10.6.2014

בוחרים נשיא לישראל

התקשורת רוחשת תחזיות אחרונות לקראת הבחירות שיתנהלו בכנסת היום בסיומן יבחרו חברי הכנסת נשיא/ה חדש/ה למדינת ישראל, עת יסיים שמעון פרס, נשיא המדינה, את תפקידו, בעוד כחודש. 

למי שלא עסק בסוגיה, נזכיר שהמועמדים הם חמישה: 

התחזית המסתמנת  - נצחון של חבר הכנסת ראובן (רובי) ריבלין בסיבוב השני, לאחר שיוביל גם בסיבוב הראשון. השאלה מי יעלה איתו לסיבוב השני מקבלת תשובות שונות ממקורות שונים. נוכח הסברה כי חברת הכנסת לשעבר דליה איציק היא המתמודדת העיקרית מול ריבלין רווחת סברה אחרת כי אירועי השבוע האחרון (במהלכם פרש ח"כ בנימין (פואד) בן אליעזר מההתמודדות   ומפלגת העבודה החליטה על מתן חופש הצבעה לחבריה) חיזקו את דליה דורנר (חיזוק שלכשעצמו הוא הגיוני אם זוכרים שמי שתמך בבן-אליעזר קודם לכן, עשה זאת תוך העדפתו על פני דליה איציק. מניעי ההעדפה הזו ממשיכים לחול גם כעת, כשפואד בחוץ. ואז במי נשאר למי שרואה עצמו כחלק ממחנה השמאל ?)

הבחירות האלה היו סוערות במיוחד.  
מה לא היה לנו? 
  • היה לנו אפילו נסיון מוזר משהו להביא מועמד מרשים מחו"ל בשעת לילה מאוחרת, בדמותו של אלי ויזל. ויזל עצמו תיאר את התהליך ואמר כי נתניהו התקשר אליו לניו יורק שלוש פעמים ואמר לו "אתה תהיה נשיא מדינת ישראל", ואף הוסיף: "סגרתי את זה עם כולם, רק תגיד כן. זה חשוב לישראל, זה חשוב למען העם היהודי". ויזל ניסה לנפנף את נתניהו בעדינות באמירה כי ישקול את ההצעה, אבל נתניהו, "כשלא קיבל תשובה חיובית, לחץ עליי דרך ידידים משותפים", סיפר ויזל והוסיף , "הלחץ היה כבד, אבל אני יודע לעמוד מול לחצים...שאני אגיד כן? שאהיה נשיא מדינה? נו, באמת. זה לא בשבילי. אני כותב ספרים, לא נועדתי לזה"

אז מי ינצח? האם תמיכתו של נתניהו בריבלין תהיה לו לרועץ? האם ההצבעה תתנהל לפי הבסיס הפוליטי כסברתו של רביב דרוקר ?  (שבעצם רמז, אך לא העיז לחזות בנחרצות, שלריבלין צפויה הפתעה לא נעימה?) 

אני סבור שרובי ריבלין עתיד לנצח, ולעשות זאת כבר בסיבוב הראשון. מדוע? בשורה התחתונה, לרוב רובם של חברי-הכנסת, אין אלטרנטיבה טובה באמת.

אם נתבונן בחרדים, למשל, כמקרה-בוחן, הרי שקל להעריך שמסיבות תרבותיות ושמרניות הם לא ירצו לראות את דליה איציק או דליה דורנר על כס הנשיאות. דן שכטמן מהווה עבורם איום בדמות קול הקורא להשקעה בחינוך החילוני. ולכן, הגיוני לסבור כי מבחינתם הבחירה היא בין מאיר שטרית לבין רובי ריבלין. על מאיר שטרית כבר נאמר על ידי אחד מחברי הכנסת החרדים " זכורה לנו כהונתו כשר משפטים כשר פנים כשהיית צריך טובה ממנו למגזר החרדי הייתה לו יכולת מדהימה להוציא לך את הנשמה".  כך שלמרות סברתו של מאיר שטרית עצמו בעניין הזה, נראה לי שהחרדים, אם לא יימנעו, יתמכו בראובן ריבלין כאיש אחד. אחרי הכל, עם כל רצונם להתנכל לנתניהו, גם הם יודעים עד כמה תהא רוחו של נתניהו סרה אם ייבחר ראובן. 

עם זאת, החרדים יכולים להימנע. זאת בהחלט התנהלות סבירה מבחינתם. בוודאי בסיבוב הראשון. במצב כזה, נראה שבין המתמודדים, עיקר הסיכויים הם של רובי ריבלין ודליה איציק שהקריירה הפוליטית שלהם אפשרה להם ליצור רשת קשרים ובריתות פוליטיות היכולה לעמוד להם בשעת-המבחן הזו. לכאורה, מאיר שטרית נהנה גם הוא מיתרונות פוליטיים, אבל לטעמי שטרית יוכל לגבור בהתמודדות ראש מול ראש אל מול ראובן ריבלין רק במצב שבו ייערך גיוס אפקטיבי לטובתו, בצורה דומה לזו שהביאה בזמנו לנצחונו של משה קצב על פני שמעון פרס. האומנם יש מי שיערוך מהלך כזה עבורו? אולי ליברמן כשלצדו פועל נתניהו במסתרים? והאם יכולה תמיכתו של נתניהו להועיל במצב כזה? הרי אחת הסיבות המרכזיות להפסדו של פרס במערכת הבחירות לנשיאות בשנת 2000 היתה תמיכתו של ראש הממשלה אהוד ברק. 

אפשר היה לשקול ברצינות את סיכוייו של מאיר שטרית, לולא היותה של הקריירה שלו מאופיינת בהתמודדויות על ראשות הליכוד ועל ראשות קדימה בנסיבות של סיכויים נמוכים. מאחר וברור שהאיש יודע להעריך נכונה את סיכוייו, השאלה החשובה באמת היא מדוע הוא בחר לעשות כן? האם זה נסיון אחרון להציל קריירה שוקעת? שמא שטרית התבקש על ידי חבריו ב"תנועה" להתמודד כדי להשאיר את הסיעה ברלוונטיות שלה? או שמא זהו מהלך מפוקח ומחוכם של שטרית, המביט קדימה וחוזה איחוד בין "יש עתיד" לבין "התנועה", ומבקש לשפר ככל האפשר את מצבו ברשימה המאוחדת?

לגבי דליה דורנר איני צריך לנחש את הערכת סיכוייה. היא עצמה העריכה בראיון כי "הסיכוי הוא צנוע מאוד". לדעתי, את הסיבה לכך שהיא בחרה להתמודד על המשרה אפשר למצוא בתשובתה לשאלה מה צריך נשיא לעשות: "נשיא צריך לקדם זכויות חברתיות... אוכלוסיות חלשות, נשים, ילדים בעלי צרכים מיוחדים וניצולי שואה ...היחס לניצולי שואה הוא ממש חרפה. אנחנו שולחים ילדים לפולין - למה לא לשלוח אותם לבתיהם של ניצולי שואה בישראל? גם נשים בישראל זקוקות לחיזוק למען השוויון, ונשיאה תחזק אותן מאוד". להבנתי, דליה דורנר סברה שעצם ההתמודדות שלה מהווה הזדמנות להעלות דיון ציבורי בנושאים האלה, והשתמשה בפלטפורמה הזו לתכלית הזו, שהיא לכשעצמה ראויה ביותר. 

מה שמביא אותנו לשאלה מדוע דן שכטמן בחר להכניס עצמו לקלחת הזו? לדעתי, את התשובה הכנה הוא עצמו נתן במסיבת העיתונאים שכינס אתמול, בה דן באפשרות שאם לא ייבחר לנשיאות, ייכנס לפוליטיקה במסגרת מפלגת מרכז חדשה שיקים. ההתמודדות לנשיאות המדינה היא פלטפורמה מצויינת לחשיפה. נישא על גבי ההד הציבורי של זכייתו בפרס נובל, ממתג עצמו מחדש כאחד המועמדים לנשיאות המדינה, האיש הולך והופך לדמות בעלת זיהוי פוליטי לגיטימי. בדרך הזו הופך האיש מ"סתם פרופסור" המבקש להתמודד על קולות האזרחים לשם מוכר. האומנם יש בקריאה הצינית הזו של דרכו של האיש אמת? ימים יגידו. 

אסיים באשר התחלתי - בנסיון לחזות. הבלוג הפוליטי של טל שניידר ואבישי עברי העלה פוסט מתעדכן על תמיכתם של חברי-כנסת במועמדים השונים, מהם ניתן ללמוד, אם הנתונים משקפים את הכוונה של חברי-הכנסת בהצבעתם ולא רק באמירתם, כי נכון לזמן הזה, יידרש סיבוב שני אליו יעפילו רובי ריבלין ודליה דורנר. אם יתמידו חברי-הכנסת בסנטימנטים האמורים, צפוי נצחון של ריבלין בסיבוב השני. 

אני לכשעצמי סבור שריבלין ינצח כבר בסיבוב הראשון. לא רק בגלל כל הנימוקים השכלתניים שהועלו לעיל. ראובן ריבלין הוא אדם היודע לקשור קשרים רגשיים. ברגע האמת, מאחורי הקלפי, ההצבעה לנשיאות, בשל טבעו של התפקיד, היא הצבעה יחסית נקיה. במצב כזה, סבורני, תכריע היכולת להגיע לקשר אנושי. 

בעוד כמה שעות נדע.

יהיה מי שיהיה המנצח בבחירות, כל שיכולים אנו, אזרחי המדינה לקוות הוא שתהא כהונת הנשיא/ה הבא/ה כזו שתמלא לבנו כבוד. 

למען האמת, כשזוכרים את העבר, בואו נקווה שלפחות נזכה לנשיא/ה שלא יביישו אותנו. 

לקריאה נוספת 

אין תגובות:

פרסום תגובה