בהמשך לפוסט קודם בסוגיית צוואתו האחרונה של בן לאדן, אני מביא כאן תרגום לעברית של המסמך שרבים מתייחסים אליו כצוואה האחרונה של בן לאדן. האותנטיות של המסמך מעולם לא הובטחה וכנראה שלא ניתן להבטיחה, אך התקשורת העולמית התייחסה למסמך זה כאל צוואתו האחרונה של האיש.
התרגום מתחלק לשני חלקים:
(1) הראשון הוא של הערות האתר שפרסם את המסמך. (2) השני הוא המסמך עצמו.
צוואתו האחרונה של אוסאמה בן לאדן
3/12/2002
(1) (הערת העורכים: אנו מזהירים את הקוראים שאיננו יכולים להבטיח את האותנטיות של הטקסט הזה, אשר נטען לגביו שהוא צאוותו האחרונה של אוסאמה בן לאדן אשר נמצאה בטורה-בורה. חלקים בטקסט דומים מאוד לאלה של שיך עבדוללה עזאם, דמיון שעשוי להיגזר מאחר והוא היה מנטור של בן לאדן, אך דמיון זה גם יכול להצביע על בעיות באותנטיות. חתיכות ופיסות של הצוואה הזו מרחפות ברחבי האינטרנט בשבועות האחרונים אך חדשות SANA פרסמו את הגירסה המקיפה הזו אתמול. היא מובאת כאן בשלמותה, מתורגמת לאנגלית בידי מתרגמי JUS, ומפורסמת כאן ללא עריכה וללא צנזורה, להכרעת הקורא).
אנו מזכירים לצופינו שההצהרות, הדעות והעמדות המובעות במאמר זה הן של המחבר ואין להבין שהן משקפות בצורה כלשהן את אלה של Jihad-unspun, של המוציא לאור, של העורך, של הכותבים, של מי שתרם, או של הצוות.
אוסאמה בן לאדן אמר שיום הדין של הכופרים של המערב ושל האמריקאים קרוב מאוד ושההתקפות על ניו-יורק ווושינגטון היו המשכה של המלחמה שאמריקה התחילה. דעות אלו בוטאו על ידי אוסאמה בן לאדן במה שנטען כי הוא צוואתו האחרונה, אשר הודפסה לאחרונה במגזין ערבי בלונדון. צוואה זו נכתבה שנה קודם לכן, במהלך ההפצצות האמריקאיות על טורה-בורה והיא נושאת הכותרת "צוואתו האחרונה של משרת אללה המרומם אוסאמה בן לאדן"
(2) אללה המפואר והמרומם ציווה שכאשר מי מאיתנו עתיד להיפגש עם מותו, עלינו לכתוב צוואה עבור הורינו, קרובינו והמוסלמים אשר בזמנים קשים כמו אלה הם כמו הורינו וקרובינו.
אללה המפואר והמרומם הוא עד צדק לעובדה שאני בחרתי בג'יהאד ובמוות בדרך האל כמטרתי וכוונתי בחיים. פסוקי החרב תמיד מהדהדים בלבי. אם מוסלמי שואל עצמו מדוע האומה שלנו מפוחדת ומבוהלת כיום, הוא ימצא רק תשובה אחת – בשל אימוץ מותרות העולם הזה האומה הפנתה את גבה לספר של אללה ולסונה של הנביא למרות שבספר הזה יש את הפתרון לכל בעיות האומה שלנו.
היום היהודים והנוצרים נוהמים כלפינו ותוקפים אותנו משום שהעושר והשפע הברורים של העולם הזה, וזה הפך לנו לטבע שני. אנחנו קופאים על השמרים ודומים לנשים, ואהבת המוות נמלטה מלבותינו. ליבותיהם של המוג'אהידין שלי ולבי שלי מדממים כשאנו רואים שאמריקה טובחת בגברים, בנשים ובילדים של האומה שלנו ללא רחמים, בעוד האומה שלנו צופה בכך כאילו זה סרט.
הבעיה הגדולה ביותר עם האומה שלנו היא הפחד שלהם ממוות וזהו השורש של כל הבעיות האחרות.
הכל נהפך מלמעלה למטה. היום הנוצרים והפחדנים והאומה המגונה מכל, היהודים, התאספו במקום אחד בו הם עוסקים ברצח המוני של המוסלמים בזמן שהממשלות המוסלמיות מנופפות דגלים לבנים של שלום ועוזרות לאויבי אללה בהשלמת משימותיהם.
היו כמה קבוצות בטליבאן שלא הפגינו התמדה ורבים מהם נתפשו ורבים מהם עזבו את השטח עוד לפני שעמדו אל מול האוייב.
היום האומה שלנו מחכה להצלחתנו ולהצלחת הטליבאן, מי שניהלו את הממשלה האסלאמית המוצלחת הראשונה ויישמו את חוק השריעה. דבר זה לבדו הספיק לארצות-הברית כדי להתנגד לטליבאן וכך אמריקה אספה את בנות-בריתה ואת הברית הצפונית וגרמה להן לעמוד אל מול הטליבאן והדבר הסתיים בהרס מסיבי ורצח באפגניסטן.
המדינות השליחות של ארצות הברית ולוחמי הברית הצפונית ריגלו כנגד הטליבאן עבור אמריקה ובריטניה. בסופו של דבר משטר הטליבאן הופסק באפגניסטן וחוקי השריעה איבדו מתוקפם. רעלות ננטשו וזקן הסונה של הנביא איבד משמעותו.
האומה גם מודעת לעובדה שבעיה נוספת היא עם המלומדים, אשר דחו את חוקי השריעה והסבירו את החוקים על ידי שמירת הגיונם על פי שכל העולם הזה. הם סטו במידה כזו שהאדם הפשוט של האומה אינו יכול אפילו להתחיל לדמיין זאת.
הם באו לאפגניסטן לעצור את המלומדים שלהם מלעצור את פסלי האלילים. אבל המלומדים של הטליבאן דבקו בדתם האמיתית ודחו את ההיגיון של המלומדים הללו. נקודת מבטם הייתה כמו זו של היהודים והנוצרים. הם דחו את דבר אללה כי "היהודים והנוצרים האלה לעולם לא יסכימו לכם אלא אם תעקבו אחריהם". מלומדים אלה עשו רמייה בחובותיהם בצורה מזיקה שלא הועילה לאומה שלנו.
אם אללה ירצה אמריקה תתייצב בפני תבוסה, בדיוק כמו בקרב מוטח.... כאשר הנביא הדריך את המוסלמים ואללה המרומם העניק למוסלמים ניצחון ולאויבים תבוסה, חרף העובדה שלמוסלמים היו משאבים צבאיים מוגבלים יותר.
ההתקפות הצבאיות על ניו-יורק ועל וושינגטון היו חלק ממלחמה זו אשר תוכננה כנגד אמריקה. ברצף זה, החלק הראשון הייתה ההתקפה על המארינס בלבנון, אשר הרגה חיילים אמריקנים רבים. החלק הבא, ההתקפה על השגרירות האמריקאית בניירובי, היתה תשובה למתקפה בסומאליה, במסגרתה נהרגו 31,000 מוסלמים תחת דגל האומות המאוחדות.
אין ספק שבזמן הזה אנחנו חלשים יותר מאשר האומות המערביות בהגדרות של העולם הזה אבל אללה נתן לנו הזדמנות להרוס את אמריקה ואת המערב. כעת הרס זה הפך לגורל !
גם אם תידרש שנה או שיידרשו עשורים רבים, זה לא יכול להיעצר עתה !
יום תחיית-המתים של המערב ושל אמריקה הגיע !
הו אתם צעירי האומה ! בקשו עבור מוות שהוא יפה יותר מן החיים, והיאחזו במלומדים האלה אשר לא עוזבים את צד האדיקות, הנאמנות ואמירת האמת, ללא חשיבות עד כמה מספרם זעום.
מלומדים אלה בוכים על המצב הנוכחי של האומה שלהם יומם ולילה. הימנעו מאימוץ אורחות-החיים של האומות הנבערות. חייהם הנראים כאילו הם רגועים ומאושרים הם בעצם מלכודת אשר מקיפה אותם מכל עבריהם. חוקי יצירי-אדם הביאו את ערכיהם המוסריים לעידן של חורבן. האנשים השייכים למדינות אלה יצרו התארגנויות כדי ליצור הרס המוני במדינות המוסלמיות. ארגונים אלה פועלים כדי לפגוע במוסר של הנשים המוסלמיות ושל החברה המוסלמית.
נשות האומה שלי ! ניתנה לכן חובה קשה מאת אללה. אללה נתן לכן את המעמד שאין לאף אחד אחר. אתן אמהות מלומדינו ולוחמינו. אתן המוסדות המחנכות את המלומדים ואת הלוחמים לפני שהם מתחילים את מאבק בנתיב אללה. חייהן של אמהות המאמינים (נשות מוחמד) הן מדריך עבורכן.
נשותיי אשר להן ניתנה האחריות לגדל את ילדיי. מי ייתן ואללה ייתן לכן הגמול עבור זאת אמן ! אחריי אתן תהיו עדות לילדיי. מהיום הראשון של תחילת חייכן עמדי, ידעתן שהנתיב שלי יהא מלא עם קשיי העולם זה. נטשתן את נוחות בתי הוריכן ועמדתן לצדי בשעות הקשות. חייכן היו משובצים בדבקות באל ואני בטוח שאתן תגדילו עוד בדבקותכן כשלא אהיה כאן. לכן יש את האחריות על ילדיי. אני נותן אותם לכן כהקדש לאלוהים ומקווה שתגדלו אותם כמוסלמים טובים, כפי שאמהות מוסלמיות נוהגות.
בניי ! כאב לא יכולתי להעניק לכם את הזמן שהיה זכותכם מאחר והקדשתי את חיי למאבק בנתיב אללה. החלטתי ללחום בכופרים לטובת המוסלמים. בשביל זה יש מרמה והוא מוקף על ידי חוסר-יושר ואנשים מוליכי-שולל. חוסר היושר והשולל האלה הם שהביאו אותנו למצב היום. אבל אם ירצה אללה לא אסטה מנתיב אללה. אני מייעץ לכם לשמור על יראת-האל מאחר וזהו הנכס היקר ביותר של החיים הארציים האלה. אני גם מציע לכם להישאר הרחק מהנהגת אל-קאעידה, בדיוק כפי שהחליף עומאר, יהא האל מרוצה ממנו, ייעץ לבנו, להישאר הרחק מהחליפות.
בסופו של דבר אני מייעץ ללוחמים המוסלמים להקדיש תשומת-לב לקבוצות הקרב שלהם.
בנוסף למלחמה עם היהודים והנוצרים, זה נחוץ לנקות את הקבוצות שלכם מהצבועים. הצבועים הללו גרמו נזק בלתי-נסלח לאומה והכוחות של המדינות האסלאמיות הפכו לכלי עבור המערב.
היום יש לנו גנרלים מוסלמים הנוהגים כמו נשים וזה עקר לצפות מהם לסייע כנגד הכופרים. לכן זה הכרחי להסיר את הצבועים האלה מקבוצות הקרב המוסלמיות.
