בדרך על שביל הזהב אל הברירה הכוזבת

במדינה דמוקרטית
אנחנו לומדים
להגיע לפשרות
כדרך הנכונה להתנהל

אבל יש מצבים
בהם השביל הזה של הפשרה
איננו מוביל אל תוצאה ראויה

חשבו על הדיאלוג בין
המשעבד לבין המשועבד
הרוצח וקורבנו
הרוחש רע והתמים.

הבעיה שלנו היא 'שקרים גדולים'
מהם? שקרים כה גדולים
עד שרוב שומעיהם
מניחים שאיש לא יעיז לעוות את האמת
בצורה שכזו
ולכן הוא חייב להיות אמת.

ישראל מתמודדת עם 'שקרים גדולים'
עד שאפילו בתוכה יש רבים מדי
המאמינים בהם

ומה אתכם?
באיזה שקר גדול
אתם מאמינים ?

מעשה במהפך: בנימין נתניהו הרביעי וערביי ישראל

התקשורת מדווחת: "המועצה הארצית לתכנון ובנייה צפויה לאשר בשבועיים הקרובים שורת שינויים בתוכנית המתאר הארצית לפיתוח (תמ"א 35) שתאפשר הרחבה של השטחים המיועדים לבנייה ביישובים ערביים רבים בגליל, בוואדי ערה ובאזור המשולש."

האישור הצפוי מצטרף להחלטת הממשלה להקצות 15 מיליארד ש"ח עבור "תכנית החומש לצמצום פערים במגזר הערבי. במסגרת התכנית יוקצו למגזר 15 מיליארד שקלים בחמש שנים לתחומי הרווחה, השיטור, התשתיות והתחבורה. " 

שני אלה מצטרפים לתוכניות משטרת ישראל להקמת  10 תחנות משטרה במגזר הערבי, ולתגבור כוח המשטרה ב- 1,350 שוטרים כדי לאכוף את החוק ביעילות גם ביישובים הערביים. 

אתה שומע ומשפשף את העיניים. 

הפוליטיקאי שאיים על ציבור בוחריו בערבים הזורמים באוטובוסים מפתיע. 

הנמר באמת הופך את חברבורותיו. לקחו לפוליטיקאי הזה כמה שנים מאז שהזדעזע מהאמת שגילה על המגזר ועד שעשה משהו רציני בעניין .

אבל אי-אפשר להתעלם מכך שהממשלה ברשותו פועלת עבור ציבור אזרחי ישראל בצורה המרשימה ביותר שראינו כאן, מאז ממשלת רבין באמצע שנות ה-90'. 

כן, בנימין נתניהו התחיל את הקדנציה הרביעית שלו ברגל שמאל, בכל הנוגע ליחסיו עם ציבור הערבים אזרחי ישראל. אבל מעשיו בחודשים האחרונים מדברים הרבה הרבה יותר חזק.

אין מנוס מהמסקנה שנתניהו החליט והוא פועל, ברצינות רבה, להפוך לראש-הממשלה שייזכר בתור האיש שהוביל את מהפכת השוויון של ערביי ישראל. 

כבר בשלב הזה, כשאיננו יודעים אם המעשים אכן יבשילו למציאות אחרת, חייבים לשבח את ראש הממשלה. מעשיו מציגים אותו -

• כמי שיודע ללמוד מטעויות,
• כממשיך אמיתי של משנת זאב ז'בוטינסקי ושל דרך השוויון וחיזוק החלשים של הליכוד בהנהגת מנחם בגין, 
• כמי שהופך את מדינת ישראל למקום כזו שבו ירוו משפע ואושר, בן ערב, בן נצרת ובני. 

ההצלחה שלו תהיה ההצלחה של כולנו. 

הפוך בה והפוך בה

יש לי מין קטע כזה,
שבכל פעם בה התקשורת מנסה למכור לי נרטיב של פוליטיקאי פלוני או אלמוני,
אני מנסה להפוך בדברים,
כדי לבחון אותם מזוויות אחרות
מאלה המוצגות.

אם כותבים לי שישראל עשתה מעשה לא ראוי
אני מנסה לדמיין מדינות אחרות
מבצעות את אותו המעשה
בקונטקסט דומה.

אם כותבים לי שיהודי עשה מעשה לא ראוי
אני מנסה לדמיין בודהיסט
מבצע את אותו המעשה
בקונטקסט דומה.

אם כותבים לי שערבי עשה מעשה לא ראוי
אני מנסה לדמיין יהודי
מבצע את אותו המעשה
בקונטקסט דומה.

דמיינתי לי
אנשי ציבור יהודים
באים לבקר משפחות שכולות
של פעילי מחתרות
(כמו פעם, בזמן המנדט הבריטי)
נושאים יחד תפילה לעילוי נשמת המתים
ולאחר-מכן באים בדין ודברים עם השלטונות
כדי להביא את המתים לקבורה.

אחרי זה,
משום מה,
לא הצלחתי למצוא הגיון רב
בהצעת החוק שמקדם ראש ממשלתנו 
ותכליתה להעניש את חברי-כנסת הערבים המבקרים משפחות מחבלים. 


אל תבינו אותי לא נכון.
זה מרגיש גם לי
כאילו הם מעודדים את הרצח, הטרור ושפיכות הדמים.
אבל אם היינו מצפים שהבריטים יכבדו פעילות כזו
מצד אנשי הציבור שלנו
אנחנו צריכים לדעת לכבד פעילות כזו
מצד אנשי הציבור שלהם.

תאמרו לי: אם הם אנשי הציבור שלהם, מה הם עושים בכנסת שלנו ?
אומר לכם: 20% מאזרחי המדינה, לערך, מיוצגים על ידם.
אותם 20%, נרצה או לא נרצה,
קשורים בקשרי-משפחה ודם עם אחיהם בגדה וברצועה.
זה חלק מובנה בסכסוך הזה.

כן, אנשי הציבור שלהם מייצגים מורכבות.
במקרים רבים, אם הייתי במקומם, הייתי בוחר בחירות פוליטיות אחרות.

אבל במקרה הזה,
כפי שראינו,
גם אנחנו היינו פועלים כמותם.

במקרים כאלה,
לא רק שהמורכבות הזו לא תיפתר על ידי גירוש מהכנסת
אלא שאנחנו נימצא משחקים לידיהם
מחזקים את הקיצוניים
ומחלישים את המתונים.

אז בואו נפעל על פי הנחייתו של השכל
ולא על פי זעקת הלב
ונכיר בכך
שמה שמותר היה לנו
מותר גם להם.

האומנם אין שום משמעות להזדהות פוליטית בזמן שאתה מחזיק במשרה רמה ?

יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, הצטרף למפלגת העבודה. הוא מתכוון להמשיך להיות יו"ר ההסתדרות. בעבודה מברכים על כך. איש אינו פוצה פה ומצפצף.

זה כנראה אחד מתפקידיה של הבלוגוספירה הפוליטית. אם אין אני לי, מי לי ?

אני לתומי חשבתי -

• שההסתדרות מנסה להציג את עצמה כאיגוד עובדים מקצועי; 
• שנעשתה עבודה רבה בעשרים השנים האחרונות אשר תכליתה אחת: לנתק את ההסתדרות מהמוניטין הנורא של פעם; 
• שגם בימין וגם בשמאל מבינים שזכויות העובדים חשובות לכל האזרחים; 

איך זה יכול להיות שאף אחד אינו מוצא  טעם לפגם בדבר הזה ?

יו"ר ארגון העובדים הגדול בישראל מתפקד למפלגה פוליטית כלשהיא
וממשיך לכהן בתפקידו, כאילו אין משמעות להזדהות הפוליטית הזו .... אבל בואו נחשוב יחד:

• האם האפקטיביות שלו כנציג עובדים מול הממשלה לא נפגעה כלל בגלל המהלך הזה של הזדהות עם מפלגת האופוזיציה הראשית ? 
• האם היכולת של עובדים המחזיקים בדעות פוליטיות שונות משלו לפנות לעזרתו כלל לא הושפעה מהמהלך הזה ? 
• האם הציבור לא יתייחס למהלכים הבאים של ארגון העובדים שבראשותו בחשדנות רבה, עד כדי פגיעה של ממש ביכולתו לקדם מאבקים למען עובדים ? 

א-אה מי זה בא ?

כל החשדות נגד אשכנזי התאדו, אה ?
כל האישומים החמורים נעלמו "בשל היעדר אשמה פלילית".
ומה לגבי הפחות חמורים? שיתוף עיתונאים בחומרים סודיים? נסגרו בגין חוסר עניין לציבור.
והתגובה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו לגבי העניין?  "שערוריית השערוריות" 


בואו נחשבו רגע. כבר כתבתי אתמול על הדרך שבה נתניהו תוקף אחרים בגין מה שמאפיין בעיקר אותו.

והנה הוא עושה זאת שוב. האיש אשר -

• חשף את מסמך שטאובר חרף סיווגו
• חשף את אחריותה של ישראל לתקיפה הכור הגרעיני בסוריה ב-2007 
• נמצא במקום מספר אחת ברשימת החשודים בהדלפת תוכנית המתקפה של צה"ל בעזה במהלך צוק איתן 

מעז לתאר התנהלות של אדם אחר בנוגע לסודות המדינה כשערורייתית ?

מה אפשר לומר? ביבי מפחד מגבי אשכנזי. הוא מ-פ-ח-ד.

החשוד המיידי: היד הנעלמה

קצת מוזר כל מה שקורה כאן בארץ המשונה הזו שלנו לאחרונה:

מצד אחד יש האומרים שיש יד מכוונת מאחורי ההתקפות נגד נשיא המדינה, ראובן ריבלין והם מגדילים ואומרים ושהיד הזו קשורה, איכשהוא, לבנימין נתניהו...

מצד שני, בתזמון פוליטי מאוד רגיש בליכוד, זמן קצר לפני בחירות לתפקיד חשוב במפלגה (יו"ר המרכז), שבות ועולות מהאוב תלונות נגד התנהלותו של ח"כ, שר הפנים, ומי שהיה שנים ארוכות יריב מר של בנימין נתניהו.


מצד שלישי,  שר פנים לשעבר, שפרישתו מהפוליטיקה היתה ונותרה מפתיעה ותמוהה ואשר נחשב כיריב הפוטנציאלי היחיד להתמודדות על ראשות הליכוד, מודיע שהוא לא יתמודד בפריימריז בליכוד עקב הקדמתם 

ובמקביל, ולכאורה בלי שום קשר, כל אנשי הליכוד כולם מתגודדים סביב מנהיגם, יו"ר התנועה, בנימין נתניהו, כשהוא מקדים את הפריימריז, ואין פוצה פה ומצפצף, בניגוד למקובל בתנועה הפוליטית החשובה הזו, שבה אפילו מנהיגה ההיסטורי האגדי, מנחם בגין, לא נהנה מסוג כזה של שתיקת כבשים.

האם יש קו אחד המחבר את כל הנקודות?
פרס לפותרים לא יינתן, אבל לפעמים
עצם ההשתתפות,
היא כל הפרס שאפשר לבקש...
או שמא, ארור החושב עוון ?