נתקלתי בסטטוס המעציב הזה של גדעון סער, הסבור כי "עמדת שי פירון בעד לימודי הנכבה מוטעית מיסודה.מדינה אינה יכולה לתת לגיטימציה לתפיסה הרואה בהקמתה אסון."
לפני 20 שנה, משה ארנס, ליכודניק מזן אחר, דיבר על האפשרות של שילוב מלא של ערביי ישראל בחברה הישראלית בעוד דור אחד. על גיוסם לצבא. על שוויון זכויות מלא ומוחלט.
קו אחד מחבר את "בן ערב, בן נצרת ובני" של זאב ז'בוטינסקי ואת דבריו של משה ארנס.
הליכוד היה פעם אחר. הוא ידע להביט קדימה עם החזון הרויזיוניסטי.
אבל כל מה שנשאר הם קבוצה של פוליטיקאים פחדנים. כל מפגש עם מבט אחר על המציאות גורם לדור הנוכחי של מנהיגי הליכוד להגיב באופן ברברי ומבוהל.
מי שבוטח בציונות מבין שאפשר ללמוד וללמד את הדרך שבה אחרים רואים את תקומת מדינת ישראל בלי לוותר על הנרטיב שלנו ובלי להתפשר על צדקת דרכנו.
בכל מלחמה יש מנצחים ומנוצחים. ברור שהסיפור של כל צד על אותה המלחמה נשמע אחרת.
אין שום סיבה, בשוך הקרבות, לא להושיט יד אל המובסים.
עוד במקורותינו נאמר "בנפול אויבך, אל תשמח".
אבל הליכוד מונהג על ידי חבורת פחדנים, הסבורים שהשכל הישר של ילדי ישראל - היהודים והערבים - לא יידע להבחין בין קיומן של השקפות עולם שונות לבין צדקת הציונות,
אבל בואו נשים בצד את האידיאולוגיה ואת האמונה בטבע האדם. בואו נהיה פרקטיים לרגע.
מה אתם חושבים ילמדו ילדי ישראל - היהודים והערבים - על הנושא הזה של הנרטיב הערבי לאירועי מלחמת העצמאות של מדינת ישראל - אם מערכת החינוך תמשיך לספק להם רק את הנרטיב היהודי? אין להם הורים וקרובי-משפחה בבית?
אין להם שכנים ואנשים כריזמטיים שמטיפים במסגד ומדברים ברדיו וכותבים בעיתון ?
האומנם גדעון סער סבור שהוא יוכל לסתום את הפיות של כל אלה שלא מחזיקים בנרטיב שלו?
ובהנחה שלא, מה הוא חושב שיקרה? האם הפיצול בין הנרטיב בקהילה לנרטיב בבתי הספר יועיל ליחס שבין האזרח התלמיד לבין מדינתו? או שמא אולי זו עוד דרך ליצור פיצול וניכור ואיבה ?
האמת היא שמדינה דמוקרטית ליברלית איננה יכולה לתת לגיטימציה לתפיסה הרואה בריבוי נרטיבים אסון. האמת היא שמדינה יהודית איננה יכולה לתת לגיטימציה לתפיסה הרואה בריבוי נרטיבים אסון. "אלה ואלה דברי אלוהים חיים", זוכרים?
הדרך היחידה להתמודד עם המציאות המורכבת של ההיסטוריה הישראלית היא לא לפחד. לסמוך על הנרטיב שלנו - ולתת לו להתמודד עם נרטיבים אחרים בשדה הקרב של התודעה ההיסטורית. איך ייתכן שהמרכז והשמאל הישראליים לא פוחדים מהקרב הזה, ורק הימין הישראלי משקשק? האומנם ייתכן שדווקא שם אובדת האמונה בצדקת-דרכנו ?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה