בהמשך לפרישת אהוד ברק וחבריו ממפלגת העבודה, מקדימים חבריו הנותרים בסיעה, השרים בן-אליעזר, ברוורמן, הרצוג (בסדר הפוך דווקא) רפואה למכה ומתפטרים מתפקידיהם בממשלה.
אם אכן בכוונתו של נתניהו לתת לכל אחד מחברי סיעת "העצמאות" החדשה תפקיד של שר או סגן-שר, יציבות הקואליציה שלו מוטלת בספק, לאור יצירת אי-שוויון גדול במפתח לתפקידים לעומת חברות הקואליציה האחרות.
לאור זאת, ובהתחשב בטענות הנמשכות מצדו של ראש-הממשלה על מהלך מתוכנן היטב, אפשר לשער שלפחות בחדרי-חדרים אמורים לחבור לעצמאות חברי כנסת ממפלגות אחרות. המחשבה הספונטנית על שאול מופז מקדימה בוודאי לא מפתיעה במיוחד, למרות שברשימת הליכוד-עצמאות המדומיינת ועמוסת הרמטכ"לים והאלופים לא ברור מה יש לו לחפש. עדיף להישאר בקדימה, שם הרמטכ"ל החדש שהצטרף מוכתם בכתמי מלחמת לבנון השניה, לא ? או שהרעיון המטלטל של אפשרות-הצטרפותו של הרמטכ"ל-לשעבר-לעתיד גבי אשכנזי לקדימה כל-כך מפחיד את מופז, שהוא מבקש לחזור לביתו הישן בליכוד קודם לכן?
ואולי דווקא עזיבתו של ברק את העבודה נעשית על רקע ידיעה מוקדמת על הכיוון שבו בחר הפוליטיקאי לעתיד לבוא אשכנזי ללכת ? האם לא היה פשוט יותר לארגן בחירות השנה, מאשר לפרק את המפלגה בכזו זריזות ?
ואם לא מופז, או מישהו כמותו, מחזקת התמיהה מה בדיוק מחפשים ברשימת "עצמאות" החברים של ברק ? מה לעינת וילף ולאורית נוקד, נשים טובות שכמותן ברשימה אחת עם אהוד "ברח-ושוב-ברח" ברק ? האומנם מתן וילנאי ושלום שמחון סבורים שעתידם הפוליטי ייטב ברשימת עצמאות או בהיטמעות בליכוד ובהתרוצצות במרכזו ?
סביר להניח שהמהלך שרואים על פני השטח נושא עמו שורשים עמוקים. שריונים כאלה ואחרים לברק ולחבריו. תקווה לפרישה של אנשים נוספים ממפלגות אחרות.
כך או אחרת - הפוליטיקה הישראלית הפכה למקום מעט מעניין יותר היום, הודות לאהוד ברק וחבריו. על זה בוודאי אי אפשר להתלונן, וכל שנותר לנו לומר כעת הוא - "ישחקו הנערים לפנינו"
אם אכן בכוונתו של נתניהו לתת לכל אחד מחברי סיעת "העצמאות" החדשה תפקיד של שר או סגן-שר, יציבות הקואליציה שלו מוטלת בספק, לאור יצירת אי-שוויון גדול במפתח לתפקידים לעומת חברות הקואליציה האחרות.
לאור זאת, ובהתחשב בטענות הנמשכות מצדו של ראש-הממשלה על מהלך מתוכנן היטב, אפשר לשער שלפחות בחדרי-חדרים אמורים לחבור לעצמאות חברי כנסת ממפלגות אחרות. המחשבה הספונטנית על שאול מופז מקדימה בוודאי לא מפתיעה במיוחד, למרות שברשימת הליכוד-עצמאות המדומיינת ועמוסת הרמטכ"לים והאלופים לא ברור מה יש לו לחפש. עדיף להישאר בקדימה, שם הרמטכ"ל החדש שהצטרף מוכתם בכתמי מלחמת לבנון השניה, לא ? או שהרעיון המטלטל של אפשרות-הצטרפותו של הרמטכ"ל-לשעבר-לעתיד גבי אשכנזי לקדימה כל-כך מפחיד את מופז, שהוא מבקש לחזור לביתו הישן בליכוד קודם לכן?
ואולי דווקא עזיבתו של ברק את העבודה נעשית על רקע ידיעה מוקדמת על הכיוון שבו בחר הפוליטיקאי לעתיד לבוא אשכנזי ללכת ? האם לא היה פשוט יותר לארגן בחירות השנה, מאשר לפרק את המפלגה בכזו זריזות ?
ואם לא מופז, או מישהו כמותו, מחזקת התמיהה מה בדיוק מחפשים ברשימת "עצמאות" החברים של ברק ? מה לעינת וילף ולאורית נוקד, נשים טובות שכמותן ברשימה אחת עם אהוד "ברח-ושוב-ברח" ברק ? האומנם מתן וילנאי ושלום שמחון סבורים שעתידם הפוליטי ייטב ברשימת עצמאות או בהיטמעות בליכוד ובהתרוצצות במרכזו ?
סביר להניח שהמהלך שרואים על פני השטח נושא עמו שורשים עמוקים. שריונים כאלה ואחרים לברק ולחבריו. תקווה לפרישה של אנשים נוספים ממפלגות אחרות.
כך או אחרת - הפוליטיקה הישראלית הפכה למקום מעט מעניין יותר היום, הודות לאהוד ברק וחבריו. על זה בוודאי אי אפשר להתלונן, וכל שנותר לנו לומר כעת הוא - "ישחקו הנערים לפנינו"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה