Today we remember the Armenian Genocide. On the 24th of April 1915, it commenced with the murders of 250 leaders of the Armenian people in the Ottoman empire. After the murder of the leaders, the Turks began to exile the Armenians to different areas of the empire, and the marches became death marches. Villages were burned with the residents; Children, women and men were concentrated on boats that were then sunk; even poisonous gas was used for the killing.
As is always the case with genocides, the historical account of the number of murders is difficult to reach. Reliable estimates run between 800,000 to 1,500,000 slaughtered women and men, boys and girls, toddlers and babies.
It should be mentioned that the Armenian holocaust did not take place out of the blue. It was planned and had a Historical background. Among other events, the Armenian holocaust was preceded by wide-scale ethnic-motivated murders of Armenians by Turks and others (what we Jews call a 'Pogrom') near the end of the 19th century.
Genocides have deep roots in the Human history. The Armenian genocide, more than any other murderous event with ethnic motives which took place in the modern age, is under the risk of being erased from human memory, by the initiative of the descendants of the murderers.
It is the moral duty of all of us, as human beings, to remind and to remember.
Letting the Armenian holocaust to be forgotten, is to let the genociders win.
קשה להגיע להסכמה היסטורית על מספר הנרצחים, כפי שקורה תמיד אחרי השמדות-עם. הערכות אמינות נעות בין 800,000 ל-1,500,000 נשים, גברים, ילדות וילדים, פעוטות ותינוקות.
יש להזכיר שהשואה הארמנית לא נפלה כרעם ביום בהיר. מדובר במהלך מתוכנן שהיה לו גם רקע היסטורי. בין היתר, קדמו לשואה הארמנית רציחות רחבות היקף על רקע אתני של ארמנים על ידי טורקים ואחרים (מה שאנחנו היהודים קוראים 'פוגרום') עוד בשלהי המאה ה-19.
As is always the case with genocides, the historical account of the number of murders is difficult to reach. Reliable estimates run between 800,000 to 1,500,000 slaughtered women and men, boys and girls, toddlers and babies.
It should be mentioned that the Armenian holocaust did not take place out of the blue. It was planned and had a Historical background. Among other events, the Armenian holocaust was preceded by wide-scale ethnic-motivated murders of Armenians by Turks and others (what we Jews call a 'Pogrom') near the end of the 19th century.
It is the moral duty of all of us, as human beings, to remind and to remember.
Letting the Armenian holocaust to be forgotten, is to let the genociders win.
היום אנו זוכרים את השואה הארמנית. ב-14 באפריל 1915 החלו האירועים ברציחתם של 250 ממנהיגי הארמנים באימפריה העות'מנית. לאחר רצח המנהיגים החלו הטורקים להגלות את הארמנים לאיזורים שונים באימפריה, כשהמצעדים הופכים למצעדי מוות. כפרים נשרפו על תושביהם; ילדים, נשים וגברים רוכזו על סירות שהוטבעו; ואף נעשה שימוש בהמתה בגז רעיל.
קשה להגיע להסכמה היסטורית על מספר הנרצחים, כפי שקורה תמיד אחרי השמדות-עם. הערכות אמינות נעות בין 800,000 ל-1,500,000 נשים, גברים, ילדות וילדים, פעוטות ותינוקות.
יש להזכיר שהשואה הארמנית לא נפלה כרעם ביום בהיר. מדובר במהלך מתוכנן שהיה לו גם רקע היסטורי. בין היתר, קדמו לשואה הארמנית רציחות רחבות היקף על רקע אתני של ארמנים על ידי טורקים ואחרים (מה שאנחנו היהודים קוראים 'פוגרום') עוד בשלהי המאה ה-19.
להשמדות-עם יש שורשים עמוקים בהיסטוריה האנושית. השואה הארמנית, יותר מכל אירוע רצחני אחר עם מניעים אתניים שהתרחש בעידן המודרני, נמצאת בסכנה של מחיקה מהזכרון האנושי, ביוזמת צאצאיהם של הרוצחים.
זו החובה המוסרית של כולנו, כבני-אנוש, להזכיר ולזכור.
אם ניתן לתת לשואה הארמנית להישכח, כאילו איפשרנו לרוצחים-המשמידים לנצח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה