בזמן שבו הרשות הפלסטינית מנהלת קמפיין בינ"ל ודואגת שלא ייצאו פיגועים "כבדים" משטחה, פלסטינים בודדים מנהלים נגד ישראל את האינתיפאדה השלישית.
כל מי שגר בשטחים יודע עד כמה הדיווחים בבלוג הזה מייצגים את המציאות ועד כמה התקשורת המיינסטרימית (מסיבותיה היא) משתיקה את המציאות (ותוך כך, משרתת את הצרכים של ממשל נתניהו).
ובכל זאת, מעת לעת האינתיפאדה של היחידים חורגת מהאבן אל עבר פגיעה אלימה יותר. השבועיים האחרונים הציגו רצף נוסף שכזה:
- הבוקר - שני חיילים נפצעו קשה וקל בפיגוע דקירה בשומרון; הדוקר נורה ונהרג.
- לפני שבוע - חייל נדקר באזור מחסום אורנית בגדה.
לכאורה, זה חלק שגרתי מהמציאות מאז 1967 של נוכחות יהודים בשטח שיושבת בו אוכלוסיה עוינת.
אבל מי שזוכר כיצד נראה הרצף הזה עד 1987, מבין עד כמה המצב השתנה.
תביטו, ככה, סתם, על דיווח שגרתי לגמרי מאתמול 3 פצועים קל משתי תקריות יידויי אבנים ביהודה ושומרון
או על הדיווח הזה, מלפני חודש על מבצע מעצרים חטיבתי כנגד פעילי טרור עממי במזרח גוש עציון.
עיקר הבעיה עם חוסר הדיווח של התקשורת (מסיבותיה היא), היא שכאשר סופסוף אזרח המקבל דיווחים על תרגילים של צה"ל, סביר להניח שהוא בכלל לא יבין את ההקשר.
וההקשר הוא פשוט: בצה"ל מתכוננים לקראת "הסרת" הפקק מהבקבוק והתפרצות האינתיפאדה השלישית במלוא עוצמתה. אולי זה יקרה.
אולי זה לא יקרה.
אבל למרבה הצער - זה לא תלוי בישראל אלא בשאלת מידת הצלחת הקמפיין הבינ"ל של הפלסטינים נגד ישראל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה