28/07/14

A relatively quiet night is an opportunity to contradict a claim

Yesterday's night was the quietest night in Gaza Strip and southern Israel for the last three weeks, since the most recent escalation between Israel and Hamas reached its peak.  

Today is the beginning of Eid al-Fitr, the end of Ramadan, and some would say that this joint timing of a becoming cease fire has a lot to do with the holiday. 

Not that there is much to celebrate, considering the fact that the causes for this last escalation have not been tackled, and the negotiations about this forming cease-fire are expected to be tedious and difficult. 

But this quiet is an opportunity to talk about an issue some people claimed were the reason for this escalation: the kidnapping and murder of three Israeli teenagers by Hamas operatives. NY Magazine made two claims
1) The Israeli campaign for the tracking of the 3 teens escalated into the current Israeli campaign in Gaza
2) Hamas Didn’t Kidnap and Kill the 3 Israeli Teens 

The first claim is highly problematic even though many news sources around the world choose to tell it that way. Israel has agree to a cease fire before any ground operation began, but Hamas kept shooting a barrage of missiles. It was Hamas that chose to start shooting a large volume of missiles from Gaza during Israel's searches of the 3 boys in thye area of Judea and Samaria, and kept doing so until Israel has responded with numerous attacks of her own, and yet, in retrospect, Hamas could have contained the conflict and prevent significant bloodshed, had they accepted the cease fire as Israel did on the 15/7. Hamas did not, and two days later, on 17/7, the second stage of the escalation, with the IDF operating on the ground inside the Gaza strip, began. 

The second claim is plainly false.  
The suspects in the terror act of kidnap and murder are known, but they have not been caught, yet. How can anyone blame Hamas then? because they were known Hamas operatives. And yet, NY Magazine, following a buzzfeed story by Sheera Frenkel, decided so. But that original story tells something completely different: 
"Gershon Baskin, who ran a secret backchannel between Hamas and Israel during the negotiations for the release of kidnapped Israeli soldier Gilad Shalit, said he doubted if anyone in Hamas’s senior political or military leadership had any prior knowledge of the attack. Similarly to Shalit, he said it was more likely that local militants saw an opportunity and acted, and would only later inform more senior leadership.
“On day six after the abduction of Shalit, I arranged for a phone call to take place between Noam Shalit and Ismael Haniyeh,” Baskin said. “Later in the day, Haniyeh refused to be in the phone call because he said ‘the leadership didn’t decide on the operation and he, as the political wing, wanted to distance himself from it.’ This could be the same case where the initiative and the operation was done on the local level, with al Qassam or without it, and then created facts that Hamas will have to deal with.”
Meaning: Hamas works in isolated cells. That is the way the organization is constructed in the area of Judea and Samria. Those cells do not share every details of their activity with the leadership, but only follow the grand strategy outlined by the leadership. Only when a success (in terrorists terms) is achieved, is the leadership brought in. 
Can that base an claim that Hamas was not involved? Not at all. Anyone making such a conclusion only demonstrates complete lack of understanding how sophisticated terror and guerrilla movements work. 

But you have to wonder - do they seriously think that Hamas did not kidnap Gilad Shalit ? How can you talk of an identical modus-operandi while knowing that in one case it was a full-colors Hamas operation, and then claim that in another case this has other meanings? 
What is it that they wished to achieve with such baseless claims? What was their objective in ? Let us remember - this story was run on July 25th. That is no coincidence. In the media-warfare against Israel all is fair. 



