ח"כ אופיר אקוניס הסביר לדה-מארקר שנתניהו לא פוחד מתומכי המחאה החברתית, כי היא מאורגנת על ידי תומכי חד"ש. מפלגת חד"ש, למקרה שאקוניס ונתניהו לא שמו לב, היא מפלגה בת 4 מנדטים. בהפגנה הגדולה האחרונה של הקיץ האחרון השתתפו יותר מ-400,000 אזרחים ברחבי-הארץ. כידוע, קשה מאוד להוציא אזרחים מביתם בישראל.
מתמטיקה פשוטה תעלה שאם חד"ש מסוגלת להוציא מהבית כל-כך הרבה אנשים, בבחירות הקרובות, אם לא ישתנה אחוז ההצבעה וגודל המנדט האפקטיבי בהשוואה לבחירות לכנסת ה-18, היא כנראה תצליח לשכנע מספיק אזרחים לבחור בעדה, ואם אכן תעשה זאת תקבל 14 מנדטים.
האומנם הליכוד איננו חושש מהגדילה המרשימה אותה חוזים נתניהו ואקוניס לחד"ש ? האומנם החברים אקוניס ונתניהו מאמינים שהשינוי העתיד לזעזע את המפה הפוליטית הישראלית לא יפגע בליכוד ?
קשה להאמין.
כשמחברים את המהלך הזה, יחד עם המהלך ההסברתי בו בחר נתניהו להקדים את חג הפסח, קשה שלא לראות את הבחירה האסטרטגית של הליכוד - להסית ולהפריד. אותו נסיון שהתאפיין גם בהסתה כנגד הערבים והחרדים בה בחר נתניהו.
הבעיה באסטרטגיה הזו היא אחת - יש מאחוריה הנחה שהאנשים שיצאו אל המחאה יישבו בקסם המהלך ויאמינו בו.
נתניהו, אותו האיש שבשלהי כהונתו הראשונה חטא באותה האסטרטגיה מוכיח שוב שהוא לא למד.
הבחירה להגיב למחאה אזרחית שמעידה על השקפות שונות הנפוצות בעם אותו הוא נבחר להנהיג בהסתה כנגד המוחים, איננה בחירה של מנהיג. היא בחירה לא חכמה ולא אמיצה. כשמחברים את זה להכרעתו האסטרטגית בכל הנוגע ליחסה של ישראל עם היישות החמאסית בעזה המנוגדת להצהרותיו החוזרות בעבר, לפעולתו הצבועה בכל הנוגע לנסיונם של המתנחלים להרחיב את אחיזתם בחברון, לבקיאותו המוגבלת, בשנתו השלישית כראש הממשלה בקדנציה השניה, למצבו של המיעוט הערבי בישראל, ואת מדיניותו הלא-עקבית בכל הנוגע לאיראן הגרעינית, קל יותר להבין את הבחירה הזו.
כנראה שהוא לא יכול לבחור אחרת.
ואתם ?
מתמטיקה פשוטה תעלה שאם חד"ש מסוגלת להוציא מהבית כל-כך הרבה אנשים, בבחירות הקרובות, אם לא ישתנה אחוז ההצבעה וגודל המנדט האפקטיבי בהשוואה לבחירות לכנסת ה-18, היא כנראה תצליח לשכנע מספיק אזרחים לבחור בעדה, ואם אכן תעשה זאת תקבל 14 מנדטים.
האומנם הליכוד איננו חושש מהגדילה המרשימה אותה חוזים נתניהו ואקוניס לחד"ש ? האומנם החברים אקוניס ונתניהו מאמינים שהשינוי העתיד לזעזע את המפה הפוליטית הישראלית לא יפגע בליכוד ?
קשה להאמין.
כשמחברים את המהלך הזה, יחד עם המהלך ההסברתי בו בחר נתניהו להקדים את חג הפסח, קשה שלא לראות את הבחירה האסטרטגית של הליכוד - להסית ולהפריד. אותו נסיון שהתאפיין גם בהסתה כנגד הערבים והחרדים בה בחר נתניהו.
הבעיה באסטרטגיה הזו היא אחת - יש מאחוריה הנחה שהאנשים שיצאו אל המחאה יישבו בקסם המהלך ויאמינו בו.
נתניהו, אותו האיש שבשלהי כהונתו הראשונה חטא באותה האסטרטגיה מוכיח שוב שהוא לא למד.
הבחירה להגיב למחאה אזרחית שמעידה על השקפות שונות הנפוצות בעם אותו הוא נבחר להנהיג בהסתה כנגד המוחים, איננה בחירה של מנהיג. היא בחירה לא חכמה ולא אמיצה. כשמחברים את זה להכרעתו האסטרטגית בכל הנוגע ליחסה של ישראל עם היישות החמאסית בעזה המנוגדת להצהרותיו החוזרות בעבר, לפעולתו הצבועה בכל הנוגע לנסיונם של המתנחלים להרחיב את אחיזתם בחברון, לבקיאותו המוגבלת, בשנתו השלישית כראש הממשלה בקדנציה השניה, למצבו של המיעוט הערבי בישראל, ואת מדיניותו הלא-עקבית בכל הנוגע לאיראן הגרעינית, קל יותר להבין את הבחירה הזו.
כנראה שהוא לא יכול לבחור אחרת.
ואתם ?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה