עתיד מפחיד עם יאיר לפיד

התקשורת מדווחת כי תקנון מפלגת "יש עתיד" שונה 
כך שיו"ר המפלגה, יאיר לפיד, 
ימשיך בכהונתו עד לבחירות לכנסת ה-23.
כן, הוא ימשיך כשליט יחיד,
ללא התמודדות והוא יבחר לבדו את רשימת יש עתיד לכנסת ה-21 ולכנסת ה-22.

השינוי נעשה בלי הודעה לתקשורת.
כולנו מבינים מדוע יאיר לפיד עשה את זה.

אבל מדוע חברי מפלגתו משתפים פעולה עם
שינוי המוודא כי מפלגתם תמשיך להתנהל
תחת שלטון יחיד הרבה אחרי
שתקופת הקמתה הסתיימה ?

האומנם הם מאמינים שמפלגתם מתמצה
ביאיר לפיד ? הוא המנהיג היחיד שיכול להוביל אותם ?
אמונה מהסוג הזה אפיינה הרבה משטרים בהיסטוריה. אבל לא דמוקרטיה.

אולי הם סבורים שרק יאיר לפיד מסוגל לנצח את נתניהו ?
מבט מפוכח על שתי ההתמודדויות שהוביל יאיר לפיד מאלף. אפילו כשהוא גנב
את רוב הישגי המחאה החברתית, לפיד לא הצליח להגיע לשלטון. 
ולא במקרה. אין לו את הכישורים הפוליטיים של נתניהו.

האנשים היושבים ב"יש עתיד" יודעים את כל זה בדיוק כמוני וכמוכם.
אז למה הם נותנים ללפיד להמשיך ולשלוט כדיקטטור במפלגה שלהם ?
ממה הם מפחדים ?

משום מה נזכרתי במשל יותם (שופטים,ט). זוכרים ?

"ח הָלוֹךְ הָלְכוּ הָעֵצִים, לִמְשֹׁחַ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ; וַיֹּאמְרוּ לַזַּיִת, מלוכה (מָלְכָה) עָלֵינוּ.
ט וַיֹּאמֶר לָהֶם, הַזַּיִת, הֶחֳדַלְתִּי אֶת-דִּשְׁנִי, אֲשֶׁר-בִּי יְכַבְּדוּ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים; וְהָלַכְתִּי, לָנוּעַ עַל-הָעֵצִים.
י וַיֹּאמְרוּ הָעֵצִים, לַתְּאֵנָה:  לְכִי-אַתְּ, מָלְכִי עָלֵינוּ.
יא וַתֹּאמֶר לָהֶם, הַתְּאֵנָה, הֶחֳדַלְתִּי אֶת-מָתְקִי, וְאֶת-תְּנוּבָתִי הַטּוֹבָה; וְהָלַכְתִּי, לָנוּעַ עַל-הָעֵצִים.
יב וַיֹּאמְרוּ הָעֵצִים, לַגָּפֶן:  לְכִי-אַתְּ, מלוכי (מָלְכִי) עָלֵינוּ.
יג וַתֹּאמֶר לָהֶם, הַגֶּפֶן, הֶחֳדַלְתִּי אֶת-תִּירוֹשִׁי, הַמְשַׂמֵּחַ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים; וְהָלַכְתִּי, לָנוּעַ עַל-הָעֵצִים.
יד וַיֹּאמְרוּ כָל-הָעֵצִים, אֶל-הָאָטָד:  לֵךְ אַתָּה, מְלָךְ-עָלֵינוּ.
טו וַיֹּאמֶר הָאָטָד, אֶל-הָעֵצִים, אִם בֶּאֱמֶת אַתֶּם מֹשְׁחִים אֹתִי לְמֶלֶךְ עֲלֵיכֶם, בֹּאוּ חֲסוּ בְצִלִּי;
וְאִם-אַיִן--תֵּצֵא אֵשׁ מִן-הָאָטָד, וְתֹאכַל אֶת-אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן."

אחינועם מקארתי והקומוניסט זילבר

השבוע שמענו שאחינועם ניני הודיעה שהיא פורשת מארגון אמני ישראל בגלל החלטתם להעניק פרס על מפעל חיים לאריאל זילבר.

הרדיפה של אחינועם ניני את אריאל זילבר לא התחילה אתמול.
זוכרים את מה שהיה באקו"ם ב-2014?
אז עכשיו ניני ממשיכה במרדף.

אפשר להגיד כל-כך הרבה דברים על זה. אבל למה להגיד הכל בבת-אחת?
שלוש הערות לסדר היום: 

1. אם אחינועם ניני תמשיך בקצב הזה עוד נחשוב שאריאל זילבר הוא חיה נרדפת הזקוקה לתמיכת החברה להגנת הטבע. 




2. מירי רגב, שרת התרבות שלנו, תקפה את הזמרת אחינועם ניני בשל החלטתה לפרוש מאיגוד אמני ישראל בגלל ההחלטה על הענקת פרס על מפעל חיים לאריאל זילבר:"מי שמחרים את איגוד האמנים, מחרים ישובים ומחרים מוצרים – מחרים גם בני אדם... אפשר להתווכח עם אמירותיו של אריאל זילבר אבל שיטת החרם חייבת להיפסק... שיטת החרם הזו מסכנת אותנו כחברה וצריך לגנות אותה בכל תוקף. אפשר להתווכח על החלטות שמתקבלות בעולם התרבות הישראלית, אפשר להילחם בהן מבפנים, אפשר גם למחות. צריך להפסיק עם החרמות". קשה לקרוא את הטקסט הזה בלי לחשוב על ההשוואה המתבקשת בין הזמרת לבין השרה. פתאום מירי רגב נראית כמו המבוגר האחראי  בגגון התרבות הישראלי. מי שמצליחה לעשות כזה מהלך דרמטי של יחסי-ציבור ל'ילדה הרעה של הפוליטיקה הישראלית' צריכה להתבונן בראי ולחשוב היטב על התוצאות של הדרך בה בחרה. 


3. אחינום ניני מדברת על כל מה שרע כאן. היא מסבירה עד כמה הכבוד והיקר שזילבר זוכה לו בשנים האחרונות עם הזדקנותו מסמל את ההתדרדרות הישראלית. ובכל זאת, מה קורה כאן בעצם  ? האם אריאל זילבר הקומוניסט השמאלני 'יפה-הנפש' נרדף אחרי אחינועם ניני הימנית המתנחלת בגין דעותיו?  לא. הפוך גוטה, הפוך! הימני הקיצוני האומלל הזה אפילו לא יכול לקבל פרס בשקט בלי שיציקו לו. 

פעם היו מדברים על זרעי-השנאה. היום הם כבר שתילים.

אם יש דבר שהיה יכול להיות מצחיק
זה לראות יהודי
מתנהג
כמו קוזאק נגזל

ארגון פוליטי ימני שהרשה לעצמו לנהל את קמפיין 'השתולים'
קמפיין הסתה
קיצוני

מזדעק
כשהוא זוכה לתגובה
המתבקשת

קמפיין תגובה
מטעם ארגון פוליטי שמאלני
שמציג תשובה בדמות השתול האולטימטיבי 
תגובה שגם היא
בפני עצמה
קמפיין הסתה
קיצוני

זה היה יכול להיות משעשע.
היינו יכולים להתרווח
כמו אבנר בן-נר בזמנו
(כשפנה אל יואב בן-צרויה )
ולהגיד "ישחקו נא הנערים לפנינו" 

אבל גם אז
זה לא היה באמת משעשע.
אז זו היתה מלחמת אזרחים אכזרית
ועקובה מדם

וגם היום
שנאת-האחים הזו
כבר מזמן לא מצחיקה.

בוא נתפוש לנו איזה שמאלני ונראה לו מה זה

בעובדה יודעים לדבר אל ההמון
בעת הזו בה כולם מטפסים על 'שוברים שתיקה'
בתוכנית מצטרפים בכיף
עם תחקיר על מי שמתואר כפעיל שמאל רדיקלי במיוחד: עזרא נאווי 
ותרומתו למלחמת הפלסטינים בסחר-הקרקעות.

האמת היא
שבניגוד לרוב החיילים שמדברים עם שוברים שתיקה
ולא מבינים שבמקום לתת להם במה לשתף במה שהפריע להם
מנצלים אותם לרעה
עזרא נאווי יודע בדיוק מה הוא עושה.

יותר משהוא דומה לפעילי 'שוברים שתיקה'
אני חושב שהוא דומה
בקוים אותם הוא בוחר לחצות
לפעילת השמאל הרדיקלית טלי פחימה.
(שהתאסלמה והשלימה את חציית הקוים לגמרי לפני כמה שנים).

עם כל ההתרגשות מהתגובות המתלהמות של הימין הפוליטי הישראלי 
(ממש אפשר לדמיין את הדמעות שזולגות לסמוטריץ' ושות' על גורל הפלסטינים החפים מפשע)
חשוב לזכור ולהזכיר ולומר
שלא כל השמאלנים
נוצרו במקשה אחת
בדיוק כפי
שלא כל הימנים
נוצרו במקשה אחת.

תפוחים רקובים יש בכל אחד מהמחנות.
סימאון מוסרי מכה בקיצוני השמאל ובקיצוני הימין גם יחד.
וחשוב
כשאנחנו מביטים באדם מוכה עיוורון
שלא ניגרר אחריו
ונלמד ממנו
כיצד לנהוג.

אגב,
אם מדברים על ימנים
ושמאלנים
אז עובדה
זו לא אותה תוכנית שפעם,
באחד מהתקופות היותר נוראות בעזה,
בחרה להציג קצין צה"ל כאילו הוא רוצח ?

הדמות הבולטת בצוות 'עובדה', אילנה דיין, אמרה פעם בראיון
על אותו מקרה של סרן ר',

"יצא שצלבנו את המ"פ וחייליו
בזמן שרצינו להראות:
שימו לב עד לאן הסיטואציה הזאת מביאה את כולנו".

מעניין מה היא תגיד אחרי הפעם הזו. 

אילוף הסורר או אילופה של הסוררת ?

הארץ דיווח השבוע על פניה מטעם שרת התרבות, מירי רגב, למוזיאון ת"א, בנוגע לכסא בעל מבנה של צלב קרס אשר הוצג בתערוכה של האמן אורי קצנשטיין

המוזיאון הפנה את מנכ"ל משרד התרבות, יוסי שרעבי, אל האמן עצמו,
ועל פי הדיווח, התפתחה לאחר מכן שיחה משולשת רגב-שרעבי-קצנשטיין,
בסיומה השרה החמיאה לאמן על הרעיון המקורי וסוכם כי יוספו דברי-הסבר לעבודה,
כדי למנוע מצב בו אנשים ייפגעו מהיצירה בלי להבין את משמעותה.

התגובה של עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח מאלפת:

"יכול היה לחמם את הלב לשמוע ששרת התרבות מתקשרת לאמן כדי לדון איתו על יצירתו. הצרה היא שצעדה של רגב נועד להלך אימים על מוסד תרבות ועל אמן בשל יצירת אמנות שאיננה נושאת חן בעיניה זו עוד דוגמה לניצול לרעה של כוחה. אמנות איננה אמורה לשאת חן בעיני השלטון או לעמוד בסטנדרטים של אסור ומותר שהשלטון מתיימר לקבוע. שרת התרבות מנסה להחניק דעות, עמדות ואפילו דימויים שאינם עולים בקנה אחד עם דעותיה הפוליטיות והשקפותיה האישיות — ואין סכנה גדולה מזו לחופש היצירה".

הבעיה היחידה עם התגובה האוטומטית הזו של מגן זכויות האזרח היא העובדה
שעל פי משרד התרבות, בשיחה עם רגב,
קצנשטיין עצמו ציין
שבתערוכה זהה שהציג באירופה הוא נדרש להעמיד דברי-הסבר לצורך זה בדיוק,
וכי הוסכם שכך ייעשה גם בתערוכה במוזיאון ת"א.

האומנם כל-כך נורא ששר/ה בישראל פונה לאמן ומבקשת לשוחח איתו לגבי יצירה שפוגעת בציבור,
ולבקש שיסביר את היצירה כדי להפחית את הפגיעה ?
האומנם כל שיחה היא החנקת עמדה?
מה לגבי מבחן התוצאה?
הרי במקרה הזה לא רק שקצנשטיין לא יצא נפגע או מדוכא - הוא יצא מועצם.

ובואו נזכור -
בניגוד לאירועים קודמים,
רגב לא איימה לקנוס, להקפיא או למנוע תקציבים 
היא לא פעלה לביטול המיצג
ואפילו לא קראה לאף אחד 'סרטן'.

אם כבר, הולך ומתקבל הרושם, שמי שמהלכים עליה אימים והיא הולכת ומתיישרת על פי המצופה ממנה, היא דווקא מירי רגב עצמה.

ובואו נזכור - הארץ עצמו היה זה שבחר לסקור את התערוכה של קצנשטיין תוך התמקדות באותו כסא מעורר תשומת-לב, באמצעות הכותרת הראשית: "האמן אורי קצנשטיין טיפל בפוסט טראומה שלו באמצעות כיסא בצורת צלב קרס"

מה שמותר לעיתון איננו מותר לשרה ?

בכוונתי להביא

רציתי לכתוב על זה עוד אתמול.  אבל היה משהו חשוב יותר: נושא הגז הוא הסוגיה הפוליטית המרכזית והחשובה ביותר שנדונה בימים אלה בישראל. כל מי שמספר לכם משהו אחר, מנסה לגנוב מכם משהו.
וכך קרה שהפוסט הזה נדחה להיום.

יוסי כהן, ראש המוסד הנכנס, התייחס אתמול בבוקר לתפקידו החדש והבטיח:

"בכוונתי להביא למבצעים טובים ומודיעין טוב לעם ישראל ככל שיעלה בידי". 

איך אפשר בכלל לתת הבטחות בפומבי על כך שיבוצעו פעולות סודיות בתכליתן שיש איתן סיכון חיים לא מבוטל?

מתי התחילו ראשי השירותים החשאיים לדבר כאילו הם פוליטיקאים לפני בחירות ? 

מה אמורים לחשוב אנשי המוסד כשיישלחו למבצע טוב? איך יידעו האם המבצע הזה שבו הם מסכנים את חייהם הוא באמת הכרחי או שהוא חלק מההבטחה של הבוס? 

ומה לגבי הצניעות של הראש הנכנס - האומנם יוסי כהן עצמו ייצא להביא מודיעין טוב לעם ישראל? 

מה קרה למדינה הדפוקה והאומללה שלנו, שראש שירות מודיעין שנכנס איננו יכול פשוט להבטיח שהשירות בהנהגתו ימשיך לעשות את תפקידו נאמנה? 

והארץ שוקטת.

למה הם מקניטים אותי כל הזמן ?

מתברר שלא רק שרג'פ ארדואן, נשיא טורקיה, הוא מסוג האנשים שצריך לקבל שיעורים בהתנצלות בפוליטיקה,
אלא שהוא גם צריך להתבגר ולהפסיק להעלב מכל דבר.

העלבת הנשיא היא עסק מסוכן שם, בארץ החופשות הנעימות והזולות, כפי שלמד על בשרו רופא שהפיץ בטוויטר תמונה בה רואים את ארדואן ואת האנטי-גיבור של סרטי וספרי שר הטבעות, גולום, עוסקים בפעילויות דומות.

גולום וחבר - התמונה הועתקה מדיווחי טוויטר בהאש טאג insulterdogan# והיא מפורסמת כשימוש הוגן בדיווח חדשותי

זה מזכיר לי, כשהייתי קטן, איך אמא שלי היתה מסביר לי שההקנטות של אחיי הגדולים יימשכו כל עוד אני אראה להם שזה מפריע לי. אתה מבין, רג'פ? תתאפק, שמור על קור רוח, והם יפסיקו להציק לך.

אבל פלא שעם תגובות כאלה יש האש טאג בטוויטר "להעליב את ארדואן" ?