הכנסת העשרים התכנסה היום. חברי הכנסת הושבעו לתפקידם. יו"ר הכנסת היוצא, יולי אדלשטיין, נבחר שוב לתפקידו. הוועדה המסדרת תתניע את עבודת הוועדות הזמניות. בשבועות הקרובים יורכבו הוועדות הקבועות וייקבעו ראשיהן במסגרת המו"מ הקואליציוני (והאופוזיציוני, כי חברי אופוזיציה יושבים בועדות, ותפקידי היו"ר של שתי ועדות נמסרים באופן מסורתי כמעט תמיד לאופוזיציה: יו"ר ועדת הכלכלה ויו"ר ועדת ביקורת המדינה). זו תקופה יחסית לא אינטנסיבית בחיי הכנסת, למעט הצעות החוק הרבות העתידות להיות מונחות על שולחן הכנסת בשבועות הקרובים. רובן המכריע לא יעברו את שלב ההנחה, אבל כל ח"כ מנוסה או בעל עוזרים מנוסים יבקש כבר עתה לאפשר לעצמו 'להרוויח' את ימי פגרת הפסח כך שימי ההמתנה של הצעת חוק על שולחן הכנסת ייספרו מוקדם ככל האפשר והוא יוכל לבקש להעלות את ההצעה לדיון (במסגרת המכסה של הסיעה), בלי שיצטרך לתת לממשלה להמשיך ולהמתין. זה כמובן לא מועיל באמת בעולם של קואליציה ואופוזיציה בלי הסכמה של ועדת השרים, אבל אחרי הכל, הצעות חוק, שאילתות, דיונים ונאומים - אלה הם כלי נשקו של חבר הכנסת, וככל שיוכל לצבור יותר פוטנציאל - כך אולי יוכל יותר להשפיע.
יש ויכוחים רבים על תפקידו של פרלמנט במשטר דמוקרטי מודרני. הכנסת הישראלית איננה יוצאת דופן בהקשר הזה. ברור לכל העוקבים אחריה כי עיקר עוצמתה אינה בהובלת התהליכים אלא באפשרות קיומו של שיח ושיג בהם. הובלה, ברוב רובם של המשטרים הדמוקרטיים המודרניים נעשית על ידי הרשות המבצעת. מה נשאר לכנסת? בעיקר להיות רשות מדברת, מבקרת, מדסקסת, מאזנת. קורה לעתים שהכנסת מובילה נושא, או מביאה לשינויים דרמטיים, אבל גם באותם מקרים נדירים בהם היא עושה זאת, כמעט תמיד היא פועלת כעזר כנגד הממשלה, ולא לבדה.
האומנם השיח המתנהל בכנסת חיוני ומועיל? שאלה טובה.
האם לא היה עדיף שנראה שינויים מערך היחסים בין הרשויות בישראל? שאלה טובה.
במה תורמת הכנסת לשגשוגה של מדינת ישראל, כמדינה יהודית, דמוקרטית או סתם מדינה מתפקדת ? שאלה טובה.
נקווה שהכנסת העשרים תדע לתת לשאלות האלה תשובות טובות.
האומנם השיח המתנהל בכנסת חיוני ומועיל? שאלה טובה.
האם לא היה עדיף שנראה שינויים מערך היחסים בין הרשויות בישראל? שאלה טובה.
במה תורמת הכנסת לשגשוגה של מדינת ישראל, כמדינה יהודית, דמוקרטית או סתם מדינה מתפקדת ? שאלה טובה.
נקווה שהכנסת העשרים תדע לתת לשאלות האלה תשובות טובות.
קישורים מועילים
המבקש לעקוב אחרי תפקידה של כנסת ישראל ייעזר, קודם כל, באתר האינטרנט שלה. כמה קישורים שימושיים בתוך האתר:
(בחודשים האחרונים עלה מאגר החקיקה של מדינת ישראל - המאפשר סקירה של חוק וההיסטוריה שלו על כל תהליכיו בתוך הכנסת, בצורה נוחה ומועילה)
עוד על פעילות הכנסת
- אתר הכנסת מאפשר לערוך בה סיור וירטואלי
- לכנסת ה-20 יש עמוד פייסבוק
- אפשר כמובן גם לראות שידורי טלוויזיה - בערוץ הכנסת
- לכנסת יש גם ערוץ ביוטיוב
המבקש לראות קצת יותר ממה שהכנסת עצמה מעוניינת להראות, ואינו מסתפק בדיווחי התקשורת ויחסי-הציבור של חברי-הכנסת והממשלה, יקפיד להעזר גם באתרים אחרים:
- אתר כנסת פתוחה - זהו פרויקט של הסדנא לידע ציבורי שמטרתו לחשוף את פעילות הכנסת לציבור והוא עושה עבודה לא רעה בכלל
- מכון על משמר הכנסת - מכון מעקב אזרחי אחר עמדות, התבטאויות, הצעות חוק והצבעות של נבחרות ונבחרי ציבור בתחום הדת והמדינה מיסודה של התנועה המסורתית בישראל
- המשמר החברתי - אזרחים מפקחים על פעילות הכנסת (יוזמה שהתחילה אחרי המחאה החברתית ב-2011) ועוד ידה נטויה. שימו לב, למשל ל-
- התקציב הפתוח - אולי המיזם החשוב ביותר בנושא הפתיחות השלטונית בישראל כיום (שוב, מבית הסדנה לידע ציבורי). למה הכי חשוב? כי מדינת ישראל היא מדינה קפיטליסטית; מי שמבקש לדעת את תמונת הקצאת המשאבים של המדינה צריך להכיר את התקציב; הכלי המועיל ביותר בעת הזו, הוא ככל הנראה התקציב הפתוח; נדרשת עוד הרבה עשייה בתחום, אבל מהבחינה האזרחית היא תתחיל רק אם יותר ויותר אזרחים יעשו יותר ויותר מאמץ להכיר את המהלכים התקציביים שעושה הממשלה בפיקוח הכנסת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה