שוויון בנטל המציאות

על רקע התמשכות המו"מ הקואליציוני והסתמנות מאבק של ממשק בנוגע לשוויון בנטל השירות הצבאי, תענוג לקרוא מאמר  של עמיר רפפורט מ-NRG שעושה קצת סדר בעובדות - 

ראשית, ניזכר ש"הנושאים העיקריים שבלב הוויכוח על גיוס החרדים נחשפו כבר לאחר פקיעת תוקפו של חוק טל. השר לעניינים אסטרטגיים, משה יעלון, גיבש אז תוכנית בשם הממשלה. עיקרי התוכנית היו:"

• קביעת יעדים לגיוס חרדים;
• הגברת הפיקוח על משתמטים שאינם לומדים בישיבות באמת;
• מתן תמריצים למתגייסים, ובכלל זה תשלום שכר משמעותי למי שמשרתים בצה“ל; 

מפלגת קדימה, אז עדיין מפלגה גדולה בת 28 מנדטים, התעקשה שייקבעו "מכסות לגיוס חרדים, ולא יעדים, כמו עמדתו של יעלון". כאן הותווה קו-הגבול בין המחנות. "החרדים היו מוכנים לצאת לרחובות כאשר שמעו את המילה מכסות, והממשלה נפלה. אגב, קביעת מכסות נמצאת בלב המצע של תנועת 'יש עתיד' בסוגיית גיוס החרדים, וזאת לאחר תקופה בת חמש שנים שבה יהיה לציבור החרדי, כמו גם למדינה ולצה“ל, זמן להתארגן למצב החדש". 

רפפורט גם מזכיר עובדה שחשוב לזכור - "הדיבורים על האפשרות לחייב את כל מי שאינו מתגייס לצה“ל, יהודי או ערבי, בשירות אזרחי חלופי, הם חסרי אחיזה במציאות. המשק אינו יכול לקלוט עשרות ומאות אלפי משרתים בשירות הלאומי. לא ניתן לשבץ אותם בהמוניהם בבתי חולים או בתחנות כיבוי אש לדוגמה על חשבון אלפי עובדים בשכר. מהלך כזה יהיה כרוך בפגיעה חמורה במקצועיות, בפיטורים המוניים של עובדים בשכר ובאבטלה סמויה קשה על חשבון תפוקה אמיתית למשק. " 

מה שרפפורט אומר הוא נכון חלקית. מאות אלפי משרתים בשירות הלאומי יוכלו לסייע בשיקומם של השירותים החברתיים המתדלדלים ונעלמים של מדינת ישראל. תכנון נכון של הכשרה ועבודה יוכל להביא לכך שבכל מכלול התחומים - חינוך, בריאות, רווחה - ייפתרו בעיות שרק הולכות וגדלות בשנים האחרונות. אבל צודקים המצביעים על כך שהקליטה הזו לא תעשה ברגע אחד. צריך לתכנן, להכין מערכי אימון והכשרה, שילוב של כוח-אדם צעיר וחסר נסיון במערכי מדינת הרווחה הישראלית, והסבת דרך-הפעולה של המערכת כך שתדע לעשות שימוש בכוח-אדם שמתחלף מדי תקופה, כפי שיודע לעשות צה"ל. מאחר וכולנו יודעים שצה"ל יודע לעשות את זה, לא צריך להיות לנו ספק שגם מוסדות הרווחה, הבריאות והחינוך של ישראל יידעו לעשות את זה. ויש מספיק גמלאי-צה"ל שיוכלו להיות משולבים במערך השירות-הלאומי לכשיוקם. 

נקודה חשובה הרבה יותר שמעלה רפפורט שאותה צריך לצטט במלואה (הדגש בצבע ובקו תחתון - שלי)- 

"ביום שלישי השבוע, במסעדה במודיעין, התאספו כעשרה מבוגרי המחזור הראשון של הנח“ל החרדי, ובהם רועי בודל. הם נוהגים להיפגש מפעם לפעם כמו החבר‘ה מגולני. בודל הוא כיום בן 35, אב לשלושה ילדים, גר ביישוב החרדי אלעד ועובד בפלאפון. 

בודל משרת כיום במילואים ביחידת תותחנים, בדרגת סרן. 'מה שאנשים לא מבינים זה שהמציאות בחברה החרדית השתנתה לגמרי לעומת הימים שבהם הקמנו את הפלוגה הראשונה של הנח“ל החרדי', אומר בודל. 'גם כיום אני מעדיף לא לבוא על מדים כדי לאסוף את הילדים מהגן כאשר אני במילואים, אבל ברחבי העיר אני מסתובב במדים באופן חופשי. באוטובוס מאלעד לעבודה בתל אביב יש איתי באופן קבוע שישה-שבעה חיילים לובשי מדים. 70 אחוז מהאנשים באלעד הולכים לעבודה, בניגוד למה שמקובל לחשוב עלינו בציבור. כולם מבינים שלא כל הצעירים נולדו לישיבות, ושמי שלא מתאים צריך לשרת ולהשתלב במעגל העבודה'.

מה שקורה בפועל מאז ביטול חוק טל יכול להפתיע, או שלא. זמן קצר אחרי פקיעת תוקפו של החוק החליט שר הביטחון שצה"ל לא יתחיל במצוד אחרי 54 אלף האברכים שרשומים כ'תורתם אומנותם' והפכו בן לילה לחייבי גיוס. במקום זאת הוחלט לשלוח צווי גיוס לאברכים בני 19-17, כך שיתחילו בהליכי גיוס כמו בני גילם החילונים. בפועל נשלחו צווי התייצבות בלשכות הגיוס ל-15 אלף צעירים חרדים. כמעט כולם התייצבו ועברו את הליכי המיון הראשוניים. " 

מעניין לא פחות לקרוא על הבעיות בהן נתקלה מערכת הגיוס, המלמדות על השינויים התרבותיים שתצטרך המערכת לעבור - 

"בדרך התעוררו בעיות. חלק מהצעירים סירבו לעבור בדיקת אשכים. צה"ל הסכים שבמקום לעבור את הבדיקות בלשכות הגיוס, הם יביאו אישורים על בריאות מקופות החולים. בעיה קשה יותר הייתה להעביר את האברכים את שלב האבחון שכולל ראיון עם מאבחנת פסיכוטכנית, שכן צה"ל לא הספיק להכשיר מאבחנים גברים שיעשו את העבודה.
גם כאן נמצא פתרון יצירתי בתיאום בין משרד הביטחון והרבנים: סוכם שהראיונות ייערכו בחדרים גדולים בנוכחות הרבה מאבחנות והרבה מועמדים לגיוס, כך שלא יהיה חשש ייחוד. תוך כדי הליכי המיון התאימה מחלקת מדעי ההתנהגות (ממד"ה) את מבחן המיון לבני הישיבות, כך שיהלום את עולם התוכן שלהם, הכולל גם ידע מועט במתמטיקה ואנגלית, דבר שהיה יכול להקנות להם ציונים נמוכים ללא קשר לרמתם האישית. בוטלו גם שאלות במבחנים שהתשובה עליהם הייתה לא פעם 'אני צריך לשאול את הרב'.
אחת ההפתעות שעלו מהבדיקות שנערכו ל-15 אלף המתייצבים החרדים בלשכות הגיוס הייתה שמצבם הבריאותי ירוד יותר מהמקובל במגזר החילוני. רבים מהם סובלים מבעיות עיניים ושיניים מורכבות, תוצאה של הזנחה או עיסוק אינטנסיבי בלימודים תחת אור קלוש. "

וציטוט חשוב אחרון מהמאמר - עורכת הדין רות בר, עוזרת שר הביטחון, מרכזת מטעם משרד הביטחון את הטיפול בסוגיה המורכבת של השוויון בנטל. כדאי להקשיב למה שהיה לה לומר:

"מערכת הביטחון החלה לעסוק בנושא הרבה לפני פקיעת חוק טל... אני בקשר הדוק עם רבנים מהמגזר החרדי, וכל המעורבים בנושא בכלל דעה שאנו נמצאים בנקודת שינוי בחברה הישראלית, חילונים וחרדים גם יחד. כולם מבינים שהגיע הזמן לשלב את החרדים בצה"ל, במערכת הביטחון ובמעגל העבודה - לטובת המדינה והחברה החרדית עצמה". 

בימים האלה מגבשת המערכת חלופות אפשריות שיוצגו לממשלה, בנוגע לבעיית השוויון בנטל. החלופות שונות בכל הנוגע לשאלת המכסות לעומת יעדי-הגיוס, למה שיקרה בתקופת-המעבר, ולתוכנו של השירות האזרחי.

כך או כך, חשוב לזכור - 29% מהילדים בגיל 6 בישראל היום הם ערבים. 30% מהילדים בגיל 6 בישראל היום הם חרדים. כל מי שמביט קדימה אל עתידה של ישראל מבין שאין שום אפשרות ריאלית להמשיך ולבנות את המערכת רק על הציבורים  היהודי-החילוני והיהודי-חובש-הכיפות-הסרוגות. בעוד 12 שנה הם יהיו מיעוט, שכנראה ימשיך לאבד מגודלו היחסי באוכלוסיה. הדרך היחידה לעתידה של ישראל היא תכנון מחדש של המערכות כך שיאפשרו שילוב אמיתי של הציבורים הערבי והחרדי.

אין פתרון בר-קיימא אחר.