הבלוג של יש דין מביא דוגמא לכשלון משטרתי מהדהד במעקב כמעט צמוד אחרי מבצעי תג מחיר, שהביא לכך שבית המשפט לא הרשיע אותם באירוע בו כל הנסיבות הצביעו על כך שהם כנראה המבצעים. הסיבה: המשטרה ניהלה מעקב, אבל איבדה את הנעקבים דווקא בחלון הזמן שבו בוצע התג מחיר.
בניגוד למה שחושבים ביש דין, לדעתי דווקא המקרה הזה מסביר היטב מדוע למשטרה אין מספיק כלים. זו דוגמא קלאסית למצב שבו התחכום של העבריינים הוא כל-כך גבוה, עד שהמערכת לא מסוגלת להתמודד איתם.
יתרה מכך, זה מסוג המקרים בהם עולה חשד כבד לשיתוף פעולה מבפנים. דווקא בחצי השעה הקריטית הם נעלמו לעוקבים? האומנם העוקבים כל-כך לא מיומנים ? ואולי מישהו הכשיל אותם? ואם כן - איך ? איך ידעו הנעקבים לעשות את מה שצריך דווקא באותו רגע?
מבחינה משפטית, אגב, זה מקרה קלאסי של תביעה שלא היה צריך להגישה. מסיבה מאוד פשוטה: אי אפשר היה לקשור בין נוסעי המכונית לבין הפשע.
בניגוד לאמור בבלוג של יש דין - גם פלסטינים לא מורשעים במקרים כאלה.
מסיבה מאוד פשוטה - הם כלל לא היו מואשמים.
כשיש לך את המכשיר של מעצר מנהלי מונע, אתה לא צריך להשקיע את כל המאמץ במעקבים האלה.
וזו בדיוק הסיבה שבגללה המשטרה צריכה עוד כלים. עם מעצר מנהלי מונע, חלק גדול מאוד מתגי-המחיר היו נמנעים, כי מבצעיהם היו מורחקים מהשטח.
חשוב גם להבין שמבצעי תג מחיר מתוחכמים יותר מהממשלה לא רק בביצוע, אלא גם בהכנה שלהם להתמודדות עם חקירות המשטרה. הם מפגינים תבונה רבה בשימוש בזכות השתיקה, שאיננה מובנת מאליה. נדרש לצורך כך אימון ותיאום מראש, אמון הדדי, וביטחון ברמת-הביצוע שלא הותירה אחריה ראיות אחרות שיספיקו להרשעה. סוג כזה של מקצוענות עבריינית, המבוסס בתפישה אידיאולוגית עקבית והזוכה בתמיכה מתוך הקהילה ממנה יצאו העבריינים, מציב אתגר גדול, אולי גדול מדי, על מערכת אכיפת החוק.
זה תרחיש קלאסי של דמוקרטיה מתגוננת. הכלים הרגילים לא מתאימים. ודווקא ערך השוויון קורא לזה שהכלים שמיושמים דרך קבע נגד פלסטינים כבר עשרות שנים רבות, ייושמו גם נגד יהודים, לפחות בתוך אותם שטחים שנויים במחלוקת.
לכן זהו הזמן להתחיל לעשות שימוש במעצרים מנהליים מונעים כנגד חשודים בביצוע פיגועי תג-מחיר.
לפני סיום, חשוב לי לציין היבט שהתקשורת מתעלמת ממנו. ההסתרה של האינתיפאדה השלישית היא לדעתי אחת הסיבות לריבוי אירועי תג-מחיר. כמובן שדיון ציבורי בפיגועי הטרור העממי היומיומיים מצד הפלסטינים לא ימנע לגמרי פיגועים כאלה, אבל התחושה כי קורה משהו ביהודה ושומרון אשר הציבור הישראלי הכללי מתעלם ממנו, מגבירה מאוד את המוטיבציה של אנשים מסויימים לפעול באופן עצמאי.
מי יודע? הכרה במציאות העצובה של השנים האחרונות - שנות האינתיפאדה השלישית - אולי גם תביא סוף סוף את הממשלה הנוכחית לקחת על עצמה את הנכונות להתמודד עם שקודמתה הצליחה להימנע ממנו - קידום התהליך המדיני מול הפלסטינים, באופן שידגים את היכולת של המתונים להוביל לשינוי במזרח התיכון. גם אם לא אוהבים את מה שיש לפרטנר הפלסטיני להגיד ולדרוש, גם אם יש סיכונים בתהליך הזה שיחייבו מעורבות הדוקה של מצרים וירדן ומדינות אחרות, הוואקום המדיני נותן את הבמה לקיצוניים. הגיע הזמן שנערים אחרים ישחקו לפנינו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה