דיווח על מהלך פוליטי דרמטי למדי של חיזבאללה. שריו פרשו מהממשלה וגם נציגו של מישל סולימאן (הנשיא המארוני) הצטרף.
ההערכות של רבים שזוהי תחילת השתלטותו של חיזבאללה על לבנון מוקדמות מדי, למרות שהחששות לתחילתה של מלחמת אזרחים, כגירסא מורחבת למהומות 2008, בהחלט אינם בלתי-מבוססים.
עם זאת, לנוצרים עדיין יש כוח לא-מבוטל בלבנון, העובדה שהם שלחו את קרובי משפחתם לחו"ל על פי דיווחים זרים מעידה על ראיה מפוכחת של המציאות הלא-יציבה המחכה להם, ואם הם ישכילו ליצור ברית עם הדרוזים, ויזכו לתמיכה מערבית, בכלל לא ברור מי ינצח בסופו של יום.
העובדה שסוריה התחילה במהלכים של התרחקות מאיראן והחיזבאללה בשנה האחרונה מעידה על כך שההנהגה הסורית - הנהגה מפוכחת ומיושבת - איננה מעריכה את סיכויי חיזבאללה כרבים מדי.
יתרה מכך, אומנם בלבנון ההזדהות היא בעיקרה עדתית, אבל אם ייקבע שרפיק חרירי , מי שנחשב במידה רבה גם בציבוריות הלבנונית כאחד מהאחראים המרכזיים לשיקום לבנון לאחר מלחמת האזרחים, נרצח על ידי חיזבאללה ולא על ידי סוריה, הרי שיש סבירות גבוהה למתחים בתוך העדה השיעית, וייתכן אף שבכירי החיזבאללה והאחראים לרצח הפוליטי הזה, עשויים למצוא עצמם ניצבים אל מול כעס ומחאות עזים ואף קריאות להדחתם - מתוך המחנה שלהם.
אומנם בכירי חיזבאללה כבר הראו בעבר שאי-אפשר להגדירם כפטריוטים לבנוניים, ושהם מוכנים להילחם למען האינטרסים האיראניים עד טיפת דמה האחרונה של לבנון, ובנסיבות כאלה, קשה להימנע מהחשש שהסכסוך יזלוג אל הגבול הדרומי עם ישראל, אבל תוצאות מלחמת לבנון השניה, מהפרספקטיבה הלבנונית, למרות הביקורת הישראלית הפנימית על דרך ניהולה, היו כאלה, שקשה להאמין שיתקיים קונצנזוס לבנוני שיתמוך במתקפה על ישראל.
בנסיבות האלה, ולמרות שעברו כבר 20 שנה מאז תום מלחמת האזרחים הלבנונית, ונכון לחשוש שקם דור צעיר שאיננו מבין את מוראותיה של מלחמה כזו, ונכון לשוב ולנהלה, דומה שנכון יותר להעריך שהציבור הלבנוני למוד הסבל, יידע - כמו ב2008 - להתעשת, ולהימנע מסכסוך נמשך, גם אם תידרש מעורבותם של מתווכים זרים, מהמפרץ וממקומות אחרים בעולם.
מה שבטוח ואי אפשר להכחיש יותר -
1. הפעולות הנמשכות של חיזבאללה מעידות שעל ראשו בוער הכובע (גם הלבנוני הפשוט יכול להסיק את המסקנה הזו).
2. יהיה מעניין בלבנון בחודשים הקרובים, במובן הסיני של המונח "מעניין".
ההערכות של רבים שזוהי תחילת השתלטותו של חיזבאללה על לבנון מוקדמות מדי, למרות שהחששות לתחילתה של מלחמת אזרחים, כגירסא מורחבת למהומות 2008, בהחלט אינם בלתי-מבוססים.
עם זאת, לנוצרים עדיין יש כוח לא-מבוטל בלבנון, העובדה שהם שלחו את קרובי משפחתם לחו"ל על פי דיווחים זרים מעידה על ראיה מפוכחת של המציאות הלא-יציבה המחכה להם, ואם הם ישכילו ליצור ברית עם הדרוזים, ויזכו לתמיכה מערבית, בכלל לא ברור מי ינצח בסופו של יום.
העובדה שסוריה התחילה במהלכים של התרחקות מאיראן והחיזבאללה בשנה האחרונה מעידה על כך שההנהגה הסורית - הנהגה מפוכחת ומיושבת - איננה מעריכה את סיכויי חיזבאללה כרבים מדי.
יתרה מכך, אומנם בלבנון ההזדהות היא בעיקרה עדתית, אבל אם ייקבע שרפיק חרירי , מי שנחשב במידה רבה גם בציבוריות הלבנונית כאחד מהאחראים המרכזיים לשיקום לבנון לאחר מלחמת האזרחים, נרצח על ידי חיזבאללה ולא על ידי סוריה, הרי שיש סבירות גבוהה למתחים בתוך העדה השיעית, וייתכן אף שבכירי החיזבאללה והאחראים לרצח הפוליטי הזה, עשויים למצוא עצמם ניצבים אל מול כעס ומחאות עזים ואף קריאות להדחתם - מתוך המחנה שלהם.
אומנם בכירי חיזבאללה כבר הראו בעבר שאי-אפשר להגדירם כפטריוטים לבנוניים, ושהם מוכנים להילחם למען האינטרסים האיראניים עד טיפת דמה האחרונה של לבנון, ובנסיבות כאלה, קשה להימנע מהחשש שהסכסוך יזלוג אל הגבול הדרומי עם ישראל, אבל תוצאות מלחמת לבנון השניה, מהפרספקטיבה הלבנונית, למרות הביקורת הישראלית הפנימית על דרך ניהולה, היו כאלה, שקשה להאמין שיתקיים קונצנזוס לבנוני שיתמוך במתקפה על ישראל.
בנסיבות האלה, ולמרות שעברו כבר 20 שנה מאז תום מלחמת האזרחים הלבנונית, ונכון לחשוש שקם דור צעיר שאיננו מבין את מוראותיה של מלחמה כזו, ונכון לשוב ולנהלה, דומה שנכון יותר להעריך שהציבור הלבנוני למוד הסבל, יידע - כמו ב2008 - להתעשת, ולהימנע מסכסוך נמשך, גם אם תידרש מעורבותם של מתווכים זרים, מהמפרץ וממקומות אחרים בעולם.
מה שבטוח ואי אפשר להכחיש יותר -
1. הפעולות הנמשכות של חיזבאללה מעידות שעל ראשו בוער הכובע (גם הלבנוני הפשוט יכול להסיק את המסקנה הזו).
2. יהיה מעניין בלבנון בחודשים הקרובים, במובן הסיני של המונח "מעניין".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה