עתונאית ישראלית (ענת קם) במעצר בית על צילום מסמכים סודיים בשירותה הצבאי והעברתם לאחר מכן לכתב אחר. היא בהליכים משפטיים שהמדינה מנהלת נגדה וצפויה ל-14 שנות מאסר.
המסמכים שצילמה שימשו בסיס לתחקיר הטוען כי קצינים בכירים (בכיר ובכיר מכל בכיר, ככל הנראה) פעלו מפורשות בניגוד להנחיות בג"ץ בניגוע לחיסולים.
התקשורת הישראלית מחרישה בכל הנוגע להליכים המשפטיים האלה, במסגרת צווי-איסור-פרסום, וגם פרסומים שמופיעים בעניין באינטרנט הישראלי נעלמים.
סוגיות של הדלפות והפצת חומר סודי הן כמובן חמורות מאין כמותן,
אבל יש נסיבות שבהן אי-ההדלפה מאפשרת התנהלות לא-תקינה שתלך ותחריף,
ודווקא ההדלפה, היא הפעולה האזרחית הנכונה.
לא ברור אם זה המקרה.
הדרך היחידה לדעת - היא לאפשר דיון ציבורי גלוי בעניין.
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/043/956.html#after_maavaron
השבמחקhttp://www.the7eye.org.il/articles/Pages/090310_Anat_Kam_is_on_vacation_from_walla.aspx
השבמחקhttp://blog.k1789.org/?p=921
השבמחקhttp://www.shin-tech.org.il/?p=22
השבמחקhttp://freedomofsearch.blogspot.com/2010/04/blog-post.html
השבמחקhttp://www.independent.co.uk/news/world/middle-east/journalist-on-the-run-from-israel-is-hiding-in-britain-1934015.html
השבמחקהשאלה החשובה באמת היא למה בכלל המערכת צריכה צו איסור פרסום.
השבמחקאם המערכת חושבת שענת קם פגעה בבטחון המדינה, שתגיד את זה בגלוי. למה לנהל את ההליך הזה במסתורין ? במה בדיוק ההפרעה הזו למידע החופשי בנוגע להליכים מסייעת לביטחון המדינה ?
עצם הבחירה של המדינה להסתתר מאחורי צו איסור פרסום מעלה חשש כבד מאוד, שמטרתו היא להגן על בכירים שפעלו ביודעין בניגוד להנחיות בג"ץ, בנסיבות שאי אפשר להצדיקן.
מאמר מצויין של פרופסור מרדכי קרמניצר, שמתארת את התשתית המשפטית בישראל בנוגע לעבירות הפוגעות בבטחון המדינה -
השבמחקhttp://www.the7eye.org.il/DailyColumn/Pages/060410_Legal_issues_of_the_censored_case.aspx
3 נקודות חשובות (לטעמי) מתוך הכתבה, מעבר לתיאור המעניין, התמציתי והקריא של הדין הקיים והנוהג, ואני מצטט אותן -
(1) "חסר אצלנו סייג לאחריות פלילית למקרה שבו הידיעה מתייחסת לפשע חמור או להפרה קשה של סדרי המשטר החוקתי וכוונתו של מוסר הידיעה היתה להביא את המתרחש לידיעת הציבור כדי שהפשע או ההפרה יטופלו כדין. דיון מפורט בתנאיו של סייג כזה חורג ממסגרתה של רשימה זו, אך ברור שגם בהעדרו וגם בהתקיים כמה מן התנאים – נתונים כאלה עשויים לשפוך אור אחר לגמרי על מה שנראה על פניו כפשע חמור. בנסיבות מסוימות עשויים הנתונים הללו ליטול את עוקצה של הפליליות מן המעשה."
(2) "הדין הדרקוני הזה מאפשר לגורמי אכיפת החוק לכפות למעשה הסדר טיעון על חשוד בביצוע פשעים חמורים נומינליים. שכן בהעדר כניעה כזו, הסיכון שחשוד נוטל על עצמו הוא עצום. מבחינת ההגנה על סודותיה האמיתיים של המדינה – אינטרס חיוני הראוי להגנה קשיחה – ניתן לפקפק בתבונה ובתועלת של הגנה על-ידי איסורים פליליים כה רחבים, המשתרעים הרבה מעבר למה שראוי להגן עליו."
(3) "שוב עד מאוד שבמקביל יקפידו כלי התקשורת להפעיל "בטחון שדה" אפקטיבי על מקורותיהם. בהעדר ביטחון כזה, לא יהיה מקורות, והציבור יידע רק את המעט הסלקטיבי והבלתי מספק שמערכת הביטחון מוכנה בטובה להביא לידיעתו. מי שבונה על חושפי מידע המוכנים להתאבד למען זכות הציבור לדעת, בונה על חול."
אז סוף סוף צו הפרסום הוסר כמעט לגמרי. ויש כמה וכמה תיאורים של מה בעצם קרה...
השבמחקהאגודה לזכויות האזרח פרסמה את העמדה הרשמית של משרד המשפטים -
http://www.acri.org.il/pdf/gagorder0410c.pdf
והעתונות מתארת את 'החיילת המרגלת '
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3871970,00.html
ואת שרשרת האירועים בצורה קצת פחות היסטרית
http://news.walla.co.il/?w=/1/1661015&m=1&mid=88000
ואני תמה.
אפילו דובר משרד המשפטים לא הצליח להסוות בלשונו המפחידה על "אלפי המסמכים שענת קם לקחה לביתה" את השאלה המעניינת באמת - כמה מתוכם נלקחו מתוך מטרה להתריע על עבירות של המערכת על החוק.
ואפילו הוא לא הצליח להסביר איך המערכת שמטיחה באורי בלאו כאלה האשמות כבדות, ניהלה איתו משא ומתן כבר חודשים כאילו בעצם הוא לא עשה כאלה דברים חמורים... מה קורה כאן ? למה מנהלים משא ומתן עם מי שנמנע מלהגיע לחקירה ? שכל כך מסוכן לבטחון ישראל ?
נדמה לי שאוליהוא לא כזה מסוכן.
אולי המערכת יודעת שהוא בעצם עתונאי אחראי שלא מפרסם דברים בלי לקבל אישור צנזורה.
נדמה לי שההסבר ההגיוני יותר, שמתיישב בצורה יותר רציונלית, הוא שהמערכת משקשקת מהיקף המקורות שלו, ומבקשת לגדוע את האפשרות שלו להמשיך ולמתוח ביקורת ולהביא לידיעת הציבור מה באמת קורה במדינה הזו.
אולי אני טועה, אבל הולך ונוצר אצלי חשד סביר שהמערכת יודעת שמה שקורה כאן 'מורכב יותר',ומעדיפה שהציבור הרחב לא ייחשף למציאות שבה גנרלים מחליטים החלטות בניגוד לחוק עליו הצהיר בית המשפט העליון.
אולי אני טועה, אבל נדמה לי שדווקא האנשים שניסו להביא את זה לידיעת הציבור - שצריך להבין שבגדו בו, ועברו על החוק, באופן שיש בו תקדים מסוכן מאוד לעתיד - מואשמים בתור בוגדים שלא בצדק. נדמה לי שענת קם ואורי בלאו היו צריכים לקבל צל"ש על אומץ ליבם האזרחי ועל הנכונות שלהם לעמוד מול המערכות.
אולי אני טועה, אבל הולך ונוצר אצלי חשד שדווקא הרמטכ"ל והכפופים לו, הם אלה שצריכים להסביר האם זה נכון שהם בגדו באמון הציבור ?
האם זה נכון שהם אלה שעברו על החוק ?
העובדה שהיה צו איסור פרסום עד עכשיו, שמנע כל אפשרות לקריאה אובייקטיבית של כל החומר, מטילה מראש חשד על המערכת. היא ניסתה להסביר משהו, וההסבר הנוכחי הוא "נסיון להשגת המסמכים מחדש".
המערכת שאסרה עתונאית במאסר בית ומבצעת מהלך שימנע מכל עתונאי כאן לקבל אי-פעם מסמכים ממקורות כלשהם לביסוס תחקיר, מציבה עצמה עכשיו כמגנת חופש העתונאות שניסתה לבצע מהלך רגיש ועדין של מו"מ.
יכול להיות שזה נכון ,אגב.
אין לנו אפשרות אמיתית לדעת.
הרי לא הציגו לפנינו את כל החומר.
אבל במציאות שבה ענת קם אסורה בביתה, ואורי בלאו בחו"ל, והמערכת יכולה להציג את דבריה כרצונה, נטל ההוכחה עליה.
ולטעמי, היא לא הרימה אותו.
זה, אגב, התחקיר המקורי שהתחיל את כל הסיפור...
השבמחקhttp://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1041551.html