הכנסת התכנסה לה והנה מתברר שמרבית סיעות הכנסת תומכות בבחירות כבר ב-4 בספטמבר השנה. יו"ר הכנסת מעריך שהכנסת תפוזר עד אמצע מאי. בראש הסיעות התומכות בתאריך המוקדם הזה - הליכוד, בניגוד למסך העשן שפיזר ראש הממשלה לאחרונה באמצעות נאמניו - מסך עשן שלא הטעה את ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין.
כל מי שראה את המודעה הגדולה של מפלגת עצמאות בעמוד הראשון של עיתון הארץ הבוקר -
לא יכול היה שלא להתפעל מהתיאום של מסך העשן בין החברים הותיקים לסיירת מטכ"ל - נתניהו וברק.
ההליכה לבחירות היא כמובן מהלך רציונלי וכבר דנתי בכמה מהסיבות בעבר, ואזכיר שוב כמה מהסיבות, בקצירת האומר -
אבל אם אכן נתניהו וברק כה מתואמים ביניהם, ומחשבים את קיצם לאחור, איך אפשר להסביר את ההכרעה שלא לשריין את ברק אלא לתת לו להתמודד בבחירות חופשיות ? איך אפשר להסביר את האופטימיות העיוורת של אנשי מפלגת עצמאות ? האומנם היבריס ותפישה עצמית כאילו הם מסוגלים לחקות את הישגו של אריאל שרון כשעזב את הליכוד והקים את קדימה ? או שמא ברק קשר את נפשו עם נתניהו ונשלח לפגוע במפלגות המתמודדות על המרכז ובתמורה ימונה לשר ביטחון לאחר הבחירות ? או שמא, חלילה, השניים בונים על פופולריות גואה - לשניהם - הודות לאירועים ביטחוניים באופיים שיתרחשו עד למועד הבחירות ? ואם אלה החישובים שהם מחשבים, מי צריך להיות מודאג יותר ? אזרחי ישראל או אזרחי איראן ? ואם בכל זאת חברי סיעת עצמאות מאמינים בכוח ידיהם להביא מצביעים, והם מסוגלים לחולל שינוי משמעותי במפת המצביעים של המרכז הפוליטי אל נוכח תחרות קשה, צפופה ומרה עם מפלגתו של יאיר לפיד, עם מפלגת קדימה, ועם השלכות נסיבות לידת תנועתם על דעת-הקהל, מדוע שאותה גמישות לא תאפיין את דעת-הקהל הישראלית גם בסוגיות אחרות ?
למשל, גמישות בנוגע לשאלה העיקרית של הבחירות האלה - האם תצליח שלי יחימוביץ' להציב אלטרנטיבה אמיתית ולסחוף אחריה מספיק מצביעים כדי להיות זו שתרכיב את הממשלה הבאה ?
למשל, גמישות לגבי זירה אחרת של הבחירות, שאולי בה תוכרע זהותו של ראש-הממשלה הבא - זירת המפלגות החרדיות. האם נראה את אריה דרעי מתמודד ראש-בראש עם אלי ישי ונוטל מנדטים מש"ס ? וכיצד תשפיע תנועת עם אחד בראשותו של הרב חיים אמסלם ? הייתכן שמרוב חישובים של נתניהו וברק נעלמה מעיניהם האפשרות שש"ס הגדולה והנאמנה לא תגיע לכנסת הבאה וכי יורשות מנדטיה לא יפגינו את אותה נטיה לימין שהיתה אחד מהגורמים המרכזיים אשר אפשרו לנתניהו להקים את הממשלה הנוכחית למרות שמפלגתו לא היתה הגדולה בכנסת ?
ושאלת-השאלות, לדעתי - כיצד תשפיע המחאה החברתית של הקיץ הזה על דעת הקהל ? האם יצליחו המוחים להשפיע מספיק על תודעת היושבים בארץ ישראל כדי להביא לשינויים יסודיים בדפוסי-ההצבעה ? או שמא, כפי שמייחל ראש-הממשלה, נשוב ונראה בבחירות הקרובות עוד מאותו הדבר ?
כל מי שראה את המודעה הגדולה של מפלגת עצמאות בעמוד הראשון של עיתון הארץ הבוקר -
לא יכול היה שלא להתפעל מהתיאום של מסך העשן בין החברים הותיקים לסיירת מטכ"ל - נתניהו וברק.
ההליכה לבחירות היא כמובן מהלך רציונלי וכבר דנתי בכמה מהסיבות בעבר, ואזכיר שוב כמה מהסיבות, בקצירת האומר -
- דו"ח מבקר-המדינה בנוגע לאסון הכרמל שעלול להטיל אחריות משמעותית על כמה משרי הממשלה;
- המחאה החברתית והשלכותיה הפוליטיות (ובכלל זה הצורך לקיים בחירות לפני שהציבור הרחב יווכח במציאות המרה שמאחורי הרפורמה המובטחת בחינוך לגיל הרך);
- השלכות המצב הכלכלי העולמי על כלכלת ישראל;
- היציבות הפנימית של הליכוד;
- מצבו המשפטי של שר החוץ;
- הצורך בגיבוש קואליציה חדשה לצורך החלפת חוק טל בחוק אחר שיסדיר את סוגיית גיוס בחורי הישיבות;
- החשיבות של שליטה בתהליך ההליכה לבחירות (כך שנמנעת הצגה של ראש-הממשלה כחלש, ומתאפשר ניצול השליטה בממשלה לצורך מיצוב אל מול המפלגות הנתפשות כמאיימות - וראו למשל הכרזתו האחרונה של משרד החינוך על התוכנית החדשה של רכישת השכלה אקדמית כתחליף לבגרות, שתזמונה אינו יכול להיות בלתי-קשור להצהרותיו של יאיר לפיד בנושא הבגרויות.
- ואחרונה - ובוודאי לא שולית - סברתו-אמונתו של נתניהו שכרגע אין לו מתחרים של ממש בהתמודדות הרשמית/לא-רשמית על תואר מנהיג המפלגה שיקים את הממשלה הבאה.
אבל אם אכן נתניהו וברק כה מתואמים ביניהם, ומחשבים את קיצם לאחור, איך אפשר להסביר את ההכרעה שלא לשריין את ברק אלא לתת לו להתמודד בבחירות חופשיות ? איך אפשר להסביר את האופטימיות העיוורת של אנשי מפלגת עצמאות ? האומנם היבריס ותפישה עצמית כאילו הם מסוגלים לחקות את הישגו של אריאל שרון כשעזב את הליכוד והקים את קדימה ? או שמא ברק קשר את נפשו עם נתניהו ונשלח לפגוע במפלגות המתמודדות על המרכז ובתמורה ימונה לשר ביטחון לאחר הבחירות ? או שמא, חלילה, השניים בונים על פופולריות גואה - לשניהם - הודות לאירועים ביטחוניים באופיים שיתרחשו עד למועד הבחירות ? ואם אלה החישובים שהם מחשבים, מי צריך להיות מודאג יותר ? אזרחי ישראל או אזרחי איראן ? ואם בכל זאת חברי סיעת עצמאות מאמינים בכוח ידיהם להביא מצביעים, והם מסוגלים לחולל שינוי משמעותי במפת המצביעים של המרכז הפוליטי אל נוכח תחרות קשה, צפופה ומרה עם מפלגתו של יאיר לפיד, עם מפלגת קדימה, ועם השלכות נסיבות לידת תנועתם על דעת-הקהל, מדוע שאותה גמישות לא תאפיין את דעת-הקהל הישראלית גם בסוגיות אחרות ?
למשל, גמישות בנוגע לשאלה העיקרית של הבחירות האלה - האם תצליח שלי יחימוביץ' להציב אלטרנטיבה אמיתית ולסחוף אחריה מספיק מצביעים כדי להיות זו שתרכיב את הממשלה הבאה ?
למשל, גמישות לגבי זירה אחרת של הבחירות, שאולי בה תוכרע זהותו של ראש-הממשלה הבא - זירת המפלגות החרדיות. האם נראה את אריה דרעי מתמודד ראש-בראש עם אלי ישי ונוטל מנדטים מש"ס ? וכיצד תשפיע תנועת עם אחד בראשותו של הרב חיים אמסלם ? הייתכן שמרוב חישובים של נתניהו וברק נעלמה מעיניהם האפשרות שש"ס הגדולה והנאמנה לא תגיע לכנסת הבאה וכי יורשות מנדטיה לא יפגינו את אותה נטיה לימין שהיתה אחד מהגורמים המרכזיים אשר אפשרו לנתניהו להקים את הממשלה הנוכחית למרות שמפלגתו לא היתה הגדולה בכנסת ?
ושאלת-השאלות, לדעתי - כיצד תשפיע המחאה החברתית של הקיץ הזה על דעת הקהל ? האם יצליחו המוחים להשפיע מספיק על תודעת היושבים בארץ ישראל כדי להביא לשינויים יסודיים בדפוסי-ההצבעה ? או שמא, כפי שמייחל ראש-הממשלה, נשוב ונראה בבחירות הקרובות עוד מאותו הדבר ?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה