5.7.2011

כאשר גם לשופטים אוזלת הבושה, פלא שכל הממשל הישראלי נתפש מושחת על ידי אזרחיו ?

יו"ר נציגות השופטים, כבוד השופטת (בדימוס) ורדה אלשיך צוטטה על ידי דה-מארקר בדיון בועדת הכספים על תנאי השופטים, ואלה דבריה:
"עמדתי בתור בשדה התעופה ופגשתי לפתע אדם ששפטתי אותו והוא התחיל לדבר איתי, לא ידעתי איפה לשים את הפנים שלי. צריך לבדוק את האפשרות לאפשר לנו לעבור בדרך אחרת, דרך VIP, או כפי שהוא מכונה 'טרקלין' ".
האמת ? לא מבין למה היא מבקשת את זה רק בתור בשדה-התעופה. ומה יקרה אם יושיבו ליד כבוד השופטת אדם שהיא שפטה ? האם לא ברור שיש לבדוק את האפשרות שכל שופטי ישראל יטוסו במחלקה הראשונה ? ואולי אף בה לייחד להם תחום משלהם ? האם לא ברור שיש לבדוק את האפשרות שכל שופטי ישראל יגורו באיזור מיוחד משלהם ? יקנו בחנויות מיוחדות משלהם ? ילדיהם ילכו לבתי-ספר מיוחדים משלהם ?

כאשר גם לשופטים אוזלת הבושה, פלא שכל הממשל הישראלי נתפש מושחת על ידי אזרחיו ?

לכל אדם בר-דעת ברור שהתקשורת הישראלית, המשטרה והפרקליטות מקדישות משאבים מוגזמים לשחיתות. לא שאין, אבל היא לא רבה כפי שעלול אזרח תמים להבין כשהוא קורא על החשדות, ההאשמות, החקירות, והספקולציות.  אבל שחיתות איננה רק במעשה הלא-חוקי או הלא-נאות. שחיתות היא גם בעצם אובדן-הבושה, ובתפישה של "מגיע לי" בלי מחשבה על ההשלכות -
  • בזבוז התקציב הציבורי;
  • הגדלת פערים בין אזרחים לבעלי-תפקיד בחברה הישראלית ללא צידוק של ממש;
  • והגרוע מכל - חיזוק הדימוי של נושאי-התפקיד בישראל כמי שדואגים רק לעצמם ללא כל רסן;

המרחק מכאן למחשבה של האזרח הקטן, אם ככה הם מרשים לעצמם, למה שאנהג כחוק, הוא קטן.

ישראל 2011. היא נותנת לך הזדמנויות להתבייש להיות ישראלי אפילו בהקשרים שלא קשורים ליחסי יהודים-ערבים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה