מי אמר שאין בפוליטיקה הישראלית הזדמנויות שניות ?

אריה דרעי
אדם שהורשע 
בגלל התנהלות מושחתת כשהיה שר פנים בעבר
שוב קיבל לידיו את התפקיד הזה
ממש כפי שהבטיחו לנו עוד בשבוע הקודם.

תגידו מה שתגידו
על בנימין נתניהו
ועל האופוזיציה בישראל (המחנה הציוני ויש עתיד)
זה נורא יפה
שהם כולם
מאוד מחוייבים
 לרעיון הזה
של שיקום של האסיר לשעבר
והחזרתו למוטב.

אני נמנה על אלה המפרשים
את המחלוקת התלמודית
"מקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם עומדים"

כגורסת שבעלי התשובה

הם בעלי המעלה הגדולה

ומביא כנימוק לדעתי את 

האמורא הגדול רבי שמעון בן לקיש

הידוע בכינויו ריש לקיש

שהיה שודד דרכים לפני שחזר בתשובה והפך לחכם בהלכה. 

אבל האם מתהלך בינינו אדם 

אשר שמע פעם

את אריה דרעי 

מכה על חטאיו 

וחוזר בתשובה ? 

והאם יש בינינו 

מישהו

המסוגל להאמין 

שנתניהו מסביר לשרה 

(או שלהיפך, היא מסבירה לו)

שהוא רק יכול להרוויח מהמינוי הזה.

אם דרעי יוכיח עצמו כבעל תשובה

ציבור מצביעי ש"ס כולו יזכור לנתניהו 

את נכונותו לבטוח במנהיגם. 

ואם דרעי יוכיח עצמו כמי שאיננו עומד בפיתוי

הרי שהכיסוי התקשורתי העתידי

יסיט כל תשומת-לב שהיא 

מהכשלונות המוסריים של ראש הממשלה ורעייתו. 

ואנחנו ?
אנחנו רק יכולים לקוות
כי שר הפנים העתיד לבוא
יביא את כולנו לשמוח ולהריע לו

איך נסמוך עליהם אם הם לא סומכים עלינו?

נראה שלמשטרה שלנו אין מושג איפה מתחבא המתחבל נשאד מלחם.
מיום ליום השמועות שהתקשורת מפיצה הופכות היסטריות יותר ויותר.
אולי הוא מתחבא במבנה הרוס?
אולי הוא מתחבא בדירה של קשיש שחטף ?
אולי הוא בכלל התאבד?

כשאין לך מושג איפה החשוד,
ואתה יודע שמדינה שלמה מביטה עליך,
אתה מתחיל להילחץ.
מה עושים שוטרים לחוצים? מלחיצים. אז קרובי משפחה של מלחם נעצרים.
אבל אפילו האב, שבלעדיו אולי לא היינו יודעים את זהות הרוצח עד עכשיו ?
אני רק יכול לקוות שעושים את זה לטובתו, כדי שמהציבור שלו לא יפגעו בו בגלל שדיווח על בנו.

אבל האם הם חושבים ברצינות שזה מה שישכנע אותו להסגיר את עצמו?
מה הם השוטרים שלנו, ילדים קטנים?

לרגע התלבטתי אם לא לצייר כזה ציור מעולם הילדים....
לצייר את המפכ"ל והמון שוטרים רצים על מפת ארץ ישראל
ומלחם ממש כמו בציורים הישנים
עומד הפוך וצוחק
מתחת לאף של המפכ"ל.

אבל אז נזכרתי שזה המשטרה שלנו
שהאיש רוצח
ושהבדיחה היא על חשבוננו.

זה לא פייר לצחוק על חלשים.
וזו האמת - האירוע הזה מוציא אותנו מה זה חלשים.
כמו במיטב התקשורת של העולם הערבי
הנה, כבר אנחנו מתחילים לדבר על ההיי-טק שבו השתמש המרצח.
ממש כמו עלילות-המוסד בתקשורת הערבית.

הפתרון היה ונשאר - לכידות פנימית.
וזה מתחיל עם אמון של הרשויות בציבור הישראלי.
אבל איפה האמון הזה, איפה? 

אילוף הסורר או אילופה של הסוררת ?

הארץ דיווח השבוע על פניה מטעם שרת התרבות, מירי רגב, למוזיאון ת"א, בנוגע לכסא בעל מבנה של צלב קרס אשר הוצג בתערוכה של האמן אורי קצנשטיין

המוזיאון הפנה את מנכ"ל משרד התרבות, יוסי שרעבי, אל האמן עצמו,
ועל פי הדיווח, התפתחה לאחר מכן שיחה משולשת רגב-שרעבי-קצנשטיין,
בסיומה השרה החמיאה לאמן על הרעיון המקורי וסוכם כי יוספו דברי-הסבר לעבודה,
כדי למנוע מצב בו אנשים ייפגעו מהיצירה בלי להבין את משמעותה.

התגובה של עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח מאלפת:

"יכול היה לחמם את הלב לשמוע ששרת התרבות מתקשרת לאמן כדי לדון איתו על יצירתו. הצרה היא שצעדה של רגב נועד להלך אימים על מוסד תרבות ועל אמן בשל יצירת אמנות שאיננה נושאת חן בעיניה זו עוד דוגמה לניצול לרעה של כוחה. אמנות איננה אמורה לשאת חן בעיני השלטון או לעמוד בסטנדרטים של אסור ומותר שהשלטון מתיימר לקבוע. שרת התרבות מנסה להחניק דעות, עמדות ואפילו דימויים שאינם עולים בקנה אחד עם דעותיה הפוליטיות והשקפותיה האישיות — ואין סכנה גדולה מזו לחופש היצירה".

הבעיה היחידה עם התגובה האוטומטית הזו של מגן זכויות האזרח היא העובדה
שעל פי משרד התרבות, בשיחה עם רגב,
קצנשטיין עצמו ציין
שבתערוכה זהה שהציג באירופה הוא נדרש להעמיד דברי-הסבר לצורך זה בדיוק,
וכי הוסכם שכך ייעשה גם בתערוכה במוזיאון ת"א.

האומנם כל-כך נורא ששר/ה בישראל פונה לאמן ומבקשת לשוחח איתו לגבי יצירה שפוגעת בציבור,
ולבקש שיסביר את היצירה כדי להפחית את הפגיעה ?
האומנם כל שיחה היא החנקת עמדה?
מה לגבי מבחן התוצאה?
הרי במקרה הזה לא רק שקצנשטיין לא יצא נפגע או מדוכא - הוא יצא מועצם.

ובואו נזכור -
בניגוד לאירועים קודמים,
רגב לא איימה לקנוס, להקפיא או למנוע תקציבים 
היא לא פעלה לביטול המיצג
ואפילו לא קראה לאף אחד 'סרטן'.

אם כבר, הולך ומתקבל הרושם, שמי שמהלכים עליה אימים והיא הולכת ומתיישרת על פי המצופה ממנה, היא דווקא מירי רגב עצמה.

ובואו נזכור - הארץ עצמו היה זה שבחר לסקור את התערוכה של קצנשטיין תוך התמקדות באותו כסא מעורר תשומת-לב, באמצעות הכותרת הראשית: "האמן אורי קצנשטיין טיפל בפוסט טראומה שלו באמצעות כיסא בצורת צלב קרס"

מה שמותר לעיתון איננו מותר לשרה ?

אתם חושבים שחברי הכנסת מבצעים את תפקידם ?

'ישראל היום' סיפר לי משהו חדש שעלה מסקר:

• 66.5% מהציבור היהודי סבורים שחברי הכנסת לא מבצעים את תפקידם; 
• 77% מכלל הציבור סבורים שהח"כים לא משמשים דוגמא בהתנהגותם; 
• 71% מהציבור סבור שחברי הכנסת לא מבצעים את תפקידם; 
• 74.5% סבורים כי בשנים האחרונות יש ירידה באיכות חברי הכנסת; 
• 54% מהציבור חש גאווה מהתנהגותם של חברי הכנסת מהמפלגה שעבורה הצביע בבחירות האחרונות; 

מוזר.

איך כל-כך מעט ישראלים חושבים ומרגישים כך ?

יכול להיות שזה בגלל שכל האחרים הם מקושרים ?
הייתכן שכל האלה שחושבים אחרת באמת זוכים לכך שחברי-הכנסת דואגים להם ?
האומנם יש אזרחים בישראל שהמערכת באמת (אבל באמת) עובדת בשבילם ?

ינון מגל פרש בגלל....

התקשורת מדווחת שחבר הכנסת ינון מגל פרש בגלל "האשמות על הטרדות מיניות".

האיש, שקשה לסמן את הקדנציה שלו בהישגים בולטים, פורש מסיבה פשוטה מאוד -
הוא הפר כלל יסוד של שכל ישר:
אל תיכנס לפוליטיקה אם יש לך קופת שרצים.

מי יצר את קופת השרצים של ינון מגל?
המתלוננות? נו באמת....
המסמר שנפל? לא...
ינון מגל פרש בגלל...
הדברים שעשה ינון מגל!

מישהו סיפר לו שזה כבר כנראה לא יסתדר ?

התקשורת שואלת: לאן נעלם מינויו של רן ברץ כראש מערך ההסברה הלאומי?

לא יודעים מי זה רן ברץ ? זה -

• הד"ר לפילוסופיה שהודח מהאוניברסיטה העברית בגלל דעותיו הפוליטיות 
• הגאון התקשורתי שייסד את מידה, אתר התקשורת הימני החשוב 
• והאיש שהרשה לעצמו לבטא בפייסבוק שלו את דעותיו הנחרצות באופן שחזר לנשוך אותו בתחת. 

על אנשים כאלה אומרת אמא שלי שהם חכמים אבל אין להם חוכמת חיים.
בניגוד לו, לראש-הממשלה שלנו, בנימין נתניהו, דווקא יש חוכמת חיים
והוא לא ימנה את ברץ לתפקיד בולט כזה
לפחות כל עוד ברק אובמה הינו הנשיא
וג'ון קרי הוא שר החוץ של
ארצות הברית של אמריקה.

מצד שני
עם התקשורת שלנו שכל כך אוהבת לנשוך את נתניהו על כל שגיאה פוליטית,
נתניהו לא יכול להרשות לעצמו לרדת מהעץ סתם כך.

אז מה יהיה ?
הפתרון הידוע והמוכר בפוליטיקה -
כאן ובכל מקום אחר בעולם -
הוא לחכות לאירוע מספיק גדול
שבצלו התקשורתי אפשר יהיה להודיע על מינויו של אדם אחר
לתפקיד החשוב הזה.

אפשר רק לקוות שנתניהו היה אמפתי מספיק
כדי להסביר לברץ, כבר עתה, שזה כבר לא יסתדר ביניהם...