13.2.2012

לא ידעתי עד כמה הסבל במגזר נורא

"לא ידעתי עד כמה הסבל במגזר נורא", אמר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בדיון בוועדת החקירה הפרלמנטרית בכנסת בנוגע לקליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי, שהתכנסה לדיון בנושא "טרור אזרחי בחברה הערבית".

על פי הדיון, החיים של בני המגזר הם "חיים בלתי נסבלים מבחינת פשיעה, רצח, רצח נשים, ביזה, הטרדות, שוד. למעלה מ-40 אחוז חוששים שיפגעו בהם". ראש הממשלה תיאר זאת במילים "זה מערב פרוע, צפון פרוע, דרום פרוע. אנחנו מחויבים לפעול".

השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ' הוסיף והסביר כי "אי נהיגה נכונה גורמת לכך שכ-45 אחוז מההרוגים הם מהמגזר הערבי. לכן אני אומר - יש ארגוני פשיעה, תאונות דרכים, יש פה בעיה שצריך להתמודד איתה".
ומאחר והוא מודע לגמרי לכך שהציבור רואה במשרדו האחראי העיקרי בשתי הסוגיות - פשע ובטיחות בדרכים - הוא מיהר להוסיף  כי הבעיה אינה "רק לפתחה של משטרת ישראל. היא בעיה בינמשרדית, גם של חינוך, תרבות, תשתיות. צריך פעולה רב משרדית כי בני נוער שאין להם מה לעשות הולכים לפשע, לסמים או לכל מקום אחר".

יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין הזכיר את העובדה הקשה והמרה המעידה על אפליה באכיפה: "בעוד היקף האלימות ומקרי הרצח במגזר היהודי יורד, במגזר הערבי היקף הפשיעה רק עולה. רוב הנשים שמאבדות את חייהם, ילדים שמאבדים את אמם - רובם לדאבוננו מהמגזר הערבי. ילדים מגיעים לבית הספר ובמקום סנדוויץ' בתיק יש להם נשק".

המפכ"ל דנינו הודה והאשים בו-זמנית:"אנחנו בבעיה גדולה מאוד, וזו לא בהכרח בעיה של אכיפה. אם לא יהיה שיטור מבוסס קהילה, אם הקהילה לא תירתם, זה לא יספיק".

אמנם כבר כתבתי כאן בבלוג הזה בעצמי "אל למופלה לרעה להסתפק בדרישה שהמדינה תעשה בשבילו; עליו לדרוש מעצמו לעשות עבור עצמו", אבל העובדה שהקהילה צריכה להרתם אין בה כדי לנקות את המדינה מאחריותה.

בטנגו של המדינה עם המיעוט הערבי, המדינה צריכה לפעול ללא קשר לשאלת פעולת האזרחים (שצריכה לבוא) והצעד הראשון צריך להיות שוויון בשירותים הניתנים על ידי המדינה. והשירות הראשון בו צריך להיות שוויון הוא באכיפת חוקי המדינה, שהיא על פי המחשבה התאורטית-פוליטית-כלכלית המודרנית תנאי ראשוני לשגשוג כלכלי.

ויפה שעה אחת קודם.

אין תגובות:

פרסום תגובה