5.4.2011

אז מה בעצם כתב גולדסטון ?

ריצ'רד גולדסטון כתב מאמר מעניין וחשוב לוושינגטון פוסט, בו שיתף במחשבות חדשות שלו בנוגע לדו"ח הידוע כדו"ח גולדסטון, בנוגע לישראל ולפשעי מלחמה. התקשורת הישראלית ציטטה חלקים מהמאמר, באופן מגמתי למדי. אפילו הארץ, עיתון שבדרך-כלל מאופיין באמינות גבוהה, חטא לאמת. למרות שבדיווח (במהדורה המודפסת דובר בכותרת ראשית בעמוד הראשון) על  מאמרו של גולדסטון הדברים העיקריים הובאו בצורה מדוייקת למדי,הרי שבצד הכתבה, בתמונה, נעשה תרגום שגוי שהשלכותיו מרחיקות לכת. מדובר במשפט המפתח מהמאמר -
"Although the Israeli evidence that has emerged since publication of our report doesn’t negate the tragic loss of civilian life, I regret that our fact-finding mission did not have such evidence explaining the circumstances in which we said civilians in Gaza were targeted, because it probably would have influenced our findings about intentionality and war crimes."
בכתבה עצמה המשפט תורגם באופן הבא -
"בעוד שעדויות ישראליות שפורסמו מאז צאת הדו"ח לא שללו את מותם הטרגי של אזרחים, אני מצר על כך שלא היו בידנו עדויות אלה המסבירות את הנסיבות בהן הותקפו אזרחים בעזה, שכן סביר להניח שהן היו משפיעות על הממצאים בדבר פשעי מלחמה". 

אבל בכותרת, לצד התמונה, המשפט צוטט באופן חלקי ומוטעה -
"אני מתחרט שלא היו לנו בידינו עובדות שהיו כנראה משפיעות על ממצאינו בדבר פשעי מלחמה".

שמים לב להבדל ?

נראה שהעיתונאים בישראל (ובעולם) נתפשו למשמעות האפשרית של regret כחרטה, והתעלמו לגמרי מההקשר, ממנו ברור שגולדסטון דווקא התכוון למשמעות של regret כעצב. עצב שמכוון לבחירה של ממשלת ישראל שלא למסור נתונים, ולא עצב על הדרך בה פעלה הוועדה.

יתרה מכך,  לא מצאתי דיווח אחד בו ההתייחסות למאמרו של גולדסטון התאימה לרוחו ולמהותו. נדמה היה שבכל מקום נתפש הכותב למשפטים שעניינו אותו ולמה שהוא רצה להבין, והוא כלל לא ניסה להקשיב למה שרצה גולדסטון להגיד.

חבל.

[עדכון, 6/4/2011: קיבלתי את רשותו של המחבר לתרגם ולפרסם את מאמרו. הוא מובא בקישור הבא]

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה