הולך ומסתמן כי הפלסטינים לא הצליחו לשכנע את רוב חברות מועצת הבטחון שנכון יהיה לאשר את בקשתם להפוך למדינה חברה באו"ם. נראה כי השלב הבא, לאחר הדחייה הצפויה של מועצת-הבטחון, יהיה פנייה אל מליאת האו"ם.
לכל מי שסבור שזה חלק מכשלון מתגלגל, כדאי להזכיר שבעצם לפלסטינים אין כל צורך לקבל "אישור" מהאו"ם. מבחינת המשפט הבינלאומי 'מדינה' היא מי שהוכרה על ידי רוב המדינות כמדינה. המהלך של פנייה אל האו"ם נועד לקצר הליכים ולהפעיל לחץ על ישראל. כשישראל בוחרת שלא לקדם את מסלול המשא-ומתן עם הרשות הפלסטינית, היא משאירה את היוזמה בצד הפלסטיני. ירצה - יילך על מסלול המדינה הכפויה, כשהכרתן של מדינות רבות בעולם מובטחת מראש. לא ירצה - יילך על אופציית החזרת השליטה בשטחים לידי ישראל וקידום המדינה הדו-לאומית. וישראל ? היא משאירה את היוזמה המלאה לצד הפלסטיני, כאילו הזמן פועל לטובתה. כשיצחק שמיר עשה זאת, העליה מברית-המועצות אפשרה לתומכיו להראות כיצד הזמן באמת פעל לטובתה של ישראל. אבל קליטתה של אותה עלייה התאפשרה בזכותו של סיוע כלכלי מארה"ב, שהחרימה את שמיר והסכימה לתת את אותו סיוע לממשל רבין שקידם תהליך של משא-ומתן. הזמן בוודאי לא פעל לטובתה של ממשלת שמיר.
האם הזמן פועל לטובת ממשלת נתניהו ? אני בספק. כך או אחרת, התהליכים במזרח-התיכון ובעולם הערבי מביאים לכך שישראל מוקפת במרחב שהולך ומשתנה. כשהסביבה מסביבך משתנה, אתה צריך לדעת לעבור התאמות כדי לשרוד. כך מלמדת אותנו הביולוגיה. ממשלת שמיר לא שרדה. ישראל דווקא כן. לפחות בינתיים. האם ממשלת נתניהו עושה את כל הנדרש כדי להבטיח את שרידותה של מדינת ישראל אל מול המרחב שמסביבה ? מבחינה בטחונית, כנראה שכן. מבחינה מדינית ? לא ברור. מה שברור הוא, שאת תפישת היוזמה המאפיינת את תורות הלחימה של צבאה של מדינת ישראל, לא רואים במדינאים של הממשל הנוכחי.
לכל מי שסבור שזה חלק מכשלון מתגלגל, כדאי להזכיר שבעצם לפלסטינים אין כל צורך לקבל "אישור" מהאו"ם. מבחינת המשפט הבינלאומי 'מדינה' היא מי שהוכרה על ידי רוב המדינות כמדינה. המהלך של פנייה אל האו"ם נועד לקצר הליכים ולהפעיל לחץ על ישראל. כשישראל בוחרת שלא לקדם את מסלול המשא-ומתן עם הרשות הפלסטינית, היא משאירה את היוזמה בצד הפלסטיני. ירצה - יילך על מסלול המדינה הכפויה, כשהכרתן של מדינות רבות בעולם מובטחת מראש. לא ירצה - יילך על אופציית החזרת השליטה בשטחים לידי ישראל וקידום המדינה הדו-לאומית. וישראל ? היא משאירה את היוזמה המלאה לצד הפלסטיני, כאילו הזמן פועל לטובתה. כשיצחק שמיר עשה זאת, העליה מברית-המועצות אפשרה לתומכיו להראות כיצד הזמן באמת פעל לטובתה של ישראל. אבל קליטתה של אותה עלייה התאפשרה בזכותו של סיוע כלכלי מארה"ב, שהחרימה את שמיר והסכימה לתת את אותו סיוע לממשל רבין שקידם תהליך של משא-ומתן. הזמן בוודאי לא פעל לטובתה של ממשלת שמיר.
האם הזמן פועל לטובת ממשלת נתניהו ? אני בספק. כך או אחרת, התהליכים במזרח-התיכון ובעולם הערבי מביאים לכך שישראל מוקפת במרחב שהולך ומשתנה. כשהסביבה מסביבך משתנה, אתה צריך לדעת לעבור התאמות כדי לשרוד. כך מלמדת אותנו הביולוגיה. ממשלת שמיר לא שרדה. ישראל דווקא כן. לפחות בינתיים. האם ממשלת נתניהו עושה את כל הנדרש כדי להבטיח את שרידותה של מדינת ישראל אל מול המרחב שמסביבה ? מבחינה בטחונית, כנראה שכן. מבחינה מדינית ? לא ברור. מה שברור הוא, שאת תפישת היוזמה המאפיינת את תורות הלחימה של צבאה של מדינת ישראל, לא רואים במדינאים של הממשל הנוכחי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה