בדרך על שביל הזהב אל הברירה הכוזבת

במדינה דמוקרטית
אנחנו לומדים
להגיע לפשרות
כדרך הנכונה להתנהל

אבל יש מצבים
בהם השביל הזה של הפשרה
איננו מוביל אל תוצאה ראויה

חשבו על הדיאלוג בין
המשעבד לבין המשועבד
הרוצח וקורבנו
הרוחש רע והתמים.

הבעיה שלנו היא 'שקרים גדולים'
מהם? שקרים כה גדולים
עד שרוב שומעיהם
מניחים שאיש לא יעיז לעוות את האמת
בצורה שכזו
ולכן הוא חייב להיות אמת.

ישראל מתמודדת עם 'שקרים גדולים'
עד שאפילו בתוכה יש רבים מדי
המאמינים בהם

ומה אתכם?
באיזה שקר גדול
אתם מאמינים ?

האומנם אין שום משמעות להזדהות פוליטית בזמן שאתה מחזיק במשרה רמה ?

יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, הצטרף למפלגת העבודה. הוא מתכוון להמשיך להיות יו"ר ההסתדרות. בעבודה מברכים על כך. איש אינו פוצה פה ומצפצף.

זה כנראה אחד מתפקידיה של הבלוגוספירה הפוליטית. אם אין אני לי, מי לי ?

אני לתומי חשבתי -

• שההסתדרות מנסה להציג את עצמה כאיגוד עובדים מקצועי; 
• שנעשתה עבודה רבה בעשרים השנים האחרונות אשר תכליתה אחת: לנתק את ההסתדרות מהמוניטין הנורא של פעם; 
• שגם בימין וגם בשמאל מבינים שזכויות העובדים חשובות לכל האזרחים; 

איך זה יכול להיות שאף אחד אינו מוצא  טעם לפגם בדבר הזה ?

יו"ר ארגון העובדים הגדול בישראל מתפקד למפלגה פוליטית כלשהיא
וממשיך לכהן בתפקידו, כאילו אין משמעות להזדהות הפוליטית הזו .... אבל בואו נחשוב יחד:

• האם האפקטיביות שלו כנציג עובדים מול הממשלה לא נפגעה כלל בגלל המהלך הזה של הזדהות עם מפלגת האופוזיציה הראשית ? 
• האם היכולת של עובדים המחזיקים בדעות פוליטיות שונות משלו לפנות לעזרתו כלל לא הושפעה מהמהלך הזה ? 
• האם הציבור לא יתייחס למהלכים הבאים של ארגון העובדים שבראשותו בחשדנות רבה, עד כדי פגיעה של ממש ביכולתו לקדם מאבקים למען עובדים ? 

הופה ! מורידים את מחיר המים

הממשלה מורידה את מחיר המים.
כבוד, לא ?

בהחלט. 

ויפה שעה אחת קודם. 

וכל הכבוד. 

אבל אריה דרעי, השר החברתי, מבטיח חסכון של אלפי שקלים בשנה לכל משפחה ! 

אני נשבע לכם. זה מה שהוא אמר.
חשבון המים הממוצע בישראל, למקרה שלא ידעתם, עומד על 230 ש"ח לחודש למשפחה בת 6 נפשות ויותר. את זה לא אני אומר אלא הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של ישראל.
דה-מארקר מעדכן: "לפי ההערכות באוצר, משפחה המונה 5 נפשות תחסוך כ-22 שקלים בחודש בשל הורדת מחיר המים. "

כלומר, אם משרד האוצר הישראלי יודע על מה הוא מדובר, משפחה כזו תהנה מסה"כ חסכון שנתי של 22 * 12 = 264 ש"ח.... 

איך מחברים את הקשר בין הצהרות השר להצהרות הפקידים ? 

ואם אין קשר, מה זה אומר ? 

אז טוב שמורידים את מחיר המים, אבל אולי היו צריכים לחשוב עוד קצת על המדיניות אם השר מדמיין תוצאה אחת ובפועל משיג רק עשירית ממנה ? 

א-אה מי זה בא ?

כל החשדות נגד אשכנזי התאדו, אה ?
כל האישומים החמורים נעלמו "בשל היעדר אשמה פלילית".
ומה לגבי הפחות חמורים? שיתוף עיתונאים בחומרים סודיים? נסגרו בגין חוסר עניין לציבור.
והתגובה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו לגבי העניין?  "שערוריית השערוריות" 


בואו נחשבו רגע. כבר כתבתי אתמול על הדרך שבה נתניהו תוקף אחרים בגין מה שמאפיין בעיקר אותו.

והנה הוא עושה זאת שוב. האיש אשר -

• חשף את מסמך שטאובר חרף סיווגו
• חשף את אחריותה של ישראל לתקיפה הכור הגרעיני בסוריה ב-2007 
• נמצא במקום מספר אחת ברשימת החשודים בהדלפת תוכנית המתקפה של צה"ל בעזה במהלך צוק איתן 

מעז לתאר התנהלות של אדם אחר בנוגע לסודות המדינה כשערורייתית ?

מה אפשר לומר? ביבי מפחד מגבי אשכנזי. הוא מ-פ-ח-ד.

הזדמנות לראות חצי עבודה ?

לפני יומיים זה קרה. עוד מהלך תחבורתי ישראלי נמרץ. נפתח חלק מכביש 531, זה חלק מאותו מקטע כביש רוחב האמור לחבר את כביש 4 עם כביש 2 (ויום אחד, עם השלמתו, יהווה כביש רוחב המחבר את כבישים 2, 4 ו-6).

האם אפשר לדמיין בשורה טובה מזו ?
בוודאי. אותה בשורה שלא ניתנת כעת, על השלמת כל כביש 531.

עיריית הרצליה נלחמה כנגד הפתיחה החלקית הזו של "כביש 531 בין כביש 4 לרחוב ירושלים ברעננה, על גבול הרצליה", והיא יודעת למה. דמיינו לכם כביש רוחב המאפשר נסיעה במהירות 110 קמ"ש אבל מסתיים ברמזורים המובילים אתכם ישירות אל תוך מקטע דרך הידוע כפקוק גם ככה ?

אין ספק שהפקקים ברעננה ישתפרו מאוד.... על חשבון הפקקים בהרצליה. 

אז למה מתעקשים להראות לנו חצי עבודה? 

האם יש קשר בין המהלך הזה לבין העובדה שהחיבור לכביש 2 יתבצע "בעוד כשנתיים" ? 

מדוע חשוב כל-כך לעשות את זה דווקא עכשיו ? 

מה יודע שר התחבורה, ישראל כץ, שאנחנו לא יודעים ?

האם יכול להיות שיש קשר עם הפריימריז המתבצעים-לא-מתבצעים של הליכוד? 

או שמא זו סתם החוכמה המעשית המנחה את האדם-הפוליטיקאי לקחת קרדיט על ציפור אחת ביד 

ולא לחכות להשלמת סלילת שתי הציפורים שעל העץ?

מי אמר שאין בפוליטיקה הישראלית הזדמנויות שניות ?

אריה דרעי
אדם שהורשע 
בגלל התנהלות מושחתת כשהיה שר פנים בעבר
שוב קיבל לידיו את התפקיד הזה
ממש כפי שהבטיחו לנו עוד בשבוע הקודם.

תגידו מה שתגידו
על בנימין נתניהו
ועל האופוזיציה בישראל (המחנה הציוני ויש עתיד)
זה נורא יפה
שהם כולם
מאוד מחוייבים
 לרעיון הזה
של שיקום של האסיר לשעבר
והחזרתו למוטב.

אני נמנה על אלה המפרשים
את המחלוקת התלמודית
"מקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם עומדים"

כגורסת שבעלי התשובה

הם בעלי המעלה הגדולה

ומביא כנימוק לדעתי את 

האמורא הגדול רבי שמעון בן לקיש

הידוע בכינויו ריש לקיש

שהיה שודד דרכים לפני שחזר בתשובה והפך לחכם בהלכה. 

אבל האם מתהלך בינינו אדם 

אשר שמע פעם

את אריה דרעי 

מכה על חטאיו 

וחוזר בתשובה ? 

והאם יש בינינו 

מישהו

המסוגל להאמין 

שנתניהו מסביר לשרה 

(או שלהיפך, היא מסבירה לו)

שהוא רק יכול להרוויח מהמינוי הזה.

אם דרעי יוכיח עצמו כבעל תשובה

ציבור מצביעי ש"ס כולו יזכור לנתניהו 

את נכונותו לבטוח במנהיגם. 

ואם דרעי יוכיח עצמו כמי שאיננו עומד בפיתוי

הרי שהכיסוי התקשורתי העתידי

יסיט כל תשומת-לב שהיא 

מהכשלונות המוסריים של ראש הממשלה ורעייתו. 

ואנחנו ?
אנחנו רק יכולים לקוות
כי שר הפנים העתיד לבוא
יביא את כולנו לשמוח ולהריע לו

למה נתניהו לא אומר לאינדיק את האמת ?

ויכוח מתפתח בין מרטין אינדיק, לשעבר שגריר ארה"ב בישראל , לבין לשכת ראש ממשלתנו, בנימין נתניהו.

למה? אינדיק סיפר שנתניהו אמר לו בהלוויה של רבין  'תראה, תראה את זה. הוא הופך לגיבור עכשיו. אבל אם הוא לא היה נרצח, אני הייתי מביס אותו בבחירות ואז הוא היה נכנס להיסטוריה כפוליטיקאי כושל' 

התקשורת והשמאל מטפסים על נתניהו, באינסטינקט פאבלובי משהו.
אז לשכת נתניהו נכנסה למגננה. קודם היא הראתה שאינדיק ונתניהו לא עמדו אחד ליד השני בהלוויה עצמה. אינדיק הבהיר שהוא התכוון לחלק של קבלת הארון שנערך בכנסת עצמה.

עכשיו לשכת ראש הממשלה והליכוד מחפשים תגובה חדשה.

בשביל מה זה טוב?

כולנו יודעים את האמת. והאמת היא שאם רבין לא היה נרצח, ואם הוא היה ממשיך באותה מדיניות שהתווה עד ל4/11/1995, הוא היה מפסיד בבחירות נובמבר 1996 לבנימין נתניהו בפער ענקי. זה מה שהראו הסקרים ערב מותו של רבין. אלה היו הסנטינמנטים בציבור שהרגיש שהפלסטינים תקעו לנו סכין בגב וניצלו את הסכמי אוסלו כדי להביא את הטרור לערינו.

זאת האמת.

למה נתניהו צריך להתבייש בזה?

אבל זו לא כל האמת.
זו רק חצי האמת.
יכול להיות שזו אולי הסיבה שבגללה נתניהו מתווכח?

רבין לא היה חייב להמשיך במדיניות אוסלו באופן עיוור. הוא היה יכול להתנער, להתכוונן מחדש ולדרוש מהפלסטינים לעמוד ברצינות במחוייבותיהם הבטחוניות.

פרס שהבין באיחור שהקדמת הבחירות היתה שגיאה, ניסה לעשות את זה בחודשיים שלפני הבחירות. אבל זה לא הלך לו. הציבור לא כל-כך קנה אותו כמר ביטחון, ולא במקרה - רישומם של פיגועי מרץ הנורא היה באמת נורא.  פרס חשב שתמיכה עולמית תשפר את הדימוי שלו ולא הבין שהבחירות הקרבות יהיו פנימיות לגמרי. וכמו פרס קלאסי, הלוזר הצליח לאבד אפילו את הציבור הערבי באותן בחירות על רקע מבצע ענבי זעם והפאשלה ההיא בכפר קאנא, כשחיזבאללה הצליח לגרום לירי ישראלי על מתחם או"ם שפגע באזרחים רבים (אותו ירי שרק בדיעבד למדנו שנדרש לחילוץ כוח בפיקודו של נפתלי בנט, קצין במגלן דאז, שר חינוך דהיום).

ואז בא מאי, ואיתו הבחירות שפרס הקדים כשדמיין שהרצח ייתן לו את הנצחון, ונתניהו ניצח על חודו של אחוז. 

אחרי אותן בחירות נתניהו המשיך במדיניות של פרס (עם טון דיבור אחר). הוא שינה כיוון אבל המשיך לשמור על הסכמי אוסלו ורוב הזמן זה הצליח לו (עם כמה חריגים כמו מנהרת הכותל) ואפילו המשיך למסור שטחים (חברון אהובתי) ואפילו המשיך לחתום הסכמים (הסכמי וואי).

אם רבין היה מתעשת אחרי מרץ הנורא, היו לו עוד 8 חודשים עד הבחירות שנועדו להתקיים בנובמבר 1996. היה לו מספיק זמן לשנות כיוון ולהתמודד ברצינות עם המציאות שנוצרה אחרי הסכמי אוסלו.

יכול להיות שאם הוא היה עושה את זה מצבנו היה טוב יותר?
יכול להיות שזה מה שנתניהו לא רוצה שנחשוב עליו?
שהוא פוחד מההבדל בין הדרך שבה נתניהו המשיך לקיים את הסכמי אוסלו לבין הדרך שבה רבין היה מתמודד איתם?

המימד הפסיכולוגי של החיים

שר החינוך נפתלי בנט קרא הבוקר להורים בתל אביב לשלוח את ילדיהם לבתי הספר והגנים למרות החשש הביטחוני:

'משחר קיומה מדינת ישראל תחת סיכון, לצערי עדיין סיכוני תאונות הדרכים הם לאין ערוך יותר גבוהים מטרור ובוודאי יש את המימד הפסיכולוגי שעובד שעות נוספות. כולנו באיזו רמת סיכון אבל החוכמה היא לחיות את החיים' 

מה אני אגיד לך, כבוד השר?
בזמנו, במלחמות, היה כזה מנהג משונה כזה - לשלוח הרחק מאיזור הקרבות את הנשים והילדים.
ככה עשינו ב-1948.
ככה גם עשינו ב-1973.

איך שהזמנים משתנים.

לקיחת אחריות היא לא דבר שמאפיין כל-כך פוליטיקאים ישראליים

קצת קשה לי להאמין שאני כותב את זה, אבל אחרי פסטיבל סילבן וג'ודי שלום ניר מוזס השבוע,
הבנתי פתאום
עד כמה הדרך בה נהג ינון מגל
היא ערכית ונכונה
ולמרבה הצער,
יוצאת-דופן.

כתבתי כאן שמי שנושא קופת-שרצים שכזו על גבו לא צריך להיכנס לפוליטיקה
כתבתי כאן שהוא פרש מהפוליטיקה בגלל מעשיו ולא בגלל מאשימותיו
לא כתבתי כאן שהדרך בה ינון מגל נהג היא הדרך הראויה ביותר לאיש ציבור שנתפש בקלקלתו.

כי זה מה שאיש ציבור צריך לעשות במצב הזה:

1. להביע חרטה
2. לפרוש
3. להתמודד עם המישורים האחרים של הקלקלה (פלילי וציבורי ואישי)
4. ולחיות את חייו הפרטיים תוך שהוא מדגים אישית את קנה המידה הערכי הנדרש מאנשי ציבור בישראל. 

ינון מגל מבין את זה.
כוכבי הפרשיות הדומות של הזמן האחרון לא מבינים את זה.

זה אולי כל ההבדל היום
בין מפלגה כמו הליכוד
למפלגה כמו הבית היהודי
שאני לא חייב לאהוב את הפוליטיקה המדינית שלה
כדי להביע הערכה להתמודדות הערכית הראויה שלה
עם הסוגיה הקשה הזו.

ההסתדרות עושה שביתה, גדולה וחזקה, ההסתדרות עושה שביתת חלום...

יש שביתה מחר.
אתם יודעים על מה ?
גם אני לא לגמרי הבנתי.
אומרים שזה על העלאת שכרם של עובדי המגזר הציבורי.

אני חשבתי שעובדי הסתדרות עובדים בכל המגזרים במשק. שההסתדרות מייצגת גם עובדים במגזר הפרטי.
אז חשבתי.

אני גם חשבתי שמאבקים מהסוג הזה אמורים להתייחס לכלל העובדים במשק.
אז חשבתי.

האמת העצובה היא שאפילו בתוך המאבק הזה
ההסתדרות לא הכחישה את ההודעות של האוצר.
אם זה נכון שהאוצר רוצה שהתוספות יהיו דיפרנציאליות (משתנות) כך שעובדים שמרוויחים פחות יקבלו תוספת גדולה יותר, ושההסתדרות היא זו שדורשת תוספות שוות לכולם באופן שמיטיב עם החזקים,
אפשר לשאול רק דבר אחד -
פראיירים, למה אתם שובתים ?

אבל אתם יודעים איך זה
פראיירים לא מתים
רק מתחלפים

ובזכותכם, ההסתדרות תוכל להמשיך ולהגיד לכולם
תראו איך אני מגנה עליכם...

ולמרות שזו האמת המרה
הרי שבארצנו
ארץ היד-רוחצת-יד
איש מהממשלה לא יעמוד
ויקח על עצמו להגיד את האמת הבוטה.
זה לא שווה את זה.

מחר כשנקום
אולי תהיה שביתה
ואולי לא.
מה שבטוח זה שתוך כמה ימים
יהיה הסכם
וכולם יסבירו לנו למה הוא טוב
והעובדים מהמגזר הפרטי
ימשיכו להביט בעיניים כלות
על המציאות הזאת.

האם כשרצים ומספרים לחברה, חשוב יותר עצם הסיפור או תוכנו?

משה כחלון מספר לחבר'ה: "רה"מ שוחח איתי על אפשרות להקמת רשימה משותפת".

אל תבינו לא נכון. הוא לא עשה את זה רק פעם אחת. אפילולא פעמיים.
הם כבר עשו את זה כבר ארבע או חמש פעמים.
(ארבע או חמש? משה, אתה באמת לא זוכר אם זה ארבע או חמש ? עם יד על הלב ?)

אבל רגע, משה זה לא האיש שאמר פעם
(באמת לא מזמן)
שהוא יתקשה לשוב אל הליכוד, כי המפלגה הזו -

• זנחה את הנושא החברתי
• ואיננה מסוגלת עוד לפרגמטיות מדינית?

עכשיו הוא כבר מספר על פגישות (ברבים) לגבי איחוד.
זה רק אני שמרגיש שמכינים כאן את הקרקע?

זה מזכיר לי את הבדיחה הישנה שסיפר השושבין בחתונה: כשהייתי צעיר למדתי סטטיסטיקה. אני מבקש מכם, החתן והכלה, להביט זה בעיני זה. אתם מביטים עכשיו בעיני האדם, שמבחינה סטטיסטית הכי סביר שירצח אתכם.

עד גיל 21 תגיעו לירח !

שר האוצר התחייב כי בשנת 2016 נראה שינוי במצב העוני במדינת ישראל, ונימק ופירט.
בזכות מה ? מחיר למשתכן, אשראי חוץ בנקאי, רפורמת הקורנפלקס ועידוד יציאה לעבודה...

עצוב... כבר כתבתי כאן פעם אחת שכדאי לכולנו ששר האוצר יפסיק לדבר ויתחיל לעבוד. והנה הפעם השניה שאני נאלץ להתייחס למילותיו הריקות של שר האוצר של כולנו:

• מחיר למשתכן? העניים לא קונים דירות 
• אשראי חוץ בנקאי? העניים רק יסתבכו בהלוואות עם ריביות גבוהות 
• רפורמת הקורנפלקס? לפני שהיא תייצר תחרות ותוביל להוזלה ביוקר המחיה, יצמחו לי עשבים על כף היד

ומה שעצוב באמת ?
האיש מדבר על זה שמעודדים אנשים לצאת לעבודה
למרות שהוא יודע שבעשור שחלף
מאז שבנימין נתניהו היה שר האוצר
והרבה מאוד בזכותו של ביבי
העוני עלה גם בקרב משפחות עובדות.
אפילו השנה הזו, תחת כהונתו מביאת-השינוי של משה כחלון, עלה שיעור העוני בקרב משפחות עובדות 

יכול להיות שכבוד השר פשוט סומך על הדפלציה שתעשה את העבודה בשבילו ?

אבל על מי אנחנו נסמוך?

האם תאמין לאדם לא-אמין ?

ישראל היום מדווח על דבריו של בנימין נתניהו; ראש הממשלה הבהיר כי לא יהיו מחוות של מסירת שטחים לפלשתינים :

 "אין כל כוונה להעביר לא 40,000, לא 10,000 ולא מטר".

לולא הייתי מעורב פוליטית,
לו הייתי ימני,
הייתי מתחיל להיות מודאג באמת.

מדוע?
כי אין דבר מוזר יותר מהשתדלות כל-כך גדולה להכחיש משהו שמעולם לא היה.
הרי היה יכול להגיד שאין אמת בעניין ולהסתפק בזה.
אבל הוא נורא השתדל.
אם תרצו: כעומק ההכחשה, עומק הסכנה.

ונתניהו?
הוא הרי הראשון והיחיד מבין מנהיגי ישראל שמסר איזור
שאין כל מחלוקת בדבר בעלותו ההיסטורית של העם היהודי עליו
לידי הפלסטינים.
את חברון, עיר האבות.

רק בישראל מותר לקרוא לאנשים לנקות באנשים אחרים את הרצפה

אני לא משונאיה של ח"כ חנין זועבי. 

אני מאמין גדול בחופש הביטוי.

אבל אני גם מאמין גדול בחשיבותו של החוק ושל אוכפיו. 

ח"כ בישראל תקפה מילולית באופן הכי גס, בוטה ומסית שאפשר לדמיין שוטרים לובשי-מדים בזמן מילוי תפקידם.

היא עשתה זאת כשהם מוקפים בהמון. 

דיווחו על האירוע בוואלה, במעריב, בהארץ ובעוד מקומות. 

הדברים שלגביהם אין ספק שנאמרו הם: 

היא הגדירה את השוטרים כמי שהם משתפים פעולה כנגד בני עמם.

 היא אמרה שצריך לנקות בהם את הרצפה. 

היא אמרה שאסור ללחוץ להם את היד. 

היא אמרה שכאשר הם ברחוב הם צריכים לפחוד "מאיתנו". 

לא מדובר כאן בחופש-הביטוי. 

מדובר כאן בהסתה חמורה לאלימות. 

בכל מדינה מתוקנת חברת כנסת כזו לא היתה יכולה להמשיך להיות חברת הכנסת.

רק בישראל זה לא כך. 

האיזון בין חופש וביטחון הוא קשה לקיום. 

בהחלטות מהסוג הזה, המערכת המשפטית שלנו מפירה את האיזון במקום לשמור עליו. 

איך אפשר לצפות משוטרים לצאת לעבודתם
כשמי שאמרה שהם צריכים לפחד
עדיין מכהנת בבית המחוקקים של המדינה שלנו?

עם יד על הלב: אם היית בוחר אישית את הנציג שלך בכנסת, היית מעדיף שהוא יהיה יוסי שריד או אורן חזן ?

יוסי שריד נפטר אמש, בגיל 75.

היה בו משהו, ביהירות שלו,
בביטחון הזה שהוא צודק - גם כשהוא טעה,
ובחוסר-היכולת האינהרנטי שלו להודות בטעויות,
שהיה יכול לחרפן אותך כשהקשבת לו או קראת מדבריו.

ובכל זאת,
מעולם לא היה לי ספק
בכך שהוא ציוני גדול
ופטריוט ישראל דגול.

כל מי שחושב אחרת,
כדאי לו שייזכר בכמה עובדות מחייו של יוסי שריד ז"ל
שהופכות אותו לפוליטיקאי
מהסוג שממנו אנחנו צריכים יותר ויותר
ומקבלים פחות ופחות:

• פעמיים במהלך הקריירה הפוליטית שלו, עבר דירה כדי להפגין הזדהות עם תושבי הצפון:   בשנת 1974 עבר עם אשתו ושני ילדיו להתגורר בקרית שמונה, שם נולד גם בנו השלישי, ובמהלך התקופה לימד בבית הספר התיכון בעיר בהתנדבות. בשנת 1999 עבר עם אשתו  למושב מרגליות הממוקם על גבול לבנון, הפעם בלי ילדיו, שכבר גדלו ועזבו את הבית. בשני המקרים עשה זאת על רקע המצב הבטחוני בצפון. בפעם הראשונה לאחר פיגוע הטרור הקטלני בקרית שמונה ובפעם השניה כמהלך לקראת הימים הקשים שציפו כי יבואו אחרי הנסיגה המתוכננת של צה"ל מרצועת הביטחון בדרום לבנון ולא באו.  
• כשעזב את משרד החינוך בממשלת אהוד ברק, מספר ראשי ערי-פיתוח, חלקם מהליכוד, הפצירו בשריד שלא לפרוש. "בפגישה עמו הודו לו על תשומת הלב המיוחדת ועל התקציבים שהעניק כשר החינוך למערכות החינוך בערי הפיתוח ובשכונות המצוקה, וטענו כי בתקופתו התקדמה מאוד מערכת החינוך ביישובם. העזיבה היתה על רקע פרישת מרצ בהנהגת שריד מהממשלה של אהוד ברק. מדוע עזבה? בגלל סכסוך ממושך בין שריד, שר החינוך, לבין סגנו, משולם נהרי מש"ס? מדוע הסתכסכו? על רקע כספים מחוץ לתקציב הרגיל שהובטחו לש"ס במסגרת ההסכמים הקואליציוניים.
• התנגדותו למלחמת לבנון הראשונה ידועה, עוד מראשיתה של המלחמה. הוא היה חבר הכנסת היחיד מטעם המערך שלא הצביע בעד המלחמה. עם זאת, ב-1985 (אחרי החלטת הנסיגה מלבנון) שריד שהתנגד לתופעת הסרבנות לשירות בצה"ל, התנדב ושירת במשך חודש כנהג ג'יפ וליווה שיירות בלבנון. 

שריד היה, כמו שאמנון דנקנר כתב עליו פעם, נצר "לדור של פוליטיקאים שבוער בהם הרצון לשמש דוגמה אישית, להתנדב, לעשות משהו שכולו הקרבה."

יהי זכרו ברוך.

למה לצעוק אם אפשר לומר את האמת ?

קראתי על קרב הצעקות המרתק בין ח"כ אילן גילאון לשרת המשפטים איילת שקד סביב דחיית הצעת החוק להעלאת קצבאות הנכות לשכר מינימום. הפרטים המשפטיים המדוייקים בנוגע לויכוח הזה פחות מעניינים אותי.
אומנם זו היתה הקואליציה אשר בחרה לדחות הצעת חוק לטובתם של אנשים עם מוגבלויות, אבל אל תטעו - סביר מאוד להניח שגם אם האופוזיציה היתה בשלטון, היינו רואים תוצאה דומה.

ככה זה בישראל. בנושאי התקציב, אנשים עם מוגבלות באים בישראל במקומות האחרונים, כעניין שבשגרה.
זאת כמובן אם הם בכלל יכולים לבוא.
לפעמים אין מעבר נגיש עבורם, או אין דרך נגישה עבורם להשתמש בשירות.

מאחורי הנימוק התקציבי מסתתרת אמת ערכית נוראה בדבר סדרי-העדיפויות של המדינה שלנו.
אותם סדרי עדיפויות שמביאים את כלל סוגיות העזרה-ההדדית והטיפוח להיראות כפי שהן: רווחה, בריאות וחינוך, דיור ויוקר-המחיה.

בויכוח הצעקות שאחרי דחיית החוק,
איילת שקד היתה צריכה לומר את הדברים הבאים,'ישר בין העיניים':
"תקשיב טוב אילן.
אל תעשה אוואנטות כאילו זה עניין של מפלגות.
מדינת ישראל לא באמת מתעניינת בנושא הזה.
כולם יודעים את זה.
וגם אתה.
אז למה אתה צועק אילן?
אה, בגלל שאתה בן-אדם עם מוגבלות.
כשגם אני אהיה זקנה ומוגבלת, אני מבטיחה לקחת את הנושא ולטפל בו כאילו היה בבת-עיני.
אבל עכשיו אני צעירה ויפה ולא סובלת ממוגבלות.
אז תחכה בסבלנות.
צ'או. "

ינון מגל פרש בגלל....

התקשורת מדווחת שחבר הכנסת ינון מגל פרש בגלל "האשמות על הטרדות מיניות".

האיש, שקשה לסמן את הקדנציה שלו בהישגים בולטים, פורש מסיבה פשוטה מאוד -
הוא הפר כלל יסוד של שכל ישר:
אל תיכנס לפוליטיקה אם יש לך קופת שרצים.

מי יצר את קופת השרצים של ינון מגל?
המתלוננות? נו באמת....
המסמר שנפל? לא...
ינון מגל פרש בגלל...
הדברים שעשה ינון מגל!

מישהו סיפר לו שזה כבר כנראה לא יסתדר ?

התקשורת שואלת: לאן נעלם מינויו של רן ברץ כראש מערך ההסברה הלאומי?

לא יודעים מי זה רן ברץ ? זה -

• הד"ר לפילוסופיה שהודח מהאוניברסיטה העברית בגלל דעותיו הפוליטיות 
• הגאון התקשורתי שייסד את מידה, אתר התקשורת הימני החשוב 
• והאיש שהרשה לעצמו לבטא בפייסבוק שלו את דעותיו הנחרצות באופן שחזר לנשוך אותו בתחת. 

על אנשים כאלה אומרת אמא שלי שהם חכמים אבל אין להם חוכמת חיים.
בניגוד לו, לראש-הממשלה שלנו, בנימין נתניהו, דווקא יש חוכמת חיים
והוא לא ימנה את ברץ לתפקיד בולט כזה
לפחות כל עוד ברק אובמה הינו הנשיא
וג'ון קרי הוא שר החוץ של
ארצות הברית של אמריקה.

מצד שני
עם התקשורת שלנו שכל כך אוהבת לנשוך את נתניהו על כל שגיאה פוליטית,
נתניהו לא יכול להרשות לעצמו לרדת מהעץ סתם כך.

אז מה יהיה ?
הפתרון הידוע והמוכר בפוליטיקה -
כאן ובכל מקום אחר בעולם -
הוא לחכות לאירוע מספיק גדול
שבצלו התקשורתי אפשר יהיה להודיע על מינויו של אדם אחר
לתפקיד החשוב הזה.

אפשר רק לקוות שנתניהו היה אמפתי מספיק
כדי להסביר לברץ, כבר עתה, שזה כבר לא יסתדר ביניהם...

למי אפשר להאמין כאן ?

"אם אין לנו זכות לחיות בחברון, ביריחו, בבית־אל, אין לנו זכות להיות בשום מקום בארץ הזאת."
יודעים מי אמר את זה ? 

אותו האיש שהחזיר את חברון לפלסטינים. בנימין נתניהו.

"הגז טבעי הוא מונופול ככל מונופול, וצריך לפרק אותו. אני יודע לטפל במונופולים וכבר עשיתי זאת - מדינה נורמלית צריכה דבר אחד - תחרות". 

יודעים מי אמר את זה? 

שר האוצר שלנו, משה כחלון, זה שברח מנושא הגז.

הייתי יכול להמשיך ולהביא עוד ועוד ציטוטים. אבל הזמן קצר והמלאכה מרובה.

ואל תטעו - אם הממשלה היתה ממשלת שמאל, הייתי יכול להביא ציטוטים דומים

של ראש הממשלה הרצוג ושרת האוצר יחימוביץ' ושר החוץ לפיד

(לא הבאתי ציטוטים של הרבה שרים מהממשלה הנוכחית כי ביבי, 

מה אפשר לעשות, 

מחזיק בכל-כך הרבה תיקים)

האמת העצובה היא שהמילה של אנשי הציבור שלנו היא לא מילה.
כולנו יודעים את זה.
ובכל זאת, כשאתה מדבר עם אנשים ברחוב 

אתה מקבל את הרושם 

כאילו יש ערך לדברים שנאמרים על ידי הפוליטיקאים.

איך זה קורה לנו, הפער הזה, 

בין מה שאנחנו יודעים בלב 

למה שאנחנו אומרים בויכוח ?