27/07/14

על העיוורון של האגודה לזכויות האזרח


נתקלתי אתמול בטקסט שהפייסבוק של האגודה לזכויות האזרח בישראל הפיץ. הטקסט פורסם קודם לכן בעיתון הארץ על ידי חברת ההנהלה של האגודה וכותרתו רבת-המשמעות היא "על העיוורון". הוא עוסק בעיוורון של הישראלים - יהודים וערבים. אבל כמו במקרים רבים מאוד, הוא מספר הרבה יותר על העיוורון של הכותבת ושל חבריה לדעה. 
"תנועות שחרור כמו החמאס והג'יהאד האיסלאמי נבדלות ממאבק השחרור הפלסטיני החילוני בכך שהן שואפות לחסל את הישות היהודית, מקדשות את האלימות ורואות בה חלק מן הכוליות הדתית של הקונפליקט... 
אי הוקעת החמאס בעת הזאת משמעה שיתוף פעולה עקיף עם נראטיב דתי קיצוני המתנגד לזכויות נשים וילדים ולזכויות אדם. היא אף נותנת הכשר עקיף לאלימות רצחנית נגד אזרחים. יש מקום לערער על קבלתה של כל פעולה של ה'אחר' נגד ה"אני הריבוני" הישראלי, קבלה הנעשית תוך התעלמות מפרקטיקות ההגדרה העצמית שלו. זהו אוניברסליזם קיצוני המסרב לקרוא את המציאות הרב־ממדית של הקונפליקט. 
לא רק המצור ארוך השנים על עזה גורם לסבל המתמשך בה. חמאס נושא אף הוא באחריות לחיי הבזות של תושביה. הוא אינו פועל בשם ילדי הגן, אלא באמצעותם ועל חשבונם. הוא גוזל מבני ומבנות עזה את זכויותיהם החברתיות והכלכליות לטובת האדרת נכסיו החומריים, ומעל הכל — הוא משתמש בגופם לצורך לחימתו...יציאה פומבית נגד חמאס לא תפטור את ישראל מאחריותה לסבל הפלסטיני המתמשך ומחובתה לציית לדיני מלחמה; אך היא קריטית ליצירת מרחב דיאלוגי חדש, המתנגד לאלימות ופועל למען הסדר מדיני ופיוס מתוך תודעת חיים משותפת."
האמירות האלה, לכשעצמן, נראות לי כמאוד נכונות.

אבל מדוע הדברים נכתבים כאמירות שהכותבת מייעדת אל אוזניהם של רק ערביי-ישראל? האומנם רק הם צריכים לשמוע את זה? מה לגבי חלקים רחבים בשמאל הישראלי שסבורים שישראל אחראית יותר על המתרחש ברצועת-עזה מאשר הריבון ברצועה בעת הזו, חמאס עצמו? מה אפשר ללמוד מתוכן הטקסט הזה ומהדרך שבה הוא מפורסם, בעברית, בעיתון הארץ, על היחסים שבתוך החברה הישראלית בין יהודים וערבים? 

אל תבינו אותי לא-נכון. אני חושב שערביי-ישראל אכן צריכים לבחון היטב את שאלת-יחסם אל החמאס, בהתחשב בדרך שבה דיקטטורת הטרור הזו מאמללת ופוגעת בחייהם של אחיהם החיים בעזה. האומנם הם לא למדו מהתמיכה הכמעט אוטומטית הזו שהפגינו חלקים בתוכם באסאד כשזה התחיל לטבוח באזרחי-סוריה? אבל העובדה שהבחינה הזו צריכה להעשות, אין בה לומר שהדרך הנכונה לדיאלוג היא באמצעות מונולוג מתנשא, יודע-כל של יהודים כאלה ואחרים. 

או שמא, הייתכן, שהטקסט הזה בכלל לא כוון אל עבר ערביי ישראל? האם ראוי לחשוש שיש כאן סוג של אקט היטהרות והתרחקות  שעיקרו מופנה בכלל אל עבר החברה הישראלית-היהודית? 

26/07/14

הכל מצדיק את הכל

קו אחד מחבר את הימין הקיצוני והשמאל הקיצוני: הכל מצדיק את הכל. 

עבור הימני בשם ההגנה העצמית ישראל יכולה לעשות את הכל. כל היקף של פגיעה באזרחים חפים מפשע הוא ראוי. אין מקום להגדרה של אנשים שחיים בעזה והם "בלתי מעורבים" בסכסוך. גם לא תינוקות. אין מקום להשתדל לא לפגוע באזרחי-עזה. ובוודאי שאסור להצטער או לבקר פגיעה שכזו, כי הרי זה מחליש את הנחישות לעשות את הכל, אבל את הכל, כדי להגן על חיילינו ואזרחינו. 

עבור השמאלני בשם המאבק נגד הכיבוש חמאס יכול לעשות את הכל. כל היקף פגיעה באזרחים חפים מפשע הוא ראוי. אין מקום להגדרה של אנשים שחיים בישראל והם "בלתי מעורבים" בסכסוך. גם לא תינוקות. אין מקום להשתדל לא לפגוע באזרחי-ישראל. ובוודאי שאסור להצטער או לבקר פגיעה שכזו, כי הרי זה מחליש את הנחישות לעשות את הכל, אבל את הכל, כדי לסיים את הכיבוש. 

הכל מוצדק. 
הכל מוסרי. 
כי הכל מצדיק את הכל. 

ואם זה הרלטיויזם המוסרי שמאפיין את אלו שטורחים לנמק את דעותיהם משני עברי המפה הפוליטית, מה יעשו אלה שלא חושבים שבכלל צריך לשקול את הדברים האלה, כי חשובה יותר הפעולה מן המחשבה? 

אין לבטים. 
אין התעמקות בפרטים. 
העולם איננו מקום מורכב, 
צבוע בגוונים של אפור.
לא ! 
עבור השמאלני הקיצוני והימני הקיצוני,
העולם צבוע בגוונים של לבן ושחור. 

וכהרגלו, 
העולם הולך ומשנה צבעיו,
מתאים עצמו לתודעת המתבוננים בו,
ונערך לעוד חגיגה גדולה של שפיכות דמים,
שבעקבותיה יוכלו גם השמאלנים הקיצוניים וגם הימנים הקיצוניים
להתברך על שצדקו מההתחלה. 

וכמה טוב שהם לא עצרו לרגע להטיל ספק
לפקפק ברגשותיהם 
להרהר 
ולנסות לחשוב מחדש, מההתחלה, 
על כל ידיעותיהם ואמונותיהם 
סביב הסכסוך הישראלי-פלסטיני. 

25/07/14

הם יירו עד הרגע האחרון. והממשלה ידעה את זה מראש. אז למה היא לא אמרה את זה?

שוב ושוב נשמעת האמירה שצריך להמשיך את המבצע בעזה עד שייפסק ירי הטילים. מי שאומר את זה לא למד את לקחי מלחמת לבנון השניה. הירי יימשך עד הדקה האחרונה. הדרך היחידה להפסיק אותו היא לכבוש את כל עזה "לנקות" אותה מנשק כזה, ולמנוע באפקטיביות הכנסת טילים חדשים מבחוץ או ייצור מחדש.

לכאורה, מדובר במשימות אפשריות. ההשוואה למה שקרה מאז שנת 2001 היא לא לגמרי מדוייקת שהרי לישראל לא היתה שליטה אפקטיבית ברוב עזה מאז תחילת יישום הסכמי-אוסלו.

אבל העובדה שזה אפשרי, לא הופכת את זה לרצוי. 

האם אנחנו רוצים לשוב ולשלוט בכל עזה? 
אם לא, מה בדיוק תהיה אסטרטגיית היציאה שלנו? איך נוודא שרגע אחרי שנצא עזה לא תשוב לסורה? 
אם כן, מה בדיוק נעשה עם אזרחי עזה? האם נהפוך אותם לאזרחי ישראל? האם נשלוט בהם באופן דומה לזה שבו פעלנו בין 1967 ל-1993? 

לפני שפועלים יש לתכנן. אני נמנה על אלה שנוטים לחשוב שישראל לא יצאה למבצע הזה בלי מחשבה תחילה. הממשלה ידעה שהיא יוצאת למבצע מורכב ובעייתי. לא במקרה היתה נכונות ישראלית להפסקת-אש לכל אורך הדרך. המיתוג של המבצע כמלחמת-המנהרות הוא מהלך הסברתי, אבל לא הגיוני לקבלו כעילה האמיתית, שהרי הממשלה היתה נכונה להפסקת-אש לפני שהתחיל המהלך הקרקעי ולפני שהתחיל מהלך "ביעור" המנהרות.

הסבר אפשרי אחד, מעט קונספירטיבי באופיו,  הזכרתי כאן לפני כמה ימים - מהלך אסטרטגי שתכליתו חיזוק החמאס, אל מול התחזקות דעא"ש. אפשר להסכים לו ואפשר שלא להסכים לא, אבל אי-אפשר להתכחש לכך שבינתיים, ככל שהימים עוברים, מעמדו של החמאס בעזה ובעולם הערבי איננו נחלש. ככל שהאפשרות שהפסקת-האש, אם תהיה, אכן תניב הסדר שבצידו הישגים מדיניים לחמאס, הולכת ומתחזקת, כך הולך ומתחזק ההסבר האפשרי הזה. 

מי שמתקשה בקבלת ההסבר הזה ייטה כנראה לאמץ הסבר אחר, פחות קונספירטיבי ויותר אפור. ישראל מנהלת מלחמת-התשה עם הטרור מאז הקמתה. תפישת התגמול וההרתעה התגבשה משנות ה-50 ומאז בעצם אין לישראל מענה אחר. המאמין בהסבר הזה יראה את התרחשותו בשטח בבירור - ישראל יוצאת למבצעים האלה מתוך אמונה שאין שום מענה אחר. הנחת-מוצא שמאלנית תהיה שמבחינה מדינית הפיצול הפלסטיני ייצר מבוי סתום. הנחת-מוצא ימנית תהיה שמבחינה מדינית לישראל לא כדאי להמשיך בהסכמי אוסלו, הן בגלל כוונות-האמת של הפלסטינים אבל אולי בעיקר בגלל השינויים בעולם הערבי שהפכו את ההסכמים האלה לתהליך שאם קודם היה רע לישראל, עכשיו הפך רע באמת. בהעדר מוצא מדיני, משני הפרספקטיבות, מה שנותר הוא להיכנס למגננה הרתעתית, תוך מודעות לכך שהסיבובים האלה יישנו מעת לעת, והתכלית היא לנסות ליצור הרתעה מספיקה כדי להרוויח קצת שקט. 

הבעיה שלי עם ההסבר השני, זה של מלחמת ההתשה, היא שהוא מסוג הדברים שאפשר להגיד. בעוד שההסבר הראשון מחייב פער בין האמירה לציבור לבין העשייה בשטח (שהרי הרעיון שחיילים ישראליים נהרגים כדי לחזק את החמאס יזעזע את הציבור שיתקשה לראות את האינטרסים ארוכי הטווח של ישראל במזרח התיכון המתארגן מחדש), ההסבר השני בהחלט מאפשר שיתוף מלא של הציבור. לא רק שהוא מאפשר, אלא שאני חושב שהוא מחייב. 

מה אפשר להסיק מכך שהממשלה דבקה בלשון טקטית בדברה אל הציבור ולא משתפת את אזרחי ישראל באסטרטגיה שלה? 

24/07/14

Tunnels leading Terrorists to your backyard. What would you do?

An excellent explanation why Hamas rule of Gaza must be ended or contained - what would you do, if a tunnel was dug, as a path for terrorists to reach your backyard?

Should you side with Israel or with Hamas ? with whom do you share your values?

Glenn Beck in an ardent speech of less than 5 minutes, tells of the similar and different between the U.S, Israel and the Islamist world of Hamas and his likes. Who should you side with? 

שבע עובדות על מבצע צוק איתן - Seven Facts about Operation Protective Edge

הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא עניין מורכב מאוד, עם גורמים רבים ומשתנים רבים, אבל לפעמים מהלכים הסברתיים צריכים להיות קצרים, ממצים ומאוד ממוקדים. כיף לראות מהלך הסברתי ישראלי לצוק איתן שיש לו את זה: