18.3.2015

על תוצאות האמת והרהורים על ההבדלים בין סטטיסטיקה למציאות

על תוצאות האמת
נו, אז מתברר שגם על מדגמים אי אפשר לסמוך.

אחרי הסקרים שדיווחו על יתרון ברור של המחנה הציוני
אחרי המדגמים שדיווחו על תיקו או יתרון במנדט לליכוד
הגיעו תוצאות האמת: הליכוד היא המנצחת הגדולה של הבחירות האחרונות.

הליכוד המחנה הציוני הרשימה הערבית המאוחדת יש עתיד כולנו הבית היהודי ש"ס יהדות התורה  ישראל ביתנו מרצ
30 24 14 11 10 8 7 6 6 4

בהתחשב בפער בין הליכוד לבין המפלגה הבאה אחריה, וביחסי הכוחות בין המחנות, אפשר להניח בוודאות שהנשיא יטיל על כתפי בנימין נתניהו את תפקיד הרכבת הממשלה הבאה. ובהתחשב בכך שהקמפיין של הליכוד נשען במידה רבה על דמותו של בנימין נתניהו, אי אפשר להגיד שלא מגיע לו. 

עם פער כזה, אי אפשר לצפות ברצינות ממשה כחלון שלא לנהל מו"מ רציני עם הליכוד, לפני שישקול אפשרויות אחרות. 

חשוב להבין שלא עומדת לפני נתניהו מלאכה קלה. הוא צריך להרכיב קואליציה שיישבו בה, לכל הפחות, המפלגות הבאות: 
  1. הליכוד (30 מנדטים)
  2. כולנו (10 מנדטים) 
  3. הבית היהודי (8 מנדטים)
  4. ש"ס (7 מנדטים)
  5. יהדות התורה (6 מנדטים)
  6. ישראל ביתנו (6 מנדטים) 
חלוקת 18 תיקים בין 6 המפלגות לא תהיה קלה, למרות שהפער בגודל בין הליכוד לשאר המפלגות. נתניהו הפגין בעבר נטייה תמוהה לחלק תיקים בנדיבות לשותפות הקואליציוניות ולהותיר מעט תיקים למפלגתו שלו. מעניין האם הפעם הוא יפגין נטיה שונה, או שמא, כדי ליצור קואליציה יציבה, הוא שוב ישלם מחיר שנראה מהצד כמופרז. בעבר זה לא השתלם במונחי יציבות הקואליציונית.

עוד חשוב לזכור שלמרות הגודל של הליכוד, כולנו עדיין נהנית מעמדת מפתח: בהנחה שיש עתיד איננה אופציה קלה כפרטנרית עבור נתניהו (בגלל עמדת הסיעות החרדיות) הרי שכולנו תהנה לאורך כל תקופת הקואליציה מהיותה לשון המאזניים בין המחנות. אולי האפשרות להפיל את הממשלה בכל עת מוגבלת בעקבות תיקוני חוק המשילות, אבל כדאי לזכור שהכנסת ה-19 לא התפזרה בניגוד לרצון ראש הממשלה נתניהו, אלא עקב הגעתו למסקנה שאין לו ברירה אחרת. עבור נתניהו זה תמריץ לנסות ולחתור מראש לקואליציה גדולה יותר, או לשמר על יחסים טובים עם סיעות שמחוץ לקואליציה (בדרך שבה עשו זאת בזמנו ראשי הממשלה אריאל שרון ואהוד אולמרט). 

מהצד השני, גם כולנו תידרש לנהל מו"מ זהיר ומדוייק מאוד. שכן המצב שנוצר בין נתניהו לבין שר האוצר יאיר לפיד עלול לשוב ולהיווצר בין נתניהו לבין שר האוצר משה כחלון. איני נביא ואיני יודע כיצד תתפתח מערכת היחסים בין השניים. אבל בזמנו חזיתי, זמן קצר אחרי הקמת הקואליציה הקודמת, שיאיר לפיד עתיד לגלות שלו ולראש הממשלה אינטרסים מנוגדים שיביאו לפיטוריו של לפיד. אם נניח שבנימין נתניהו איננו מתכנן פרישה מהחיים הפוליטיים בעשור הקרוב, הרי שגם משה כחלון עלול לגלות את ניגוד האינטרסים הזה במהלך 4 השנים הקרובות. חזקה על פוליטיקאי מנוסה כמו כחלון שראה מה קרה ללפיד כי הוא ינסה להגן על עצמו בבריתות פוליטיות מתוחכמות שיפחיתו את תלותו בראש-הממשלה.

כל זאת לפני שדיברנו על האינטרסים המנוגדים של ש"ס, הבית היהודי ויהדות התורה. לכאורה, המו"מ הקואליציוני עם ישראל ביתנו יהיה הפשוט מכולם, אבל בהתחשב בתפקידים שעתידים להישאר לישראל ביתנו אחרי שאר הסיעות, עוד עלול להיווצר מצב שבו ליברמן יעדיף להישאר מחוץ לקואליציה. קשה לראות את נתניהו נכנס מראש ומרצון לקואליציה של 61 מנדטים.

כל זאת מלמד שאנחנו עתידים לראות משא-ומתן קואליציוני ממושך הרבה יותר ממה שנתניהו חזה. ועדיין, אח"כ יוותר לראות האומנם הקואליציה בת 67 הח"כים תהיה יציבה מספיק. 

מבחינת הפרספקטיבה של אזרחי ישראל - כולם - ימניים כשמאלנים - האינטרס הוא פשוט וברור: לראות את הממשלה הבאה פועלת בצורה אפקטיבית וטובה לשיפור מצבם הסוציו-אקונומי של כל אזרחי ישראל תוך שיתוף פעולה פורה עם הפרלמנט הישראלי. 

ימים יגידו אם נזכה לכך. 

הרהורים על ההבדלים בין סטטיסטיקה למציאות
נוכח המו"מ הקואליציוני שמחכה לנו (ראש הממשלה דיבר על שבועיים; אני עדיין מעריך שהוא יזדקק לזמן רב יותר להקמת קואליציה הקרובה לרצונו), עדיין עומדת השאלה איך מיישבים את הפער בין הסקרים למדגמים למציאות.
  • האם אכן קרה כאן נס ובמשך 5 ימים חל מהפך בדעת קהל המצביעים במסגרתו הליכוד סגר פער של 4 מנדטים ופתח פער של 6? זה אפשרי. אחרי הכל, כפי שכבר ציינתי בעבר, שיעור המנדטים 'הצפים' הוא כל-כך גבוה, עד כי שינוי של 10 מנדטים ייתכן בהחלט (קחו לדוגמא את יש עתיד וצמיחתה בין הסקרים לקלפי בבחירות 2013 או את מפלגת הגימלאים וצמיחתה בין הסקרים לקלפי ב-7 מנדטים). 
  • אולי היתה כאן דוגמא עד כמה סקרים אינם מסוגלים לבחון היטב את המציאות? אבל כפי שציינתי בפוסט האחרון על הסקרים, היה סוקר אחד מבין אלה שערכו סקרים עבור כלי התקשורת - אבי דגני (גאוקרטוגרפיה) עבור ערוץ i24 - שטען כי נתניהו מוביל בביטחה, בניגוד לקו שהובילו כל הסוקרים האחרים. יותר מזה, היום בתוכנית הבוקר של רזי ברקאי אמר ח"כ עופר שלח כי הסוקר של 'יש עתיד', שערך עבור המפלגה סקרים שלא פורסמו, דיווח לאורך כל מערכת הבחירות שהליכוד מוביל על המחנה הציוני בכמה מנדטים.  האומנם אפקט-עדר של הסוקרים סימא את עיניהם ? ואולי היה זה אפקט אחר בפעולה, כפי שיש הטוענים ? 
  • גם אם נניח לרגע שהבעיה בסקרים ניתנת להסבר פשוט על ידי 'משתנה ההפתעה': למדנו שבכל מערכת בחירות יש מפלגה אחת שמפתיעה. הפעם זו היתה מפלגת השלטון, הרי שקשה להסביר את המדגמים. הם, בניגוד לסקרים, הרי אמורים להסתמך על מדגם רחב בהרבה וסמיכות גבוהה להצבעה עצמה. היו שטענו שהפער נובע מכך שהמדגמים נסגרו בסביבות 20:00 בעוד שקהל מצביעים המשיך להגיע אח"כ בהיענות לקריאתו של ראש הממשלה לבוא ולהצביע. היו שהציעו טענות אחרות, דוגמת הטעייה מכוונת של הדוגמים. יכול להיות שלעולם לא נדע. אבל כותב דברים אלה חושב שאירועי המדגמים והסקרים של הבחירות האלה שבים ומוכיחים היטב את הבעייתיות שבכלים האלה. אני לא מתכוון להסתמך על מדגמים בעתיד. הייתי רוצה לקוות שהגישה הזו תאומץ גם על ידי אחרים, ושאפשר יהיה להפסיק את הנוהג הזה של דיון מבוסס סקר ומדגם ולעבור לדיון ציבורי מבוסס ערכים.... אשרי המאמין... 

אין תגובות:

פרסום תגובה