אלה אינם רגעי-הסוף אלא רק סופה של ההתחלה של המו"מ ?

הדיווחים התקשורתיים על ביטול פגישת המשא-ומתן בין נציגי 'יש עתיד' לנציגי הליכוד אינם סתם רגע קפריזי של אנשי יש עתיד המתעקשים על מספר השרים. ניתן להבינם רק על רקע הקמפיין הליכודי החדש-ישן למינויו של יאיר לפיד לשר האוצר. הויכוח הזה, בין 'יש עתיד' המבקשת את תיק החוץ לליכוד המבקש לתת ליש עתיד את תיק האוצר איננו חדש ואיננו בלתי-צפוי. אביגדור ליברמן העלה את ההצעה עוד בשלהי ינואר, זמן קצר לאחר הבחירות, וההתמדה בקו הזה איננה מקרית. היא משרתת כמה תכליות - 

• מהלך שתכליתו לנסות ולדאוג לעתידו של אביגדור ליברמן תוך איתות למערכת המשפטית שלנאשם ליברמן יש חברים. 
• מהלך שמשחיר את דמותו של יאיר לפיד, תוך שהוא מטשטש השאלה האמיתית שאיננה נדונה בגלוי: מי יעצב את מדיניותה הכלכלית של הממשלה הבאה ? האם 'יש עתיד' תקבל שליטה מלאה בנושא עם קבלת תיק האוצר, או שמא יאיר לפיד יצטרך לשרת את מדיניותו של נתניהו, תוך שהוא מקדם צעדים לא-פופולריים ?
• ועיקר-העיקרים: מהלך שנועד לשסות את 'הבית היהודי' ב'יש עתיד', על ידי יצירת מראית-עין של תחרות בין שתי הסיעות על התיקים העיקריים, בעוד שלכל מי שמביט על ההתנהלות של שתי המפלגות, ברור שלפחות ברמת ההנהגה הנושא הוסכם כבר, אי-אז בראשית התיאום ביניהם. 

כמה שאלות עולות מהטיעונים האלה.

1. האם יאיר לפיד או שלי יחימוביץ' נוהגים בחוסר-יושר כשהם דוחים את ההצעה לתיק האוצר? כיהודי טוב, אשיב בשאלה פשוטה: האם אתם חושבים שבנימין נתניהו מסוגל להפקיד בידי אדם אחר את ההגה הכלכלי של הממשלה שבראשה הוא יושב ? 
2. מה הטעם השיסוי בין הבית היהודי ליש עתיד בסוגיות שבוודאי כבר תואמו ביניהן ? התשובה פשוטה ומצערת - כשאתה לא סומך על אף אחד, אתה חושב שגם האחרים כמוך. נתניהו לא מאמין באחרים, ויוצא מהנחה שגם האחרים, אם ישמעו שמועות מטרידות, יחשדו קודם, ויבררו אחר-כך. הרעיון של 'פוליטיקה חדשה' הוא זר לו לחלוטין. השאלה האם הוא טועה או צודק, מונחת לפתחם של האדונים בנט ולפיד. 
3. האם נתניהו לא מבין שבהתנהלות הזו, אם ייכשל פיצול הברית בין 'יש עתיד' ל'בית היהודי' הוא מארגן לעצמו קואליציה חדשה, או אף גרוע מזה, בחירות חדשות שעל פי הסקרים יחזקו את 'יש עתיד' עוד יותר? התשובה פשוטה ומצערת. ראש-הממשלה הפגין בעבר שוב ושוב חוסר יכולת להביט קדימה. זוכרים כיצד קדימה הוכנסה לקואליציה בנקודת-זמן שבה היה עדיף לנתניהו ללכת לבחירות ? זוכרים איך זה נגמר ? למה אתם חושבים שהפעם זה אחרת ? הוא מנסה למקסם את המצב לתועלתו. להשיג את הקואליציה הרצויה לו על ידי שבירת הברית 'הבית היהודי'-'יש עתיד', ובניית ממשלה שבה נמצאים בני-בריתו הותיקים, החרדים, ואם זה לא יילך עכשיו, הוא סבור, נקים קואליציה עם השתיים, ואחר-כך זה כבר יילך.

האם באמת יש לנתניהו עמדה כל-כך טובה ? לדעתי, לא, אבל ככה זה כשאתה מביט על העולם דרך משקפיים ורודות שמניחות שיקרה רק מה שאתה רוצה שיקרה. הרעיון של אויבים מוכשרים בדיוק כמוך הוא משהו שראש-הממשלה שלנו מתקשה להפנים. בהתחשב בעובדה שכבר כיום הוא השני במשך הכהונה כראש-ממשלה בהיסטוריה של ישראל, אפשר להבין את יהירותו, אבל היהירות הזו, שכבר הביאה לנפילתו בעבר, עלולה להביא אותו למקומות שהוא מתקשה לדמיין כרגע. רוצים דוגמא ? ראש-הממשלה מניח שרק הוא יכול להקים קואליציה. הרעיון שבשלב מסוים המפלגות יבהירו לו שאין להן שום אמון בו ולכן אינן מוכנות להפקיד את ראשות-הממשלה בידיו כלל לא עובר במוחו. האם הוא עובר במוחן? שאלה טובה. אבל אם ראש-הממשלה לא יתעשת, ויגיע אל חג-הפסח בלי קואליציה מוכנה ועם צורך בארכה נוספת מטעם הנשיא, הוא עלול לגלות שלפחות לנשיא המדינה יש רעיונות אחרים.