עצוב.
מדברים על תהליך של הבראה.
אבל גם אם יש שירותים חדשים שצפויים לשפר את חוויית איסוף החבילות (כמו תור בקליק, הזמנת תור דרך האינטרנט, שהיא דבר רצוי מאוד נוכח לימבו ההמתנה בתוך סניפי הדואר) עדיין נ דמה שהדואר מחמיץ את הנקודה הבסיסית.
מכתבים צריכים להגיע בזמן.
מכתבים צריכים להגיע.
מכתבים, זוכרים ?
לא רק חבילות בחו"ל.
כרגיל בישראל, נדמה שמתמקדים בפתרון של בעיה אחת,
ההגיון שמנחה את ההתמקדות הוא כנראה שיקולי רווח והפסד,
ובדרך ? בדרך מאבדים הבחנה בסיסית בין עיקר וטפל.
יהיו שיסבירו שזו בעיה נקודתית. וממילא אנחנו בעידן האינטרנט.
אבל אותם מסנגרים צריכים לזכור שמה שקורה לדואר הוא דוגמא למשילות הישראלית.
ולכן מה שקורה עם הדואר צריך להדאיג את כולנו.
שירות ציבורי בסיסי הלך והתפורר במשך שנים.
תהליך שיקומו הנוכחי הוא בעייתי, בלשון המעטה.
והחשוב מכל: האם זה מעניין איזשהוא פוליטיקאי או איש ציבור ?
איך קרה שהשירותים הציבוריים שלנו הפסיקו להיות בעיה שמעניינת פוליטיקאים והפכו להיות בעיה של מישהו אחר ?
איך קרה שהמצב הזה של חוסר תועלת בפוליטיקאים הפסיק להיות אבסורד משעשע ונהיה חלק מהמציאות הכואבת ?
כמה זמן יכולה מדינה מודרנית להמשיך ולתפקד כמערכת דמוקרטית, כאשר אין קשר בין בעיות האזרחים לבין תחומי-העניין של נציגי הציבור הנבחרים על ידם ?
קראתי בדה-מארקר שזה רק הולך ונהיה יותר גרוע. מה נהיה מהמדינה שלנו ?
השבמחקhttp://www.themarker.com/technation/1.3061955