על אי קטן של שפיות בים של נכבה ועצמאות

עקיבא אלדר מספר ב"הארץ" על דרך אחרת לחינוך, שיש בה התמודדות ולמידה של שני הנרטיבים, הפלסטיני והיהודי, על שאירע ב-1948, תוך כבוד לאחר, הקשבה והכלה.

בבית-הספר היהודי-ערבי "גשר על הוואדי" גובשה תוכנית פעילות מפורטת לימים הלאומיים של שני העמים- היהודי והפלסטיני. מדובר במעשה אמיץ ביותר, בהתחשב בכך שיום העצמאות של האחד הוא יום הנכבה של האחר.

במכתב שקיבלו הורי התלמידים מצוות המורים תוארה תוכנית הלימודים:

"בשבוע שעבר הקדשנו זמן ללמידה וחשיפה לאירועים שהתרחשו בשנת 1948. התלמידים למדו את שני הנרטיבים, הפלסטיני והישראלי, תוך כבוד לזולת, הקשבה והכלה, גם ברגעים של מחלוקות וסתירות. הלמידה והחשיפה הושתתו על האמונה שלנו שחשוב שנדע את העבר ונכיר את האחר, על מנת שנוכל לחיות את ההווה ביחד ונבטיח עתיד טוב יותר".

כאשר ילדים יהודים וערבים לומדים להכיר את החווייה של הצד האחר, לראות את האדם שבו, לזהות את האפשרות של זכרונות סותרים, מתנגשים בתוכנם, משלימים בפרטיהם, העומדים זה לצד זה, ניטעים הזרעים לעתיד שפוי יותר.