14.10.2015

האומנם שקר הסגר? ההבדל בין אידיאל פוליטי לריאליזם פוליטי

קראתי בעצב את מאמר הדעה בואלה! "שקר הסגר: החלטה חסרת אחריות" הטוען כי המחסומים לא יועילו אלא רק יפגעו בחופש התנועה של הפלסטינים ויביאו לזעם נוסף של פלסטינים ואיתו פיגועים נוספים. 
עיקר הבעיה במאמר הזה הוא העירוב בין אידיאל  פוליטי לדעה ריאלית. 

גם אני חושב שישראל צריכה להפגין מאמץ דיפלומטי מתמשך שתכליתו היפרדות מהפלסטינים והקמתה של מדינה פלסטינית לצד ישראל. גם אני סבור שצריך למצוא פתרון הוגן לערביי מזרח ירושלים במסגרת הזו. 
אבל הפתרון הזה לא יבוא מחר בבוקר.

זה גם באשמת נתניהו.
אבל הפלסטינים לא נקיים מאשמה.
עם מי נחתום היום הסכם על הקמת מדינה פלסטינית ?
עם אבו מאזן או עם החמאס? 
האם נחתום עם אבו מאזן על הסכם קבע בלי שנפתרה סוגיית עזה? 
האם ניתן בכלל להגיע להסכם סופי עם הפלסטינים לאור השאלה של זכות השיבה לתוך גבולות מדינת ישראל? 
נזכיר - בזכותם של אהוד ברק ושל אהוד אולמרט אנחנו יודעים שהפלסטינים לא היו מוכנים עדיין למו"מ אמיתי על זכות השיבה. גם יוזמת מדינת ערב עדיין כוללת את זכות השיבה. כל זמן שהנושא הזה נדרש מאיתנו - אין אפשרות להסכם קבע שאחריו תישאר מדינה יהודית. 
אני נמנה על אלה הסבורים שאפשר למצוא פתרון הוגן וסביר לשאלת זכות השיבה.
למשל - ישראל תכיר בזכות השיבה לתוך המדינה הפלסטינית. המדינה הפלסטינית תוותר על זכות השיבה לתוך גבולות המדינה היהודית. ישראל תאפשר איחוד משפחות בהתאם למכסה שתיקבע אך ורק על ידי ממשלת ישראל. 
אבל אני לא תמים לחשוב שאפשר יהיה להגיע להסכמה שכזו בלי וויתורים אחרים (למשל - מימון בינלאומי ליישוב פליטים מהפזורה הפלסטינית בערים חדשות שיוקמו בתוך המדינה הפלסטינית; למשל - גמישות ישראלית רבה יותר בנושא המעבר בין עזה לגדה).
אבל עד שיבוא היום שבו תהיה הסכמה ישראלית-פלסטינית בנושא זכות השיבה, לא יהיה ניתן להקים מדינה פלסטינית.
אז אם לא ניתן בעת הזו להקים מדינה פלסטינית ואם אין בעת הזו אפשרות לפתרון הוגן לערביי מזרח ירושלים, מה נעשה? 

האם נשב בשקט רגל על רגל וניתן להם להרוג אותנו ? 
ברור שבינתיים צריך לעצור את גל הטרור הזה. 
ומאחר וגל הטרור הזה יוצא במידה רבה מערביי מזרח ירושלים, הפתרון צריך להתמקד בהם.

חומות, מחסומים וסגרים מורידים את ההיקף האפקטיבי של הטרור. ראינו זאת ושוב ושוב. זה לא פתרון מיידי אלא מאבק נמשך של הגנה אקטיבית מהצד שלנו נוכח נסיונות החדירה של הצד השני. אם עושים זאת נכון - תוך הפעלת לחץ על המקומות מהם יוצא הטרור - היקף הטרור יפחת מאוד. 

וחשוב להבין משהו - מוכרים לנו את זה בתור טרור של יחידים - אבל הטרור הזה מתוזמן כל-כך טוב שלא היה לנו אפילו יום אחד של שקט מאז נאום אבו-מאזן באו"ם. אפילו לא יום אחד. וזה לא במקרה. מישהו מתזמן את גל הטרור הזה. מישהו מדריך את האנשים שמגיעים. אחרת היינו רואים ימים של פיגועים רבים וימים שקטים. המיצוע המסודר הזה של ההתקפות הוא עדות ליד מכוונת. צריך למצוא את היד הזו - ולכרות אותה. 

אין תגובות:

פרסום תגובה