כוחות הביטחון בפיקוד מרכז ביצעו כ-60 מעצרים בשבוע במהלך חודש מאי. הדיווח של דובר צה"ל מתאר מגמת ירידה באירועים הבטחוניים. קשה ליישב את נימת שביעות-הרצון העצמית שבדיווח הזה עם הצהרתו של מפקד חטיבת עציון במהלך חודש מאי כי "אנחנו בתקופה שבה תחושת הביטחון פחות טובה". דווקא הצהרה זו מתיישבת היטב עם טענות של המתיישבים/מתנחלים על ירידה משמעותית בתחושת-הביטחון האישי. ההצהרה על סלילת כביש עוקף חדש שיבוצע בשנה הקרובה - בין גוש עציון לקריית-ארבע מבהירה היטב מה באמת חושבת מערכת-הבטחון על הצפוי בהמשך.
סקירת דיווחי התקשורת על אירועי מאי אולי תקל על הנבוכים לנסות ולהבין מה מתרחש -
1/5 התקשורת הישראלית מתחילה לשים לב. כותב עמוס הראל ב'הארץ' - "כבר חודשים אחדים נרשמת עלייה ניכרת בפיגועים ה'עממיים' – יידוי אבנים ובקבוקי תבערה בכבישים, הפגנות אלימות וקטטות בין פלסטינים ומתנחלים."
13/5 אמילי עמרוסי מתארת את שגרת החיים ביהודה ושומרון: "...עשרות מקרים בשבוע...וזה הולך ומחריף. צמיגים בוערים, חסמי אבנים בכביש (שנועדו לגרום לנהג לעצור, ואז לטווח אותו במבול בליסטראות), בקבוקי תבערה."
וזה רק קצה-הקרחון. על אבנים של פגעו באדם אלא רק ברכב, אנחנו לא שומעים בתקשורת. לא שמענו עליהן גם בעבר. נשמע עליהן רק כאשר אי-אפשר יהיה שלא לדבר על זה. וזה קורה רק כאשר יש נפגעים בגוף, למרבה הצער.
ולא מדובר רק באבנים. סיכום התחמושת והנשק שנתפשו על ידי צה"ל במהלך מאי מלמד על פעילות ענפה בקרב הפלסטינים והערכותם של לא-מעטים בקרבם לעימות אלים מאוד. כך למשל - 5/5 נשק מאולתר, סכין באורך 12 ס"מ ותחמושת על גוף פלסטינים ליד בית-פג'ר; 13/5 שלושה פלסטינים נעצרו בעודם מציתים 5 בקבוקי-תבערה, וברשותם סכין באורך 12 ס"מ, ליד נקודת הביקורת 'חווארה' שליד שכם; 19/5 במעצר מבוקש בכפר קליל נמצאו שני אקדחים, מחסניות וכדורים רבים. ועוד ועוד...
כל מי שזוכר את האינתיפאדות הקודמות רואה שעדיין לא מדובר בריבוי אירועים מדי יום. זה גם מה שמקל על הממשלה והתקשורת להעלים עין. אבל איך שלא מביטים על הדברים, אי אפשר להתבונן בהתדרדרות העקבית והנמשכת במצב הבטחוני מבלי להודות בכך שבנקודה מסויימת צריך יהיה למתוח קו ולהודות בכך שישראל שוב מתמודדת בפני מאבק עממי אלים, רב-מוקדי ומתמשך בשטחי יהודה ושומרון. מתי זה יקרה ? קשה לדעת.
מה שברור כרגע, מעבר להכחשה המתמידה של הממשלה וההתעלמות העקבית-כמעט של התקשורת, הוא שבשלב הנוכחי ישראל מגיבה בהבלגה. כן,כן. מדיניות ההבלגה הישנה והרעה, שלא השיגה הישגים גדולים אי-אז בעבר, שולטת כרגע.
- "אנחנו לא הלכנו במילואים האלה. ברחנו. רק ברחנו...יצאנו מהמילואים מאד מפוחדים. כל מי שהיה איתי יצא מפוחד. אני מפחד. אתה חוזר הביתה, אתה מרוסק. אתה מתבייש ללבוש מדים. חזרתי מושפל. ואללה, זורקים עליי אבנים. אני נמצא כמו איזה ברווז. עם נשק, עם אפוד, עם מחסניות. כל האמצעים בידיים שלי, ואני מתבייש להגיד לך, שאני לא יכול להגיב"
- "אתה לא יכול להגיב. אין לך מחסה. אתה על הכביש. לימדו אותנו להיות לוחמים. לא לימדו אותנו לבוא ולהיות ברווזים. אתה עומד מאחורי הג'יפ ומתחבא".
הצירוף של הכחשה והבלגה, מלמד על שאיפה של ישראל להתכחש לבעיה. אבל מחיר ההתעלמות הנמשכת יהיה כבד.
כי האינתיפאדה הזו לא תהיה דומה לקודמותיה. כבר עכשיו אפשר לראות שהיא מביאה איתה מאפיינים חדשים -
- עם או בלי קשר לרפורמת הקרקעות בנגב והעימות עם הבדואים בנושא - ניכרת זליגתה של האלימות אל הנגב. כן, גם בנגב מיידים אבנים על יהודים (הנימוק הפורמלי, יש לציין, הוא מחאת-בדואים בעקבות צוי-הריסה; עם זאת, צוי-הריסה, כידוע, הם לא עניין מאוד חדש בנגב; יידוי אבנים רחב-היקף זו דווקא כן תופעה חדשה, והדמיון הויזואלי למתרחש בשטחים הוא לא משהו שנכון להתעלם ממנו).
- עימותים אלימים בין יהודים וערבים, בהם כבר לא לגמרי ברור מי התחיל ומי המשיך, אבל קורבנות ופצועים כבר יש, דוגמת הפצוע עם השברים בגולגלתו תוצאת עימות אלים בגוש טלמונים ב-4/5/2013, ודוגמת יידוי-אבנים על מכוניות פלסטינים על ידי פעילי ימין, סמוך לכפר עוריף ב-9/5/2013.
- התגובה של המתיישבים/מתנחלים איננה נסתרת עוד. אירועי תג-מחיר נעשים בגלוי וללא בושה, דוגמת השחתתם של מאה עצי זית ליד חירבת א-טוואני ודוגמת האירועים ב-1/5 בעקבות רצח אביתר בורובסקי ז"ל. מצד שני, גם האכיפה כנגד היהודים מפרי-החוק בשטחים נראית לעין.
בניהול שגוי של המשבר הזה, מה שישראל עתידה לקבל בשטחי יהודה ושומרון יהיה דומה יותר למלחמת-אזרחים מאשר למה שראינו בשתי האינתיפאדות הקודמות. ומלחמת-אזרחים זה בדיוק מה שמצפה לנו אם אכן יתממש חזון הבלהות של המדינה הדו-לאומית.
מתי ייחצה הקו ורמת-הלהבות תגיע לגובה שבו אי-אפשר יהיה להתעלם מהן יותר ?
בואו נתבונן מעט בעבר. אולי אפילו נצליח ללמוד ממנו משהו.
האינתיפאדה הראשונה פרצה במהלך כהונתו השניה של יצחק שמיר כראש-ממשלה. האינתיפאדה השניה פרצה במהלך כהונתו של אהוד ברק כראש ממשלה. האינתיפאדה הנוכחית פרצה (לטענתי) כבר בכהונתו השניה של בנימין נתניהו כראש ממשלה. רצף האירועים מלמד על כך שהנקודה בה כולם יסכימו עמי, תתרחש בעתיד הלא-רחוק, בזמן כהונתו השלישית של בנימין נתניהו כראש-ממשלה.
אפשר להציע נרטיבים רבים ושונים לכל אחת מהאינתיפאדות הקודמות.
נרטיב המטיל אחריות על אכזבה מהתהליך המדיני: האינתיפאדה הראשונה פרצה כ-8 חודשים לאחר כשלון הסכם לונדון; האינתיפאדה השניה פרצה חודשיים אחרי כשלון שיחות קמפ דייויד (2000)
נרטיב המטיל אחריות על התנהלות בטחונית כושלת היוצרת דימוי של ישראל חלשה: האינתיפאדה הראשונה פרצה ימים ספורים אחרי ליל הגלשונים. האינתיפאדה השניה פרצה כ-4 חודשים אחרי הנסיגה החד-צדדית של ישראל מרצועת-הביטחון בלבנון.
נרטיב המטיל אחריות על הכלכלה: התקופה שלפני האינתיפאדה הראשונה התאפיינה בירידה בתל"ג לנפש ביהודה, שומרון ועזה, לראשונה מאז כבשה/שחררה ישראל את השטחים. התקופה שלפני האינתיפאדה השניה היא
נרטיב המטיל אחריות על התנהלות בטחונית כושלת של ישראל: עיסקת ג'יבריל הזרימה לשטחים את מי שיהיו בזמן האינתיפאדה הראשונה הגורמים המארגנים הבולטים ביותר. הסכם אוסלו הזרים לשטחים את מי שיהיו בזמן האינתיפאדה השניה הגורמים המניעים והמובילים הבולטים (בהקשרים של פתח) או נתן להם חופש התארגנות (בהקשרים של חמאס).
חשוב לזכור שאף נרטיב אינו מקיף את כל המורכבות. לכל אחת מן האינתיפאדות מיוחסות סיבות רבות ושונות (פירוט הגורמים המשוערים לגבי הראשונה; פירוט הגורמים המשוערים לגבי השניה). האמת, כרגיל, היא כנראה מורכבת יותר.
כל אחד יכול לעשות את המתמטיקה שלו. אלוף פיקוד מרכז, ניצן אלון, כבר הדגים את הנרטיב שלו ו"הזהיר כי כישלון הניסיונות לחדש את שיחות השלום עם הפלסטינים עלול להוביל להסלמה במצב הביטחוני ביהודה ושומרון".
מה שברור שהיה לנו בשנה האחרונה זה -
התנהלות בטחונית כושלת של מדינת ישראל במבצע עמוד ענן יחד עם עסקת שבויים ששחררה אסירים בעלי נסיון ויכולת אל השטחים בדמות עסקת שליט. המצב הכלכלי של הרשות הפלסטינית רק הולך ונהיה רע יותר. הדברים כבר ערוכים ומוכנים לניצוץ שיהפוך את האש הלוחשת לשריפה גדולה שאף אחד לא יוכל להתעלם ממנה. האם הניצוץ השעיר לעזאזל יהיה כשלון התהליך המדיני ? תאונה כלשהיא ? מהלך אקראי אחר שיוצג כקש השובר את גב הגמל ?
אל תתבלבלו. האינתיפאדה השלישית כבר כאן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה