7.12.2015

הקשר בין איכות הסביבה והזן הנכון של הכלכלה

התקשורת מדווחת כי ניתנה 'התרעה אדומה' לזיהום אוויר בבייג'ינג (אדומה - רמת הזיהום הגבוהה ביותר). זו כנראה דוגמא נוספת המלמדת עד כמה הדרך בה בוצע התיעוש הסיני המהיר היתה מסוכנת לאזרחי המדינה הזו. הדוגמא הזו גם מלמדת בד בבד על הדרך שבה הממשל מתמודד עם המצב הזה של זיהום מסוכן, וזו עדות להבנה של חשיבות הנושא ונסיון אמיתי להתמודדות רצינית עם המציאות שנוצרה בעקבות התיעוש והזיהום. 

עד כמה רצינית ההתמודדות הזו ? התקשורת מדווחת כי אותה סין אחראית לחדשות נהדרות לעולם בתחום איכות הסביבה: לראשונה מאז החל המעקב אחרי פליטות פחמן תהיה ירידה ברמה העולמית בתקופה של צמיחה כלכלית, ו"הירידה בפליטת הפחמן הדו-חמצני היא ככל הנראה הודות לסין."

מדוע הודות לסין ? כי "בשמונה החודשים הראשונים של השנה, נרשמה ירידה של כמעט 4% בפליטת פחמן" בסין. "בארצות הברית, לשם השוואה, נרשמה ירידה של כ-1.5%."

האם אפשר לקרוא זאת בלי להרהר הרהורים ביקורתיים על כלכלה פוליטית? נראה כי דווקא הקפיטליזם ההיברידי הסיני, שוק חופשי המוכוון בידי יד שכלל איננה נעלמה - יד הממשל - עובד טוב יותר מכל נוסח אחר של קפיטליזם עלי-אדמות. לפחות בכל מה שקשור לנסיון לתקן את שקולקל בקשר לאיכות הסביבה, נראה שבסין עושים עבודה טובה יותר משעושה הקפיטליזם שיש לנו כאן, זה שביבי הוא נביאו.

אולי הגיע הזמן שנחליף דיסק ונעבור לגירסא הסינית ? 

אין תגובות:

פרסום תגובה