ישראל מתקרבת למציאות של דרום אפריקה

אהוד אולמרט נשא דברים בכנס של המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון ובו העלה את הנקודות החשובות הבאות:

• "הדילמה העיקרית נוסחה על ידי המלך עבדאללה בצורה שאין מדויקת ממנה.... הוא אמר שבקרוב מאוד מאוד מדינת ישראל תתמודד עם דילמה: או לפעול ברצינות... במעשים שיביאו ליישום פתרון שתי המדינות - או שאנחנו נתמודד במציאות של דרום אפריקה. אין מצב ביניים. ואם היו שואלים אותי היום למה אנחנו יותר קרובים, הייתי נאלץ לענות שאנחנו יותר קרובים למציאות של דרום אפריקה... כמדינה שבה חי מיעוט של מיליונים שלא יכול לקיים זכויות המגיעות לו. אנחנו מתקדמים לעבר מציאות כזו בקצב שמאיים על אופיה וזהותה של מדינת ישראל... "
• "...הסכם בינינו לבין הפלסטינים, גם במחיר ויתור שחורג מעל ומעבר למה שנראה היה שהוא הדבר הנכון, הוא בראש ובראשונה אינטרס ישראלי. לפלסטינים יש זמן, לנו – אין זמן."
• "הפרטנר הנוכחי הוא הטוב ביותר שיהיה לנו בקרב הפלסטינים עוד שנים רבות. הוא לא חובב ציון, שלא תהיה אי הבנה. אני אומר את זה מתוך כאב – אנחנו בימים אלה מפספסים את הסיכוי לנהל שיח רציני עם מנהיגות שרוצה לעשות שלום עם ישראל..."
• אולמרט הציע להחזיר לסדר היום את הצעתו לפלסטינים שלתפישתו יכולה להפוך להסכם שלום: "...היא מבוססת על גבולות 67, על כך שהחלקים הלא יהודיים של ירושלים יהיו חלק מהריבונות הפלסטינית, והאזורים של האגן הקדוש ינוהלו על ידי נאמנות בינלאומית שישראל תהיה חלק ממנה, על כך שאלף איש לשנה למשך חמש שנים יוכלו להגיע לישראל על בסיס הומניטרי אינדיבידואלי, על הסדרי ביטחון שסוכמו עם ארצות הברית בידיעה והסכמת הפלסטינים, כולל התחייבות פלסטינית שהמדינה שלהם תהיה ללא צבא... אבו מאזן מעולם לא אמר לא להצעה הזו... ". 

אני נמנה על אלה הסבורים שאולמרט היה מהטובים שבראשי-הממשלה של ישראל אי-פעם, וכשהפרספקטיבה ההיסטורית תיכנס לפעולה, הוא ייזכר גם בקרב בני-עמו באותו מישור יחד עם לוי אשכול, ראש-ממשלה אחר שהולך ומקבל את הכבוד הראוי לו. עכשיו רק נותרת השאלה האם דבריו יפלו על אוזניים קשובות, אם לאו.