7.6.2011

הפגנות, תהלוכות, ומי יודע מה עוד... נכון, זה מפחיד, אבל למה לירות ?

התוצאות הקשות של ההפגנות אתמול בגבול הסורי, הפגנות שלהן לא היה המשך דרמטי היום בצד הישראלי, אלא דווקא בלב סוריה בהלוויות ההרוגים, מחייבות חשבון-נפש ישראלי, למרות הקונצנזוס מקיר לקיר בנוגע לזכות ישראל למנוע כניסות לא-חוקיות אליה.

חשבון-הנפש נדרש מסיבה פשוטה: התופעה של הפגנות אזרחיות, באלימות מוגבלת או כלל ללא-אלימות, היא תופעה שמחייבת תגובה של כוחות שיטור, לא כוחות צבא. אדם הנכנס באופן לא-חוקי לישראל כשאיננו חמוש ואיננו מהווה איום לחייהם או לבטחונם של בני-אדם, צריך לקבל יחס של בן-אדם. אין שום סיבה לירות בו, אם הוא אינו מסכן אחרים. הפתרון המתבקש הוא פתרון אזרחי: מאסר, חקירה וגירוש בחזרה לסוריה.

זה כמובן מחייב החלפה של דיסק - הן ברמה האסטרטגית והן ברמה הטקטית, הן בראשם של מקבלי ההחלטות והן בראשם של מבצעי ההחלטות. אבל הדיסק הזה חייב להיות מוחלף, כי משהו משתנה במזרח התיכון. האנשים שנפגעו אמש, גם אם חלק לא מבוטל מהם נפגע בגלל פעולות מטופשות שלהם ליד שדה-מוקשים, וגם אם חלק מהם נפגע בעודו מיידה אבנים, צריכים להיתפש כפי שהם - אזרחים שמנסים להפגין, וגם אם הם גולשים לפעולות אסורות, וכמובן כל עוד אינם מסכנים חיי אחרים, הם אינם צריכים לשלם בחייהם על רצונם להפגין. לא ייתכן שישראל, המדינה שיכולה להדגים לאיזור כיצד פועלת דמוקרטיה אל מול מחאה אזרחית, תאמץ את שיטותיהם של הטיראנים שמסביבה.

בקיצור, לא יורים על אזרחים רק בגלל שהם מגיעים מהצד הלא נכון של הגבול.
  • זה לא דמוקרטי; 
  • זה לא מוסרי; 
  • זה גם שגוי מבחינת האינטרסים הפוליטיים של ישראל.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה