הופתעתי להיתקל במכתב אזהרה של האגודה לזכויות האזרח אל ראש עיריית רמת-השרון, הקורא לו שלא להחרים אמנים שהודיעו כי יחרימו את העיר אריאל, שכן זו פגיעה בחופש הביטוי של האמנים.
המכתב נכתב על ידי היועץ המשפטי לאגודה, ובו מובע חששו הכבד מתופעה של רשימות שחורות של אמנים בגין דעותיהם....
אודה - אינני מבין. מדוע רשימות שחורות של ערים שגרים בהן אזרחי ישראל מותרות, אך רשימות שחורות של אמנים אסורות. לכאורה - זה וגם זה חוסה בצל חופש הביטוי וחירויות אחרות.
אודה - אינני מבין. מדוע רשימות שחורות של ערים שגרים בהן אזרחי ישראל מותרות, אך רשימות שחורות של אמנים אסורות. לכאורה - זה וגם זה חוסה בצל חופש הביטוי וחירויות אחרות.
גרוע מזה, בסוף המכתב טועה האגודה ומטעה, כשהיא מנסה להשוות בין פרשיות ההחרמה של האמן אביב גפן בשל דעות שהביע, לבין הפרשיה הנוכחית.
אז אכן היה מדובר באפליה לרעה של אמן בגין דעותיו. לא בגלל מעשיו.
כאן לעומת זאת, מדובר בהחלטה של רשות, שלא להזמין אליה אנשים שמחרימים רשויות אחרות. אולי בגלל שהיא דווקא זוכרת את האימרה המפורסמת ביותר של מרטין נימולר - שאם לא תרים את קולך כשאחרים נפגעים שלא בצדק - בסוף לא יהיה מי שירים את קולו עבורך. מה שקוראים - מידה כנגד מידה. לא רוצה שיחרימו אותך ? אל תחרים אחרים.
מי שהתחיל בהחרמה היו האמנים. הם אלה שבחרו להכניס רשימות שחורות של מקומות בהם "אסור להופיע". עכשיו כשהם מגלים שהחרמה היא נשק ששני הצדדים יכולים להפעיל, הם נבהלים ? והאגודה עוד עומדת לצידם ?
זה לא ראוי להחרים קבוצה שלמה של אנשים בגלל דעותיהם, כשאתה לא יודע מה הדעות של חברי הקבוצה.
לזכותה של עיריית רמת-השרון, היא לפחות נוקטת מידה תחת מידה, ולפחות בהצהרתה מתכוונת להחרים רק אנשים שידועים כמחרימים. האמנים לעומת זאת, נקטו בענישה קולקטיבית - אחת העוולות שכנגדן הם מוחים.
ואיזה צד האגודה לוקחת ?
יש רק הסבר הגיוני אחד לפעולה הזו - והוא עצוב. האגודה נותנת לדעות הפוליטיות של הפעילים בה, להפוך אותה למגן לאזרחים שדעותיהם שמאלניות, ולחרב כלפי אזרחים שדעותיהם ימניות.
שום דבר טוב לא יוצא מפוליטיזציה חד-קוטבית של גוף שנלחם עבור זכויות אדם. הדבר הרע שהיא יוצרת הוא שחלק מהאזרחים עוברים הזרה ומפתחים הזרה כלפי גוף פוליטי שכזה, והמאבק למען זכויות האדם - של כל בני-האדם שבין הירדן לים התיכון - נפגע, וחבל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה