שיחה #1
ביבי: נו, שמעת ?
נתן: כן, גם ליידרמן ויתר.
ביבי: למה, למה הוא עשה את זה ?
נתן: כנראה שהוא לא נהנה להשיב כמה פעמים בשבוע הוא מדבר עם האסטרולוג שלו.
ביבי: איך ? איך אני נופל עליהם כל הזמן ? קודם זה עם החליפון שלו, עכשיו זה. מה יהיה ?
נתן: תראה, ביבי, אני יודע שהחלטנו שיותר לא ממנים נשים, אחרי מה שקרה לי, אבל אולי בכל זאת?
ביבי: מה ? למנות את פלוג ? אני לא יכול.
נתן: למה ?
ביבי: שרה לא מרשה.
שיחה #2
יאיר: אני לא מבין אותם.
ביבי: אני יודע. זה קשה בהתחלה.
יאיר: איך ? איך הם מציקים לפרופסורים האלה, אחרי שהם בחרו אותנו ?
ביבי (מגחך): כן, מה שאמרו על יעקב ועל ליאו זה הרי כלום ליד מה שאמרו עליי.
יאיר: כן, אני עוד זוכר את הסרטונים של ארץ חדשה !
ביבי (צוחק): נכון, גם היה את אלה ! שכחתי לגמרי. אני התכוונתי לחקירת הנסיעות שהאידיוט ההוא ממשרד המבקר ניסה לקדם, וכמובן למה שעשו לי אז, עם אבנר עמדי.
יאיר: ואלה! שכחתי לגמרי מהדברים האלה. (צוחק, אבל רואים בעיניים שיש לו מחשבות)
ביבי (מזהה את המחשבות): יאיר, אל תשחק איתי. אחרת אני אזכיר לעיתונאים ששר האוצר שמינה את כל הדפוקים האלה קיבל כרטיס ישיר לדוקטורט בניגוד לנהלים. זוכר ?
יאיר: לא התכוונתי (בטון רפה ולא משכנע). לוגם מכוס הוויסקי שלו. אז מה ? נמנה את קרנית פלוג בכל זאת ? מסרו לי שהיא מאוד רוצה. נורא נעלבה, אבל מאוד מאוד רוצה (צוחק).
ביבי: אני יודע. אבל אי אפשר.
יאיר (מרים גבה): היא עדיין ... ?
ביבי (באנחה): כן, היא לא מרשה.
שיחה #3
ביבי: אולי בכל זאת ? זאת פאדיחה נוראה. כל המועמדים פורשים בהיסטריה, לפני שיספרו עליהם כל מיני סיפורים לא נחמדים, וזה כבר מתחיל להראות ממש לא טוב.
אם לא נמנה נגיד מהר, העולם יתחיל לחשוב שאנחנו לא באמת מנהלים את העסק, והמשקיעים יתחילו לברוח !
שרה: ביבי, אתה ואני יודעים מי מנהל פה את העסק. ואני -
שניהם יחד: לא מרשה !
הבהרה: הטקסטים שלעיל נועדו להוות סאטירה על תהליך המינוי לנגיד בנק ישראל. הם לא מצחיקים בגלל המציאות, וזו אשמתה בלבד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה