למה נתניהו לא אומר לאינדיק את האמת ?

ויכוח מתפתח בין מרטין אינדיק, לשעבר שגריר ארה"ב בישראל , לבין לשכת ראש ממשלתנו, בנימין נתניהו.

למה? אינדיק סיפר שנתניהו אמר לו בהלוויה של רבין  'תראה, תראה את זה. הוא הופך לגיבור עכשיו. אבל אם הוא לא היה נרצח, אני הייתי מביס אותו בבחירות ואז הוא היה נכנס להיסטוריה כפוליטיקאי כושל' 

התקשורת והשמאל מטפסים על נתניהו, באינסטינקט פאבלובי משהו.
אז לשכת נתניהו נכנסה למגננה. קודם היא הראתה שאינדיק ונתניהו לא עמדו אחד ליד השני בהלוויה עצמה. אינדיק הבהיר שהוא התכוון לחלק של קבלת הארון שנערך בכנסת עצמה.

עכשיו לשכת ראש הממשלה והליכוד מחפשים תגובה חדשה.

בשביל מה זה טוב?

כולנו יודעים את האמת. והאמת היא שאם רבין לא היה נרצח, ואם הוא היה ממשיך באותה מדיניות שהתווה עד ל4/11/1995, הוא היה מפסיד בבחירות נובמבר 1996 לבנימין נתניהו בפער ענקי. זה מה שהראו הסקרים ערב מותו של רבין. אלה היו הסנטינמנטים בציבור שהרגיש שהפלסטינים תקעו לנו סכין בגב וניצלו את הסכמי אוסלו כדי להביא את הטרור לערינו.

זאת האמת.

למה נתניהו צריך להתבייש בזה?

אבל זו לא כל האמת.
זו רק חצי האמת.
יכול להיות שזו אולי הסיבה שבגללה נתניהו מתווכח?

רבין לא היה חייב להמשיך במדיניות אוסלו באופן עיוור. הוא היה יכול להתנער, להתכוונן מחדש ולדרוש מהפלסטינים לעמוד ברצינות במחוייבותיהם הבטחוניות.

פרס שהבין באיחור שהקדמת הבחירות היתה שגיאה, ניסה לעשות את זה בחודשיים שלפני הבחירות. אבל זה לא הלך לו. הציבור לא כל-כך קנה אותו כמר ביטחון, ולא במקרה - רישומם של פיגועי מרץ הנורא היה באמת נורא.  פרס חשב שתמיכה עולמית תשפר את הדימוי שלו ולא הבין שהבחירות הקרבות יהיו פנימיות לגמרי. וכמו פרס קלאסי, הלוזר הצליח לאבד אפילו את הציבור הערבי באותן בחירות על רקע מבצע ענבי זעם והפאשלה ההיא בכפר קאנא, כשחיזבאללה הצליח לגרום לירי ישראלי על מתחם או"ם שפגע באזרחים רבים (אותו ירי שרק בדיעבד למדנו שנדרש לחילוץ כוח בפיקודו של נפתלי בנט, קצין במגלן דאז, שר חינוך דהיום).

ואז בא מאי, ואיתו הבחירות שפרס הקדים כשדמיין שהרצח ייתן לו את הנצחון, ונתניהו ניצח על חודו של אחוז. 

אחרי אותן בחירות נתניהו המשיך במדיניות של פרס (עם טון דיבור אחר). הוא שינה כיוון אבל המשיך לשמור על הסכמי אוסלו ורוב הזמן זה הצליח לו (עם כמה חריגים כמו מנהרת הכותל) ואפילו המשיך למסור שטחים (חברון אהובתי) ואפילו המשיך לחתום הסכמים (הסכמי וואי).

אם רבין היה מתעשת אחרי מרץ הנורא, היו לו עוד 8 חודשים עד הבחירות שנועדו להתקיים בנובמבר 1996. היה לו מספיק זמן לשנות כיוון ולהתמודד ברצינות עם המציאות שנוצרה אחרי הסכמי אוסלו.

יכול להיות שאם הוא היה עושה את זה מצבנו היה טוב יותר?
יכול להיות שזה מה שנתניהו לא רוצה שנחשוב עליו?
שהוא פוחד מההבדל בין הדרך שבה נתניהו המשיך לקיים את הסכמי אוסלו לבין הדרך שבה רבין היה מתמודד איתם?

איך נסמוך עליהם אם הם לא סומכים עלינו?

נראה שלמשטרה שלנו אין מושג איפה מתחבא המתחבל נשאד מלחם.
מיום ליום השמועות שהתקשורת מפיצה הופכות היסטריות יותר ויותר.
אולי הוא מתחבא במבנה הרוס?
אולי הוא מתחבא בדירה של קשיש שחטף ?
אולי הוא בכלל התאבד?

כשאין לך מושג איפה החשוד,
ואתה יודע שמדינה שלמה מביטה עליך,
אתה מתחיל להילחץ.
מה עושים שוטרים לחוצים? מלחיצים. אז קרובי משפחה של מלחם נעצרים.
אבל אפילו האב, שבלעדיו אולי לא היינו יודעים את זהות הרוצח עד עכשיו ?
אני רק יכול לקוות שעושים את זה לטובתו, כדי שמהציבור שלו לא יפגעו בו בגלל שדיווח על בנו.

אבל האם הם חושבים ברצינות שזה מה שישכנע אותו להסגיר את עצמו?
מה הם השוטרים שלנו, ילדים קטנים?

לרגע התלבטתי אם לא לצייר כזה ציור מעולם הילדים....
לצייר את המפכ"ל והמון שוטרים רצים על מפת ארץ ישראל
ומלחם ממש כמו בציורים הישנים
עומד הפוך וצוחק
מתחת לאף של המפכ"ל.

אבל אז נזכרתי שזה המשטרה שלנו
שהאיש רוצח
ושהבדיחה היא על חשבוננו.

זה לא פייר לצחוק על חלשים.
וזו האמת - האירוע הזה מוציא אותנו מה זה חלשים.
כמו במיטב התקשורת של העולם הערבי
הנה, כבר אנחנו מתחילים לדבר על ההיי-טק שבו השתמש המרצח.
ממש כמו עלילות-המוסד בתקשורת הערבית.

הפתרון היה ונשאר - לכידות פנימית.
וזה מתחיל עם אמון של הרשויות בציבור הישראלי.
אבל איפה האמון הזה, איפה? 

המימד הפסיכולוגי של החיים

שר החינוך נפתלי בנט קרא הבוקר להורים בתל אביב לשלוח את ילדיהם לבתי הספר והגנים למרות החשש הביטחוני:

'משחר קיומה מדינת ישראל תחת סיכון, לצערי עדיין סיכוני תאונות הדרכים הם לאין ערוך יותר גבוהים מטרור ובוודאי יש את המימד הפסיכולוגי שעובד שעות נוספות. כולנו באיזו רמת סיכון אבל החוכמה היא לחיות את החיים' 

מה אני אגיד לך, כבוד השר?
בזמנו, במלחמות, היה כזה מנהג משונה כזה - לשלוח הרחק מאיזור הקרבות את הנשים והילדים.
ככה עשינו ב-1948.
ככה גם עשינו ב-1973.

איך שהזמנים משתנים.

מבחינת הממשלה, טרור זה משהו שאנחנו צריכים ללמוד לחיות איתו. כמו תאונות דרכים

מפגע רצחני עדיין מסתתר בתל-אביב והורים נמנעים משליחת ילדיהם לבתי הספר 

צלף קטלני פוצע והורג את חיילי צה"ל בחברון ונמלט מתפישה  

אזרח ניצל מפיגוע דקירה בירושלים בגלל שהסכין התעקם 

ולממשלת ישראל יש פתרון. שרי הממשלה כבר מתחילים עם קמפיין הסברתי חדש: התחבורה הישראלית מסוכנת יותר מהטרור הפלסטיני

יצחק שמיר הפסיד את הבחירות הקודמות נוכח חוסר יכולתו להתמודד עם הטרור הפלסטיני. אבל השמאל הישראלי הציב מולו דמות בטחונית שמשכה את האלקטורט הישראלי שחיפש מושיע.

האם מנהיגי השמאל הישראלי יידעו להתעלות על עצמם ולהציע את הנהגת המחנה שלהם לדמות בטחונית שכזו ? 

נדמה לי שזה הדבר היחיד שיכול להציל אותנו מהמשך המדרון החלקלק אליו מוביל אותנו בנימין נתניהו. 

איראן לערב הסעודית: יש לכם משהו בין השיניים

באיראן כועסים על ערב הסעודית בגלל הוצאה להורג של השייח' נימר אל נימר "שלא אמר דבר מעבר דברים להשגת המטרות הפוליטיות והדתיות שלו" ....

מעניין....

אולי באיראן רוצים לספר על זה לפעילי תנועת המחאה הירוקה שלכם שנעצרו רק בגלל המטרות הפוליטיות שרצו לקדם?

אולי באיראן רוצים לספר על זה לבאהאים אותם אתם רודפים בגלל שהם רק רוצים לקדם את המטרות הדתיות שלהם ?

אולי באיראן רוצים לספר על זה לנשים אותן אתם רודפים בגלל שהן... נשים ?

טלו קורה מבין עיניכם, חברים....

רגע של נחת ואחריו רגע של פחד

קראתי השבוע שישראל מסרבת לחדש את המגעים המדיניים עם הרשות הפלסטינית מבלי שייפסק גל הטרור ותהיה רגיעה בשטח.

האמת? זה היה קצת מפתיע. חשבתי שבישראל טוענים שגל הטרור הוא ספונטני ולא בשליטה של גורמים פלסטיניים 'מלמעלה'.

אבל אז המשכתי אחרי הכותרת. ולמדתי שבעצם ישראל מסרבת למשהו אחר לגמרי.

הפלסטינים באמת יוזמים חידוש המגעים המדיניים, על פי הדיווח "בניסיון להשיב את השקט לגדה המערבית."

אבל היוזמה הזו היא לא משהו כזה פשוט או תמים.
על פי הדיווח, "הפלסטינים הציבו כמה תנאים".

איזה  תנאים?

• הקפאת הבנייה בהתנחלויות,
• הסכמה למסגרת משא ומתן על בסיס גבולות 1967
• שחרורם של 36 אסירים שהיו אמורים להשתחרר בפעימה הרביעית במסגרת המשא ומתן שהתנהל ב-2013-2014 והדבר נבלם עם פיצוץ המשא ומתן.

איזה תשובה הם קיבלו?

"רק לאחר שתהיה רגיעה בשטח והפיגועים ייפסקו, ישראל תוכל לשקול צעדים מדיניים והענקה של מחוות לרשות הפלסטינית."

אז מה היה לנו כאן? 

רגע של כעס על כלי תקשורת שאין קשר בין הכותרת של הכתבה המתפרסמת בו לבין תוכנה

רגע של גאווה ושמחה על ממשלה ישראלית שמתנהלת בצורה רציונלית, שפויה וחכמה

ורגע של בהלה, כשנזכרתי עם מי יש לנו עסק כאן. 

נתניהו צודק לגמרי בסירוב הזה:
מחוות חד-צדדיות מצדנו על רקע המציאות הנוכחית ייתפשו ככניעה לטרור.
כולנו יודעים שאפשר להתחיל משא ומתן גם בלי מחוות.

אפשר לבצע מחוות אחרי שהמשא ומתן מתקדם. 

אבל זה הרי אותו ביבי - 

שהבטיח לטפל בחמאס כמו שצריך - וכבר שבע שנים לא מטפל

שהבטיח להתמודד מול חטיפות כמו שצריך - ונכנע ושחרר יותר מאלף מחבלים

שהבטיח לא להתנצל לטורקיה על עצירת המרמרה - והתנצל ופיצה והתרפס פוליטית ומדינית לפני ארדואן

אז על מי נסמוך שיעמוד, יתעקש ולא יתקפל? 

הרי מי שיבוא מהשמאל ירוץ לעשות את המחוות האלה, כי ממילא, על פי השקפת עולמו המדינית, המשא ומתן ותכליתו חשובים יותר. 

הרי מי שיבוא מהמרכז (וכרגע זה נראה שאם יהיה כזה, זה יהיה יאיר לפיד) ישתבשב לו ויעשה את מה שיהיה קל יותר לעשות, וברור שנוכח לחץ מתון מארה"ב, קל יותר יהיה לו להתקפל. 

אין על מי לסמוך.גם לא על אבינו שבשמיים (זוכרים את השנים 1939-1945? זוכרים פוגרומים קודמים?)

אז מה נעשה? נקטר. 

ונפחד. 

ונייחל ליום שבו תהיה לנו הנהגה אמיתית

מהסוג שיודע לא רק להגיד 'או"ם שמו"ם', 

אלא גם לנהוג בהתאם. 

עם משרד חינוך מקצועי זה לא היה קורה? בוודאי שזה היה קורה! מדוע? כי אין חינוך שאיננו פוליטי.

את הסקירה הטובה ביותר סביב פרשת הספר "הפסול", "גדר חיה" של דורית רביניאן, מצאתי באתר כיפה.
עד אותה נקודה לא היה ברור לי אם מדובר בסערה שמאלנית בכוס תה, או בפסילה שיש בה בעיה של ממש.

אז קודם כל, זו בכלל לא פסילה. מדובר בהחלטה שלא להכניס את "הספר לתכנית הלימודים, זאת למרות שהועדה המייעצת למשרד החינוך בענייני תוכניות לימודים, בראשות פרופ' רפי וייכרט מאוניברסיטת חיפה, המליצה להוסיפו לרשימת הספרים אותם ניתן ללמד בתיכונים במסגרת התוכנית המוגברת של חמש יחידות לימוד בספרות."

כלומר, כל הויכוח הוא קרב בין בירוקרטים על השאלה אילו ספרים ילמדו בתוכניות הספרות המוגברת. 

ומה קרה?

ממלאת מקום יו"ר המזכירות הפדגוגית ד"ר דליה פניג, העומדת בראש המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך (באופן זמני, לאחר ששר החינוך נפתלי בנט פיטר את היו"ר הקודם, ד"ר ניר מיכאלי, מוקדם יותר השנה), הסבירה את הנימוקים להחלטתה המכריעה והמדירה את 'גדר חיה' מהתוכניות, החלטה שהתקבלה יחד עם  האחראית על "אשכול חברה ורוח", אלירז קראוס:

• "במציאות הישראלית של הסכסוך היהודי-ערבי, הספר עלול ליצור בחלק מהכיתות את התוצאה ההפוכה ממה שמבקשת היצירה להציג"
•  "היצירה היא עכשווית ועל כן מציבה את הקורא באופן מאוד מוחשי ועוצמתי מול הדילמה של מיסוד האהבה, כאשר אין לו את הכלים המלאים לשקול החלטות מסוג זה".
• "הסיפור מתבסס על מוטיב רומנטי של אהבה בלתי אפשרית אסורה/סודית. נוער בגיל ההתבגרות נוטה לרומנטיזציה ואין לו, בהרבה מקרים, את הראייה המערכתית הכוללת שיקולים של שמירת הזהות של העם ומשמעות ההתבוללות".
• "ליצירות ספרות יש כוח חזק מאוד. גם הדיון הביקורתי שייערך בכתה - אם ייערך - לא יעמוד מול מסר מאוד חזק ביצירה, שהנכון והטוב היה מימוש אהבתם של חילמי וליאת. גם בחינוך הממלכתי רבים מההורים יתנגדו באופן חריף לכך שבנם/בתם ילמדו את הרומן ויראו בכך פגיעה בחוזה האמון שבין ההורים למערכת החינוך. יש לזכור כי הבחירה ללמוד את היצירה היא בחירת המורה ולא בחירת התלמידים".
• "יחסים אינטימיים ובוודאי האופציה הפתוחה של מיסודם באמצעות נישואין והקמת משפחה - גם אם אינה יוצאת לפועל בסיפור - בין יהודים ושאינם יהודים נתפסים בקרב קהלים גדולים בחברה כאיום על הזהות הנפרדת".

אז בירוקרטים ימניים ממשרד החינוך גברו על בירוקרטים שמאלניים ממשרד החינוך. 

באמת הפתעה גדולה.

הרי כולנו יודעים מי השר, לא? 

כולנו גם יודעים מה היה גורלו של הספר לו שר החינוך היה מהשמאל. 

השאלה היחידה שאיננה ידועה לנו היא מה היה מחליט בעניין שר החינוך יאיר לפיד. אבל גם הוא הרי אינו יודע היום את התשובה. רק האינטרס הפוליטי של יום הדין היה מנחה אותו. 

ומה חושבים אזרחי הארץ ? 

אתר כיפה לאחר שהביא קטעים מהיצירה (לא דבר שכיח בתקשורת 'המעמיקה שלנו')

הביא תגובה מארגון 'יד לאחים' (הפתעה: הם תומכים בהחלטה)

ולאחר מכן תגובה של מתנגד מתוך הציבור הדתי: 

'פרופ' אביעד הכהן, דיקן המרכז האקדמי "שערי מדע ומשפט", מתנגד בחריפות לפסילת ספרה של דורית רביניאן. "פרט למקרים קיצוניים באמת, וזה לא המקרה, אסור שמשרד החינוך יהפוך להיות צנזור. הדרך להתמודד עם סוגיית ההתבוללות ונישואי התערובת היא באמצעות דיון ובאמצעים חינוכיים ולא באמצעות פסילת ספרים. כל פסילה רק מעצימה את ההד של הספר ותכניו. באופן זה ניתן לפסול גם לימוד פרקים שלמים בתנ"ך המתארים את נישואי יוסף עם אסנת בת פוטיפרע כהן און, את נישואי משה רבנו עם ציפורה בת יתרו שהיה כהן לעבודה זרה, את מעשה גילוי העריות של בנות לוט ואביהן, ואת מעשה הזנות של יהודה ותמר כלתו". '

ואני מהרהר לי -

• כמה מההורים בישראל בכלל מודעים לספרים שילדיהם נדרשים לקרוא בלימודי הבגרות? ואלה שמודעים - האם הם מתקוממים על תכניהם, או שמא הם מזדהים עם הילדים על הבחירה בספרים שלפעמים נראית כמו המאמץ האינטנסיבי ביותר לבחור בספרים הכי משעממים שאפשר היה לדמיין ? 
• האומנם ראוי לאדם דתי לגזור גזירה שווה לפרקים מהתנ"ך וליצירה של סופר ישראלי מודרני? האומנם תלמידי הארץ בכלל מבינים שאסנת וציפורה אינן יהודיות? שלא לדבר על הסבתא רבתא של דוד המלך. 
• האומנם ראוי לפסול ספר על רקע אהבה יהודית-ערבית לתלמידי ספרות-מורחב במערכת חינוך המלמדת לכלל תלמידי הספרות את 'המאהב' של א.ב יהושע, כולל הקשר האינטימי בין נער הערבי ונערה יהודיה? 
• האומנם אפשר לטעון שאין הבדל בין הדרך בה נהג בדורית רביניאן משרד החינוך (בהנהגת השרים הקודמים) (דוגמא ועוד דוגמא) לדרך בה נוהג המשרד הנוכחי ? 
• האם יש דרך טובה מזו שעוררה פסילת הספר לדון דיון ציבורי נוקב בשאלת עמדתה של החברה היהודית בישראל כלפי נישואים מעורבים של יהודים וערבים ? 
• האם מי שפוסל ספרים, סופו שיפסול אנשים? 
• האם מי שפוסל אנשים שפסלו ספרים לא הגיע לשם קודם?

נדמה לי, שבמקום לתקוף כל-כך הרבה אחד את השני, אולי הגיע הזמן להודות בכך ש-

1. החינוך בישראל הוא פוליטי (כמו בכל מקום בעולם)
2. הדרך בה אנחנו מנהלים את החינוך בישראל מתעלמת מהעובדה הזו 
3. התוצאה, ניכור של כל תלמיד בחינוך הממלכתי, כשהוא מבין את נשף המסיכות, ורואה מאחורי המסווה של חינוך 'ממלכתי', אחיד, נקי מזהות פוליטית, את האמת המרה: שמנסים לחנך אותו פוליטית.