לפעמים זה נראה כאילו ממשלת ישראל משתתפת בתוכנית ריאליטי, בה התפקיד שלה הוא לשחק את השלומיאל המוזר שתמיד, אבל תמיד, יגיד את הדבר הלא-נכון, באופן שיגרור עליו את זעמם של שאר המשתתפים. חמאס ופתח מגיעים להסכם שמאפשר חזרה לממשלת אחדות, וישראל בוחרת שלא לברך על כך שהפלסטינים שוב מסוגלים להתנהג כאילו הם עם אחד ומפגינה בפומבי שהיא איננה שמחה על כך שהיא איננה נדרשת להתמודד מול פלגים שונים בעם הפלסטיני, כל פלג ושגיונותיו.
במקום זאת, ישראל פועלת להחרמת הממשלה הפלסטינית העתידית, כל עוד זו לא תתנער מטרור ותכיר בישראל.
ישראל כזכור לא הצליחה להתמודד עם ההישגים המדיניים המשמעותיים של הרשות הפלסטינית, במאמציה לגיוס תמיכה לקראת הכרזתה של מדינה פלסטינית.
אבל זה לא מפריע לממשלה לחשוב שאולי היה מקום לשנות אסטרטגיה.
הרי במצב הדברים הנוכחי, ייתכנו שני נתיבים מרכזיים:
האחד, במסגרתו חמאס יושב במושב האחורי, בולם את פיו, ונותן לאש"ף לנהל את הבמה עד להקמת המדינה. אחר-כך, סביר להניח, יפעלו הצדדים במסגרת הסדר של חלוקת-כוח (power-sharing) כשכל צד ינסה להדיח את השני ולהגיע לשליטה מלאה.
השני, במסגרתו, חמאס יושב ליד ההגה, מדבר, ומקלקל את כל הישגיו של אש"ף עד כה בתחום מדיניות החוץ.
אם הנתיב הראשון הוא זה שבו תבחר ההנהגה הפלסטינית המאוחדת, הרי שכל שישראל צריכה הוא להתקדם במו"מ כשהיא מעבירה את המסר לפלסטינים באמצעות התקשורת העולמית, שוב ושוב - זה מה שההנהגה שלכם - המאוחדת - הסכימה לו. אם יש דבר אחד שהמזרח-התיכון לימד את כולם בחודשים האחרונים, זה שהעמים כאן לא פראיירים. אין סיבה להניח אחרת לגבי החמאס.
אם הנתיב השני הוא זה שבו תחבר ההנהגה הפלסטינית המאוחדת, הרי שכל ישראל צריכה לעשות הוא לשתוק. חמאס כבר ידאג לכך שלא תקום מדינה פלסטינית.
מאחר והאינטרס הישראלי, בסופו של דבר, הוא כמו של כל אחד מאיתנו - שהשכנים שלנו יהיו אנשים שפויים שיפעלו ברציונליות - כלומר, שלפלסטינים תהיה הנהגה מאוחדת, רציונלית, הרי שהנתיב הראשון עדיף לישראל.
כיצד על ישראל להוביל אליו ? פשוט מאוד. לברך על הקמת ממשלת האחדות. להביע שמחה על כך שסוף-סוף הפלסטינים הצליחו להתגבר על המפריד ולמצוא את המאחד. ולשבת עם ממשלתם למשא-ומתן, שתכליתו הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל, מהלך שישראל תוביל באו"ם לצד הפלסטינים. מהלכים שכאלה יועילו לעתיד יחסי ישראל-פלסטין, ולרציונליות של הנהגת הפלסטינים, יותר מכל מהלך אחר, של נסיון לתקוע מקלות בגלגלים, מהלך שממילא נראה כאילו נכשל עוד לפני שהצליח.
אבל לממשלת ישראל, כאמור לעיל, יש כנראה תפקיד אחר. היא מסורה לתפקיד השלומיאל המוזר.
אם זה לא היה כל-כך עצוב, זה היה נורא מצחיק.
במקום זאת, ישראל פועלת להחרמת הממשלה הפלסטינית העתידית, כל עוד זו לא תתנער מטרור ותכיר בישראל.
ישראל כזכור לא הצליחה להתמודד עם ההישגים המדיניים המשמעותיים של הרשות הפלסטינית, במאמציה לגיוס תמיכה לקראת הכרזתה של מדינה פלסטינית.
אבל זה לא מפריע לממשלה לחשוב שאולי היה מקום לשנות אסטרטגיה.
הרי במצב הדברים הנוכחי, ייתכנו שני נתיבים מרכזיים:
האחד, במסגרתו חמאס יושב במושב האחורי, בולם את פיו, ונותן לאש"ף לנהל את הבמה עד להקמת המדינה. אחר-כך, סביר להניח, יפעלו הצדדים במסגרת הסדר של חלוקת-כוח (power-sharing) כשכל צד ינסה להדיח את השני ולהגיע לשליטה מלאה.
השני, במסגרתו, חמאס יושב ליד ההגה, מדבר, ומקלקל את כל הישגיו של אש"ף עד כה בתחום מדיניות החוץ.
אם הנתיב הראשון הוא זה שבו תבחר ההנהגה הפלסטינית המאוחדת, הרי שכל שישראל צריכה הוא להתקדם במו"מ כשהיא מעבירה את המסר לפלסטינים באמצעות התקשורת העולמית, שוב ושוב - זה מה שההנהגה שלכם - המאוחדת - הסכימה לו. אם יש דבר אחד שהמזרח-התיכון לימד את כולם בחודשים האחרונים, זה שהעמים כאן לא פראיירים. אין סיבה להניח אחרת לגבי החמאס.
אם הנתיב השני הוא זה שבו תחבר ההנהגה הפלסטינית המאוחדת, הרי שכל ישראל צריכה לעשות הוא לשתוק. חמאס כבר ידאג לכך שלא תקום מדינה פלסטינית.
מאחר והאינטרס הישראלי, בסופו של דבר, הוא כמו של כל אחד מאיתנו - שהשכנים שלנו יהיו אנשים שפויים שיפעלו ברציונליות - כלומר, שלפלסטינים תהיה הנהגה מאוחדת, רציונלית, הרי שהנתיב הראשון עדיף לישראל.
כיצד על ישראל להוביל אליו ? פשוט מאוד. לברך על הקמת ממשלת האחדות. להביע שמחה על כך שסוף-סוף הפלסטינים הצליחו להתגבר על המפריד ולמצוא את המאחד. ולשבת עם ממשלתם למשא-ומתן, שתכליתו הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל, מהלך שישראל תוביל באו"ם לצד הפלסטינים. מהלכים שכאלה יועילו לעתיד יחסי ישראל-פלסטין, ולרציונליות של הנהגת הפלסטינים, יותר מכל מהלך אחר, של נסיון לתקוע מקלות בגלגלים, מהלך שממילא נראה כאילו נכשל עוד לפני שהצליח.
אבל לממשלת ישראל, כאמור לעיל, יש כנראה תפקיד אחר. היא מסורה לתפקיד השלומיאל המוזר.
אם זה לא היה כל-כך עצוב, זה היה נורא מצחיק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה