך של גאונות. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
והדבר העצוב באמת? </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
שכל מה שאנחנו יודעים על הפרשיות הללו מלמד אותנו ששתי הנקודות האלה אינן נכונות. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
ההתנהלות של שרה נתניהו כלפי משאבי-המדינה היא התנהלות פלילית. אדם שנוהג בכספי הציבור כאילו הם שלו. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
במהותו, בנימין נתניהו הוא פוליטיקאי. יש פוליטיקאים ישרים. יש כאלה שאינם אנשים ישרים. הדרך בה בחר נתניהו לפעול בנוגע למה שנכנה, כרגע, כהסתבכויות המשפטיות שלו, איננה דרך של יושרה ציבורית (מהי דרך של יושרה ציבורית? דמיינו מה דן מרידור או בנימין בגין היו עושים בנסיבות דומות). </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
התזמון של המהלך הזה - באותו זמן שבו מתקדמות החקירות של ראש הממשלה נתניהו (<a href="http://xn--8dbaii3eh/" target="_blank">שנחקר אמש בפעם החמישית!</a>) - נראה כעניין שאיננו מקרי. הוא חייב הרבה תכנון מראש של האנשים המנסים לחלץ את ראש הממשלה מהסתבכויותיו, שהעריכו בזמן הנכון את ההתפתחויות והקצב של החקירות. בשלב הזה ברור שההערכה שלי, <a href="http://israelipolitics101.blogspot.co.il/2017/04/blog-post.html" target="_blank">כי יש סיכויים גבוהים לכך שההסתבכויות של נתניהו יביאו לכך שהוא לא יצליח לעבור את דצמבר 2017</a>, היתה שגויה. ברור כעת שקצב העניינים בפרשיות הפליליות של נתניהו איננו ניתן לחיזוי בהסתמך על פרשיות פליליות של ראשי-ממשלה קודמים. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
האם נתניהו מצליח לשרוד הודות ליועצים חכמים יותר, התנהלות פוליטית חכמה יותר מצדו, מזל רב יותר, או שמא עובדות שהציבור איננו חשוף אליהן הן אלו שמסייעות בידו? </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
ימים יגידו. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
</div>
ישראלי-אחדhttp://www.blogger.com/profile/02171240084229381261noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7036994469322938237.post-90474533739511910702017-10-12T12:48:00.000+03:002017-10-12T12:48:07.955+03:00זמן של חשיבה מחדש? <div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on">
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
בשני איזורים בעולם - בכורדיסטאן ובקטלוניה - ניצב העולם הנאור, המפותח, הדמוקרטי</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
בפני אתגר שכמותו לא חווה כבר שנים הרבה. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
מול עינינו שב ומתייצב עקרון ההגדרה העצמית - אותו עקרון שלכאורה שב לחיים של חסד בעקבות</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
התפוררות ברית המועצות, </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
ושוב קיבל את אותו תוכן ישן נושן שבמקור נועד להפוך את 'המלחמה הגדולה ' למשהו שלא היה לשווא. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
למשהו שהתחבר ישירות אל עקרונות <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91_%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D" target="_blank">אביב העמים של 1848</a>. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
אותו עקרון שוב מקבל את אותו נופך של ציניות של תקופת המלחמה הקרה, כשהגדרה עצמית של </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
בני-הברית שלי היא דבר חשוב, אבל הגדרה עצמית של בני הברית שלך היא דיקטטורה נוראה. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
עקרונות דמוקרטיים משמשים את ממשלת ספרד כדי לדכא את זכותם של הקטלונים להגדרה עצמית. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
הכורדים המשוועים לעצמאות מוצאים עצמם צפויים להילחם על כך מול כל שכניהם - </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
איראן, ממזרח ; עיראק מדרום; טורקיה מצפון; רק ממערב יהיה להם שקט (מסויים), הודות למצבה המפורר של סוריה. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
מי צפוי לבוא לעזרתם של העמים הנדכאים האלה? לא ארה"ב של טראמפ, הנערכת לה לקראת עוד קמפיין נורא </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
(או נורא-הוד) בדרום מזרח אסיה. לא האיחוד המערבי השוקע לו אט אט תחת כובד המשקל של החלומות שנועדו להפכו</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
לעוד ארצות-הברית, אבל אירופאית באופיה. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
דווקא רוסיה, הדמוקרטיה האוטוריטרית (שיש הסבורים כי היא כבר דה-פקטו דיקטטורה מתונה של הקג"ב) צפויה להיות</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
המשענת של העמים המייחלים למימוש זכותם להגדרה עצמית בעיראק ובספרד. לרוסיה יש אינטרס מהותי להדגיש את </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
קוי-הדמיון בין מאבקם של הכורדים ושל הקטלאנים לעצמאות, אל העימות המתנהל באוקראינה. היא הרי טוענת כבר</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
מספר שנים שמדובר במימוש הזכות להגדרה עצמית של הבדלנים האוקראינים (ושואפת להסוות את האינטרסים הרוסים</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
סביב הנכסים הצבאיים של רוסיה באיזור שביקש להיפרד מאוקראינה, נוכח התקרבותה של זו אל מערב אירופה). ואכן יש <a href="https://www.washingtonpost.com/opinions/global-opinions/catalonia-held-a-referendum-russia-won/2017/10/02/f618cd7c-a798-11e7-92d1-58c702d2d975_story.html?utm_term=.3482dc849a3d" target="_blank">ראיות מצטברות לתמיכה שקטה של רוסיה במאבק הקטלאנים לעצמאות</a> בד בבד ל<a href="https://www.reuters.com/article/us-mideast-crisis-kurds-referendum-russi/russia-becomes-iraq-kurds-top-funder-quiet-about-independence-vote-idUSKCN1BV1IH" target="_blank">הפיכתה של רוסיה למממנת העיקרית של הכורדים</a>.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
נוכח חזיון התעתועים הזה אנחנו צפויים לשוב ולראות את העולם מסתחרר אל מרחב שבו האמת והשקר קשורים זה בזה.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
איש לא יוכל להאשים את מנהיגי כורדיסטאן או קטלוניה אם יבחרו להעזר בכל מי שיעמוד לצדם. בגידת העולם המפותח בעקרונות היסוד של הדמוקרטיה תותיר אותם בודדים וחלשים. חולשתם תחייב אותם לפעול בדרך היחידה שנותרה לטובת</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
עמם. פעם נוספת ניווכח באוזלת-היד של הארגון הבינלאומי שהקימה האנושות בדיוק כדי להתמודד עם מצבים כאלה. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
אבל שרוסיה של פוטין תהיה אבירת החירויות של האנושות ? </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
קשה לי להאמין שמישהו היה מסוגל לדמיין או לחזות משהו כזה. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
</div>
ישראלי-אחדhttp://www.blogger.com/profile/02171240084229381261noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7036994469322938237.post-36876084167248356952017-10-02T23:59:00.000+03:002017-11-10T11:37:06.910+02:00טעות מצערת ? לא ולא. זוהי הדגמה של סדרי עדיפויות <div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on">
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<a href="https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5023350,00.html" target="_blank">העדרו של נציג של הרשות המבצעת שלנו מטקס הזיכרון לחללי מלחמת יום הכיפורים שנערך אתמול</a></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<a href="https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5023350,00.html" target="_blank">בבוקר בהר הרצל בירושלים</a> תואר על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כ"טעות מצערת" עליה התנצל. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
התזמון צרם במיוחד בבואו <a href="https://news.walla.co.il/item/3100027" target="_blank">פחות משבוע אחרי המאמץ הבוטה של רבים מדי מהממשלה הזו להרוויח הון פוליטי סביב החלטת נציג בית המשפט העליון להעדר מהטקס לציון 50 שנה לכיבושי/שחרורי מלחמת ששת-הימים</a>. הם ידעו היטב והבינו היטב את מרחב שיקול הדעת שחייב את אותה ההעדרות כדי שיתאפשר לביהמ"ש העליון שלנו לשמש לנו, גם בעתיד, שכפ"צ סביב המעמד הבינלאומי הסבוך של השטחים הכבושים/המשוחררים האלה. ובכל זאת לא היססו לרגע להטיח האשמות-שווא ולמצות רווח פוליטי זול כשהם מבינים לגמרי את התוצאה המיידית - העמקת הקיטוב בין פלגים בעם שלנו לבין תפיסה ממלכתית של משפט ומדינה. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
והם? למה הם לא באו אל טקס זיכרון ממלכתי לחללי אחת המלחמות הקשות בתולדותינו? </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
כי באותו זמן דנה הממשלה בחוק העוסק בהרחבת האפשרות למינויים פוליטיים. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
דיון ש<a href="https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3722185,00.html" target="_blank">אפילו לא הגיע להצבעה מאחר ונתניהו קבע שההצעה איננה נועזת מספיק</a>.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<a href="https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3703603,00.html" target="_blank">הם רוצים משילות בסגנון ארה"ב</a> אבל מתעלמים מכך שהאיזונים הפוליטיים בארה"ב נותנים כוח רב יותר לרשות המחוקקת ולרשות השופטת מכפי שיש להם כיום בישראל. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
כל אחת משלוש הנקודות האלה - </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
</div>
<ul dir="rtl" style="text-align: right;">
<li>התעלמות בוטה מהעדר קונצנזוס ציבורי סביב עתיד יהודה ושומרון</li>
<li>אדישות לזכרם של חללינו שנפלו במערכה הקשה </li>
<li>נכונות לפרק את יסודות הדמוקרטיה הישראלית לשם מינויים פוליטיים </li>
</ul>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
מצטרפות יחד לתיאור ברור של מה קורה לנו כאן תחת השלטון הזה. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
לא. זו איננה טעות. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
אלה הם סדרי-העדיפויות האמיתיים של נבחרי-הציבור האלה. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
ואם הם שבים ונבחרים שוב ושוב - מה זה אומר על סדרי-העדיפויות של הציבור היושב בציון?</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
</div>
ישראלי-אחדhttp://www.blogger.com/profile/02171240084229381261noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7036994469322938237.post-77063085335296834442017-09-20T23:30:00.000+03:002018-03-13T11:18:22.383+02:00שלושים שנה לנפילתו של חנוך (פיטר) דנמן ז"ל<div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on">
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
הבה נזכור ונזכיר את מי שהיו עמנו ואינם עוד. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
היה היה ילד בשם פיטר דנמן. הוא נולד בהולנד בי"ז בניסן תש"ך. בן לנל ולהנק, הורים נוצרים-קתולים, אח לחינו, מוניקה, רוזה, פאול, גבריאלה, אודה וארתור. בילדותו עברו הדנמנים לעיר אוטרכט. פיטר למד שם בבית-ספר יסודי קתולי. בילדותו הוא השתתף במקהלה קתולית בכנסייה. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br />
פיטר סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון לגננות. תואר על ידי מכיריו כילד ונער עירני ומלא חיים, וסקרן לגבי כל אדם ורעיון. לאחר שסיים את לימודיו התקשה למצוא עבודה במקצוע הגננות וניצל את זמנו, בין עבודות מזדמנות, ללמוד את ההיסטוריה של מלחמת-העולם השנייה וגם את ההיסטוריה של השואה.<br />
<br />
במלאת לו 22 שנים, עזב את הולנד והגיע לישראל, למושב <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%A1_%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D" target="_blank">נס עמים</a>, מושב נוצרי-הולנדי ליד רגבה, בו מצא עבודה בגידול ורדים. פיטר לא התייחס למהלך הזה של מעבר לארץ אחרת בקלות ראש. באחד ממכתביו כתב: "בארץ זרה תהיינה בוודאי בעיות נוספות, כגון בידוד מקרובי משפחה ומתרבות, שפה זרה, מנהגים זרים ונהלים בלתי ידועים, ובדידות אישית."<br />
<br />
למרבה השמחה, תוך זמן קצר התיידד פיטר עם תושבים יהודים בסביבה, ברגבה, בנהריה, בכפר מסריק ואף בירושלים. כל הזמן המשיך גם לשמור על קשר מכתבים הדוק עם משפחתו בהולנד.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
באחד מימי כיפור התארח אצל משפחה יהודית בירושלים, צם וביקר בבית-הכנסת, והתחיל לחשוב על מעבר ליהדות. הוא מצא תמיכה להתלבטויותיו אצל אביו, שהתחיל להתעניין אף הוא בשפה העברית ובלימודי יהדות. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
כשהחליט על גיור, עזב את נס עמים, אם כי המשיך לשמור על קשר עם יושביו. הוא עבר להתגורר בקיבוץ טירת צבי, עבד שם, ולמד יהדות בקיבוץ שלוחות הסמוך. במרס 1985 סיים את לימודי היהדות, ובאוגוסט באותה שנה הסתיים הליך גיורו. הוא אף עבר ברית מילה ובחר בשם העברי חנוך. <br />
<br />
חנוך רכש דירה בעכו, התחיל לעבוד בחברה מסחרית בחיפה, והרגיש שהערכת הממונים עליו מאפשרת לו להתקיים בכבוד. בשנת 1986 קיבל תעודת עולה חדש. הוא התגייס לצה"ל בפברואר 1987. סיים טירונות בגולני אך עקב פציעה ברגלו הועבר ליחידת חיל ההנדסה הקרבית באזור רמת הגולן. בתפקיד פלס. בחודש אוגוסט 1987 הגיעו בני משפחתו לביקור נוסף בארץ. זו היתה הפעם האחרונה בה התראו עמו. <br />
<br />
ביום כ"ו באלול תשמ"ז (20.9.1987) - לפני 30 שנה - עלה חנוך לטרמפ ממנו לא זכה לרדת בחיים. <a href="http://www.takdin.co.il/Searchg/%D7%A2%20%D7%A4%20290%2088%20%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%A8%20%D7%92%20%D7%9E%D7%99%D7%9C%20%D7%92%20%D7%A8%D7%90%D7%A8%20%D7%A0%20%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%AA%20%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_hd_1936381.html" target="_blank">הוא הותקף במפתיע בגרזן ונרצח</a>. כמקובל לומר בנסיבות כאלה, מספר ספר היזכור כי חנוך "נפל בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בנהריה. השאיר אחריו הורים, שלושה אחים וארבע אחיות - חינו, מוניקה, רוזה, פאול, גבריאלה, אודה וארתור." </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br />
מפקדו אמר מלות פרידה אלה: "חנוך ז"ל הוכיח רצון עז לשרת כהלכה, דבר לא קל כשמדובר בצעיר בן עשרים ושבע, חייל בודד, ששירת עם בני שמונה-עשרה ותשע-עשרה". </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
הרב צפניה דרורי, אשר גיירו, ספד לו: "אמרתי לו שלהיות יהודי זה קשה, וחנוך השיב בענווה: 'אני אוהב את היהודים ואת ישראל'".</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
הבה נזכור ונזכיר את מי שהיו עמנו ואינם עוד.<br />
<br />
<u>לקריאה נוספת </u></div>
<ul dir="rtl" style="text-align: right;">
<li><a href="http://www.izkor.gov.il/HalalKorot.aspx?id=511590" target="_blank">חנוך דנמן בספר היזכור של צה"ל </a></li>
<li><a href="http://www.kipa.co.il/community/show/9506964#9509034">על חנוך דנמן בפורום כיפה </a>- נכתב בשרשור אזכור נופלים - על ידי בן משפחה שאירחה את חנוך בשבתות. </li>
</ul>
</div>
ישראלי-אחדhttp://www.blogger.com/profile/02171240084229381261noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7036994469322938237.post-41898221246824737962017-09-05T20:37:00.000+03:002018-03-13T11:21:20.012+02:00זהבי צדק <div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on">
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
פרשיית סרט הקפטן עדיין זוכה לכותרות המעידות עד כמה כדורגל הוא סוג של ציפור נפש לאומית. מעט משונה בהתחשב</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
בהישגים המוגבלים של נבחרת וקבוצות ישראל לאורך השנים - אבל חשוב לדעת לזהות את המציאות הזו (כפי שאהוד אולמרט למשל, השכיל לעשות בזמנו כפוליטיקאי שהקפיד להופיע במגרשים). </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
למי שלא התעניין, קפטן נבחרת ישראל בכדורגל (כעת בדימוס), החלוץ <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%A8%D7%9F_%D7%96%D7%94%D7%91%D7%99" target="_blank">ערן זהבי</a>, הגיב לשריקות בוז מצד הקהל הישראלי בכל פעם שקיבל את הכדור במהלך משחק הכדורגל האחרון של הנבחרת בהשלכת סרט הקפטן אל הרצפה. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
הוא סירב לשידולים להרימו, ולאחר המשחק הוענש על ידי המאמן ויו"ר ההתאחדות בהשעיה. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
מדוע? שהרי הסרט , לדידם לפחות, הוא סמל לאומי בעל חשיבות. ומהדיווחים התקשורתיים אפשר היה להבין שעוד מחכה לו, לקפטן הסורר, דין משמעתי. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
מדוע? כי כנראה שלדידם הסרט, ממש כמו דגל, אסור לו לגעת ברצפה. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
הישראלי הממוצע מתבונן לו בתקשורת הישראלית ומגלה לתדהמתו אחידות מקיר לקיר - כולם מגנים את הקפטן הסורר. שמחים שהוא התנצל. אבל מגובשים בתפישה שהוא חטא. בחור רגשי משהו שלא הפעיל את הראש וכיו"ב. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
והאמת העצובה היא שמדובר באנשי תקשורת שבוחרים להתחנף לקהל במקום לתבוע מהקהל- מהקהל ולא מזהבי - לקחת אחריות על התנהלות שהיא בגידה (במובן הישן והטוב של המילה) בסמלי הלאום. כי הסמל הוא לא הסרט - אלא הנבחרת. וקהל שורקי הבוז בגדו בנבחרת. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
בגידה? כן - כי על המגרש אצו רצו בחורינו הטובים תוך שהם מפגינים התאמצות פיזית רבה אך עושים זאת באומללות ובמגושמות המאפיינות את רוב שחקני נבחרות הכדורגל שלנו - למרבה הצער עוד מאז היווסדנו - והקהל במקום לעודד אותם ולעמוד מאחוריהם ולייחל לכך שיבוא המלאך שנאבק בזמנו עם יעקב (יצא תיקו) ויחזקם ויחזק רגלם כנגד הגוי הנורא (שוב יוונים) שבא עלינו לכלותנו - במקום לחזק - הקהל שרק בוז - ומה עשה בכך ? </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
הקהל פעל אל מול שחקן שיתרונו, כוחו, האלמנט שלו בריכוז שיתבטא באותו שבריר שניה שבו הוא יהפוך מסירה טובה מהקישור/הגנה/כדור שהשתלט עליו אל בעיטה טובה מספיק אל עבר השער - וחיבל בריכוז שלו !!! (ושוב, למי שלא מכיר - הריכוז האגדי של זהבי הביא לו חוזה במיליונים בליגה הסינית, שם הוא "קורע רשתות" ומוביל את אותה ליגה מושכת ממון וכוכבים מכל העולם בשערים שכבש) </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
ומה התגובה מצד הממשלה שלנו ? לגנות את זהבי !? </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
במדינה דיקטטורית מתוקנת היו עוברים על כל הקהל, מוצאים מי שרק בוז (בשיטות חקירה ראויות שהצבא שלנו מדגים היטב במקרים של השלכות אבנים ביש"ע ובירושלים המחולקת דה-פקטו לדאבון ליבנו) ואחרי הליך שיפוטי ראוי (אך מזורז לפחות כמו זה שעבר זהבי בהשעייתו) - מלקים כל אחד ואחת מהם (אם אכן היתה שם אישה צופה לרפואה). ההלקאה היתה כמובן מבוצעת באחד מכיכרות העיר פתח תקווה - למען יראו וייראו. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
במדינה דיקטטורית פחות מתוקנת היו מוציאים להורג את כל הקהל - כי מי שעמד ליד מי ששרק ולא נכנס איתו בצורה מיידית לקרב מכות ראוי לשמו להגנה על נפשם הרגישה של 11 בחורינו הרצים אחרי הכדור - שותף לאחריות לפשע הבגידה שהתרחש שם ביציעים (הריקים למחצה, כפי שמאפיין את משחקי נבחרותינו כבר שנים רבות מדי.... עד כדי שעולים בו בצופה בטלוויזיה געגועים לגרנט ולנילסן)</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
ובמדינה שלנו? מאשימים את הילד שזעק שהמלך עירום, שופטים אותו ומענישים אותו !!! </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
אני חייב להודות שלעתים אני מתייאש... </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
אבל בניגוד לערן זהבי - לא כל מי שמתייאש פורש.... </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
יש מי שבייאושו חולם על העתיד, ומתעקש להאמין שיום יבוא, </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
ובאותו יום אנשי התקשורת יפסיקו לנהוג כאילו תפקידם הוא לרצות את ההמון </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
ויתחילו לפעול כפי שתקשורת בדמוקרטיה באמת צריכה לפעול ! </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
ומה זה אומר ? </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
לא לשתף פעולה בהשלכה של שחקן אל הקהל כשעיר לעזאזל - </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
אלא להתעקש לא להסיט את הדיון הציבורי מהכשלון המתמשך של התאחדות הכדורגל הישראלית בדרך שבה היא מתפעלת את נבחרת ישראל. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
ואם אנשי התקשורת שלנו מחמיצים כל הזמן ליד השער, למרות שבניגוד לחלוץ זהבי, הם מקבלים הרמות להנחתה כל הזמן, משלל פקידי ואנשי הציבור בישראל שדואגים שלא יהיה לנו רגע דל - אולי כדאי שהעיתונאים שלנו ולא שחקני הכדורגל הכי טובים שיש לנו - אולי כדאי שהם אלה שיפרשו? </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
</div>
ישראלי-אחדhttp://www.blogger.com/profile/02171240084229381261noreply@blogger.com0