יום הנכבה, בערבית يوم النكبة, הוגים יאום א-נאקבה (Yawm an-Nakbah), הוא יום האסון, יום הקטסטרופה או יום השואה (בערבית המונח نكبة מקיף שלל משמעויות ובהן חרפה, תאונה, מוות, גורל, אסון ושואה... הפועל نكب משמעו בהקשר זה להתעקם... באנגלית מכונה the day of the catastrophe).
זה הוא יום הזיכרון הפלסטיני לתוצאות המלחמה המוכרת בישראל בשם מלחמת העצמאות. הוא מצויין מדי 15 למאי, יום שלאחר הכרזת הקמתה של מדינת ישראל, כלומר יום לאחר יום העצמאות של מדינת ישראל, שהוא גם יום פלישת צבאות ערב למדינת ישראל. הגדרה בויקיפדיה אפשר לקרוא כאן בויקיפדיה האנגלית וכאן בויקיפדיה העברית.
יום הנכסה, בערבית يوم النكسة, הוגים יאום א-נאקסה (, (Yawm an-Naksa הוא יום התקיעה, או יום העיכוב (בערבית
نكسة היא התדרדרות, עיכוב או מפלה. הפועל نكس משמעו להיתקע; למשל המחשב שלי נתקע... באנגלית מכונה the day of setback).
זה הוא יום הזיכרון הפלסטיני לתוצאות המלחמה המוכרת בישראל בשם מלחמת ששת-הימים. הוא מצויין כיום ביום פתיחתה של המלחמה מדי 5 ביוני. הגדרה בויקיפדיה אפשר לקרוא כאן בויקיפדיה האנגלית וכאן בויקיפדיה העברית. המונח נטבע על ידי נשיא מצרים, גמאל עבד אל-נאצר ומטרתו היתה להגדיר ההפסד במלחמה ככשלון קטן. עבור הפלסטינים האבל הוא הן על הציפיות שנכזבו, הן על השטחים שאבדו, והן על הפליטים שנוספו לפזורת הפלסטינים בעקבות המלחמה.
היסטורית מדובר במועדים שלא צוינו בסמוך לאירועים עליהם הם נסובים. במהלך התגבשות הנרטיב הפלסטיני המודרני, ובמיוחד בעשרות השנים האחרונות, הם הפכו אט-אט לקונצנזוס בקרב החברה הפלסטינית, אך לא זכו לתשומת-לב תקשורתית רבה במיוחד עד השנה.
השנה, עם הציפיות הגוברות לקראת אפשרות הקמתה של מדינה פלסטינית בספטמבר השנה, לוו התהלוכות והאירועים לציונם של מועדים אלה במחאות חסרות-תקדים בגבולות ישראל על ידי פליטים פלסטיניים.
אין ספק ששוני לא קטן השנה נגזר מהתמורות העוברות על המזרח-התיכון ומהציפיה של כל בני-האדם השוכנים במזרח-התיכון, לשינויים ברי-קיימא בחייהם.
בנרטיב הישראלי, נתפשת הבחירה הפלסטינית לציין את המועדים האלה, בצדק או שלא בצדק, כביטוי להמשך השאיפות להכחדתה של מדינת ישראל ולתום העצמאות הריבונית של העם היהודי במולדתו ההיסטורית. גם הבחירה של רבים בשמאל הישראלי ובקרב הפלסטינים לתרגום "יום הנכבה" למונח העברי "יום השואה", תוך שימוש במונח "שואה" המיוחד בתודעה הישראלית לשואת יהדות אירופה וצפון אפריקה, רק מוסיף שמן לדליקת-הנרטיבים השונים.
זה הוא יום הזיכרון הפלסטיני לתוצאות המלחמה המוכרת בישראל בשם מלחמת העצמאות. הוא מצויין מדי 15 למאי, יום שלאחר הכרזת הקמתה של מדינת ישראל, כלומר יום לאחר יום העצמאות של מדינת ישראל, שהוא גם יום פלישת צבאות ערב למדינת ישראל. הגדרה בויקיפדיה אפשר לקרוא כאן בויקיפדיה האנגלית וכאן בויקיפדיה העברית.
יום הנכסה, בערבית يوم النكسة, הוגים יאום א-נאקסה (, (Yawm an-Naksa הוא יום התקיעה, או יום העיכוב (בערבית
نكسة היא התדרדרות, עיכוב או מפלה. הפועל نكس משמעו להיתקע; למשל המחשב שלי נתקע... באנגלית מכונה the day of setback).
זה הוא יום הזיכרון הפלסטיני לתוצאות המלחמה המוכרת בישראל בשם מלחמת ששת-הימים. הוא מצויין כיום ביום פתיחתה של המלחמה מדי 5 ביוני. הגדרה בויקיפדיה אפשר לקרוא כאן בויקיפדיה האנגלית וכאן בויקיפדיה העברית. המונח נטבע על ידי נשיא מצרים, גמאל עבד אל-נאצר ומטרתו היתה להגדיר ההפסד במלחמה ככשלון קטן. עבור הפלסטינים האבל הוא הן על הציפיות שנכזבו, הן על השטחים שאבדו, והן על הפליטים שנוספו לפזורת הפלסטינים בעקבות המלחמה.
היסטורית מדובר במועדים שלא צוינו בסמוך לאירועים עליהם הם נסובים. במהלך התגבשות הנרטיב הפלסטיני המודרני, ובמיוחד בעשרות השנים האחרונות, הם הפכו אט-אט לקונצנזוס בקרב החברה הפלסטינית, אך לא זכו לתשומת-לב תקשורתית רבה במיוחד עד השנה.
השנה, עם הציפיות הגוברות לקראת אפשרות הקמתה של מדינה פלסטינית בספטמבר השנה, לוו התהלוכות והאירועים לציונם של מועדים אלה במחאות חסרות-תקדים בגבולות ישראל על ידי פליטים פלסטיניים.
אין ספק ששוני לא קטן השנה נגזר מהתמורות העוברות על המזרח-התיכון ומהציפיה של כל בני-האדם השוכנים במזרח-התיכון, לשינויים ברי-קיימא בחייהם.
בנרטיב הישראלי, נתפשת הבחירה הפלסטינית לציין את המועדים האלה, בצדק או שלא בצדק, כביטוי להמשך השאיפות להכחדתה של מדינת ישראל ולתום העצמאות הריבונית של העם היהודי במולדתו ההיסטורית. גם הבחירה של רבים בשמאל הישראלי ובקרב הפלסטינים לתרגום "יום הנכבה" למונח העברי "יום השואה", תוך שימוש במונח "שואה" המיוחד בתודעה הישראלית לשואת יהדות אירופה וצפון אפריקה, רק מוסיף שמן לדליקת-הנרטיבים השונים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה