29.4.2017

לקראת יום העצמאות: השאלה הבסיסית היא אם עדיין יש על פני האדמה מטורף שטוף שנאה כלפי העם היהודי, שרוצה להשמיד אותנו

 "השאלה הבסיסית היא אם עדיין יש על פני האדמה מטורף שטוף שנאה כלפי העם היהודי, שרוצה להשמיד אותנו. התשובה היא כן. ראינו את המצעד במרכז טהרן עם אותו טיל עם כיתוב בעברית 'למחוק את ישראל מעל פני האדמה', לא ראיתי שום מחאה מצד הקהילה הבינלאומית, ולכן הערובה היחידה לזה שהמחזות האלו לא יחזרו על עצמם היא צה"ל חזק, עוצמתי ונחוש, כור ההיתוך של החברה הישראלית והקונצנזוס הרחב ביותר בחברה הישראלית".
יש משהו מוזר בבחירה של השר לדבר על טהרן. 

מי שמחפש מטורפים שטופי שנאה כלפי יהודים ו/או ישראלים לא צריך ללכת לאיראן בשביל למצוא אותם. מספיק להיזכר באירועי השבוע האחרון בארץ הקודש: 
אז למה שר הביטחון מדבר דווקא על איראן ? 

חשוב לדון באמירה הזו של שר הביטחון שלנו לא רק בגלל שברור שיש כאן עוד נסיון להסיט את הדיון מהאינתיפאדה השלישית הממשיכה לרחוש כאן. הסטת הדיון מהאיום הקונקרטי הברור, המוגדר והמיידי לאיום המופשט והמרוחק היא המסורת שייסד בנימין נתניהו, האיש שבמסגרת כהונתו פרצה האינתיפאדה הזו עוד ב2013. אחרי הכל, כולנו יודעים שממשלת ישראל לא הצליחה לדכא את האינתיפאדה הזו. למה אנחנו לא מדברים על זה? בזכות התקשורת הישראלית האימפוטנטית במיוחד ושליחי הציבור שלנו, שגם הם, איך נאמר בעדינות, לא משהו בייצוג האינטרסים האמיתיים שלנו. 

חשוב לדון באמירה הזו, כי היא משקפת בעיה ישראלית הרבה יותר גדולה. כל מי שמנסה לרכוש בקיאות בשיח ציטוטי ההשמדה של בכירים איראניים מגלה במהירות שיש להם, לאיראנים האלה, נטייה מוזרה להתנסח במורכבות הרבה יותר גדולה מהתקשורת הישראלית. כל מי שלא מכיר את העניין מוזמן לעיין בקישורים הבאים - 
למקרה שזה לא היה ברור מספיק, ככה זה נראה בתקשורת הישראלית: נשיא איראן: "למחוק את ישראל מהמפה"

לעומת זאת, ככה זה נראה בעיניים של מי שמבקש לייצג את העמדה האיראנית:
Israel: “Wiped off The Map”: The Rumor of the Century, Fabricated by the US Media
'למחוק את ישראל מהמפה' : שמועת המאה, זיוף של התקשורת האמריקאית 
האם זה אומר שיש לאיראנים כוונות טובות כלפי ישראל ? בוודאי שלא.
העמדות האיראניות בנוגע לעתידה של ישראל ברורות:
בניסוחים העדינים ביותר, הנהגת איראן הביעה עמדה עקבית שיש לאפשר חזרה של כל פליטי  פלסטין לדורותיהם, ואז לקיים משאל עם בקרב כל האוכלוסיה בין הנהר לים איזו מדינה צריכה להתקיים כאן.
האם יש למישהו ספק שבעקבות משאל-עם כזה יבוא הקץ למדינת ישראל כמדינת העם היהודי? 

יתרה מכך, ברור לגמרי שיש בקרב הקיצוניים בהנהגה האיראנית (אלה המכונים hardliners בלע"ז) דעות אנטישמיות ברורות, וחלקם מאמצים בשמחה את הפרשנות הקיצונית של מחיקת ישראל מהמפה, אותה פרשנות אותה מאמצים בישראל כאילו היא מייצגת את כל מנהיגי איראן, מתונים כקיצוניים יחד.

אבל הכריכה הזו יחד, של מתונים וקיצוניים, מטשטשת את מורכבות התמונה האיראנית. דווקא רפסנג'אני, לכאורה מתון איראני ידוע, מאבות תוכנית הגרעין האיראנית, ביטא את הדברים בצורה המדוייקת ביותר (מצוטט בעמ' 13 למסמך המרכז הירושלמי שהוזכר קודם):
"If one day, a very important day of course, the Islamic world will also be equipped with the weapons available to Israel now, the imperialist strategy will reach an impasse, because the employment of even one atomic bomb inside israel will wipe it off the face of the earth, but would only do damage to the Islamic world"
ובעברית:
"אם יום אחד, יום חשוב מאוד כמובן, גם העולם האיסלאמי יצוייד עם הנשקים הזמינים לישראל כיום, האסטרטגיה האימפריאליסטית תגיע למבוי סתום, מאחר והפעלת אפילו פצצה אטומית אחת בתוך ישראל תמחק אותה מעל פני כדור הארץ, אבל תביא רק נזק לעולם האיסלאמי". 
במסמך המרכז הירושלמי בחרו לשים דגש על הפסוקית: "הפעלת אפילו פצצה אטומית אחת בתוך ישראל תמחק אותה מעל פני כדור הארץ". 
המצודדים בפרשנות איראן המתונה בוודאי יבחרו לשים דגש על הפסוקית "אבל תביא רק נזק לעולם האיסלאמי". 

אבל כל אדם בר-דעת החותר להבין את המורכבות האיראנית המשתקפת כאן, יבין שחייבים לקרוא אותם יחד.
המבוי הסתום עליו מדבר רפסנג'אני הוא הדדי. 
impasse במובן של תיקו.
חתירת העולם האיסלאמי לנשק גרעיני נועדה להביא אותו לשוויון.

כלומר - זה לא מאוד שונה מהדרך של ישראל. זוכרים? אנחנו מחזיקים בדוקטרינה האומרת כי "ישראל לא תהיה המדינה הראשונה שתכניס נשק גרעיני למזרח התיכון, אולם גם לא תהיה השנייה לעשות זאת". דוקטרינה שעיקרה הרתעה ושימור סטטוס-קוו. לא הכרעה. 

האומנם שר הביטחון של ישראל איננו מודע כלל למורכבות הזו של איראן? האם אין לו כל מודעות לאפשרות שהאינטרס הבטחוני הישראל לגבי איראן והגרעין הוא אחר מכפי זה שמוכרים לנו כאן בישראל ? האומנם דווקא הוא, מבקר ידוע של נתניהו בשלל נושאים, איננו מסוגל לנסות להתחבר לאחת הפרספקטיבות המעניקות מבט מפוכח יותר על הדרך הכושלת בה טיפל בנימין נתניהו - וטיפלה ישראל בהנהגתו - בתוכנית הגרעין של איראן

סביר להניח שליברמן, בדומה לנתניהו, יודע את כל זה.
ובכל זאת - בדומה לנתניהו, הוא ממשיך לטפח תודעה של איום קיומי בקרב העם היושב בציון. 
למה הם עושים את זה? 

לקריאה נוספת

20.4.2017

אני בסופו של דבר לוחם, לא באתי להיות שוטר

הודאה בהתעללות - לא היתה. 
והבעיה האמיתית? כלל לא היתה הבנה שזה מה שקרה שם. 

חייל שנחקר הסביר " לפי דעתי בשטח עדיף לסגת מהערכים שלך מאשר שחבר יקבל סכין בגב, אבן בראש וכל מה שיכול לפגוע בו...כל עוד אתה דבק במטרה, שהפלסטיני לא יפגע במישהו בזמן שהוא מתפרע, אז המטרה מקדשת כל אמצעי."
אבל אותו חייל גם אמר משהו מאוד בסיסי: " אני בסופו של דבר לוחם, לא באתי להיות שוטר". 

וזאת היתה ונשארה הבעיה האמיתית של החברה הישראלית בהתמודדותה עם בעיות הביטחון ביהודה ושומרון. במקום להכריע סוף סוף (אחרי 40 שנה!) בשאלת יחסיה של מדינת ישראל עם השטחים אותם כבשה/שחררה ב-1967, היא ממשיכה לשבת על הגדר. 

את המחיר משלמים טובי בנינו - שעוברים שינוי אותו יעבור כל אדם שבא להיות לוחם ומצא עצמו עוסק בשיטור של חברה אזרחית המתנגדת למצבה. 

ועם השינוי הזה הם חוזרים אל בינינו, וכך כולנו - כל הישראלים - הולכים ומשתנים. 

כולנו - ימנים כשמאלנים - מוכנים להילחם על קיומנו כאן. 
אבל האומנם הקמנו את מדינת ישראל כדי שכולנו נחיה כאן כשוטרים בעל כורחנו ? 
ואם כולנו נסוגים מערכינו - מה יישאר מהמדינה שהקמנו כאן ? 





4.4.2017

מתכנסים לקראת נפילה?

המערכת הפוליטית הישראלית כמרקחה. הולכים ומצטברים סימנים לכך שאנחנו בתקופה של שינוי ממשמש ובא. 
מהבולטים שבין הסימנים:

כולם מצטרפים יחד לכדי אמירה אחת פשוטה וחדה: כולם, כולל ביבי עצמו, חושבים שביבי בדרכו החוצה מהפוליטיקה. 

למה הם חושבים כך ? קשה שלא להתרשם מהצטברות הפרסומים בפרשת נתניהו-מוזס. כמויות העשן אומרות דרשני. 

ובכל זאת, אין להסיק מכאן שהנפילה הממשמשת ובאה של ביבי תתרחש כבר מחר בבוקר. 

לו"ז פוליטי של נפילה כזו הוא תהליך מורכב שמצריך זמן לא-מבוטל. נפתלי בנט כנראה סבור כך. לכן החלטת הממשלה להגביל בניה ביו"ש  לא הביאה אותו לעלות עלי בריקדות (ייתכן שהוא גם מקפיד שלא להפוך לעילה של נתניהו ללכת לבחירות). 

למי שלא זוכר, נזכיר את הלו"ז של אהוד אולמרט בזמנו. הפרשיה העיקרית שהובילה את תהליך נפילתו הפוליטית של אהוד אולמרט היא פרשיית מעטפות הכסף
  • באפריל 2008 התיר היועמ"ש דאז, מני מזוז, לפתוח בחקירה על קבלת כספים שלא כדין מאיש העסקים טלנסקי. 
  • במאי 2008 אולמרט נחקר באזהרה בגין אותה פרשה. 
  • לאחר שטלנסקי נתן עדות מוקדמת התחוללה הסערה הציבורית שהובילה להתחלת תהליך נפילתו בפועל של אולמרט. 
  • אולמרט עצמו הגיש התפטרות (בעקבות מו"מ פוליטי עם שותפות לקואליציה) רק בספטמבר 2008
  • הוא שימש כראש ממשלת מעבר עד לסוף מרץ 2009. 
  • רק באותו חודש הודיע היועמ"ש על כוונה להעמיד את אולמרט לדין, בכפוף לשימוע. 
  • באותה פרשיה, אגב, זוכה אולמרט בערכאה הראשונה, בשנת 2012, והורשע רק בעקבות ראיות חדשות, ב-2015. 

אם הלו"ז של אולמרט מנבא לגבי הלו"ז של נתניהו, הרי שעד דצמבר 2017, נתניהו כבר לא יהיה ראש-ממשלה. האומנם אפשר להסיק מסקנה כזו בצורה נחרצת? בוודאי שלא. אם נראה לכם שתיק 2000 הוא פרשיה סבוכה יותר מענייניו של אולמרט, אתם צודקים. בעיקר מאחר והחשוד הנוסף, ארנון מוזס, הוא אדם רב-עוצמה לא פחות מראש-הממשלה עצמו. 

ובכל זאת, הבחירה של סער וכץ וההיסטריה של נתניהו כולן מעידות על כך שהחודשים הקרובים צפויים להיות תקופת מפתח. 

מבחינת הלו"ז של בנימין נתניהו,  בפרשיית נתניהו-מוזס, שכרגע נראית כסיבוך העיקרי של ראש הממשלי (בניגוד לסיבוך המשני לכאורה בתיק המתנות), הדברים נראים כך: 
כך שאם בכל זאת ננסה ללמוד מענייני אולמרט, 4 החודשים הקרובים צפויים להיות תקופת-מפתח בכל הנוגע לשאלת המשך-כהונתו של נתניהו בצל האפשרות שיועמד לדין. 

האם, כמקובל בפוליטיקה הישראלית, נראה נסיון של נתניהו להסיט את הדיון לעבר נושאים בטחוניים מדיניים? 
האם הוא יבחר לעשות זאת בדרך של מלחמה או של שלום ? 
ימים יגידו. אבל דבר אחד ודאי - יהיה מעניין. 


25.3.2017

אובמהקר יישאר

הפסד משמעותי ראשון לממשל טראמפ - הנסיון לפרק את הaffordable care act (הידוע בכינויו obama care) -נכשל באופן חרוץ. הממשל משך את הצעת החוק, אחרי שהתברר שאין לו רוב בקרב הרפובליקאים. 


כל מי שצופה במסיבת העיתונאים של פול ראיין מבין - הרפובליקאים בבעיה קשה. הנסיון להפנות אצבעות מאשימות כלפי הדמוקרטים או לטעון שהיה כאן נסיון לעזור להם לא יסתיר דבר. תגובות השמחה מהצד הדמוקרטי אומרות את הכל...


ואם יש מישהו שעדיין סבור שמבחינת הרפובליקאים מדובר במכה קטנה בכנף, בואו ניזכר איך זה נראה רק לפני כמה שבועות, כשהחוק הזה הוצג לפני הציבור...


אז מה היה לנו כאן ? הבטחה מרכזית של דונאלד טראמפ לא מומשה. ולפחות כרגע, על פי ההצהרות, היא גם לא תמומש בעתיד הנראה לעין... לאן זה ייקח את הפוליטיקה האמריקאית?

דבר אחד בטוח - משעמם לא יהיה שם.

למרבה הצער שלנו, הישראלים, ככל שממשל טראמפ יתקדם מכשלון לכשלון, כך יגבר הלחץ על ישראל להתקדם להסדר בכל מחיר. למה למרבה הצער, בהתחשב בעמדה שהובעה כאן בבלוג באופן חוזר על כך שישראל צריכה לקחת אחריות כל עוד זה בידיים שלה ולקדם הסדר באיזור? כי עם היכולות הביצועיות הבינוניות שהממשל הזה מפגין בעניינים שאמורים להיות בשליטה מלאה שלו, שם בארה"ב, אפשר רק לדמיין כמה נורא ייראה הפתרון שממשל טראמפ יבשל לנו כאן, במזרח התיכון....

ובכל זאת, החשש שלנו מהצפוי לנו לא צריך להעיב על השמחה שלנו עבור אמריקאים רבים, רבים מאוד, שכשלונו של המהלך הזה של ממשל טראמפ מבטיח להם, לפחות בעתיד הקרוב, חיים עם ביטוח בריאות אפקטיבי.

נתנחם בחצי הכוס המלאה, גם אם היא לא שלנו ?

16.3.2017

ג'ון אוליבר מראיין את הדאלאי לאמה

יום אחד, בעתיד הלא רחוק, סין תהיה מעצמת-העל הראשונה במעלה על פני כדור-הארץ. כך מאמינים רוב הפרשנים הפוליטיים עלי-אדמות. 

זה לא יהפוך אותה לכוח היחיד עלי אדמות. בדיוק כפי שארה"ב לא היתה הכוח היחיד עלי אדמות מאז סוף המלחמה הקרה והתפוררות ברה"מ בסוף שנות ה-80' של המאה ה-20. בדיוק כפי שבריטניה לא היתה הכוח היחיד עלי אדמות בעקבות המלחמות הנפוליאוניות. 

מבחינה פוליטית מדינית, גם במציאות שבה סין תהיה המדינה רבת-העוצמה ביותר על פני הגלובוס, מדינות אחרות ימשיכו להיות שחקניות רבות חשיבות במערכת הבין-לאומית. כבר כעת קל להניח שב-30 השנים הקרובות תאלץ סין להתמודד מול מערך לא טריוויאלי של מעצמות אחרות, בדמותן של ארה"ב, רוסיה והודו. רבים האמינו שבמערך הזה יימנה גם האיחוד האירופאי. בימים אלה של Brexit סביר יותר לחזות התעוררות של מדינות כמו גרמניה אל המקום של מעצמה בין-לאומית מאשר מערך מדיני כלל-אירופאי. 

כך או כך, כאשר מדינה מקבלת את הסטטוס המיוחד הזה של מעצמת-על, ענייניה הפנימיים ומעשיה עם שכנותיה הופכים להיות מוקד של עניין עבור העולם כולו. לכן לנו, כאן, בישראל, אמור להיות עניין מיוחד בתוכנית Last Week Tonight של ג'ון אוליבר, שעסקה בטיבט ובמסגרתה רואיין הדאלאי לאמה. בתור מדינה שיש לה עניייני שטחים כבושים/משוחררים משלה, זו הזדמנות מאלפת לראות את הדרך שבה העולם המערבי, המפותח, רואה את העניין הטיבטי.


הסינים, כמובן, רואים את העניין הזה אחרת לגמרי. תקצר כאן הראייה לפרט את הפרספקטיבה הסינית, אבל המבקש להבין אותה, טוב יעשה אם יתחיל בעיון ולימוד של הסוגיות הבאות:

8.3.2017

כאשר מדברים על היפרדות חשוב לשים לב אל מה ואל מי מתכוונים...

כדאי לשים לב לנסיונות להעלות לדיון ציבורי את תוכנית האי-פרדות, אותה תוכנית של הקמת אי מלאכותי מול עזה, שבו יוקם נמל ובעתיד כנראה גם שדה תעופה. על פי התוכנית, האי יחובר לרצועה באמצעות גשר שעליו עמדת בידוק ויהיה בפיקוח בטחוני בינלאומי. 

במידה והתוכנית תבוצע - 
  • היא תאפשר לישראל ולמצרים להפסיק להיות הנאשמות העיקריות באוזלת-היד של חמאס לפתח את הרצועה 
  • והיא - אולי - גם תאפשר סוף סוף לעזתים עצמם להתנער מהקפאון אליו נקלעו מאז השתלטות חמאס, ולהתחיל לצעוד קדימה לעבר עתיד יותר לעצמם ולסביבתם 
ובמקרה וחמאס ישתלט על הנמל באלימות ויבקש להפעילו ללא פיקוח בינלאומי? 
התוכנית, ולא בקרה, עתידה ליצור מטרה שאפשר להשבית אותה בקלות רבה באמצעות העליונות האווירית והימית של ישראל.

אבל לא רק האפשרויות הבינלאומיות הטמונות במהלך כזה, בד בבד עם העובדה שיש בוושינגטון ממשל שאיננו מחוייב עוד לפתרון זה או אחר, הן שצריכות לעניין אותנו הישראלים. אצלנו, כפי שאמר פעם קיסינג'ר, אין מדיניות חוץ. יש רק מדיניות פנים.

ובפרספקטיבה הזו יש עניין מיוחד: מי שמקדם את התוכנית הוא ישראל כץ, שר התחבורה. וזה לא במקרה. כץ הבהיר לאחרונה שבכוונתו להתמודד על ראשות הליכוד. היה לו חשוב לא פחות להדגיש:
"אני אתמודד - לא מול בנימין נתניהו, אלא כשהוא יסיים. אתמודד על ראשות הליכוד ועל ראשות הממשלה".
חשוב להקשיב לא רק למילים, אלא גם למנגינה. והיא קובעת: בתוך הליכוד שוב קמים אנשים הרואים עצמם ראויים לתפקיד ראש הממשלה. וזה קורה אחרי שנים ארוכות בהן נתניהו הצליח ליישם בהצלחה לא מבוטלת את העצה הפוליטית המפורסמת שנתן תרסיבולוס ממילטוס לפריאנדר מלידיה (לוד המקראית). למי שלא מכיר את הסיפור, נזכיר בקצרה, שעל פי ההיסטוריות של הרודוטוס, שלח פריאנדר לתרסיבולוס שליח, ועמו בקשה של רודן אחד לאחר: כיצד יכול רודן לשלוט ללא הפרעה שנים ארוכות? תרסיבולוס לא השיב אלא לקח את השליח עמו לטיול ליד הארמון בשדה חיטה, ובמהלך הטיול הקפיד לעקור רק את החיטים הגבוהות והבולטות מעל כל השאר. השליח חזר עם הסיפור לאדונו פריאנדר, והוא הבין את המרומז היטב, בדיוק כמו בנימין נתניהו. שליט נבון המבקש להקדים רפואה למכה ולמנוע איומים על שלטונו ידאג להסיר את האנשים הבולטים שעשויים להפוך רבי-עוצמה מספיק כדי להתחרות עמו.

כולם יודעים כבר כמה שנים שנתניהו לא יאפשר למועמדים לראשות הממשלה להתפתח סביבו. אך נראה שהצטברות העננים של פרשיות פליליות סביב ראשו של ראש הממשלה המכהן הביאה סוף סוף בכיר בליכוד לחצות את הרוביקון.  הנכונות של כץ לקחת סיכון כזה מעידה על כך שהוא לפחות משוכנע שנתניהו לא ימשיך לקדנציה נוספת.

כך שכאשר מדברים אתכם על היפרדות ואי-פרדות, חשוב לזכור שלא מדובר בהכרח בעזה. ייתכן שהדובר מבקש, בסך הכל, להיפרד מבנימין נתניהו... 

ואיך נדע אם ישראל כץ איננו בודד בהערכתו? מסביב לליכוד - ככל שמפלגות יתניעו תהליכים שמבשרים על הערכות לבחירות (דוגמת פריימריז). בתוך הליכוד? ככל שדמויות אחרות יתבטאו תכופות יותר בעניינים של ביטחון ומדיניות-חוץ. הימים הקרובים יגידו הרבה...

לקריאה נוספת בנושא מניעה פוליטית של צמיחת מתחרים
 

20.2.2017

האם יש תקווה שדונאלד טראמפ ישנה את דרכיו ?


האיש התייחס לאירוע טרור שקרה בשבדיה וגילה (אולי להפתעתו ואולי לא) שלא קרה שם דבר. 
המקור שלו: חדשות ברשת פוקס. חדשות מפוקפקות. מה שנקרא fake news. 

האם זה יכול לגרום לדונאלד לשנות את מקור החדשות שלו?
אין מקום לאופטימיות. 

וינסטון צ'רצ'יל אמר את זה הרבה קודם: קורה לו לאדם שהוא נתקל באמת. לרוב הוא קם וממשיך ללכת בדרכו כמקודם.