אבירמה גולן מצטרפת לאחרים וטוענת שתיקון החקיקה לפני שבוע שקבע העדפה מתקנת למי ששירת בצבא, בכל קבלה למשרה בשירות הציבורי, הוא תיקון מקלקל הפוגע בסיכויי ההשתלבות בעבודה של " ערבים, ובמיוחד נשים ערביות, אבל גם של נשים חרדיות וגברים חרדים ונשים אתיופיות - בקיצור, כל אלה שלכבודם מקיימת הממשלה ירידי תעסוקה ומבטיחה להם ייצוג הולם בשירות הציבורי".
היא גם סבורה שה"צרכים הביטחוניים המשתנים, שיעור הגיוס היורד ושבירת עקרון השוויון במתן הפטור לאוכלוסיות שונות - כל אלה מחייבים היערכות שונה. אפשר היה, למשל, לטפח, כמובטח, "צבא קטן וחכם" של אנשי קבע וסדיר בתנאי שכר משופרים, ובמקביל ליצור שירות אזרחי מגוון ומתגמל. "
הבעיה היא כמובן שנדמה שאבירמה גולן, והדומים לה, חיים בעולם משלהם. כל מי שקורא הבלוג הזה בקביעות, יודע שאני נוטה להתמקד בחצי המלא של כוס ההערכות באשר לאפשרי במזרח התיכון, בעקבות עידן המהפכות המתחולל אל מול עינינו. למרות זאת, ברור שכל הציפיות לרפורמה, הנדרשת לכשעצמה, בשירות הצבאי הישראלי, ובפתיחת מסלול שוויוני של שירות אזרחי, צריכות להישקל מחדש. שירות אזרחי כמובן צריך להתקיים, אבל חלום הצבא הקטן והחכם יידחה בכעשור לפחות. הסיבה היא פשוטה - בעידן של מהפכות אי אפשר לדעת מה יקרה. הן בעבר הקרוב, במהפכה האיראנית, והן בעבר הרחוק, למשל במהפכה הצרפתית, תהליכים שנראו מאוד מבטיחים בראשיתם הצמיחו פירות באושים, בדמות המשטר מדכא זכויות-האדם הנוכחי באיראן ובדמות משטר האימים של המהפכה הצרפתית שהתדרדר בסופו של דבר לקיסרות של נפוליאון. אותה קיסרות שפתחה במלחמת שחרור של כל אירופה. גם המהפכה האיראנית, כזכור, מבטיחה בימים אלה שחרור של חבל ארץ מסויים. אם אליה יצטרפו המשטרים העתידיים בחלק משכנותיה של ישראל או בכולן, ישראל עלולה למצוא עצמה שוב אל מול מציאות בטחונית שתזכיר מאוד את הימים שקדמו למבצע סיני או למלחמת ששת-הימים. למי שלא זוכר - אלה לא היו ימים בהם אפשר היה לצפות לשרוד עם "צבא קטן וחכם".
כפי שכבר כתבתי, צריך לקדם שירות אזרחי, ובמסגרתו, יש לתת העדפה מתקנת לכל מי שמשרת את המדינה - שירות צבאי או שירות אזרחי. עד שזה יקרה, השוויון - בפועל - נשמר גם היום. ישראל איננה מונעת מערבים, חרדים או אתיופים מלשרת בצבא. כל מי מהם שחפץ להינות מהעדפה מתקנת בתחרות על משרות בשירות הציבורי, צריך רק לשרת בצבא. אם יעשה כן -ייהנה מהעדפה מתקנת כפולה - הן כיוצא צבא, והן כבן קבוצה שהחקיקה בישראל, כבר עתה, מתעדפת בהעסקה בשירות הציבורי.
לולא היתה מדינת ישראל עושה את התיקון שעשתה, היא היתה ממשיכה בתהליך פירור הלכידות של הציבור הישראלי, ונכונותו לשאת בעול אל מול האיומים הבטחוניים על מדינת ישראל ואוכלוסייתה. הגיע הזמן לשוב ולהבין שהמציאות החדשה מאפשרת הזדמנויות אדירות וסיכונים אדירים, וצריך לדעת להערך לאפשרות המימוש של כל אחת מהאפשרויות.
היא גם סבורה שה"צרכים הביטחוניים המשתנים, שיעור הגיוס היורד ושבירת עקרון השוויון במתן הפטור לאוכלוסיות שונות - כל אלה מחייבים היערכות שונה. אפשר היה, למשל, לטפח, כמובטח, "צבא קטן וחכם" של אנשי קבע וסדיר בתנאי שכר משופרים, ובמקביל ליצור שירות אזרחי מגוון ומתגמל. "
הבעיה היא כמובן שנדמה שאבירמה גולן, והדומים לה, חיים בעולם משלהם. כל מי שקורא הבלוג הזה בקביעות, יודע שאני נוטה להתמקד בחצי המלא של כוס ההערכות באשר לאפשרי במזרח התיכון, בעקבות עידן המהפכות המתחולל אל מול עינינו. למרות זאת, ברור שכל הציפיות לרפורמה, הנדרשת לכשעצמה, בשירות הצבאי הישראלי, ובפתיחת מסלול שוויוני של שירות אזרחי, צריכות להישקל מחדש. שירות אזרחי כמובן צריך להתקיים, אבל חלום הצבא הקטן והחכם יידחה בכעשור לפחות. הסיבה היא פשוטה - בעידן של מהפכות אי אפשר לדעת מה יקרה. הן בעבר הקרוב, במהפכה האיראנית, והן בעבר הרחוק, למשל במהפכה הצרפתית, תהליכים שנראו מאוד מבטיחים בראשיתם הצמיחו פירות באושים, בדמות המשטר מדכא זכויות-האדם הנוכחי באיראן ובדמות משטר האימים של המהפכה הצרפתית שהתדרדר בסופו של דבר לקיסרות של נפוליאון. אותה קיסרות שפתחה במלחמת שחרור של כל אירופה. גם המהפכה האיראנית, כזכור, מבטיחה בימים אלה שחרור של חבל ארץ מסויים. אם אליה יצטרפו המשטרים העתידיים בחלק משכנותיה של ישראל או בכולן, ישראל עלולה למצוא עצמה שוב אל מול מציאות בטחונית שתזכיר מאוד את הימים שקדמו למבצע סיני או למלחמת ששת-הימים. למי שלא זוכר - אלה לא היו ימים בהם אפשר היה לצפות לשרוד עם "צבא קטן וחכם".
כפי שכבר כתבתי, צריך לקדם שירות אזרחי, ובמסגרתו, יש לתת העדפה מתקנת לכל מי שמשרת את המדינה - שירות צבאי או שירות אזרחי. עד שזה יקרה, השוויון - בפועל - נשמר גם היום. ישראל איננה מונעת מערבים, חרדים או אתיופים מלשרת בצבא. כל מי מהם שחפץ להינות מהעדפה מתקנת בתחרות על משרות בשירות הציבורי, צריך רק לשרת בצבא. אם יעשה כן -ייהנה מהעדפה מתקנת כפולה - הן כיוצא צבא, והן כבן קבוצה שהחקיקה בישראל, כבר עתה, מתעדפת בהעסקה בשירות הציבורי.
לולא היתה מדינת ישראל עושה את התיקון שעשתה, היא היתה ממשיכה בתהליך פירור הלכידות של הציבור הישראלי, ונכונותו לשאת בעול אל מול האיומים הבטחוניים על מדינת ישראל ואוכלוסייתה. הגיע הזמן לשוב ולהבין שהמציאות החדשה מאפשרת הזדמנויות אדירות וסיכונים אדירים, וצריך לדעת להערך לאפשרות המימוש של כל אחת מהאפשרויות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה