16.11.2010

האגודה לזכויות האזרח לא אוהבת שמחרימים שמאלנים

המכתב נכתב על ידי היועץ המשפטי לאגודה, ובו מובע חששו הכבד מתופעה של רשימות שחורות של אמנים בגין דעותיהם....

אודה - אינני מבין. מדוע רשימות שחורות של ערים שגרים בהן אזרחי ישראל מותרות, אך רשימות שחורות של אמנים אסורות. לכאורה - זה וגם זה חוסה בצל חופש הביטוי וחירויות אחרות.

גרוע מזה, בסוף המכתב טועה האגודה ומטעה, כשהיא מנסה להשוות בין פרשיות ההחרמה של האמן אביב גפן בשל דעות שהביע, לבין הפרשיה הנוכחית.

אז אכן היה מדובר באפליה לרעה של אמן בגין דעותיו. לא בגלל מעשיו.

כאן לעומת זאת, מדובר בהחלטה של רשות, שלא להזמין אליה אנשים שמחרימים רשויות אחרות. אולי בגלל שהיא דווקא זוכרת את האימרה המפורסמת ביותר של מרטין נימולר - שאם לא תרים את קולך כשאחרים נפגעים שלא בצדק - בסוף לא יהיה מי שירים את קולו עבורך. מה שקוראים - מידה כנגד מידה. לא רוצה שיחרימו אותך ? אל תחרים אחרים.

מי שהתחיל בהחרמה היו האמנים. הם אלה שבחרו להכניס רשימות שחורות של מקומות בהם "אסור להופיע". עכשיו כשהם מגלים שהחרמה היא נשק ששני הצדדים יכולים להפעיל, הם נבהלים ? והאגודה עוד עומדת לצידם ?

זה לא ראוי להחרים קבוצה שלמה של אנשים בגלל דעותיהם, כשאתה לא יודע מה הדעות של חברי הקבוצה.
לזכותה של עיריית רמת-השרון, היא לפחות נוקטת מידה תחת מידה, ולפחות בהצהרתה מתכוונת להחרים רק אנשים שידועים כמחרימים. האמנים לעומת זאת, נקטו בענישה קולקטיבית - אחת העוולות שכנגדן הם מוחים.

ואיזה צד האגודה לוקחת ?

יש רק הסבר הגיוני אחד לפעולה הזו - והוא עצוב. האגודה נותנת לדעות הפוליטיות של הפעילים בה, להפוך אותה למגן לאזרחים שדעותיהם שמאלניות, ולחרב כלפי אזרחים שדעותיהם ימניות.

שום דבר טוב לא יוצא מפוליטיזציה חד-קוטבית של גוף שנלחם עבור זכויות אדם. הדבר הרע שהיא יוצרת הוא שחלק מהאזרחים עוברים הזרה ומפתחים הזרה כלפי גוף פוליטי שכזה, והמאבק למען זכויות האדם - של כל בני-האדם שבין הירדן לים התיכון - נפגע, וחבל.

15.11.2010

בקרוב הספר : הייתי השותף של

הארץ מדווח שהמדינה מוכנה לצרף לתאו של יגאל עמיר שותף, בגלל החששות לבריאותו הנפשית של אסיר העולם עמיר, עקב בידודו הנמשך. אין לי ספק שהבידוד הנמשך של רוצח ראש הממשלה היתה טעות מטופשת של השב"כ, או עונש מוזר ואכזרי שהמציאה המדינה עבורו, וטוב שהפארסה הזו קרבה לסיומה. עם זאת, הפתרון הנבחר - של הכנסת שותף לתאו, במקום העברתו לאגף אסירים-לפלפים באחד מבתי הכלא (שם יוכל למצוא שותפים ללימוד התורה) - הוא פתרון עוועים. דבר אחד טוב ייצא
מזה - עם שחרורו של האסיר השותף, ואולי עוד קודם לכן, נזכה לספר האוטוביוגרפי שיהיה מייד לרב-מכר: הייתי השותף לתא של יגאל עמיר.

6.11.2010

the truth behind Obama's government mid-term elections lameness

People say Obama failed to lead, but truth is he performed quite reasonably, in extremely difficult circumstances.The nobel prize didn't help much,as it was quite the declaration - being a black president is quite enough, you did your thing.
while u.s citizens do not feel like that. For them, "yes we can" was an open cheque,and they wanted the promise delivered. I doubt if there is a human being who could deliver such a huge, intangible cloud of a promise.
Obama, facing the greatest economic crisis in modern history, in the incredibly difficult multi-power, globalistic world, with a horrible heritage of fighting-terror,couldn't.
Not quite yet, anyhow.
In a sense, winning by "yes we can", was the primary reason for his failure. I don't know if he could have won using a different campaign. but now, Obama has to deliver something, or "yes we can" will bring his presidency to an end, in two years, and one has to fear about the heritage of the first black president. it might be that president Obama has been able to make this position color-blind, and in that aspect, the nobel prize, although horribly premature, was justified. but only time will tell.
In the mean time, If I was any country in the world where a rather powerful and simplistic foreign affairs/internation security move by the united states could make a change, even a short term one, and by the way, could mark Obama again in the "yes we can" colors of hope, I'd be very very careful in my actions and in my choices.
The Israeli-Palestinian conflict seems like a very likely place to make such a "yes we can" move.
It is surely much less scary than a similar move in the iranian or korean fronts....

2.11.2010

מזרח ירושלים: השלומיאליות של ממשלת ישראל ממשיכה לשפר את מצב הרשות

דוגמא מצויינת למדיניות המטומטמת של מדינת ישראל בכל הנוגע ליחסיה עם הפלסטינים:
מדינת ישראל מזניחה את מזרח ירושלים. אלו עובדות שאינן שנויות במחלוקת, ושהודות לאגודה לזכויות האזרח אנו שבים ונזכרים בהן משנה לשנה. ההזנחה משמעותית במיוחד בחינוך, בהיות התחום הזה המשפיע ביותר על האפשרות של הדור הבא לשנות את המצב. ובמזרח העיר יש מחסור גדול בכיתות ובגנים. מדינת ישראל לא שוקדת על פתרון המצב, ודווקא הרשות הפלסטינית פועלת בעניין, ומדגימה - שוב - עד כמה הרשות תחת הנהגתו של ראש הממשלה סלאם פיאד מסוגלת לבנות מדינה.
מה הפתרון הישראלי ? למנוע מראש ממשלת הראשות, האיש האחראי להקמתם של מוסדות חינוך במזרח העיר, מלהגיע לטקסי החניכה שלהם. במעשים האלה, ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, וחבריו מישראל ביתנו, דוגמת הגזען-מטעם-עצמו, השר יצחק אהרונוביץ', מייסדים את המדינה הפלסטינית, מוודאים שיחסיה עם ישראל לא יהיו טובים, ומבהירים לכל מאן דבעי שלא מגיע לישראל לשלוט במזרח ירושלים.

9.8.2010

יידע כל עיתונאי

עוד נספח לפרשת ענת קם - בפרסום מהעין השביעית , מתברר שההסכם של השב"כ עם אורי בלאו, קבע הנקודות הבאות -
  • "מסמכים שמרשך יפקיד כאמור לא יהוו בסיס לחקירה פלילית כנגד מרשך";
  • "מובהר כי ככל שתיפתח חקירה לאיתור מקור ההדלפה – מרשך לא ייחקר כחשוד ולא יישאל על מקורותיו העיתונאיים בקשר למסמכים אלה";
  • "עוד יובהר כי ככל שיאותר חשוד בהדלפה, המסמכים שיועברו על-ידי מרשך לא ישמשו כראיה בהליך משפטי כנגד החשוד בהדלפה";
בלאו והארץ כנראה חשבו שזה מספיק כדי להגן על מקורותיו של בלאו.
השב"כ דווקא פירש את ההסכם כלשונו, השתמש במסמכים לאיתור המקור החשוד/ה, ואת הראיות כבר השיג באופן עצמאי.
כלומר, מה אנו למדים מכאן?
ואני לוחש, שלא ישמעו אותנו:
אתם עיתונאים ? (וכן חברים, גם אתם הבלוגרים, אתם עיתונאים. סוג של)
יש לכם מקור ?
הוא העביר לכם מסמכים ?
עכשיו השב"כ דופק על הדלת ורוצה את המסמכים (שכמובן הסתרתם היטב מחוץ לבית) ?
הצלחתם לשכנע את השב"כ בדרך-נס שכדאי לו להגיע אתכם להסכם (אל חשש, בלוגרים יקרים שלי. לכם זה לא יקרה. זה טיפול שרק עיתונאים עם ייעוץ משפטי איכותי מאחוריהם זוכים לו) ?
הייעוץ המשפטי האיכותי שלכם מנסח הסכם שמטרתו להגן עליכם ועל המקור ?
דחיל רבאק - תחשבו עד הסוף, ואל תתנו למובן מאליו לחמוק מעיניכם. אלא אם לא באמת אכפת לכם או לייעוץ המשפטי שלכם מהמקור...אל תמכרו את המקור.
הערת הבהרה: לכותב דברים אלה אין שום מידע בנוגע למניעים האמיתיים של אף צד בפרשת ענת קם ובפרשיות הנלוות או הקשורות אליה. הכתוב כאן הוא הבעת דעתו האישית על אירועים, שאיך שלא מביטים עליהם, לא מציגים חלק מן המעורבים בהם באור יפה במיוחד. קשה שלא להתרשם שזו בהחלט לא היתה שעתם היפה ביותר של חלק מן המעורבים.

מי ירה הרקטות ? ולאן ?

לפני שבוע ירו כאן רקטות על אילת. או על עקבה. לא ברור. העין השביעית ריכזו יפה את הכותרות, וחסכו לי עבודה...

מה שברור הוא, שכיום בישראל, אדם אינו יכול עוד לקרוא רק עיתון אחד, אם הוא רוצה לדעת את העובדות כהווייתן.

אפילו השאלה הפשוטה - "מי ירה ?" (שבעצם אין לה תשובה ברורה) נענית באופן נחרץ על ידי הכותבים, בהתאם לדעותיהם.

 ועם זה, לך תגבש דעה פוליטית מוצקה...

ככה נראית העתונות הישראלית.