7.8.2015

זמן למעצרים מנהליים מונעים כנגד מבצעי תג מחיר

הבלוג של יש דין מביא דוגמא לכשלון משטרתי מהדהד במעקב כמעט צמוד אחרי מבצעי תג מחיר, שהביא לכך שבית המשפט לא הרשיע אותם באירוע בו כל הנסיבות הצביעו על כך שהם כנראה המבצעים. הסיבה: המשטרה ניהלה מעקב, אבל איבדה את הנעקבים דווקא בחלון הזמן שבו בוצע התג מחיר. 

בניגוד למה שחושבים ביש דין, לדעתי דווקא המקרה הזה מסביר היטב מדוע למשטרה אין מספיק כלים. זו דוגמא קלאסית למצב שבו התחכום של העבריינים הוא כל-כך גבוה, עד שהמערכת לא מסוגלת להתמודד איתם. 

יתרה מכך, זה מסוג המקרים בהם עולה חשד כבד לשיתוף פעולה מבפנים. דווקא בחצי השעה הקריטית הם נעלמו לעוקבים? האומנם העוקבים כל-כך לא מיומנים ? ואולי מישהו הכשיל אותם? ואם כן - איך ? איך ידעו הנעקבים לעשות את מה שצריך דווקא באותו רגע? 

מבחינה משפטית, אגב, זה מקרה קלאסי של תביעה שלא היה צריך להגישה. מסיבה מאוד פשוטה: אי אפשר היה לקשור בין נוסעי המכונית לבין הפשע. 
בניגוד לאמור בבלוג של יש דין - גם פלסטינים לא מורשעים במקרים כאלה. 
מסיבה מאוד פשוטה - הם כלל לא היו מואשמים. 
כשיש לך את המכשיר של מעצר מנהלי מונע, אתה לא צריך להשקיע את כל המאמץ במעקבים האלה. 

וזו בדיוק הסיבה שבגללה המשטרה צריכה עוד כלים. עם מעצר מנהלי מונע, חלק גדול מאוד מתגי-המחיר היו נמנעים, כי מבצעיהם היו מורחקים מהשטח. 

חשוב גם להבין שמבצעי תג מחיר מתוחכמים יותר מהממשלה לא רק בביצוע, אלא גם בהכנה שלהם להתמודדות עם חקירות המשטרה. הם מפגינים תבונה רבה בשימוש בזכות השתיקה, שאיננה מובנת מאליה. נדרש לצורך כך אימון ותיאום מראש, אמון הדדי, וביטחון ברמת-הביצוע שלא הותירה אחריה ראיות אחרות שיספיקו להרשעה. סוג כזה של מקצוענות עבריינית, המבוסס בתפישה אידיאולוגית עקבית והזוכה בתמיכה מתוך הקהילה ממנה יצאו העבריינים, מציב אתגר גדול, אולי גדול מדי, על מערכת אכיפת החוק. 

זה תרחיש קלאסי של דמוקרטיה מתגוננת. הכלים הרגילים לא מתאימים. ודווקא ערך השוויון קורא לזה שהכלים שמיושמים דרך קבע נגד פלסטינים כבר עשרות שנים רבות, ייושמו גם נגד יהודים, לפחות בתוך אותם שטחים שנויים במחלוקת. 
לכן זהו הזמן להתחיל לעשות שימוש במעצרים מנהליים מונעים כנגד חשודים בביצוע פיגועי תג-מחיר. 

לפני סיום, חשוב לי לציין היבט שהתקשורת מתעלמת ממנו. ההסתרה של האינתיפאדה השלישית היא לדעתי אחת הסיבות לריבוי אירועי תג-מחיר. כמובן שדיון ציבורי בפיגועי הטרור העממי היומיומיים מצד הפלסטינים לא ימנע לגמרי פיגועים כאלה, אבל התחושה כי קורה משהו ביהודה ושומרון אשר הציבור הישראלי הכללי מתעלם ממנו, מגבירה מאוד את המוטיבציה של אנשים מסויימים לפעול באופן עצמאי. 

מי יודע? הכרה במציאות העצובה של השנים האחרונות - שנות האינתיפאדה השלישית - אולי גם תביא סוף סוף את הממשלה הנוכחית לקחת על עצמה את הנכונות להתמודד עם שקודמתה הצליחה להימנע ממנו  - קידום התהליך המדיני מול הפלסטינים, באופן שידגים את היכולת של המתונים להוביל לשינוי במזרח התיכון. גם אם לא אוהבים את מה שיש לפרטנר הפלסטיני להגיד ולדרוש, גם אם יש סיכונים בתהליך הזה שיחייבו מעורבות הדוקה של מצרים וירדן ומדינות אחרות, הוואקום המדיני נותן את הבמה לקיצוניים. הגיע הזמן שנערים אחרים ישחקו לפנינו. 



3.8.2015

כולנו צריכים לעמוד מאחורי נשיא המדינה, ראובן ריבלין

"קמנו הבוקר ליום עצוב. רציחתו של עלי דוואבשה, תינוק שישן במיטתו, והפגיעה הקשה בבני משפחתו, אחיו, אביו ואמו הנאבקת על חייה, פצעו את לב כולנו. 
יותר משאני חש בושה, אני חש כאב. כאב על רציחתו של תינוק קטן. כאב על שבני עמי בחרו בדרך הטרור ואיבדו צלם אנוש. דרכם אינה דרכי. דרכם אינה דרכינו. דרכם אינה דרכה של מדינת ישראל ואינה דרכו של העם היהודי. 
לצערי הרב, עד עתה נראה שטיפלנו בתופעת הטרור היהודי ברפיון. אולי לא הפנמנו שמולנו ניצבת קבוצה אידיאולוגית, נחושה ומסוכנת שהציבה לה למטרה להרוס את הגשרים העדינים אותם אנו בונים בעמל רב. אני מאמין שככל שנבין שמולנו ניצבת סכנה מהותית למדינת ישראל נהיה נחושים יותר לעמוד מולה ולעקר אותה מהשורש. 
אל מול גל הטרור הפוגע בחפים מפשע, הבז לחיי אדם, הבז לשלטון החוק, מדינת ישראל והחברה הישראלית מחויבות לחשבון נפש. חשבון נפש שיבוא לידי ביטוי במעשים ולא רק במילים. המנהיגות הישראלית, מימין ומשמאל, צריכה להביע קול ברור לא רק של גינוי לטרור אלא של מחויבות אמיתית למאבק באלימות, מאבק בגזענות, הכרה במחויבותנו להקפדה על ערכי החוק, כבודו של בית המשפט, ערכי הדמוקרטיה, וכבוד האדם שנברא בצלם. 
ברגעים כואבים אלו אני פונה אליכם, אל העם הפלסטיני, אל כל אזרח שומר חוק - ומבקש מכם לא להיכנע לרגשות הזעם והכעס. זה הזמן לשלב ידיים. מערכות החוק והצדק ימצאו את הרוצחים וימצו איתם את הדין. עלינו לתת למערכת החוק לבצע את המוטל עליה ולהיזהר מלהיגרר למעשים מזיקים ומיותרים. לקיחת החוק לידיים וכניעה למעשי אלימות תהווה פרס לטרוריסטים. למרות הכאב והצער עלינו להמשיך ולהאמין ביכולת שלנו לבנות גשרים של דו קיום, של חיים משותפים.  
אסור לתת לטרור לנצח."
ולהפתעתי מצאתי עצמי במהלך היום מתדיין עם רבים שסבורים שהוא הלך רחוק מדי. 

חשוב להזכיר: התנצלויות בחצי-פה, על תנאי, או תוך התכחשות, הם מאפיין של מי שלא לוקח אחריות. נשיא המדינה שלנו, ראובן ריבלין, עשה את המעשה המנהיגותי היחיד שיכול וצריך מנהיג יהודי לעשות נוכח הידיעה הנוראה: יהודים שרפו תינוק. הוא לקח אחריות. 

אך באים האומרים - ואולי בכלל המבצעים לא היו יהודים? הרי היו פעולות שהוצגו כאילו הן תג-מחיר כדי לכסות על מעשה פשע או כדי להסית. 

בואו נחשוב על זה רגע:
  • מה בסך הכל יקרה אם יתברר שהמבצעים לא היו יהודים ? ריבלין יוציא הודעה שהוא מצטער על מות התינוק אבל הוקל לו שידם של יהודים לא היתה במעל. 
  • אבל מה אם המבצעים כן היו יהודים? אם כן, הרי מדובר כאן בהתדרדרות מוסרית נוראה. האם לא ברור שצריך להבהיר שנחצה כאן קו אדום? האם לא ברורים נזקי הגמגום, הספק והשתיקה ?
ידע כל מי שמטיל ספק בזהות המבצעים, שמזכיר את מעשי הצד השני, שמנסה ליצור איזון - 
  • כי הוא מעודד את המבצעים. 
  • כי הוא מספק להם מעין הגנה.
  • ובעיקר כי הוא ממשיך לשפוך שמן על המדרון החלקלק של התדרדרות החברה הישראלית לעבר הברבריות. 

בזמנים כאלה, לאנשים מוסריים יש חובה. 

ראובן ריבלין מילא את החובה שלו. 

ואת/ה ?

3.7.2015

עוד תקרית או משהו אחר לגמרי ?

ואנחנו כבר יכולים לדמיין את הלהבות שהתרחישים יחזו... 

אבל חכו רגע. אל תביטו קדימה. תביטו אחורה. חשבו על רצף אירועי הטרור שחווינו כאן, בארץ הקודש, בימים האחרונים
חברו את מה שקורה להתראות על פיגועי-נקמה אפשריים סביב יום השנה לרצח אבו-חדיר. הוסיפו לתמונה את ההודאה המשטרתית (סוף סוף !) במעט ובמאוחר - כי זריקת אבנים הן פיגוע, ועכשיו חשבו מחדש בתודעתכם על היקף האירועים האמיתי של הימים האחרונים.

מבינים מה קורה מסביבכם? 

מיידה האבנים של הבוקר הוא לא דוד שנהרג במפגש עם גוליית חמוש היטב. נהרג טרוריסט מאומן ומיומן במסגרת מארב רגימה בסלעים ואבנים גדולות, מהלך מאורגן, שיטתי, מסוכן להחריד, כמותו מתרחשים רבים בשנים האחרונות.

המהלכים האלה, שעדיין נתפשים בתקשורת המקומית והזרה כסוג של מהלך מחאה לגיטימי, לא-מסוכן, הם מרכיב בולט במאבק השיטתי הבוער סביבנו כבר שנים בלי שמישהו מדבר על זה. 

חברו את הנקודות בין שלל האירועים הבטחוניים שעוברים על מדינת ישראל בשנים האחרונות. אנחנו נלחמים בתוך האינתיפאדה השלישית. 

וכמעט אף אחד לא מדבר על זה. 

האומנם זהו האינטרס הישראלי? לא להודות בכך שאנחנו במלחמה ? לשלוח מדי יום אזרחים ליומם בלי שהם מודעים לגודל האיום ? לדבר על האיום הערטילאי של איראן ולא על האיום שנוכח כאן ? 



2.7.2015

דמיינו שחמאס בונה תנורים קטנים לשריפת יהודים בעזה

דמיינו שחמאס בונה תנורים קטנים לשריפת יהודים בעזה. 
עכשיו אתם יכולים להפסיק לדמיין... 
במקום זה, אתם יכולים לראות סרט הסברה מעולה, המציג בצורה ברורה את המוסר הכפול של העולם ואת האמת הפשוטה בנוגע לחמאס. 

וזה אפילו לא סרט הסברה ישראלי. מדובר בתוכנית של Sun News הקנדית בהגשת עזרא לבאנט (ולמי שמסביר לכם שסרט שמגיש יהודי הוא לא אובייקטיבי, שאלו מדוע העמדה של אנשים כמו נורמן פינקלשטיין ואבי שליים היא כן אובייקטיבית). 


1.7.2015

הסיבה האמיתית לחוסר-היכולת של נתניהו להתמודד עם חברות הגז

כאשר מעיינים בהסדר הגז שמפרסמת המדינה ובוחנים את יתרונותיו וחסרונותיו אי אפשר שלא להתרשם שמדובר בהסדר החלומות של דלק ונובל ובעיסקה המינימלית בטיבה שהיתה יכולה להשיג ישראל. 

איך זה קרה לנו ?
אפשר להסביר את זה בקלות - כשאתה נאו-ליברל שמשוכנע שמדינות לא יכולות לעשות כלום, מהר מאוד אתה הופך להיות בן-ערובה בידי השוק הפרטי. ובשוק הפרטי אין סנטימנטים. 

אם זו היתה מדינה אחרת, המחזה הזה, של פוליטיקאים נאו-ליברלים עושים כל שביכולתם כדי שנובל ודלק לא יוותרו על העיסקה הרווחית ביותר שנפלה לידיהן מזה שנים, היה נורא מצחיק. ממש קומדיה. 

אבל המדינה הזו שלנו. 

ומה שקורה למשאבים הלאומיים הוא טרגדיה שבוודאי גורמת לאבות המייסדים של המדינה להסתובב בקבריהם כמו פרופלורים. 
הם לא היו נבהלים מכל איום. 
הם היו יודעים לעשות את המעשים החלוציים הנדרשים. 
ומה שצריך לעשות הוא לא מאוד ראשוני וגם לא מורכב במיוחד. 
ואתם יודעים משהו מוזר? 
הגז שלהם לא נשאר עמוק מתחת לים . 



30.6.2015

רגעים של מבוכה


נתניהו היה יכול לחסוך לעצמו את כל הצרות האלה אם היה מקפיד לדבוק במינהל ראוי. 

בדיעבד, המאבק ברגולטור הממשלתי המתפטר דיוויד גילה הולך ומקרב את נתניהו אל עברי פי-פחת. 

מדוע? כי הפער בינו לבין משה כחלון ואריה דרעי איננו מבשר טובות לקואליציה הזו.

הפער הזה מביא, למשל, לכך שאריה דרעי מוצא עצמו במצב כמעט בלתי-אפשרי. אם הוא יקדם את המדיניות שנתניהו רוצה בה,הוא ימצא עצמו מתוייג על ידי כל החברתיים מהשמאל ומהמרכז כמי שקידם מדיניות אנטי-חברתית. 

הפער הזה מביא, למשל, את משה כחלון לכך שהוא נדרש על ידי נתניהו לעסוק בתחום שכחלון וידא שיהיה רחוק ממנו, כך שיוכללאכול את העוגה (להיתפש בתודעה הציבורית כמי שלא קידם מדיניות אנטי-חברתית) ולהשאירה שלמה (לשמור על יחסים טובים עם טייקונים כאלה ואחרים). 

הבעיה של נתניהו היתה ונשארה שכל אחד מהשניים הללו יכול להביא לקיצה של הקואליציה. וכל אחד מהשניים האלו הוא, דה-פקטו,ההתגלמות של מפלגתו. בימים אלה ברור שבלי כחלון אין כולנו ובלי דרעי אין ש"ס. 

אז מה צפוי לנו ? נתניהו מחוייב למדיניות שתקדם את הוצאת הגז ומכירתו לכל המרבה במחיר אבל מחוייב הרבה יותר מזה לשרידותו הפוליטית.

 אם אכן מאזן המאזניים הפוליטי לא יאפשר לו את קידום המדיניות שלו, הוא יתגמש ויתפשר.

האומנם, כמו לוי אשכול בזמנו הוא יוכל להתפשר ולהתפשר ולהתפשר עד שישיג את כל שרצה? 
אני מקווה שלא.
כי המדיניות הכלכלית הנאו-ליברלית הזו היא מדיניות עם קוצר-ראיה טיפוסי, שלא רואה את טובת המדינה בתור צרכנית הגז העתידית ומתעדף מכירת הגז לכל המרבה במחיר. סוג של אכול ושתה כי מחר נמות, שישראל חייבת להחלים ממנו. 

מי יודע? 
אולי הברית דרעי-כחלון, מתוך שלא לשמה, עוד תביא בשורה לכלכלה הישראלית? 

18.6.2015

על 4 שבטים ואתגר ציוני הולם

הדברים הנכוחים של כבוד נשיא המדינה, ראובן ריבלין לגבי 4 השבטים -

  • החילונים
  • הדתיים
  • החרדים
  • הערבים 

הם מעניינים ומאתגרים יש בהם כדי להביא יותר מאזרחי ישראל להבין עד כמה רלוונטית הציונות גם היום, עד כמה אתגר הציוני במאה ה-21 מורכב, ועד כמה המלאכה המוטלת על כתפינו חשובה וקשה.

אני בהחלט מברך עליהם.
אבל יש בהם בעיה קטנה אחת.

הטענה שמדובר רק ב-4 שבטים לא מאוד מדוייקת.
האומנם החילוני המתגורר בפריפריה הישראלית ואיננו גומר את החודש שייך לאותו שבט כמו החילוני המתגורר בסביון ומתלבט באיזו מדינה לנפוש בסוף השבוע ?
האומנם הדתי חובש הכיפה הסרוגה המתגורר ברעננה והוא מתון בדעותיו המדיניות והלאומיות שייך לאותו שבט כמו הדתי חובש הכיפה הסרוגה המתגורר בקריית ארבע ומאמין בדברי כהנא ?
האומנם החרדי המתגורר במאה שערים ועוקב אחרי אנשים שלא מקבלים את מרות אגודת-ישראל הוא חלק מאותו שבט כמו סגן שר הבריאות ?
האומנם הבדואי המתגורר בתל-שבע ומודאג לגבי קרוביו החיים ביישוב לא מוכר חולק שבט עם הערבי-החילוני המתגורר ביפו  ומודאג לגבי המשך תקצוב התיאטרון שלו ?

נדמה לי שהטענה של ריבלין, היא איך נאמר בעדינות? קצת פשטנית.
שובת-לב, אך פשטנית.

הבחירה להתמקד דווקא בקווי-השבר האלה היא הכרעה ערכית. אבל ייתכנו גם הכרעות ערכיות אחרות.
לטעמי ההכרעה הערכית הנכונה היא זו המביטה קדימה ושואלת אילו קבוצות ימצאו מספיק אינטרסים משותפים כדי להצליח לפעול יחדיו.

ולפני שנביט עליה, בואו נביט רגע על השכנה שלנו, סוריה, שהולכת ומתפרקת לחלקיה. כבר עתה אפשר לראות את ניצני המדינות - העלאווית, הדרוזית והכורדית - המנסות לפרוח על גבי גווייתה של מי שהיתה וכנראה לא תהיה עוד.

איפה משתבצים הדרוזים בנאום של כבוד הנשיא? לי נדמה שהוא משייך אותם לערבים, בעוד שהם עצמם דווקא מבקשים לשייך עצמם לחילונים. ולאיזה שבט ישתייכו החרדים החדשים, אלה שמתפרנסים בעצמם והולכים ומבינים ששלטון הרבנים הקיים רק פוגע בהם ובילדיהם ?

יש לנו במדינה יהודים חילונים יוצאי עדות שונות ומשונות; יהודי הכיפות הסרוגות ; החרדים ; הערבים המוסלמים
המתחלקים לקבוצות שונות - בעיר ובכפר, דתיים וחילוניים (השוו את הגליל למשולש); בדואים (כשלעצמם מתחלקים לקבוצות שונות בדרום ובצפון); הערבים הנוצרים; דרוזים; צ'רקסים (כ-4,000 נפש); ארמנים (כ-3,000 נפש); שומרונים (כולם אזרחי ישראל, כ-751 נפש).

אה, ויש גם את האחרים - כ-4% מתושבי מדינת ישראל מוגדרים כ'אחרים' (כ-302,400 תושבים). רובם המכריע הם עולים מברית המועצות לשעבר ובני משפחותיהם אשר אינם רשומים כיהודים במשרד הפנים (תושבים ללא סיווג דת ונוצרים לא ערבים). דומה כי רבים יסכימו שחלקה המכריע של קבוצה זו עובר  "גיור סוציולוגי", שהוא הצטרפות מעשית לעם היהודי ללא תלות בתהליך גיור דתי כלשהו.

אז החיים מורכבים, ואין שום סיבה שהשבט הישראלי היהודי החילוני יוותר על כך מהר על החלום להתיך את כולם יחד.

מצד שני, לא צריך לתת לפשטנות-היתר של טענתו של נשיאנו לבלבל אותנו. סוף-סוף, אחרי שנים של שתיקה ימנית, קם פוליטיקאי ימני ושם על השולחן אתגר ציוני הולם.

לא עוד הגיג ממשפחת החיים בצל איראן. התייחסות למצב המפוצל בארץ הזו על משמעויותיו, ועל הצורך להתגייס ולהתמודד איתו.

עכשיו מוטלת עלינו, אזרחי הארץ, האחריות לא להניח לטענה הזו להישאר ללא התייחסות. חובה עלינו להביא לכך שכל פוליטיקאי בארץ הזו יתייחס לדברים האלה, יתעמת עמם ויציע להם תשובה.

קורא/ת נכבד/ה!
אני את ראשית חובתי האזרחית מילאתי. ואת/ה ?

לקריאה נוספת