למה נדחתה ההצבעה על חוק הלאום בשבוע?

איך קרה לה לקואליציה המתנדנדת על כרגע-התרנגולת, הנראית כמי שמקרטעת בזריזות לקראת סוף דרכה, שהיא הרוויחה עוד שובע לפני שהמשבר המבויים של חוק הלאום יגיע לשיאו?  כיצד הושגה ההסכמה הזו על דחיית העלת הצעות החוק הפרטיות בעניין הלאום בשבוע שלם ? לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שכל המעורבים עשו בימים האחרונים את חשבונותיהם והגיעו למסקנה שבחירות קרובות גרועות להם יותר מאשר פשרה. 

האם זה אומר שהם יצליחו להימנע מהמשבר הזה? קשה להאמין. כרגע, על פי דיווחי התקשורת, נראה שאכן יקשה להקים תחליף אמיתי לקואליציה הזו מתוך הכנסת הזו. במצבה הנוכחי, הקואליציה הזו, כמו כוכב שאיבד את רוב חומר הבעירה שלו והוא מתחיל את תהליכי-הקריסה שלו, גם הקואליציה לא תוכל להמשיך ולשמור על יציבותה לאורך חודשים ארוכים. 

אם הייתי צריך להמר, הייתי מהרהר קודם לכן בשאלה כיצד עדיף להגיע לנתניהו לבחירות המקדימות בליכוד? (שעתידות להתקיים, ככל הנראה, בראשית ינואר 2015). אחרי שהצליח, ככל הנראה, לטרפד את הנסיון של פייגלין לקשור את ידיו אם ינצח בפריימריז הקרבים, יכול נתניהו להתרכז בשאלה אחת פשוטה: האם מיצוב עצמאי במרכז יביא להצלחה אלקטורלית למרות הצפיפות העצומה הצפויה שם (התנועה בראשות ציפי לבני, קדימה בראשות שאול מופז, יש עתיד בראשות יאיר לפיד, והמפלגה שמקים משה כחלון וזאת בלי לספור גופים אחרים שעתידים להסתובב שם ואת הנטיה הבלתי-נגמרת של מפלגת העבודה לנסות ולמתג עצמה כמפלגת מרכז)? או שמא עדיף לו למצב עצמו ימינה, תוך הסתמכות על הנטיה הנמשכת לימין של הציבור היושב בציון, על ההישגים של 'הבית היהודי' בבחירות הקודמות, על המצב הבעייתי של 'ישראל ביתנו' ועל כך שאחרי הכל - כל עוד נפתלי בנט ואביגדור ליברמן אינם מעיזים להתייצב נכוחה מולו - אין לימין שום אלטרנטיבה ריאלית אחרת להנהגת ישראל? 

נדמה לי שהתשובה לשאלה הזו ברורה. וממנה, נדמה לי שגם התשובה לשאלה מדוע כיצד מכריע נתניהו בעניין חוק הלאום ברורה. בתור מישהו שהעלה כאן את ההשערה כי נתניהו עתיד ללכת על הסדר מדיני (מהלך שבהכרח היה ממצב אותו במרכז) אני נאלץ להתבונן על המציאות הנוכחית תוך פרידה עצובה מההשערה הזו. בין מנהיגות לשרידות, עד היום, נתניהו הפגין לאורך כל הקריירה שלו העדפה לשרידות האישית. רק כאשר הוא נדחק למצב של אין מוצא הוא פועל. ההתפוררות של הקואליציה שלו (שאיננה קשורה כלל למעשיו אלא לטבען של קואליציות) דוחקת אותו אל הקיר מבחינת ההתנהלות הפנים-ישראלית. מבחינה מדינית, נראה שהאיש עדיין לא נדחק אל הקיר. האם האינתיפאדה השלישית תעשה את זה? כרגע לפחות, נדמה שהתנהלותו של נתניהו מלמדת שהוא לא הפנים את חומרת המצב הבטחוני ואת הדרך שבה הוא עלול להשפיע על האלקטורט הישראלי. האם בדומה ליצחק שמיר הוא יבין זאת מאוחר מדי ?