יש זמנים, שככל שתרצה לעסוק בנושאים אחרים, סוגיות "בוערות" (לכאורה) מאלצות אותך להקדיש להן מעט תשומת-לב.
בית המכפלה, אותו בית מגורים הסמוך למערת המכפלה שאוכלס לאחרונה בידי יהודים, הוא מין סוגיה שכזו.
המחלוקת סביב קניית ואכלוס הבית, מתנהלת למרות שמבחינת דיני המכר האזרחיים הוא נקנה כחוק (ובניגוד לנכס הקודם שכיכב בתקשורת בהקשרים חברוניים, כאן ככל הנראה אין ספק שהרכישה נעשתה כחוק). הסיבה האמיתית היא שברור שכל אכלוס של איזור רגיש ביהודה-ושומרון הוא טעון. חברון, עיר האבות, היתה ונותרה מוקד עיקרי של מתח. מאחר ובלי טיעונים פורמליים אי אפשר, המערכת מסתמכת על "הצו הצבאי שיצא אחרי מלחמת ששת הימים והתנה ביצוע כל עסקת מקרקעין בגדה בקבלת אישור מראש".
צוות השרים לענייני התיישבות, בהובלת ראש הממשלה כבר החליט על הפינוי. משרד הביטחון כבר הבהיר שהפינוי ייאכף. עכשיו מתחיל המאבק על הדימוי. נתניהו מבקש למצב בפני הציבור דימוי של מי שלא חפץ בפינוי אך המערכת בראשותו מסמנת למתיישבים זמנם הולך ואוזל. שר החוץ, אביגדור ליברמן, מנצל את ההזדמנות להבהיר היכן לבו ולהפריח איומים מרומזים.
הסוגיה היא מאוד פשוטה בעצם. יעבוד ככל שירצה על דימויו נתניהו, העובדות נותרות בעינן - הוא ראש הממשלה שהעביר חלקים מעיר האבות לשליטה פלסטינית.
אין שום סיבה להניח שמי שהתקפל אז, לא יתקפל גם היום.
וכל השאר - גיבובי מילים.
[עדכון, 5/4/2012: כצפוי, הבית פונה. מילא, ממשלה המנהלת מו"מ מתקדם עם הפלסטינים או ממשלה שמאלנית הנחושה בדעתה להתוות קו גבול בהקדם והעושה מעשה כזה אפשר היה להבין. אבל ממשלה ימנית, המחוייבת לכאורה לרעיון השליטה היהודית בחבלי-ארץ התנ"ך, שלא תאפשר ליהודים שרכשו כחוק בית בעיר האבות להיכנס אליו ? ועוד באיזה נימוק ? שלטון החוק ? הרי הם קנו את הבית בהתאם להוראות הדין המקומי. החריגה היחידה היא בכך שהם לא ביקשו את אישור הצבא להיכנס.
הסיפור הזה מדגים היטב שהמצב הלא-נורמלי של יהודה ושומרון, כשטח שהחוק הישראלי לא הוחל עליו במלואו, כשטח שיש בו אזרחים ישראלים וחסרי-אזרחות לא-ישראלים, כשחלק לא קטן של החיים מצוי מאז 1967 בשליטה צבאית, פוגע ביהודים תושבי יהודה ושומרון בדרכים מסויימות לא פחות מכפי שהוא פוגע בערבים תושבי יהודה ושומרון.
אבל נדמה שבנימין נתניהו שכח כאן לקח חשוב. ההתקפלות הצפויה שלו היתה צריכה להזכיר לו מה קרה אחרי הפעם הקודמת בה התקפל ופעל בניגוד ליומרותיו הימניות. ]
בית המכפלה, אותו בית מגורים הסמוך למערת המכפלה שאוכלס לאחרונה בידי יהודים, הוא מין סוגיה שכזו.
המחלוקת סביב קניית ואכלוס הבית, מתנהלת למרות שמבחינת דיני המכר האזרחיים הוא נקנה כחוק (ובניגוד לנכס הקודם שכיכב בתקשורת בהקשרים חברוניים, כאן ככל הנראה אין ספק שהרכישה נעשתה כחוק). הסיבה האמיתית היא שברור שכל אכלוס של איזור רגיש ביהודה-ושומרון הוא טעון. חברון, עיר האבות, היתה ונותרה מוקד עיקרי של מתח. מאחר ובלי טיעונים פורמליים אי אפשר, המערכת מסתמכת על "הצו הצבאי שיצא אחרי מלחמת ששת הימים והתנה ביצוע כל עסקת מקרקעין בגדה בקבלת אישור מראש".
צוות השרים לענייני התיישבות, בהובלת ראש הממשלה כבר החליט על הפינוי. משרד הביטחון כבר הבהיר שהפינוי ייאכף. עכשיו מתחיל המאבק על הדימוי. נתניהו מבקש למצב בפני הציבור דימוי של מי שלא חפץ בפינוי אך המערכת בראשותו מסמנת למתיישבים זמנם הולך ואוזל. שר החוץ, אביגדור ליברמן, מנצל את ההזדמנות להבהיר היכן לבו ולהפריח איומים מרומזים.
הסוגיה היא מאוד פשוטה בעצם. יעבוד ככל שירצה על דימויו נתניהו, העובדות נותרות בעינן - הוא ראש הממשלה שהעביר חלקים מעיר האבות לשליטה פלסטינית.
אין שום סיבה להניח שמי שהתקפל אז, לא יתקפל גם היום.
וכל השאר - גיבובי מילים.
[עדכון, 5/4/2012: כצפוי, הבית פונה. מילא, ממשלה המנהלת מו"מ מתקדם עם הפלסטינים או ממשלה שמאלנית הנחושה בדעתה להתוות קו גבול בהקדם והעושה מעשה כזה אפשר היה להבין. אבל ממשלה ימנית, המחוייבת לכאורה לרעיון השליטה היהודית בחבלי-ארץ התנ"ך, שלא תאפשר ליהודים שרכשו כחוק בית בעיר האבות להיכנס אליו ? ועוד באיזה נימוק ? שלטון החוק ? הרי הם קנו את הבית בהתאם להוראות הדין המקומי. החריגה היחידה היא בכך שהם לא ביקשו את אישור הצבא להיכנס.
הסיפור הזה מדגים היטב שהמצב הלא-נורמלי של יהודה ושומרון, כשטח שהחוק הישראלי לא הוחל עליו במלואו, כשטח שיש בו אזרחים ישראלים וחסרי-אזרחות לא-ישראלים, כשחלק לא קטן של החיים מצוי מאז 1967 בשליטה צבאית, פוגע ביהודים תושבי יהודה ושומרון בדרכים מסויימות לא פחות מכפי שהוא פוגע בערבים תושבי יהודה ושומרון.
אבל נדמה שבנימין נתניהו שכח כאן לקח חשוב. ההתקפלות הצפויה שלו היתה צריכה להזכיר לו מה קרה אחרי הפעם הקודמת בה התקפל ופעל בניגוד ליומרותיו הימניות. ]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה