בג"ץ קיבל עתירה לאיחוד משפחות למרות מעורבות בני משפחת העותרת בפעילות עוינת
בג"ץ פסק בעתירה כנגד שר הפנים, שמטרתה למנוע ביטול אישור לאיחוד משפחות. החלטת הביטול נבעה מכך שלעותרת -ששהתה בארץ כבר מספר שנים, עבדה ונולדו לה ילדים - יש קשרי-משפחה עם פעילים בארגוני טרור.
אפשר למצוא את פסק-הדין בקישור הבא.
נימוקי המדינה לביטול איחוד המשפחות בין העותרת לבעלה -
" אחי העותרת ואאל דקה, יליד 1974, הינו פעיל ג'יהאד עולמי, מצוי כיום באמירויות ועומד בקשרים עם פעילי טרור שונים לרבות בארגון הטרור אל-קאעידה. הוא חבר בחוליה צבאית של הארגון. ואאל שומר על קשרים עם בני משפחתו ומקיים קשרים עם פעילי טרור נוספים המגיעים לבקרו בחו"ל.
באסל דקה, אח נוסף, הוא פעיל חמאס צבאי בטול-כרם ומשתייך לזרם דתי איסלמי קיצוני. הוא עבר אימונים צבאיים באפגניסטן, ובחקירתו הודה כי גויס לארגון אל-קאעידה וכי האימונים שעבר נועדו למימוש מלחמת הג'יהאד מטעם הארגון. לאחר שחרורו מן הכלא, הוא ממשיך בפעילות מטעם ארגון חמאס באזור, ומצוי בקשר מתמיד עם ואאל ופעילי חמאס אחרים.
אח נוסף, וליד דקה, הוא פעיל חמאס צבאי שנעצר והודה בחקירתו כי גוייס לארגון החמאס, השתתף בבדיקת ציר לקראת פיגוע, קיבל נשק, ירה באקדח, רכש חומרים להכנת מטענים ולצורך תכנון פיגועים, לרבות תכנון הרעלת מים של ישוב ישראלי. הוא הורשע בשורת עבירות נגד ביטחון האזור במסגרת חברות בחמאס. לאחר שחרורו ממאסר בשנת 2004, המשיך בפעילות בארגון החמאס. אבי העותרת שימש קצין בדרגה גבוהה, ובתפקיד בכיר ברשות הפלסטינית. הוא שימש עד לפני זמן לא רב מפקד ההגנה האזרחית בטול-כרם, וקיים קשר עם ראשי מנגנוני הביטחון הפלסטיני."
המדינה טענה כי העותרת מקיימת קשר רציף עם בני-משפחתה. וכי החשש מאיחוד משפחות במקרה הזה הוא שבני-המשפחה ינסו לנצל את אזרחותה הישראלית של אחותם לצורך קידום פעילות עוינת.
חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003, שבג"ץ בזמנו פסק כי הוא חוקתי, קובע בסעיף 3ד:
"לא יינתן היתר לשהייה בישראל או רישיון לישיבה בישראל לתושב אזור לפי סעיפים 3, 3א1, 3א(2), 3ב(2) ו-(3) ו-4(2), ולא יינתן רישיון לישיבה בישראל לכל מבקש אחר שאינו תושב אזור, אם קבע שר הפנים או מפקד האזור, לפי הענין, בהתאם לחוות דעת מאת גורמי הביטחון המוסמכים, כי תושב האזור או המבקש האחר, או בן משפחתם, עלולים להוות סיכון ביטחוני למדינת ישראל; בסעיף זה – "בן משפחה" – בן זוג, הורה, ילד, אח ואחות ובני זוגם. לענין זה, רשאי שר הפנים לקבוע כי תושב האזור או המבקש האחר עלולים להוות סיכון ביטחוני למדינת ישראל, בין השאר על סמך חוות דעת מאת גורמי הבטחון המוסמכים ולפיה במדינת מושבו או באזור מגוריו של תושב האזור או המבקש האחר מתבצעת פעילות העלולה לסכן את בטחון מדינת ישראל או אזרחיה" .
למרות ההוראה ורצון המדינה בביטול האיחוד, קבע בג"ץ:
"48. מקרה זה הוא מורכב נוכח קיומה של זכות בעלת עוצמה להמשך איחוד המשפחה של העותרים מצד אחד, שכנגדה עומדת מניעה ביטחונית עקיפה מצד העותרת, בעלת משקל ממשי, נוכח מעורבותם העמוקה של שלושת אחיה של העותרת בפעולות טרור בהיקף נרחב ומסוכן.
49. עוצמת הפגיעה בזכות למשפחה עקב סירוב המשיב להעניק לעותרת היתרי שהייה מתחדשים בישראל היא גבוהה ביותר במקרה זה. משמעותה היא חיוב המשפחה, כיחידה שלמה, לעקור לארץ אחרת, כאשר אבי המשפחה והילדים הם אזרחי ישראל, המשפחה נטועת שורשים כאן מזה 14 שנים, ומרכז חייה בישראל. לחלופין, משמעותה היא הפרדת בני הזוג זה מזו, ופיצולו של התא המשפחתי בין בן זוג אחד והילדים, לבין בן הזוג האחר. אין צריך לומר כי פירוקו של תא משפחתי באופן הזה מהווה מכה ניצחת לאחדות המשפחה, לרווחתה, ולטובת הילדים, ונדרש טעם כבד משקל במיוחד כדי להצדיקו.
50. מנגד, לא ניתן להקל ראש בקיומו של סיכון ביטחוני פוטנציאלי הנובע ממעורבות בני משפחה קרובים של העותרת בפעילות טרור. אין להוציא מכלל אפשרות כי במסגרת פעילותם, עשויים הם לנסות ולעשות שימוש במשפחת אחותם בישראל לקידום מטרותיהם. אפשרות כזו אמנם קיימת ואין להתכחש לה, אך מידת הסתברותה אינה ברורה, בהעדר כל נתונים ישירים המצביעים על פוטנציאל סיכון ממשי מצד העותרת בכיוון זה. עניינה של העותרת אינו זהה לעניינם של אחיה, ופוטנציאל הסיכון הנשקף מהם אינו זהה לפוטנציאל הסיכון העקיף הנשקף ממנה. במהלך 14 שנות שהותה של העותרת בישראל לא הצטבר מידע ביטחוני כלשהו הקשור בה ישירות – מעבר לקשרי משפחה עם הוריה ואחיה, המעורבים בטרור שנים רבות.
51. בנסיבות אלה, שקילת עוצמתה הגדולה של הזכות למשפחה המאפיינת את משפחת העותרים במקרה זה, כנגד פוטנציאל הסיכון הביטחוני העקיף הנובע מהעותרת בעטיים של קשרי המשפחה בינה לבין אביה ואחיה המעורבים בטרור, שמידת עוצמתו וההסתברות להתממשותו נותרו בגדר השערה בלבד, מורה כי אין הצדקה, נכון לעת זו, לביטול כוללני של היתר הישיבה שניתן לעותרת בישראל במסגרת איחוד משפחות. גם אם מתקיים מרווח סיכון מסוים מפניה של העותרת, שלקיומו אין להתכחש, מדובר בשולי סיכון נסבלים, שראוי לקחתו כדי למנוע את פירוד המשפחה או עקירתה מסביבתה, וכחלק ממחיר שנדרש לשלם לצורך קיום משטר חוקתי המגן על זכויות אדם. עם זאת, איזון מידתי בין השיקולים הנוגדים, המייחס משקל ראוי לחשש הביטחוני בצד הזכות למשפחה, מצדיק כי המשך ישיבתה בישראל של העותרת יותנה בתנאים שונים אשר יקדמו את פני החשש הביטחוני הקיים לגביה. תנאים אלה נועדו לשמש הרתעה והתראה כלפי העותרת מפני המשך קיום קשר משפחתי בינה לבין בני משפחתה באזור שחלקם מעורבים בטרור, מצד אחד, ולתת בידי גורמי הביטחון אמצעי פיקוח ומעקב יעילים על דרך התנהלותה של העותרת נוכח פוטנציאל הסיכון העקיף הקיים לגביה. בדרך זו, ניתן ליצור מתאם בין עוצמת הזכות למשפחה לבין משקלו של הסיכון הביטחוני הקיים באמצעות מציאת פתרון המשקלל כראוי את השיקולים הנוגדים בענין זה.
52. האיזון המתבקש בין השיקולים הנוגדים מביא לתוצאות הבאות: משלא הוכח כי מהעותרת נשקפת סכנה ביטחונית ברמה המצדיקה את הפגיעה הקשה הכרוכה בביטול היתרי השהייה שניתנו לה במסגרת איחוד המשפחה, דין החלטת שר הפנים שלא לחדש את רישיון ישיבתה של העותרת בישראל במסגרת איחוד משפחות להתבטל.
53. יחד עם זאת, לאור הסיכון הביטחוני העקיף הנשקף מהעותרת, מעמדה בישראל נכון לעת זו יהיה על-פי היתרי מת"ק שינתנו למשך 6 חודשים, ויחודשו מעת לעת, בכפוף להעדר נסיבות חדשות המצדיקות את ביטולם. מתן היתרי מת"ק כאמור יותנה בחתימתה של העותרת על הצהרה בפני הרשות המוסמכת, בה תתחייב לקיים את התנאים הבאים:
א. להימנע מקיום כל קשר שהוא – ישיר או עקיף – עם כל בני משפחתה באזור, וכן עם מכרים ומקורבים אחרים באזור;
ב. להימנע מכניסה לשטחי האזור לכל מטרה ובכל זמן שהוא;
ג. להודיע לרשות המוסמכת מראש על כוונתה לצאת את ישראל, ולתת פרטים מלאים בקשר לנסיעתה המתוכננת;
ד. להימנע מכל מעשה או מחדל שיש בו בין במישרין ובין בעקיפין כדי לפגוע בביטחון המדינה או בשלום הציבור.
המשיב יוכל להוסיף תנאים נוספים להתחייבויות אלה ככל שיראה לנכון.לאחר חלוף זמן, בכפוף לנסיבות המשתנות, ועל-פי שיקול דעתו, יוכל המשיב לשקול החזרת רישיון הישיבה מסוג א/5 שהיה בידי העותרת קודם לאי הארכת תוקפו, או להקל בתנאי ההתחייבות הנזכרת לעיל, ככל שימצא לנכון. למותר לומר, כי אם תפר העותרת תנאי מתנאי ההתחייבות עשוי הדבר להוות עילה לביטול היתר השהייה בישראל הניתן לה.
54. העתירה מתקבלת, אפוא, והצו על-תנאי נעשה למוחלט, בכפוף לתנאים המפורטים לעיל."
התוצאה לכאורה משביעת-רצון.
בג"ץ ניצב בין הפח אל הפחת ומצא איזון שמנע פגיעה אנושה במשפחה, תוך בחירה בפגיעה פחות קשה.
פסק-הדין הוא הגיוני, ויש בו איזון מוסרי בין פוטנציאל הפגיעה בחפים מפשע לבין פוטנציאל הפגיעה בחפים מפשע אחרים.
נוצר כאן איזון שיש בו גם מן הטוב. אבל יש בו גם מן הרע.
תאמרו - זה המחיר שאחיה ומשפחתה הביאו אותה לשלם בשם אמונתם בדרכם שלהם.
תאמרו - היא לא היתה חייבת לבחור לחיות במדינת-ישראל, אם זו האמונה של בני-משפחתה.
אולי אתם צודקים.
אבל אני נותר בתחושה המרה שתוצאת-הפסיקה הזו, גם היא מתווספת להצלחת ארגוני-הטרור.
בג"ץ פסק בעתירה כנגד שר הפנים, שמטרתה למנוע ביטול אישור לאיחוד משפחות. החלטת הביטול נבעה מכך שלעותרת -ששהתה בארץ כבר מספר שנים, עבדה ונולדו לה ילדים - יש קשרי-משפחה עם פעילים בארגוני טרור.
אפשר למצוא את פסק-הדין בקישור הבא.
נימוקי המדינה לביטול איחוד המשפחות בין העותרת לבעלה -
" אחי העותרת ואאל דקה, יליד 1974, הינו פעיל ג'יהאד עולמי, מצוי כיום באמירויות ועומד בקשרים עם פעילי טרור שונים לרבות בארגון הטרור אל-קאעידה. הוא חבר בחוליה צבאית של הארגון. ואאל שומר על קשרים עם בני משפחתו ומקיים קשרים עם פעילי טרור נוספים המגיעים לבקרו בחו"ל.
באסל דקה, אח נוסף, הוא פעיל חמאס צבאי בטול-כרם ומשתייך לזרם דתי איסלמי קיצוני. הוא עבר אימונים צבאיים באפגניסטן, ובחקירתו הודה כי גויס לארגון אל-קאעידה וכי האימונים שעבר נועדו למימוש מלחמת הג'יהאד מטעם הארגון. לאחר שחרורו מן הכלא, הוא ממשיך בפעילות מטעם ארגון חמאס באזור, ומצוי בקשר מתמיד עם ואאל ופעילי חמאס אחרים.
אח נוסף, וליד דקה, הוא פעיל חמאס צבאי שנעצר והודה בחקירתו כי גוייס לארגון החמאס, השתתף בבדיקת ציר לקראת פיגוע, קיבל נשק, ירה באקדח, רכש חומרים להכנת מטענים ולצורך תכנון פיגועים, לרבות תכנון הרעלת מים של ישוב ישראלי. הוא הורשע בשורת עבירות נגד ביטחון האזור במסגרת חברות בחמאס. לאחר שחרורו ממאסר בשנת 2004, המשיך בפעילות בארגון החמאס. אבי העותרת שימש קצין בדרגה גבוהה, ובתפקיד בכיר ברשות הפלסטינית. הוא שימש עד לפני זמן לא רב מפקד ההגנה האזרחית בטול-כרם, וקיים קשר עם ראשי מנגנוני הביטחון הפלסטיני."
המדינה טענה כי העותרת מקיימת קשר רציף עם בני-משפחתה. וכי החשש מאיחוד משפחות במקרה הזה הוא שבני-המשפחה ינסו לנצל את אזרחותה הישראלית של אחותם לצורך קידום פעילות עוינת.
חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003, שבג"ץ בזמנו פסק כי הוא חוקתי, קובע בסעיף 3ד:
"לא יינתן היתר לשהייה בישראל או רישיון לישיבה בישראל לתושב אזור לפי סעיפים 3, 3א1, 3א(2), 3ב(2) ו-(3) ו-4(2), ולא יינתן רישיון לישיבה בישראל לכל מבקש אחר שאינו תושב אזור, אם קבע שר הפנים או מפקד האזור, לפי הענין, בהתאם לחוות דעת מאת גורמי הביטחון המוסמכים, כי תושב האזור או המבקש האחר, או בן משפחתם, עלולים להוות סיכון ביטחוני למדינת ישראל; בסעיף זה – "בן משפחה" – בן זוג, הורה, ילד, אח ואחות ובני זוגם. לענין זה, רשאי שר הפנים לקבוע כי תושב האזור או המבקש האחר עלולים להוות סיכון ביטחוני למדינת ישראל, בין השאר על סמך חוות דעת מאת גורמי הבטחון המוסמכים ולפיה במדינת מושבו או באזור מגוריו של תושב האזור או המבקש האחר מתבצעת פעילות העלולה לסכן את בטחון מדינת ישראל או אזרחיה" .
למרות ההוראה ורצון המדינה בביטול האיחוד, קבע בג"ץ:
"48. מקרה זה הוא מורכב נוכח קיומה של זכות בעלת עוצמה להמשך איחוד המשפחה של העותרים מצד אחד, שכנגדה עומדת מניעה ביטחונית עקיפה מצד העותרת, בעלת משקל ממשי, נוכח מעורבותם העמוקה של שלושת אחיה של העותרת בפעולות טרור בהיקף נרחב ומסוכן.
49. עוצמת הפגיעה בזכות למשפחה עקב סירוב המשיב להעניק לעותרת היתרי שהייה מתחדשים בישראל היא גבוהה ביותר במקרה זה. משמעותה היא חיוב המשפחה, כיחידה שלמה, לעקור לארץ אחרת, כאשר אבי המשפחה והילדים הם אזרחי ישראל, המשפחה נטועת שורשים כאן מזה 14 שנים, ומרכז חייה בישראל. לחלופין, משמעותה היא הפרדת בני הזוג זה מזו, ופיצולו של התא המשפחתי בין בן זוג אחד והילדים, לבין בן הזוג האחר. אין צריך לומר כי פירוקו של תא משפחתי באופן הזה מהווה מכה ניצחת לאחדות המשפחה, לרווחתה, ולטובת הילדים, ונדרש טעם כבד משקל במיוחד כדי להצדיקו.
50. מנגד, לא ניתן להקל ראש בקיומו של סיכון ביטחוני פוטנציאלי הנובע ממעורבות בני משפחה קרובים של העותרת בפעילות טרור. אין להוציא מכלל אפשרות כי במסגרת פעילותם, עשויים הם לנסות ולעשות שימוש במשפחת אחותם בישראל לקידום מטרותיהם. אפשרות כזו אמנם קיימת ואין להתכחש לה, אך מידת הסתברותה אינה ברורה, בהעדר כל נתונים ישירים המצביעים על פוטנציאל סיכון ממשי מצד העותרת בכיוון זה. עניינה של העותרת אינו זהה לעניינם של אחיה, ופוטנציאל הסיכון הנשקף מהם אינו זהה לפוטנציאל הסיכון העקיף הנשקף ממנה. במהלך 14 שנות שהותה של העותרת בישראל לא הצטבר מידע ביטחוני כלשהו הקשור בה ישירות – מעבר לקשרי משפחה עם הוריה ואחיה, המעורבים בטרור שנים רבות.
51. בנסיבות אלה, שקילת עוצמתה הגדולה של הזכות למשפחה המאפיינת את משפחת העותרים במקרה זה, כנגד פוטנציאל הסיכון הביטחוני העקיף הנובע מהעותרת בעטיים של קשרי המשפחה בינה לבין אביה ואחיה המעורבים בטרור, שמידת עוצמתו וההסתברות להתממשותו נותרו בגדר השערה בלבד, מורה כי אין הצדקה, נכון לעת זו, לביטול כוללני של היתר הישיבה שניתן לעותרת בישראל במסגרת איחוד משפחות. גם אם מתקיים מרווח סיכון מסוים מפניה של העותרת, שלקיומו אין להתכחש, מדובר בשולי סיכון נסבלים, שראוי לקחתו כדי למנוע את פירוד המשפחה או עקירתה מסביבתה, וכחלק ממחיר שנדרש לשלם לצורך קיום משטר חוקתי המגן על זכויות אדם. עם זאת, איזון מידתי בין השיקולים הנוגדים, המייחס משקל ראוי לחשש הביטחוני בצד הזכות למשפחה, מצדיק כי המשך ישיבתה בישראל של העותרת יותנה בתנאים שונים אשר יקדמו את פני החשש הביטחוני הקיים לגביה. תנאים אלה נועדו לשמש הרתעה והתראה כלפי העותרת מפני המשך קיום קשר משפחתי בינה לבין בני משפחתה באזור שחלקם מעורבים בטרור, מצד אחד, ולתת בידי גורמי הביטחון אמצעי פיקוח ומעקב יעילים על דרך התנהלותה של העותרת נוכח פוטנציאל הסיכון העקיף הקיים לגביה. בדרך זו, ניתן ליצור מתאם בין עוצמת הזכות למשפחה לבין משקלו של הסיכון הביטחוני הקיים באמצעות מציאת פתרון המשקלל כראוי את השיקולים הנוגדים בענין זה.
52. האיזון המתבקש בין השיקולים הנוגדים מביא לתוצאות הבאות: משלא הוכח כי מהעותרת נשקפת סכנה ביטחונית ברמה המצדיקה את הפגיעה הקשה הכרוכה בביטול היתרי השהייה שניתנו לה במסגרת איחוד המשפחה, דין החלטת שר הפנים שלא לחדש את רישיון ישיבתה של העותרת בישראל במסגרת איחוד משפחות להתבטל.
53. יחד עם זאת, לאור הסיכון הביטחוני העקיף הנשקף מהעותרת, מעמדה בישראל נכון לעת זו יהיה על-פי היתרי מת"ק שינתנו למשך 6 חודשים, ויחודשו מעת לעת, בכפוף להעדר נסיבות חדשות המצדיקות את ביטולם. מתן היתרי מת"ק כאמור יותנה בחתימתה של העותרת על הצהרה בפני הרשות המוסמכת, בה תתחייב לקיים את התנאים הבאים:
א. להימנע מקיום כל קשר שהוא – ישיר או עקיף – עם כל בני משפחתה באזור, וכן עם מכרים ומקורבים אחרים באזור;
ב. להימנע מכניסה לשטחי האזור לכל מטרה ובכל זמן שהוא;
ג. להודיע לרשות המוסמכת מראש על כוונתה לצאת את ישראל, ולתת פרטים מלאים בקשר לנסיעתה המתוכננת;
ד. להימנע מכל מעשה או מחדל שיש בו בין במישרין ובין בעקיפין כדי לפגוע בביטחון המדינה או בשלום הציבור.
המשיב יוכל להוסיף תנאים נוספים להתחייבויות אלה ככל שיראה לנכון.לאחר חלוף זמן, בכפוף לנסיבות המשתנות, ועל-פי שיקול דעתו, יוכל המשיב לשקול החזרת רישיון הישיבה מסוג א/5 שהיה בידי העותרת קודם לאי הארכת תוקפו, או להקל בתנאי ההתחייבות הנזכרת לעיל, ככל שימצא לנכון. למותר לומר, כי אם תפר העותרת תנאי מתנאי ההתחייבות עשוי הדבר להוות עילה לביטול היתר השהייה בישראל הניתן לה.
54. העתירה מתקבלת, אפוא, והצו על-תנאי נעשה למוחלט, בכפוף לתנאים המפורטים לעיל."
התוצאה לכאורה משביעת-רצון.
בג"ץ ניצב בין הפח אל הפחת ומצא איזון שמנע פגיעה אנושה במשפחה, תוך בחירה בפגיעה פחות קשה.
פסק-הדין הוא הגיוני, ויש בו איזון מוסרי בין פוטנציאל הפגיעה בחפים מפשע לבין פוטנציאל הפגיעה בחפים מפשע אחרים.
נוצר כאן איזון שיש בו גם מן הטוב. אבל יש בו גם מן הרע.
תאמרו - זה המחיר שאחיה ומשפחתה הביאו אותה לשלם בשם אמונתם בדרכם שלהם.
תאמרו - היא לא היתה חייבת לבחור לחיות במדינת-ישראל, אם זו האמונה של בני-משפחתה.
אולי אתם צודקים.
אבל אני נותר בתחושה המרה שתוצאת-הפסיקה הזו, גם היא מתווספת להצלחת ארגוני-הטרור.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה